Professional Documents
Culture Documents
מתמטיקה, תרגול לפני המבחן - כל מה שמסומן בצהוב
מתמטיקה, תרגול לפני המבחן - כל מה שמסומן בצהוב
כלל :1
בתרגיל שבו יש רק פעולות חיבור וחיסור ) ללא סוגריים ( סדר הפעולות הוא משמאל לימין.
דוגמאות:
12 − 5 + 3 = 7 + 3 = 10 א.
. 18 − 2 + 4 = 16 + 4 = 20 ב.
20 + 5 − 8 − 3 = 25 − 8 − 3 = 17 − 3 = 14 ג.
כלל :2
בתרגיל שבו יש רק פעולות כפל וחילוק ) ללא סוגריים ( סדר הפעולות הוא משמאל לימין.
דוגמאות:
12 ⋅ 3 ÷ 6 = 36 ÷ 6 = 6 א.
18 ÷ 2 ⋅ 3 = 9 ⋅ 3 = 27 ב.
48 ÷ 2 ÷ 8 ⋅ 3 = 24 ÷ 8 ⋅ 3 = 3 ⋅ 3 = 9 ג.
כלל :3
בתרגיל שבו יש מספר פעולות ) ללא סוגריים ( קודמות פעולות הכפל והחילוק לפעולות החיבור והחיסור.
דוגמאות:
12 + 2 ⋅ 4 = 12 + 8 = 20 א.
18 + 6 ÷ 2 = 18 + 3 = 21 ב.
15 − 15 ÷ 3 = 15 − 5 = 10 ג.
8 − 12 ÷ 4 = 8 − 3 = 5 ד.
כלל :4
בתרגיל שבו יש סוגריים הפעולות שבתוך הסוגריים קודמות לפעולות שמחוץ לסוגריים.
דוגמאות:
פתור את התרגילים הבאים:
. 15 − (6 + 3) = 15 − 9 = 6 א.
. 2 ⋅ (7 − 4) = 2 ⋅ 3 = 6 ב.
. (4 + 8) ÷ 2 = 12 ÷ 2 = 6 ג.
. 12 ÷ (4 ⋅ 3) = 12 ÷ 12 = 1 ד.
. (8 − 3 ⋅ 2) ⋅ (1 + 3) = (8 − 6) ⋅ 4 = 2 ⋅ 4 = 8 ה.
1
כלל :5
בתרגיל שבו יש סוגריים בתוך סוגריים קודמות הפעולות שבתוך הסוגריים הפנימיים לפעולות שבתוך הסוגריים
החיצוניים וכן הלאה.
דוגמאות:
2 ⋅ [1 + 3 ⋅ (4 − 2)] = 2 ⋅ [1 + 3 ⋅ 2] = 2 ⋅ [1 + 6] = 2 ⋅ 7 = 14 א.
כלל :6
משהו
נקרא ביטוי חסר משמעות. פעולת החילוק באפס איננה מוגדרת .ביטוי מהצורה ):0משהו( או
תרגילים:
1. = 12 + 3 − 15 2. = 70 − 20 + 5 − 30 = 3. 6 ⋅ 3 ÷ 9
= 4. 63 ÷ 7 ⋅ 2 = 5. 9 ⋅ 4 ÷ 9 ⋅ 4 6. = 3⋅ 6 ÷ 9 ⋅ 0
= 7. 6 − 2 ⋅ 5 ⋅ 0 = 8. 11 − 2 ⋅ 5 + 24 ÷ 8 = 9. 54 ÷ 18 + 52 ÷ 13 − 6 ÷ 6
= 10. 4 ⋅ 7 ÷ 2 = 11. 12 + 40 ÷ 8 − 1 = 12. 36 ÷ 3 ÷ 3 ⋅ 5
= )13. 10 − (7 − 4 = )14. 5 ⋅ (7 − 3 = )15. 18 ÷ (2 + 4
= )16. 100 ÷ (20 ÷ 4 = 17. 6 ⋅ (7 − 2) ⋅ 2 = )18. (12 ÷ 2) ÷ (6 ÷ 2
= 19. 100 ÷ (30 − 10) ÷ 5 = )20. 20 − 2 ⋅ (6 − 1 = 21. (45 ÷ 9 − 20 ÷ 4) ÷ 6 + 4
תשובות:
1. 0 2. 25 3. 2 4. 18 5. 16 6. 0 7. 6
8. 4 9. 6 10. 14 11. 16 12. 20 13. 7 14. 20
15. 3 16. 20 17. 60 18. 2 19. 1 20. 10 21. 4
22. 10 23. 3 24. 12 25. 5 26. 3 27. 0 28. 75
29. 3 30. 11 31. 8 32. 4 33. 72 34. 0 35. 12
36. 0/ 37. 8
2
שברים .2
שבר מדומה – שבר שהמונה שלו יותר גדול מהמכנה שלו.
מונה
. שבר מעורב – שבר שיש בו מספר שלם וגם שבר .שבר =
מכנה
ב .חיסור של שברים פשוטים -בחיסור של שברים פשוטים מוצאים מכנה משותף ומרחיבים כל שבר בהתאם.
3 2
3 2 3 2 9−4 5 1
= . − − = = דוגמא= :
10 15 10 15 30 30 6
ג .כפל של שברים פשוטים -כדי לכפול שני שברים פשוטים כופלים מונה ומכנה במכנה.
הערות :א .אם ניתן ,רצוי לצמצם לפני ביצוע הכפל.
3
ב .כאשר השברים הם שברים מעורבים הופכים אותם לשברים מדומים.
ג .כאשר כופלים שבר במספר שלם מספיק לכפול את המספר השלם המונה של השבר.
דוגמאות:
3 5 3 ⋅ 5 15
= ⋅ = א.
4 7 4 ⋅ 7 28
1 7 3 7 3 ⋅ 7 1⋅ 7 7 1
= ⋅ = ⋅ 1 = = =1 ב.
2 9 2 9 2⋅9 2⋅3 6 6
3 5⋅3 3 1
⋅5 = = =1 ג.
10 10 2 2
ד .חילוק של שברים פשוטים -כדי לחלק שבר אחד )המחולק( בשבר שני )המחלק( כופלים את המחולק בשבר
ההפוך של המחלק.
דוגמאות:
5 6 5 7 35
= ⋅ = ÷ א.
8 7 8 6 48
2 3 7 7 7 4 4⋅7 4
= ⋅ = ÷ = 1 ÷1 = ב. ב.
5 4 5 4 5 7 5⋅7 5
2 3 6⋅3
= ⋅6 ÷ = 6 =9 ג.
3 2 2
3 3 2 3 1 3
= ⋅ = ÷ = ÷2 ד.
5 5 1 5 2 10
4
:תרגילים
2 3 1 8 1 2 3 4 1
1. 1 − − = 2. +2 −2 = 3. ⋅ ÷ =
9 4 12 15 6 5 8 7 2
5 4 1 2 7 1 2 1 1
4. ÷10 ⋅ = 5. 2 ⋅ 8 − 2 ⋅ 4 = 6. 3 ⋅ 2 − 2 ÷1 =
8 5 4 5 12 2 7 2 4
3 3 1 1 3 1 4 1 5 1
7. 2 ÷ − ÷ 2 − 5 ÷ 6 = 8. 2 ⋅ + 2 ÷ 2 − 2 ÷ = 9. 1 ÷ 1 ⋅ 2 =
4 4 2 3 5 2 5 5 7 3
6 1 2 1 2 1 1 1 5 5 2 1
10. − ⋅ + = 11. + ÷ 2 + = 12. 4 − 7 − 4 ÷1 =
7 2 3 30 3 2 4 12 14 7 3 15
13.
15 3 1 1 1
⋅ + − ⋅2 =
1 5 5 1
14. 1 ÷ − ÷ 1 = 15.
[ 4 ⋅ 7 − 12 ÷ 3] ÷ 4
49 5 2 6 3 4 6 8 2 4 ⋅ 3 − (5 − 2) ⋅ 2
2 1 2 1 1 2 1 1
+ − + + +
16. 3 6 17. 3 2 6 18. 3 4 6
5 5 1 1 2 1
+ 1− − −
12 36 2 9 3 8
:תשובות
7 3 3 1 3
1. 2. 3. 4. 5. 7 6. 6 7. 1
18 10 7 20 8
3 3 1 1 1 2
8. 9. 10. 11. 12. 1 13. 14. 4
20 10 4 2 2 3
1 6
15. 1 16. 1 17. 18. 2
2 7
5
דף עבודה בנושא אחוזים
.1בטיול השתתפו 160תלמידים 25% .מהמשתתפים הם מכיתה ח' 20% ,הם מכיתה ט'
40%מכיתה ז' והשאר הם מורים .
א .כמה תלמידים מכל כיתה השתתפו!
ב .כמה מורים השתתפו בטיול ?
(א) על כמה שאלות ענתה נכון תלמידה שקיבלה ציון ? 90% .3במבחן היו 20שאלות .
(ב) על כמה שאלות ענה נכון תלמיד שקיבל ציון ? 65%
.4סכום כסף של ₪ 8,000חולק בין 3אנשים .הראשון קיבל 30%מהסכום ,השני קיבל 25%מהסכום
והשלישי קיבל את שאר הכסף .
כמה קיבל כל אחד מהאנשים ?
.7בכיתה 32תלמידים מהם 20בנים .מהו אחוז הבנים ומהו אחוז הבנות בכיתה ?
.8בכיתה יש 24בנים והם מהווים 60%מכל התלמידים ( בנים ובנות ) שבכיתה .
א .כמה תלמידים יש בסה"כ בכיתה ? ב .כמה בנות לומדות בכיתה ?
.9מילאו ברכת מים במשך יומיים .ביום הראשון מילאו 180מ"ק מים וכמות זו מהווה 40%מהכמות שמילאו
במשך היומיים .מהי כמות המים שמילאו במשך היומיים ?
.10בכיתה ח' 6תלמידים משתתפים בחוג של הוידאו והם מהווים 24%מכלל התלמידים .כמו כן 16%
מהתלמידים משתתפים בחוג של התעמלות ושאר התלמידים לא משתתפים בחוגים.
א .כמה תלמידים יש בכיתה ?
ב .כמה תלמידים משתתפים בחוג של ההתעמלות ?
.11במיכל דלק של מכונית היו 60ליטר .ביום הראשון השתמשו ב 25% -מכמות הדלק .ביום השני השתמשו
ב 40% -מהכמות שנותרה .ביום השלישי השתמשו בשאר הדלק.
בכמה דלק השתמשו בכל אחד משלושת הימים ?
1
2
תשובון – תשובות סופיות לבדיקה עצמית:
עמוד 1 :1א) מכיתה ז' 64תלמידים ,מכיתה ח' 40תלמידים ,מכיתה ט' 32תלמידים.
1ב) 24מורים 42 )2 .מבוגרים ו 78ילדים3 .א) 18שאלות3 .ב) 13שאלות.
)4הראשון קיבל ,₪ 2,400השני ,₪ 2,000והשלישי קיבל .64% )5 .₪ 3,600
62.5% )7 .35% )6בנים 37.5% ,בנות8 .א) 40תלמידים8 .ב) 16בנות.
450 )9מ"ק )10 .בחוג ההתעמלות משתתפים 4תלמידים.
)11ביום הראשון השתמשו ב 15 -ליטר ,ביום השני 24ליטר ,וביום השלישי 21ליטר.
עמוד :2
3
מספרים מכוונים ופעולת החזקה .3
ערך מוחלט – המרחק של מספר מהאפס .מסומן ע"י שני קווים מקבילים משני צדדיו של המספר.
ב|+2| = 2 . דוגמא :א|−5| = 5 .
הכללים לחיבור של שני מספרים מכוונים:
א .הסכום של שני מספרים חיוביים שווה לסכום המספרים ללא הסימן והתוצאה היא חיובית.
ב .הסכום של שני מספרים שליליים שווה לסכום המספרים ללא הסימן והתוצאה היא שלילית.
ג .הסכום של שני מספרים שוני סימן שווה להפרש שבין המספר הגדול ללא הסימן לבין המספר הקטן ללא
הסימן וסימן התוצאה הוא כסימן של המספר הגדול ללא הסימן.
ד .אם יש הרבה מספרים חיוביים ושליליים אפשר לחבר תחילה לחוד את המספרים החיוביים לחוד ולחוד
את המספרים השליליים .ולאחר מכן להשתמש בכלל ג'.
דוגמאות:
א(+7) − ( +4) = ( +7) + (-4) = +3 .
ב(+7) − (-4) = ( +7) + ( +4) = +11 .
ג(-7) − ( +4) = (-7) + (-4) = -11 .
ד(-7) − (-4) = (-7) + ( +4) = -3 .
6
תרגילים
חיבור וחיסור
= )1. (−12) + (+8 = )2. (−6) + (+4) + (+2
= )3. (−10) − (−8) + (−6 = )4. (+5) + (+3) − (+4) + (−1
= )5. (−7) + (−3) − (−2) + (−5 = )6. (+2) + (−10) − (−7) + (−9
= )7. (−2) − (−3) + (−5) − (−1 = )8. (+8) − (+9) + (−5) + (+11) − (+7
= )9. (−25) + (+15) − (−3) + (−8) − (+5 )10. (+7) − (−5) − (+2) − (−10
כללים לקביעת סימן המכפלה של מספרים מכוונים בתנאי שכולם שונים מאפס:
א .אם מספר המספרים השליליים הוא זוגי אז המכפלה היא חיובית.
ב .אם מספר המספרים השליליים הוא אי זוגי אז המכפלה היא שלילית.
כפל וחילוק
= )11. (+4) ∙ (+3 = )12. (−5) ∙ (+2 = )13. (+3) ∙ (−7
= )14. (−13) ∙ (−4 = )15. (+3) ∙ (−2) ∙ (−5 = )16. (−1) ∙ (−4) ∙ (−6
= )17. (−8) ∙ (+1) ∙ (+2 = 18. (+2) ∙ (−7) ∙ 0 = )19. (−3) ∙ (+2) ∙ (+4) ∙ (−1
= )20. −(−7) ∙ (+4) ∙ (+8 = )21. (−1) ∙ (−1) ∙ (−1 = )22. (−4) ∙ (−5) ∙ (−6) ∙ (−2
= )23. −(−5) ∙ (−3 = )24. −(+4) ∙ (+8 = )25. (+1) ∙ (+2) ∙ (−3
תשובות
1. -4 2. 0 3. -8 4. 3 5. -13
6. -10 7. -3 8. -2 9. -20 10. 20
11. 12 12. -10 13. -21 14. 52 15. 30
16. -24 17. -16 18. 0 19. 24 20. 224
21. -1 22. 240 23. -15 24. -32 25. -6
7
פעולת החזקה:
נסתכל במכפלה הבאה . 2 ⋅ 2 ⋅ 2 ⋅ 2 ⋅ 2 :כפי שאנו רואים ,כדי לחשב מכפלה זו צריך לכפול את המספר 2בעצמו
כמה פעמים.
מקובל לרשום את המכפלה הנ"ל בצורה הבאה. 2 ⋅ 2 ⋅ 2 ⋅ 2 ⋅ 2 = 25 :
בסיס החזקה :המספר שכופלים אותו בעצמו כמה פעמים נקרא בסיס החזקה.
מעריך החזקה :המספר שמראה כמה פעמים הבסיס מופיע ככופל במכפלה הנ"ל נקרא מעריך החזקה.
5
בביטוי 2המספר 2הוא הבסיס והמספר 5הוא המעריך.
דוגמאות:
א52 = 5 ⋅ 5 = 25 .
ב2 3 = 2 ⋅ 2 ⋅ 2 = 8 .
ג34 = 3 ⋅ 3 ⋅ 3 ⋅ 3 = 81 .
חזקות עם מספרים מכוונים:
דוגמאות:
ב(-5)3 = (-5) ⋅ (-5) ⋅ (-5) = -125 . א(-6)2 = (-6) ⋅ (-6) = 36 .
ד(-2)5 = (-2) ⋅ (-2) ⋅ (-2) ⋅ (-2) ⋅ (-2) = -32 . ג(-3)4 = (-3) ⋅ (-3) ⋅ (-3) ⋅ (-3) = 81 .
(-3)2 = (-3) ⋅ (-3) = 9 ו. ה−32 = −3 ⋅ 3 = -9 .
תזכורת :כאשר במונה או במכנה של קו שבר יש ביטוי עם פעולות חשבון ,משמש קו השבר גם כסוגריים של
הביטוי המופיע במונה או במכנה.
תרגילים:
= 1. −36 ÷ (-9) ⋅ 5 = )2. -35 ÷ 7 ⋅ (-6 = )3. -2 − 8 ÷ (-4
= )4. (15 − 30) ÷ (-5 = 5. -28 ÷ (-7) + (-16) ÷ 4 6. = )[3 ⋅ (-2) − 8] ÷ (-7
7. = )[-15 ÷ 5 − 21] ÷ (-4 = ]8. 5 ⋅ [ -6 ÷ (-2) − 2 ⋅ 3 9. = ){-6 + 30 ÷ [-8 − (4 − 7)] } ⋅ (-4
18 ÷ (-3) − 32 ÷ 8 = )[-2 ⋅ 5 − 16 ÷ (-4)] ÷ (-2 = 12. 3 ⋅ (-2)3 + 2 ⋅ (-3) 2
10. = 11.
)(-56 ÷ 7 + 4 ⋅ 5) ÷ (-3 )-7 + 3 ⋅ (-5 + 9) ÷ (-6
= 13. 10 ⋅ (-2) 2 − 3 ⋅ (-4) 2 = 14. 2 ⋅ (-10)2 − 5 ⋅ (-6)2 = )15. (-5) 2 ⋅ (-22 ) ÷ (32 + 1
= 16. 5 − 5 ⋅ (-2)3 ÷ 32 = ) 17. -9 ⋅ (-3) 2 − 11 ⋅ 2 2 ÷ ( −52 = ) 18. (8 − 3 ⋅ 2 2 ) ÷ (-2) 3 ⋅ (5 2 − 12
= 19. 6 2 ÷ (-2) ⋅ ( −32 ) − (-3) ⋅ ( −2 2 ) { }
= 20. −32 + (−42 ) ÷ 5 2 ⋅ (-3)3
תשובות:
1. 20 2. 30 3. 0 4. 3 5. 0 6. 2 7. 6
1 1
8. -15 9. 48 10. 2 11. − 12. -6 13. -8 14. 20
2 3
15. -10 16. 5 17. 5 18. 12 19. 6 20. 27
8
תבניות מספר .5
תבנית מספר /ביטוי אלגברי – ביטוי המכיל מספרים ואות או אותיות כך שעל ידי הצבת מספרים במקום האות
או האותיות מקבלים ערך מספרי.
משתנים – האותיות שמופיעות בתבנית מספר.
מקדם – המספר שבו כופלים את המשתנה.
כללים של כתיבת תבנית מספר
.1כאשר כופלים מספר במשתנה או משתנה במשתנה אפשר להשמיט את הנקודה של הכפל.
לדוגמא :א .במקום לרשום 7 ⋅ tנהוג לרשום . 7t
ב .במקום לרשום m ⋅ nנהוג לרשום . mn
.2כאשר כופלים מספר במשתנה נהוג לרשום את המספר משמאל למשתנה.
לדוגמא :א .במקום לרשום x8נהוג לרשום . 8x
ב .במקום לרשום 1xאו −1xנהוג לרשום xאו − xבהתאמה.
.3כאשר הכפל הוא של ביטוי עם סוגריים אפשר לרשום את המספר או המשתנה ללא נקודה משמאל וגם מימין
לסוגריים .אנו נרשום את המספר משמאל לסוגריים.
לדוגמא :א .במקום לרשום ) 5 ⋅ ( x + yנהוג לרשום ) . 5 ( x + y
תרגילים
הצב בתבניות המספר הבאות ) (1-6במקום mו n -את הערכים שבטבלה הנתונה וחשב אותם:
ד ג ב א
-2 4 5 1 m
7 -3 1 2 n
) ( −2 p
2
p = −1, − 3, 5, − 4, 1 .9
9
a = −3 , b = −1 , c = −4 .ג a = −2 , b = 5 , c = 2 . בa = 2 , b = 3 , c = 1 . א5a 2b + c .10
a = −3 , b = −1 .ג a = −2 , b = 5 . בa = 2 , b = 3 . אa 2 − 2ab + b2 .11
(a − b)
2
a = −3 , b = −1 .ג a = −2 , b = 5 . בa = 2 , b = 3 .א .12
( 5a − 3b )
2
a = −3 , b = −1 . גa = −2 , b = 5 . בa = 2 , b = 3 .א .14
(a − b)
3
a = −3 , b = −1 .ג a = −2 , b = 5 . בa = 2 , b = 3 .א .16
t = −2, − 3, 4, 0, 2 t 2 − 8t + 12 .17
( 5 x − 10 )
2
x = −2, − 1, 1, 0, 2 .18
d = −2, − 1, 1, 0, 2 d 4 − 5d 3 + 6d 2 − 3d + 1 .19
f = −2, − 1, 1, 0, 2 f 3 + 6 f 2 − 15 f + 8 .20
2g − g 2 + 3
g = −2, − 1, 1, 0, 3 .21
2g + 3
m3 − 27
m = −2, − 1, 1, 0, 2 + 3m .22
m−3
10
פתרונות
) (b − 3 p ) + (b − 3 p ) + (b − 3 p ) + (b − 3 p
2 2 2 2
z ⋅ z ⋅ z .37 .36 y 2 + y 2 + y 2 + z 3 + z 3 .35
נספח:
קבוצת הצבה או תחום הגדרה של תבנית מספר עם משתנה יחיד
קבוצת הצבה – קבוצת כל המספרים שהצבתם בתבנית המספר נותנת מספר.
דוגמאות:
2x − 7
היא כל המספרים או כל ) xאפשר לרשום .( ∀x א .קבוצת ההצבה של תבנית המספר
19
כי לכל הצבה של מספר במקום xנוכל לחשב את ערך התבנית ולקבל מספר.
−3
היא כל המספרים חוץ מ – .7 ב .קבוצת ההצבה של תבנית המספר
x−7
−3
שהוא ביטוי חסר משמעות .אנו נרשום זאת כך. x ≠ 7 :
כי אם נציב x = 7נקבל
0
לסיכום :כדי למצוא את קבוצת ההצבה של תבנית מספר בצורת שבר יש לבדוק מתי המכנה שווה לאפס.
11
כינוס איברים דומים .6
חד – איבר :הוא מספר אחד ,משתנה אחד ,או צירוף מספרים ומשתנים בצורת מכפלה או מנה.
הגורם המספרי של חד-איבר נקרא מקדם.
המספר 4הוא המקדם של חד – האיבר . 4x
1 1
המספר −הוא המקדם של חד – האיבר . − b 2 x
2 2
המקדם של חד -האיבר abהוא ) .1את המקדם , 1או ,-1משמיטים(.
1 1
איברים דומים :ביטויים כמו a , −3a , 2aוכו' או − a 2b , 4a 2b , a 2bוכו' נקראים איברים דומים.
4 2
1
גם האיברים , 3ax2 , ax 2ו −4x2 a -נקראים איברים דומים למרות שסדר הכתיבה שלהם שונה.
2
באיברים דומים מופיעים אותן האותיות עם אותן החזקות והקשר ביניהם הוא ע"י כפל בלבד.
כינוס איברים דומים – חיבור מקדמים של איברים דומים וכפל הסכום באיבר הדומה נקרא כינוס איברים דומים.
דוגמאות:
א3a + 4 − 5a + 3 = 3a − 5a + 4 + 3 = −2a + 7 .
בa − 3ab + 5b + ab + 7 a − 8b = a + 7 a − 3ab + ab + 5b − 8b = 8a − 2 ab − 3b .
ג4 + x 2 − 7 x + 2 x 2 + x − 9 = x 2 + 2 x 2 − 7 x + x + 4 − 9 = 3 x 2 − 6 x − 5 .
דyx − x 3 y + 3 xy 3 − 2 yx 3 + 6 xy − 3 y 3 x = −3 x 3 y + 7 xy .
תרגילים:
11. 3a 4 12. 10 y 5 + 3 y 4 13. −5 xy + 5 x 14. − x 2 y − xy 2 15. − ac − 2 ax + 2
11 2 1 1 1 5 11 1 1
16. 20abc − 3ab + 15 17. −4 x − 11 xy 18. −1 p − 14 m 19. 2 a − 1 b 20. 2 x + 1 y
15 2 6 3 6 12 2 6
12
כינוס איברים דומים )עם סוגריים( .7
בשלב זה נסתפק במקרה שלפני הסוגריים לא מופיע כופל ,הפעולה שנבצע תהיה השמטת סוגריים.
הכללים להשמטת סוגריים:
א .אם יש סימן פלוס לפני סוגריים אז משמיטים את הסוגריים ומשאירים את הביטויים שבתוך הסוגריים
ללא שינוי.
ב .אם יש סימן מינוס לפני סוגריים אז משמיטים את הסוגריים והופכים את הסימנים של כל הביטויים
שבתוך הסוגריים.
ג .אם יש סוגריים בתוך סוגריים אז סדר השמטת הסוגריים הוא החל מהסוגריים הפנימיים.
ד .במידת האפשר רצוי לכנס איברים דומים בתוך הסוגריים לפני שמשמיטים אותם.
דוגמאות:
א3a − (2a + 4) + (7 − a) = 3 − 2a − 4 + 7 − a = −3a + 6 .
ב−(6a − 5) − (4a − 2) + (8a + 3) = −6a + 5 − 4a + 2 + 8a + 3 = −2a + 10 .
8 x − 7 x − ( 6 + 4 x ) − 2 = 8 x − [ 7 x − 6 − 4 x − 2] = 8 x − [3x − 8] = 8 x − 3x + 8 = 5 x + 8 ג.
תרגילים:
= )1. ( 4a + 9b) + ( 3a + 6b = )2. ( 8a + b) + ( 5b − 3a = )3. ( 4a + 2b) − ( 5a + 7b
= )4. ( 12a − 7b) + ( 3a − 15b = )5. ( 8 p − 6c) − ( 5 p + 7c = )6. ( 8 x + 9 y) − ( 3 x − 7 y
= )7. ( 7 x + 8 y) − ( 4 x + 2 y) + ( 5 x − 3 y = )8. ( 9a + 7b) − ( 12a − 6b) − (a − 5b
= )9. ( 5 p − 3m) − ( 4 p − 6m) + ( 7 p − 5m = )10. ( 6 x + 5 y) − ( 4 x + 17 y) − (x − 7 y
= )11. ( 7 x + 3 y − 9 z) + ( 14 x − 4 y − 3z = )12. ( 10a − 17b − 5c) + ( 21a − 7b + 16c
= )13. ( 6m − 9 p − 4b) − ( −7 m − 9b − 16 p = 14. 8 x − [ 6 x − ( 7a + 4 x)] + 13x
12. 31a − 24b + 11c 13. 13m + 7 p + 5b 14. 19 x + 7 a 15. 20m − 2 p − 17 16. −20x 2 + x
17. 18a + 2a 2b − 21ab 2 − 2a 2 18. 21z − 3 p 19. 32 x − 8 y − 25 20. −3a 2b − 23ab + 8
21. −9 x − 16 y − 4 z
13
תרגילים נוספים
:כנס את האיברים הדומים הבאים
t 2 + t 2 .3 12 x − 3 y + 7 x − 8 y + 11x − 25 y .2 3a + 10a − 2a .1
6 x 2 y − 10 yx − ( 4 xy 2 − 3 xy + 13 x 2 y ) − 2 y 2 x .15
7t 2 r 3 − 6r 2t 2 + ( 5t 2 r 2 − 8r 3t 2 ) − ( −6t 2 r 2 + 5r 3t 2 ) .16
7 x 2 − 6 x − ( 5 − 4 x 2 + 7 x ) − (17 − 9 x 2 + 10 x ) .17
{
7 p3 − ( 5 p + 3 p 2 ) − −13 p 2 − (11 − 9 p3 + 10 p ) } .18
{
2m3 n − nm3 − 2mn + ( 3m3n − 4mn ) − 5u 2 } .19
{
5m3n2 − 5n2 m3 + 2a 2 − ( 2m3 n2 − 7mn − 3a 2 ) + 5mn } .20
{
− 15a − 5a 2 d + 6a 2 − 8a − ( 8a 2 d − 5a 2 ) + 10a 2 d } .21
פתרונות
8 y − 20 .6 9b + 2 p .5 2b3 .4 2t 2 .3 30 x − 36 y .2 11a .1
3a 2 d − 11a 2 − 7a .21
14
חוקי חזקות .8
דוגמאות:
אa 2 ⋅ a5 ⋅ a ⋅ a 4 = a 2+5+1+ 4 = a12 .
ב2a 4 ⋅ b ⋅ 3b8 ⋅ a 2 = 2 ⋅ 3 ⋅ a 4 ⋅ a 2 ⋅ b ⋅ b8 = 6 ⋅ a 4+ 2 ⋅ b1+8 = 6a6b9 .
דוגמאות:
217
א= 217 −8 = 29 .
28
a 7 ⋅ b8 ⋅ a ⋅ b3 a 7 +1 ⋅ b8+ 3 a 8 ⋅ b11
= 2+ 5 4 = 7 4 = a 8−7 ⋅ b11− 4 = a ⋅ b 7 ב.
a 2 ⋅ a5 ⋅ b4 a ⋅b a ⋅b
דוגמאות:
א .ע"פי חוק )( a 6 )5 = a 6⋅5 = a 30 (3
ב .ע"פי חוקים ) (3ו(36 )3 ⋅ (32 )8 = 36⋅3 ⋅ 32⋅8 = 318 ⋅ 316 = 318+16 = 334 (1)-
15
חוק ) 4חזקה של מכפלת בסיסים (:
חזקה של מכפלת שני בסיסים שווה למכפלת החזקות בעלות אותו המעריך של שני הבסיסים.
דוגמאות:
(3a )3 = 33 ⋅ a 3 = 27 a 3 א .ע"פי חוק )(4
ב .ע"פי חוקים ) (4ו( a 3 ⋅ b 2 ) 6 = ( a 3 ) 6 ⋅ (b 2 ) 6 = a18 ⋅ b12 (3)-
דוגמאות:
5
a a5 a5
= = א .ע"פי חוק ):(5
2 25 32
5
a 4b 6 (a 4b 6 )5 (a 4 )5 (b 6 )5 a 20b30
2 5 = ב .דרך א'-עפ"י החוקים ,3 ,4 5ו= 2 5 5 5 = 10 25 = a10b5 : 2 -
a b ) (a b
2 5 5 ) (a ) (b a b
5
a4b6
דרך ב' -עפ"י חוק 2ואחר כך חוקים 4ו 2 5 = (a b ) = (a b) = (a ) b = a b : 3 -
4−2 6−5 5 2 5 2 5 5 10 5
16
:תרגילים
1. ( x ⋅ y ) = 2. (5 x) = 3. ( 8y) =
10 3 2
3 4
y x
4. (12 x) = 5. = 6. =
3
7 6
7 5
2 3
7. = 8. = 9. x ⋅ x =
3 10
t p
10. y ⋅ y
20
= 11. t ⋅ t =
12 4
12. p14 ⋅ p 24 =
p 17 y 21 x 58
13. 12 = 14. = 15. 21 =
p y x
t 41
16. = 17. x ( ) 4 5
= 18. y ( ) 3 10
=
t 35
( ) =
19. p
8 6
( ) =
20. t
41 2
(
21. x y
3 2 5
) =
y3 x4 128 243
5. 6. 7. 8.
343 1296 t7 p5
13 21 16 38
9. x 10. y 11. t 12. p
5 20 37 6
13. p 14. y 15. x 16. t
20
17. x 18. y 30 19. p 48 20. t 82
15 10 30 24 30 36 24 78
21. x y 22. p x 23. t y 24. x y
11 5 2 12
25. x 26. y 27. t 28. x t
5 5 22 2
29. x p 30. t y x
17
תרגול – 3פתרונות
1
(− )23 .17 9600 .9 (−13)42 .1
2
1
( )81 .12 (−7)11 .4
2
3
( )91 .13 (−3)37 .5
2
1
( )20 .15 2500 .7
2
שורשים
חוקי שורשים
1
𝑚
( 𝑥 = √𝑥 .1מקרה פרטי של )3כאשר מערך השורש לא רשום במפורש ,למשל √16 :אז
𝑚
2
מעריך השורש הוא ,2כלומר הכוונה היא ל√16 -
1
(מקרה פרטי של )3 𝑥 2 = √𝑥 .2
𝑛
𝑚
𝑥 𝑚 = √𝑥 𝑛 .3
√𝑥 ∙ 𝑦 = √𝑥 ∙ √𝑦 .4
𝑚
√𝑥 ∙ 𝑦 = √𝑥 ∙ √𝑦 .5
𝑚 𝑚
𝑥 𝑥√
= 𝑦√ .6
𝑦√
𝑚
𝑚 𝑥 𝑥√
= 𝑦√ 𝑚 .7
𝑦√
תרגול – 4הכנס את המספר החופשי לתוך השורש
4
3√2 .9 2√3 .1
4
2√2 .10 5√3 .2
√12
.11 3√2 .3
2
√18
.12 2√2 .4
3
3
√81
.13 5√2 .5
3
5
√81
.14 0.5√2 .6
3
3
2√3 .7
3
3√2 .8
תרגול – 4פתרונות
4
√162 .9 √12 .1
4
√32 .10 √75 .2
√3 .11 √18 .3
3
√3 .13 √50 .5
תרגול – 5פתרונות
תרגול - 7פתרונות
24√3 .1
2√10 .2
3
√20 .3
3
√5 ∙ √2 .4לא ניתן לפשט
5
6 6
56או √55או √3125 .5
תרגול – 8ביטול השורש במכנה -פשט ככל הניתן (אם ניתן)
5
נרצה לגרום לכך שלא יופיע במכנה שורש .ה"טריק" הוא להכפיל את המונה למשל בשבר-
√3
5 √3 5√3
∙ = והמכנה בשורש שנמצא במכנה ובכך למעשה לא שינינו את ערך השבר:
√3 √3 3
4
.1
√2
6
.2
√5
5√3
.3
√7
√2+5
.4
√2
√10
.5
√2
2√3−5√2
6√3
.6
1
4√5
.7
תרגול – 8פתרונות
2√2 .1
6√5
5
1.2√5או .2
5√21
.3
7
2+5√2
.4
2
√5 .5
6−5√6
.6
18
√5
20
.7
כפל חד איבר בחד איבר .9
חד איבר – תבנית מספר שאין בה פעולות של חיבור וחיסור נקראת חד איבר.
1 2
דוגמאות לחד איברab , 3xy , 2a : וכו'.
4
כדי לכפול חד איבר בחד איבר כופלים את המקדמים )המספרים( של חד האיברים זה בזה ואת האותיות זו בזו .אם
מופיעה אותה אות צריך להיעזר בחוקי החזקה.
תרגילים:
= ) 1. 5 x ⋅ ( −4 y = 2. 4ab ⋅ 7c = ) 3. − 6 xz ⋅ ( −9 p
= ) 12. 8 x 7 a 3b 23 ⋅ ( − ab 27 c 31 ) ⋅ ( xc 22b19
= 13. x5 ⋅ x m ⋅ x3m+3
= 14. 3 x 2 ⋅ ( −4 x10 ) + 5 x 4 ⋅ 6 x 8 − ( −4 x 6 ) ⋅ ( x 3 ) 2
= 16. 3 x 5 y 8 z 4 ⋅ ( −2 x8 y 4 z 5 ) + 5 x 7 y 8 z ⋅ (3 x 3 y 2 z 4 ) 2
תשובות:
1. −20xy 2. 28abc 3. 54xzp 4. −21tcp
5. 24x8 6. −22 y12 7. 32x13 y 9 8. −18a29b10c22
18
.10כפל חד איבר ברב איבר
נזכיר את המושגים דו איבר ורב איבר.
דו איבר – אם יש בתבנית המספר בדיוק פעולת חיבור אחת או פעולת חיסור אחת היא נקראת דו איבר.
רב איבר – תבנית מספר שיש בה לפחות פעולת חיבור אחת או פעולת חיסור אחת נקראת רב איבר.
דוגמאות לדו איברים a + b , 3x 2 − 4 x ,a + 3 :וכו'.
דוגמאות לרב איברים a + b + c + d ,x − 3 y + 4 ,x 2 + 2 x − 5 :וכו'.
גם דו איבר הוא למעשה רב איבר .אם ברב איבר ישנם שלושה מחוברים הוא נקרא גם תלת איבר .שם אחר לתלת
איבר הוא טרינום )נטפל בו בצורה מסורה בהמשך ...לא לדאוג!!!(
כדי לבצע כפל של חד איבר ברב איבר מסתמכים על חוק הפילוג של הכפל מעל החיבור והחיסור )לא להיבהל – זה
מאוד פשוט!!!!(.
a(b ± c) = ab ± acאו (b ± c)a = ba ± ca נזכיר:
דוגמאות:
א5(2a − 3) = 5 ⋅ 2a + 5 ⋅ (−3) = 10a − 15 .
ב−3a ( a − 2) = −3a ⋅ a − 3a ⋅ ( −2) = −3a 2 + 6a .
ג2 x 2 (3 x 2 − 4 x − 1) = 6 x 4 − 8 x 3 − 2 x 2 .
ד(3a − 2)4 − 7(1 − a) = 12a − 8 − 7 + 7a = 19a − 15 .
תרגילים:
= )1. 3( x + y = )2. 2(a − 4b = )3. −5(3 x − y − 1 = )4. 7(4a − b + 8c
= 5. (2 x − 5)9 = 6. (2a − 6b + 5c)3 = )7. x( x + 1 = )8. −5ab(a − b + c
= )9. −2 p(6a − 7b + 3c = )10. 6mc(2am − 3bc + mc = )11. (7a − 3b − 8c)(−2ab
15. = )3x5 ( x 2 + 4 y = ) 16. 3a 4b(4 ab 2 − 7 ab + 5ab 3 = ) 17. −5a 5 m 4 ( −3a 2 m + 8a 9 m 3 − 4a 5 m 5
18. = )5(3a − b) + 3(a + 8b = )19. 4(5m − 7 p) − 8(3m − 5 p) + 3( p + 4m
20. = )7 x(3x − 5 y) − 2 y (4 y + 8 x) + 6 x(7 y − 4 x = )21. 4 a (5a − 2) − 10(2a 2 − a + 3
22. = 2(6 x 3 − 3 x 2 ) − (4 x 2 − 2 x + 1)3 x = ) 23. (m 2 − 5mp + 3 p 2 )2m + 5 p (2m 2 − 1.2 mp − p 2
1
= ) 24. ( x 2 − 3xy + 2 y 2 )2 x + 3 y (2 x 2 − 1 xy + y 2 = )25. 2 a (4a 2 + 6 a + 9) − 3(4a 2 − 6a − 9
3
= )26. 4 a (5b − 7b + 8) + 2 a (3b + 5b + 7
3 3
= 27. 3 p 2 − [ 5 pt − 3 p( p − 2t ) + 4t ] 3
= 28. 4 y 2 + [3x + 2( y + 5 x) − 7(2 y − 3x) ] 3 y
תשובות:
1. 3x + 3 y 2. 2 a − 8b 3. −15 x + 5 y + 5 4. 28a − 7b + 56c 5. 18 x − 45 6. 6a − 18b + 15c
7. x 2 + x 8. −5a 2b + 5ab 2 − 5abc 9. −12ap + 14 pb − 6 pc 10. 12m2 ac − 18mbc 2 + 6m2c 2
11. −14a 2b + 6ab 2 + 16abc 12. 20a 2b 2c − 12a 2bc 2 + 36ab 2c 2 13. 45ax 2 y − 30 a 2bx
14. 4 x3 − 4 x 2 15. 3 x 7 + 12 x 5 y 16. 12a 5b3 − 21a 5b 2 + 15a 5b4 17. 15a 7 m5 − 40a14 m7 + 20a10 m9
18. 18a + 19b 19. 8m + 15 p 20. −3 x 2 − 9 xy − 8 y 2 21. 2 a − 30 22. −3x 23. 2 m 3 − 5 p 3
24. 2 x 3 + 3 y 3 25. 8a 3 + 36a + 27 26. 26ab3 − 18ab + 46a 27. 12 p 2 − 33 pt − 12t 28. 102 xy − 32 y 2
19
כפל של רב איבר ברב איבר.11
. (2 + 3)(5 + 4) :נסתכל תחילה לדוגמא בתרגיל הבא
. (2 + 3)(5 + 4) = 5 ⋅ 9 = 45 :הפעולה בתוך הסוגריים קודמת לפעולה שמחוץ לסוגריים ולכן נקבל
:מצד שני ניתן לחשב את התרגיל גם ע"י פתיחת סוגריים באופן הבא
. (2 + 3)(5 + 4) = 2(5 + 4) + 3(5 + 4) = 10 + 8 + 15 + 12 = 45
(a + b)(c + d ) = ac + ad + bc + bd :עפ"י הדוגמא הנ"ל נוכל לרשום את חוק הפילוג המורחב בעזרת אותיות
:דוגמאות
( x + 3)( x − 5) = x 2 − 5 x + 3 x − 15 = x 2 − 2 x − 15 .א
(2 a 2b − 3ab 2 )(4a + 2b) = 8a 3b + 4a 2b 2 − 12a 2b 2 − 6 ab 3 = 8a 3b − 8a 2b 2 − 6ab 3 .ב
( x − 5)( x 2 + 2 x + 3) = x ⋅ x 2 + x ⋅ 2 x + x ⋅ 3 − 5 ⋅ x 2 − 5 ⋅ 2 x − 5 ⋅ 3 =
.ג
= x3 + 2 x 2 + 3 x − 5 x 2 − 10 x − 15 = x 3 − 3 x 2 − 7 x − 15
(a + 1)(a − 2)(a + 3) = (a 2 − 2a + a − 2)(a + 3) = (a 2 − a − 2)(a + 3) =
.ד
= a 3 + 3a 2 − a 2 − 3a − 2a − 6 = a 3 + 2a 2 − 5a − 6
:תרגילים
1. (a + 2)(b + 3) = 2. (a + 2)(b − 3) = 3. (a − 2)(b + 3) =
4. (a − 2)(b − 3) = 5. (a + 2 x)(2b + y ) = 6. (a +1)(a 2 +1) =
7. (2 k 2 + 1)(k + 2) 8. (3 p 2 − 1)(4 − 3 p ) = 9. (3 − a 2 )(5 − a ) =
10. ( x − y)(5a − 3b) = 11. ( x + y)(−3a + 20b) = 12. (4 x − 3 y)(5a + 2c) =
1
13. (5 p + 2t )(9m − 7a) = 14. (6 x − 3 y )(5b − 4a ) = 15. ( m + 2)(3m 2 − 9) =
3
1 1 2 1 1 1 1 1
16. ( n − 1)( n + 2) = 17. (a 2 − )(− a + 3) = 18. (2 x − )(1 x 2 + 2) =
5 2 2 4 2 3 4
19. (3k + 1)(2 k 3 − 5) = 20. ( y 4 − 5)( y 3 + 1) = 21. ( x 2 + 3 xy + 9 y 2 )( x − 3 y ) =
22. (2 x 2 − 3 xy + y 2 )(4 x + 3 y ) = 23. (2 x − y )(4 x 2 + 2 xy + y 2 ) =
24. ( a 2 − 2 a + 3)( a − 4) = 25. (2 x 2 − 3 x − 1)(5 x + 2) =
26. (b 3 − b 2 + b − 1)(b + 1) = 27. (3 x 2 − 5 x + 11)(2 x 2 + 8 x − 6) =
28. (2a + 3b)(5a − 4b) + (3a − 4b)(2a − 5b) =
29. (5 x − 8 y)(8 x − 5 y ) + (7 x − y)(2 y − 3x) =
30. (4a 2 − 10 a + 25)(2 a + 5) + (4a 2 + 10 a + 25)(2a − 5) =
:תשובות
1. ab + 3a + 2b + 6 2. ab − 3a + 2b − 6 3. ab + 3a − 2b − 6 4. ab − 3a − 2b + 6
5. 2ab + ay + 4bx + 2 xy 6. a 3 + a 2 + a + 1 7. 2k 3 + 4k 2 + k + 2 8. −9 p 3 + 12 p 2 + 3 p − 4
9. a3 − 5a 2 − 3a + 15 10. 5ax − 3bx − 5ay + 3by 11. −3ax + 20bx − 3ay + 20by
12. 20ax + 8cx − 15ay − 6cy 13. 45mp − 35ap + 18mt − 14at 14. 30bx − 24ax − 15by + 12ay
1 1 2 1 1 1
15. m3 + 6m2 − 3m − 18 16. n3 − n 2 + n − 2 17. − a3 + 3a 2 + a − 1
10 2 5 4 8 2
1 3 5 2 2
18. 3 x − x + 5 x − 19. 6k 4 + 2k 3 − 15k − 5 20. y 7 + y 4 − 5 y 3 − 5 21. x 3 − 27 y 3
8 12 3
22. 8 x − 6 x y − 5 xy + 3 y 3 23. 8x 3 − y 3 24. a 3 − 6a 2 + 11a − 12 25. 10 x3 − 11x 2 − 11x − 2
3 2 2
20
תרגילים נוספים
.(פתח את הסוגריים וכנס את האיברים הדומים )אם ישנם
( 5 x − 4 y + 3z ) 2b .2 5 ( 2a + 3b − 5c ) .1
4 ( 2 x − 5 ) + 2 ( x + 5 ) .8 8 ( 3g − 5h + 4i ) − 3 ( 7 g − 9h − i ) .7
3a 3 ( 3a 4 − 2a 2 − 1) − 2a 2 ( 4a 5 − 3a 3 + a ) .10 4 ( 7 j − 1) + 3 j ( 8 − 2 j ) − 4 j ( 9 − j ) .9
3n p − 3q + 2 ( n − r ) − n 6 p + 2 ( 3n + r ) − 9q .12 4 ( 7 y 2 − 5 y + 4 ) − ( 9 − y − y 2 ) 3 y 2 .11
( 4h 3
− 2h + 1) ( 2h + 7 ) .22 − ( 2 g − 1)( 3 − g ) .21
3 ( j − 2 )( j + 4 ) .24 ( 7i 2
+ 2 )( 49i 4 − 14i 2 + 4 ) .23
פתרונות
−8c 4 d 4 + 28c3d 4 + 20c3d 5 .4 6 x 3 − 15 x 3 y + 6abx 2 .3 10bx − 8by + 6bz .2 10 a + 15b − 25c .1
−40k 3l 4 m2 + 20k 3l 5 m4 + 24k 3l 4 m − 8k 3l 3m3 .6 −12k 3l 4 m2 + 18k 2l 3m4 + 9k 2l 2 m3 .5
3 y 4 + 3 y 3 + y 2 − 20 y + 16 .11 a7 − 5a3 .10 −2 j 2 + 16 j − 4 .9 10 x − 10 .8 3g − 13h + 35i .7
x 2 − x − 12 .15 −4w3 + 4w2 z + 32w2 z 2 .14 −2t 2 − 6u + 15ut .13 −3np − 8nr .12
30d 2 − 59de + 15e2 .19 6c 2 − 13c + 6 .18 2b2 − 3b − 5 .17 a 2 − 9a + 20 .16
343i 6 + 8 .23 8h4 + 28h3 − 12h + 7 .22 2 g 2 − 7 g + 3 .21 −24 f 2 + 2 f + 15 .20
21
הנוסחאות לכפל מקוצר .12
ב(5 x − 2) 2 = (5 x ) 2 − 2 ⋅ 5 x ⋅ 2 + 2 2 = 25 x 2 − 20 x + 4 .
22
:תרגילים
1. ( x + 5 ) = 2. ( a + 8 ) = 3. ( 3b + 1) = 4. (1 + 5c ) =
2 2 2 2
2
1
5. ( x + 3 y ) = 6. ( 3a + 4b ) = 7. ( ab + 10 ) =
2 2 2
8. 4 x + =
2
2
1
2
1
9. ( 2 a + 3b 2 2
) 12. ( 8 − x ) =
2
2
= 10. x + = 11. 0.1 p 2 q 3 + =
y 4
2 2
3 1 1
13. ( p − 3q ) = 14. ( 5 y − 4 x ) =
2 2
15. y − x = 16. ab − =
2 3 2
2
2 3
17. (3 − x ) = 2 2
18. ( 2 a − 3b 3 2 2
) = 19. ab 2 − = 20. (2a + b)(2a − b) =
3 2
1 2 1 2
21. (3x + 4 y )(3x − 4 y) = 22. ( x + )( x − ) = 23. ( 3m 2 − 5 p 4 )( 3m 2 + 5 p 4 ) =
3 5 3 5
24. ( 2a − 3b ) + ( 3a + 2b ) = 25. ( 3 x + 4 y ) + ( 4 x − 3 y ) =
2 2 2 2
26. ( 5 x − 3 y ) − 2 ( 3 x − 3 y ) = 27. ( 6a − 5b ) − 3 ( 2a + 3b ) =
2 2 2 2
30. ( 3 x − 5 y ) + ( 2 x + 9 y ) − (2 x + 3 y )(27 y − 17 x ) =
2 2
:תשובות
1. x 2 + 10 x + 25 2. a 2 + 16a + 64 3. 9b 2 + 6b + 1 4. 1 + 10c + 25c 2 5. x 2 + 6 xy + 9 y 2
1
6. 9a 2 + 24ab + 16b 2 7. a 2b 2 + 20ab + 100 8. 16 x 2 + 4 x + 9. 4a 4 + 12a 2b 2 + 9b 4
4
x 1 1
10. x 2 + 2 + 11. 0.01 p 4 q 6 + 0.05 p 2 q 3 + 12. 64 − 16x + x 2 13. p 2 − 6 pq + 9q 2
y y2 16
9 2 1 1 1
14. 25 y 2 − 40 xy + 16 x 2 15. y − 3xy + x 2 16. a 2b 2 − ab + 17. 9 − 6x 2 + x 4
4 9 3 4
4 9
18. 4a 6 − 12a 3b2 + 9b 4 19. a 2b 4 − 2ab 2 + 20. 4a 2 − b 2 21. 9 x 2 − 16 y 2
9 4
1 4
22. x 2 − 23. 9 m 4 − 25 p 8 24. 13a 2 + 13b 2 25. 25 x 2 + 25 y 2 26. 7 x 2 − 6 xy − 9 y 2
9 25
27. 24a 2 − 96ab − 2b 2 28. 95 x 2 − 570a 2 29. 192 x 2 − 156bx + 47b 2 30. 47 x 2 + 3 xy + 25 y 2
23
תרגילים נוספים
.(פתח את הסוגריים וכנס את האיברים הדומים )אם ישנם
( x − 3) + ( x + 2 )( x + 4 ) ( 2a + 3b ) + ( 2a − b )
2 2 2
.2 .1
( 5b + 3) − ( 5b − 3) 2 ( 2a + 3)( 4 − 3a ) + ( 4a − 5 )
2 2 2
.4 .3
( 5 − 3d )
2
− 2 ( 2d − 5 )
2
.6 ( 7c − 3)( 7c + 3) − ( 6c + 3)( 8c − 5) .5
3 ( 4 h − 5 ) − 2 ( 5h − 7 ) ( 3g − 5)( g + 3) − ( 2 g − 7 ) + ( g − 1)
2 2 2 2
.10 .9
( 5 − 4 j )( 5 + 4 j ) − ( 3 j + 1) + ( 5 j + 2 ) 4 ( 6i − 1)( 6i + 1) − (12i − 2 )
2 2 2
.12 .11
( 2l + 6 ) − (1 + 3l )(1 − 3l ) + 5 ( 2l + 8 )( 3 − l ) ( 4k − 7 )( k + 3) − 5 ( k + 2 ) + ( k − 3)
2 2 2
.14 .13
פתרונות
c 2 + 6c + 6 .5 60b .4 4a 2 − 42a + 49 .3 2 x 2 + 17 .2 8a 2 + 8ab + 10b2 .1
−2h2 + 20h − 23 .10 30 g − 63 .9 −2e − 19 .8 2 f 2 + 135 f − 3 .7 d 2 + 10d − 25 .6
3l 2 + 14l + 155 .14 −21k − 32 .13 14 j + 28 .12 48i − 8 .11
24
פירוק לגורמים .13
נבחין בין ארבעה סוגים של פירוק לגורמים. :
א .פירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם משותף.
ב .פירוק לגורמים עפ"י הנוסחאות לכפל מקוצר.
ג .פירוק לגורמים לפי קבוצות.
ד .פירוק לגורמים של תלת איבר ריבועי ) טרינום (.
פירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם משותף :
בפירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם משותף נסתמך על חוק הפילוג a(b + c) = ab + ac
אלא שהפעם ניעזר בו מימין לשמאל .תחילה נדון במקרה שהגורם המשותף הוא חד איבר.
נבחין בשני שלבים בפירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם משותף שהוא חד איבר:
.1הוצאת גורם משותף למספרים.
.2הוצאת גורם משותף לאותיות.
נביא דוגמאות להוצאת גורם משותף למספרים.
דוגמאות:
פרק לגורמים את תבניות המספר הבאות:
א .פרק את . 5a + 5b :הגורם המשותף של 5aו 5b -הוא .5אם נחלק את 5aב 5-נקבל aואם נחלק את
5bב 5 -נקבל . bלכן הפירוק לגורמים הוא. 5a + 5b = 5(a + b) :
ב .פרק את . 18 x − 12 y :בדרך כלל נרצה להוציא את הגורם הגדול ביותר האפשרי .אמנם 2וגם 3הם גורמים
משותפים של 12ו 18 -אבל 6הוא הגורם המשותף הגדול ביותר .אם נחלק את 18xב 6 -נקבל 3xואם
נחלק את 12yב 6 -נקבל . 2yלכן הפירוק לגורמים הוא. 18 x − 12 y = 6(3x − 2 y) :
נביא עכשיו דוגמאות להוצאת גורם משותף לאותיות.
דוגמאות:
פרק לגורמים את תבניות המספר הבאות:
ג .פרק את . a 4 + 2a 2 :האות aמופיעה גם ב a4 -וגם ב 2a 2 -ולכן ניתן להוציא אותה כגורם משותף .יחד
עם זאת ,היות ומופיעות כאן חזקות אז הגורם המשותף הגדול ביותר יהיה החזקה בעלת המעריך הקטן
ביותר שמופיע .לכן במקרה זה נוציא כגורם משותף את a2ולא רק את . a
אם נחלק את a4ב a2 -נקבל a2ואם נחלק את 2a 2ב a2 -נקבל .2לכן
הפירוק לגורמים הוא. a 4 + 2a 2 = a 2 ( a 2 + 2) :
ד .פרק את . 33 b 4 − a 2b5 + ab 2 :האות aמופיעה בכל הביטויים והחזקה הקטנה ביותר שלה היא . aגם
האות bמופיעה בכל הביטויים והחזקה הקטנה ביותר שלה היא . b2לכן הגורם המשותף הגדול ביותר
הוא . ab 2
הפירוק לגורמים הוא. a 3b 4 − a 2b 5 + ab 2 = ab 2 ( a 2b 2 − ab 3 + 1) :
נעבור למקרה של הוצאת גורם משותף גם למספרים וגם לאותיות.
דוגמאות:
פרק לגורמים את תבניות המספר הבאות:
ה .פרק את . 15 x5 − 10 x3 :הגורם המשותף הגדול ביותר למספרים הוא 5ולאותיות הוא . x 3לכן הפירוק
לגורמים הוא. 15 x 5 − 10 x 3 = 5 x 3 (3 x 2 − 2) :
ו .פרק את . 7a 2b − 21ab 2 :הגורם המשותף הגדול ביותר למספרים הוא . 7abלכן הפירוק לגורמים הוא:
) . 7 a 2b − 21ab 2 = 7 ab ( a − 3b
25
:פירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם משותף שהוא רב איבר
קיימים מקרים שבהם ניתן להוציא גורם משותף שאינו דווקא.הגורם המשותף שהוצאנו עד כה היה תמיד חד איבר
.חד איבר
:דוגמא
(2a + 3)a + (2a + 3)4 : פרק לגורמים את תבנית המספר.ז
: אם נוציא אותו כגורם משותף נקבל. (2a + 3) הגורם המשותף במקרה זה הוא דו האיבר
(2a + 3)a + (2a + 3)4 = (2a + 3)(a + 4)
:תרגילים
1. 5 x + 5 y = 2. 7 a − 21b = 3. 8k + 8 = 4. 32 − 20x = 5. 120 a − 48 =
1 1
6. 16 − 64 p = 7. a+ b= 8. cx + xb = 9. ab + a = 10. 4ap − 20ak =
2 2
11. 9 zp − 3z = 12. 10ax + 15bx − 5axc = 13. 26bxp − 39by + 52bx =
34. a( p + q ) − b( p + q) = 35. x 2 ( a + b) + y 2 ( a + b ) =
36. a(1 + m + p) + b(1 + m + p) = 37. x(m + p) + y (m + p) + z (m + p ) =
38. x 2 (b − a ) + p ( a − b) = 39. 3 xa 2 ( x 2 − 3) − 2 y ( 3 − x 2 ) =
40. bx( py − 1) − ay (1 − py ) =
:תשובות
1. 5( x + y) 2. 7( a − 3b) 3. 8(k + 1) 4. 4(8 − 5 x) 5. 24(5a − 2) 6. 16(1 − 4 p)
1
7. ( a + b) 8. x(c + b) 9. a (b + 1) 10. 4a( p − 5k ) 11. 3z (3 p − 1) 12. 5 x(2a + 3b − ac)
2
13. 13b(2 xp − 3 y + 4 x) 14. x( x + 3) 15. a 2 (a + 1) 16. 3x( x − 3) 17. 2 y 2 ( y − 3)
27
:תרגילים
1. ax + bx + ay + by = 2. ac + bc + ad + bd =
3. ac − bc + ad − bd = 4. ax − ak + px − pk =
5. 6ax + 8bx + 15ay + 20by = 6. 35ax + 10 am − 21bx − 6bm =
7. 6 px + 9 py − 8tx − 12ty = 8. 5ax − 9ay − 5bx + 9by =
11. a 2 + ab + 4a + 4b = 12. 5 x 2 − 5 xz + 2 yz − 2 xy =
13. x 2 + ax + bx + ab = 14. x 2 − ax + bx − ab =
15. x 2 + 3x + x + 3 = 16. x 2 − 5 x + x − 5 =
17. a 2 + 4a − 11a − 44 = 18. a 2 − 5ab + 3ab − 15b 2 =
19. 5a − a 2 − 4a + 20 = 20. ax + bx + ay + by + am + bm =
21. xp − yp + ax − ay − cx + cy = 22. ax + bx + cx + ay + by + cy =
23. am − bm − cm − a 2 + ab + ac =
:תשובות
1. (a + b)( x + y) 2. (a + b)(c + d ) 3. (a − b)(c + d ) 4. (a + p)( x − k ) 5. (2 x + 5 y)(3a + 4b)
6. (7 x + 2m)(5a − 3b) 7. (2 x + 3 y )(3 p − 4t ) 8. (5 x − 9 y)(a − b) 9. ( x − 3)( y + 4)
10. (3a − 2b)(2a + c) 11. (a + b)(a + 4) 12. ( x − z )(5 x − 2 y) 13. ( x + a)( x + b) 14. ( x − a)( x + b)
15. ( x + 3)( x + 1) 16. ( x − 5)( x + 1) 17. (a − 11)(a + 4) 18. (a + 3b)( a − 5b) 19. (5 − a)(4 + a )
20. (a + b)( x + y + m) 21. ( x − y )( p + a − c) 22. (a + b + c)( x + y) 23. (a − b − c)(m − a )
28
פירוק לגורמים עפ"י הנוסחאות לכפל מקוצר .15
פירוק לגורמים עפ"י הנוסחה להפרש ריבועים:
בכל התרגילים שראינו עד כה היה גורם משותף לכל הביטויים שהופיעו ברב האיבר .נראה עכשיו שישנם מקרים
שלמרות שאין גורם משותף לכל הביטויים ניתן לבצע פירוק לגורמים .נתחיל עם פירוק לגורמים עפ"י הנוסחה
להפרש ריבועים .את הפירוק לגורמים נבצע באופן מיידי עפ"י הנוסחה ( a + b)( a − b) = a 2 − b 2וזאת ע"י שניעזר
בה בכיוון ההפוך ,כלומר. a 2 − b 2 = ( a + b)( a − b ) :
דוגמאות:
פרק לגורמים את תבניות המספר הבאות:
א .פרק את . 4 x 2 − 25 :נקבל:
קל לראות שאין גורם משותף ל 4x 2 -ו .25-הביטויים 4x 2ו 25-הם ריבועים של 2xו 5-בהתאמה ולכן
ניתן לפרק אותם עפ"י הנוסחא להפרש ריבועים.
הנוסחה להפרש ריבועים. a 2 − b 2 = ( a + b)( a − b ) :
הפירוק לגורמים. 4 x 2 − 25 = (2 x + 5)(2 x − 5) :
הביטויים 64x 2ו 256 y 2 -הם ריבועים של 8xו 16y -בהתאמה ולכן ניתן לפרק אותם עפ"י הנוסחא
להפרש ריבועים!!!!!! .לא!!!!!! כי יש סימן של חיבור במקום סימן חיסור ,לכן ביטוי זה אינו פריק !!!!!
פירוק לגורמים עפ"י הנוסחאות לדו איבר בריבוע:
בדומה לפירוק לגורמים עפ"י הנוסחה להפרש ריבועים נוכל לפרק לגורמים גם עפ"י הנוסחאות לדו איבר בריבוע.
a 2 − 2 ab + b 2 = ( a − b ) 2 נרשום אותן בצורהa 2 + 2ab + b 2 = ( a + b ) 2 :
דוגמאות:
פרק לגורמים עפ"י הנוסחאות לדו איבר בריבוע:
א .פרק את . x 2 + 8 x + 16 :נקבל:
כפי שקל לראות אין אפשרות להוציא גורם משותף .כמו כן נשים לב שהביטוי השמאלי x2הוא ריבוע של x
וגם הביטוי הימני 16הוא ריבוע של .4לכן ייתכן שאפשר לפרק את התבנית בעזרת אחת מהנוסחאות.
הפירוק נעשה באופן מיידי .הנוסחה לדו איבר בריבוע. a 2 + 2ab + b 2 = ( a + b ) 2 :
הפירוק לגורמים. x 2 + 8 x + 16 = ( x + 4) 2 :
שים לב :ל a2 -מתאים x2ולכן ל a -מתאים . xכמו כן ל b2 -מתאים 16ולכן ל b -מתאים 4
לבסוף ל 2ab -מתאים 8xכי . 2 ⋅ x ⋅ 4 = 8 x
הערה :אחרי שמבצעים את הפירוק לגורמים עפ"י אחת מהנוסחאות של דו איבר בריבוע צריך לבדוק ע"י
ביצוע הכפל האם האיבר האמצעי מתאים .לדוגמא גם בתבניות המספר x 2 + 10 x + 16האיברים השמאלי
והימנים הם כמו קודם ריבועים אבל האיבר האמצעי לא מתאים והפירוק איננו עפ"י הנוסחה הנ"ל.
29
ב .פרק את . − x 2 + 6 x − 9 :נקבל:
נכתוב את התבנית − x 2 + 6 x − 9בצורה ). − ( x 2 − 6 x + 9
= 16. 64 x 6 − 25 y 4
תשובות:
1. ( x + a ) 2 2. (b − 5) 2 3. ( p − 4) 2 )4. (m − 6)(m + 6 5. ( y + 11) 2 )6. (k − 7)(k + 7
1
7. (b + 1) 2 )8. (3x − 4)(3x + 4 9. (8 x + 3) 2 10. (2 a − 5b ) 2 11. ( x + y )2 12. (b 2 x + 9) 2
2
) 13. (13 y 2 − 2 x )(13 y 2 + 2 x 14. (a 2 − 3b) 2 )15. (11a + 7 x)(11a − 7 x ) 16. (8 x 3 − 5 y 2 )(8 x 3 + 5 y 2
30
תרגילים נוספים
:העזר בנוסחאות כפל מקוצר ופרק את הביטויים הבאים
81 + x 2 + 18x .3 x 2 − 10 x + 25 .2 x 2 + 6 x + 9 .1
x 2 − 2 x + 1 .6 x 2 − 20 x + 100 .5 14 x + 49 + x 2 .4
− x 2 + 6 x − 9 .9 x 2 − 6 x − 9 .8 − x 2 + 6 x + 9 .7
4 x 2 + 20 x + 25 .12 − x 2 − 6 x − 9 .11 x 2 − 6 x + 9 .10
4 x 2 + 4 x + 1 .15 112 x + 49 + 64 x 2 .14 36 − 60 x + 25 x 2 .13
1 + 100 x 2 − 20 x .18 1 + 49 x 2 − 14 x .17 9 x 2 + 15 x + 25 .16
−126 xy + 49 x 2 + 81 y 2 .21 25 x 2 + 20 xy + 4 y 2 .20 121x 2 + 1 − 22 x .19
−6 xy + 9 + x 2 y 2 .24 9 + 25 x 2 − 60 x .23 9 y 2 + 25 x 2 − 30 xy .22
פתרונות
( x − 10 ) ( x + 7) ( x + 9) ( x − 5) ( x + 3)
2 2 2 2 2
.5 .4 .3 .2 .1
( x − 3) − ( x − 3 ) .9 ( x − 1)
2 2 2
.10 אין פירוק.8 אין פירוק.7 .6
( 2 x + 1) (8 x + 7 ) (5x − 6) ( 2 x + 5) − ( x + 3 ) .11
2 2 2 2 2
.15 .14 .13 .12
( xy − 1) ( xy − 3) (5x − 3 y ) (7 x − 9 y )
2 2 2 2
.25 .24 אין פירוק.23 .22 .21
3 ( 2 x + 1) .29 ( 7 xy − 1) ( 3 xy − 5 ) ( 2 xy − 1)
2 2 2 2
.28 .27 .26
31
פירוק לגורמים לפי טרינום ריבועי .16
כדי לפרק לגורמים טרינום מהצורה (a ≠ 0) ax 2 + bx + cצריך בשלב הראשון למצוא שני מספרים שסכומם שווה
ל b -ומכפלתם שווה ל. a ⋅ c -
דוגמאות:
פרק לגורמים את תלת האיברים הריבועיים הבאים:
א .פרק את. 6 x 2 + 11x − 10 :
צריך למצוא שני מספרים שסכומם 11ומכפלתם . 6 ⋅ (−10) = −60המספרים
הם 15ו 4 -והפירוק הוא:
)6 x 2 + 11x − 10 = 6 x 2 + 15 x − 4 x − 10 = 3 x (2 x + 5) − 2(2 x + 5) = (2 x + 5)(3 x − 2
32
. 42 − 13x + x 2 : פרק את.ט
. 42 − 13x + x 2 = x 2 − 13x + 42 נקבל,קודם נסדר בסדר חזקות יורד
: ולכן הפירוק הוא-6 - ו-7 המספרים הם.42 ומכפלתם-13 צריך למצוא שני מספרים שסכומם
x 2 − 13 x + 42 = x 2 − 7 x − 6 x + 42 = x ( x − 7) − 6( x − 7) = ( x − 6)( x − 7)
:תרגילים
1. x 2 + 6 x + 8 = 2. x 2 − x − 2 = 3. b2 − 5b + 4 =
4. z 2 + 9 z + 20 = 5. p 2 − 12 p + 20 = 6. z 2 + 4 z − 21 =
7. t 2 − t − 12 = 8. x 2 + 13x + 30 = 9. m2 + m − 42 =
10. a 2 + 4a − 45 = 11. x 2 − 19 x + 90 = 12. c 2 + 7c − 120 =
13. x 2 + 5 xy + 6 y 2 = 14. x 2 − 3xz − 4 z 2 = 15. z 2 + az − 6a 2 =
:תשובות
1. (x + 2)(x + 4) 2. (x − 2)(x + 1) 3. (b + 1)(b + 4)
4. (z + 4)(z + 5) 5. (p − 10)(p − 2) 6. (z + 7)(z − 3 )
7. (t − 4)(t + 3) 8. (x + 3)(x + 10) 9. (m + 7)(m − 6)
10. (a + 9)(a − 5) 11. (x − 9)(x − 10) 12. (c + 15)(c − 8)
13. (x + 2 y )(x + 3 y) 14. (x − 4 z )(x + z ) 15. (z + 3a)(z − 2a)
16. (t − 4b)(t + 3b) 17. (a + 10b)(a − 2b) 18. (x + 1)(2 x + 3)
19. (a + 1)(2a + 1) 20. (y − 2)(5 y + 1) 21. (b + 2)(3b + 1)
22. (3x − 8)(x + 1) 23. (x + 1)(5 x − 3) 24. (a − 2)(2a − 1)
33
פרוק לגורמים משולב: .17
פרוק לגורמים לפי כל השיטות :הוצאת גורם משותף ← פרוק לפי קבוצות ← פרוק לפי נוסחאות ← פרוק לפי
טרינום.
דוגמאות:
פרק לגורמים את תבניות המספר הבאות:
א .פרק את. 3x3 − 12 x :
במקרה זה יש גורם משותף ל 3x3 -ו – 12xוהוא . 3xלכן נבצע תחילה פירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם
משותף .נקבל ) . 3 x 3 − 12 x = 3 x ( x 2 − 4נשים לב שאת תבנית המספר שבתוך הסוגריים אפשר לפרק ע"י
הנוסחה להפרש ריבועים.
בסה"כ נקבל. 3x( x 2 − 4) = 3x( x + 2)( x − 2) :
34
. 8 x3 + 14 x 2 − 30 x : פרק את.ז
. 2x גורם זה הוא.תחילה נוציא את הגורם המשותף הגדול ביותר
. את האיבר שבתוך הסוגריים נוכל לפרק לפי טרינום. 8 x 3 + 14 x 2 − 30 x = 2 x (4 x 2 + 7 x − 15) :ולכן נקבל
:בסה"כ נקבל
2 x(4 x 2 + 7 x − 15) = 2 x(4 x 2 + 12 x − 5 x − 15) = 2 x [ 4 x( x + 3) − 5( x + 3)] = 2 x(4 x − 5)( x + 3)
:תרגילים
1. 36a 2 − 81b 2 = 2. 36 p 2 − 4 p 4 = 3. 36 y 2 − 144 p 2 =
:תשובות
1. 9(2a − 3b)(2a + 3b) 2. 4 p 2 (3 − p )(3 + p ) 3. 36( y − 2 p )( y + 2 p ) 4. 2(2b − 3) 2
9. 36(2 m − b ) 2 10. (2k − 1)(2 k + 1)(4 k 2 + 1) 11. 2( x − 5)( x + 5) 12. 3(b − 3)(b + 3)
18. 2(4 x − 3a)(4 x + 3a) 19. m ( x + 3) 2 20. 3b(3 x − 2) 2 21. a( x − 3m)( x + 2b)
35
צמצום שברים אלגבריים .18
צמצום שברים אלגבריים ללא פירוק לגורמים:
צמצום שברים אלגבריים נעשה בדומה לצמצום שברים פשוטים .כלומר מחלקים את המונה והמכנה באותו ביטוי
שיכול להכיל גם אותיות ולא רק מספרים .בדרך כלל צריך להיעזר בפירוק לגורמים .התנאי היסודי לצמצום הוא
שהמונה והמכנה יהיו רשומים בצורת מכפלות.
נבחין בסוגים הבאים של צמצום שברים אלגבריים.
צמצום שברים אלגבריים ללא פירוק לגורמים.
צמצום שברים אלגבריים בעזרת פירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם משותף.
צמצום שברים אלגברים בעזרת פירוק לגורמים עפ"י הנוסחאות לכפל מקוצר.
צמצום שברים אלגברים בעזרת פירוק לגורמים לפי קבוצות.
צמצום שברים אלגברים בעזרת פירוק לגורמים של תלת איבר ריבועי.
צמצום שברים אלגבריים ללא פירוק לגורמים:
הצמצום במקרה זה מורכב מצמצום מספרים ומצמצום אותיות .הצמצום של המספרים דומה לצמצום בשברים
an
. פשוטים .הצמצום של האותיות מבוסס על חוק החזקה = a n − m
am
דוגמאות:
3a
. א .צמצם את:
12
3a a
. נחלק את המונה והמכנה ב 3-ונקבל= :
12 4
2x2
. ב .צמצם את:
5x
2x2 2x
. = ונקבל: נוכל לחלק את המונה והמכנה בx -
5x 5
)2 x ( a + 2
. ג .צמצם את:
)4( a + 2
2 x ( a + 2) x
. נחלק את המונה והמכנה ב 2(a + 2) -ונקבל= :
4( a + 2) 2
)6( a − 3
. ד .צמצם את:
) 2 x (3 − a
נשים לב שהתבניות שבתוך הסוגריים במונה ובמכנה הן נגדיות זו לזו ולכן תוצאת
)6( a − 3 )6( a − 3 3
. =− הצמצום שלהן היא , −1בסה"כ מתקיים= − :
) 2 x (3 − a )2 x ( a − 3 x
צמצום שברים אלגבריים בעזרת פירוק לגורמים ע"י הוצאת גורם משותף:
נביא את שני הכללים היסודיים של צמצום שברים אלגבריים:
א .כאשר יש במונה או במכנה פעולות של חיבור וחיסור )לא בתוך סוגריים( אסור לצמצם רק חלק מהביטויים.
לדוגמא :הצמצומים הבאים אינם נכונים:
a
2 a/ 2 + 5 2a + 5 1
4/ + a 1 + a
= =
3a/ 3 /
28 2
.2כדי לצמצם שברים אלגברים שיש בהם פעולות חיבור וחיסור )לא בתוך סוגריים(
צריך לכתוב את המונה והמכנה שלהם בצורת מכפלות ) בעזרת פירוק לגורמים (
ואז מותר לצמצם.
36
קבע באילו מהתרגילים הצמצום נכון ובאילו הוא לא נכון:
a (a + b) a a+b ab
= .3 = b. 2 = b .1
b(a + b) b a a
a 1 a+b b a2 + b
= .6 = .5 = a + b .4
a + b 1+ b a+c c a
ab + ac a+b ab − c
= b + c .9 = 1 .8 = b−c. 7
a ab a
) a (b − c a −b 1 a + (b − c ) a
= 1 .12 = .11 = . 10
) a + (b − c a ( a − b) a ) d (b − c d
a 2 − 3a
. ד .צמצם את:
(a − 3)2
4 x 2 y − 6 xy 2
. ה .צמצם את:
(2 x − 3 y )2
1 − 4 xy + 4 x 2 y 2
. ו .צמצם את:
1 − 4 x2 y 2
39
:תרגילים
100a −24t −18b 8a −7x
1. = 2. = 3. = 4. = 5. =
25 8 9 2a x
32k ab 30a x 26 x 3
6. = 7. = 8. = 9. = 10. =
4k ac 6a 2 2 xy 65 x 5
mx + px 2x − 7 15 − 5n x2 + 4x
15. = 16. = 17. = 18. =
my + py 7 − 2x n−3 x 2 + 3x
5 x 2 − 10 x 8( x + y ) 4 x2 − 1 c2 − d 2 25 − 4a 2
19. 2 = 20. = 21. = 22. = 23. =
5 x + 10 x 20( x + y ) 2 x −1 (d + c)2 2 a 2 − 5a
4a 4 + a 3 m− p 4a 2 + 12a + 9 1 − x2
24. = 25. = 26. = 27. =
16a 2 − 1 m − 2mp + p 2
2
2a + 3 1 − 2x + x2
x 2 + 8 xy + 12 y 2 y 2 − 16 x2 − 5x + 6
31. = 32. = 33. =
x + 2y y 2 − y − 12 x2 − 6x + 8
x 2 − x − 12 ax + a − bx − b ax − by + ay − bx
34. = 35. = 36. =
x 2 − 2 x − 15 a −b ax + by − ay − bx
2ab − 2a + b − 1 2ax − 2by + 4bx − ay ax + 3 + 3a + x
37. = 38. = 39. =
2ab − 2a + 2b − 2 ax − 4by + 2bx − 2ay x2 + 6 x + 9
:תשובות
b 5 1 2
1. 4a 2. − 3t 3. −2b 4. 4 5. −7 6. 8 7. 8. 9. 10.
c a 2y 5x 2
pq 2 ( p − 2) 3 x 6x x x+4
11. 12. 13. 14. 15. 16. −1 17. −5 18.
3 4 y 5a y x+3
x−2 2( x + y ) 2 c−d 5 + 2a a3 1
19. 20. 21. x + 1 22. 23. − 24. 25.
x+2 5 c+d a 4a − 1 m− p
1+ x x( x − y) a − 2b 1 y+4
26. 2 a + 3 27. 28. 29. 30. 31. x + 6 y 32.
1− x 2( x + y ) a + 2b x +1 y+3
x −3 x−4 x+ y 2a + 1 2x − y a +1
33. 34. 35. x + 1 36. 37. 38. 39.
x−4 x−5 x− y 2(a + 1) x − 2y x+3
40
כפל וחילוק שברים אלגברים .19
כפל שברים אלגברים:
כפל של שברים אלגברים מבצעים בדומה לכפל של שברים פשוטים עם מספרים ,כלומר :כופלים מונה במונה ומכנה
במכנה.
הערות:
א .רצוי לצמצם במידת האפשר לפני ביצוע הכפל.
ב .מכפלות ) עם סוגריים ( במכנה נשאיר בצורת מכפלות ולא נבצע את הכפל.
ג .מכפלות במונה נבצע ע"י פתיחת סוגריים ולאחר מכן נכנס איברים ) .כהכנה לחיבור וחיסור שברים (.
דוגמאות:
7a 8
⋅ א .כפול את השבר:
4 a2
7a 8 7a ⋅ 8 7 ⋅ 2 14
. = ⋅ = = נצמצם תחילה ואחר כך נכפול .נקבל:
4 a2 4 ⋅ a2 a a
a2 − 9 a2
⋅ 2 ב .כפול את השבר:
2 a − 3a
נפרק תחילה לגורמים ,לאחר מכן נצמצם ונבצע את הכפל .נקבל:
a2 − 9 a2 )(a + 3)(a − 3 a2 )(a + 3)(a − 3)a 2 a(a + 3
⋅ 2 = ⋅ = =
2 a − 3a 2 )a(a − 3 )2a(a − 3 2
x 2 − 9 x + 14 x 2 − 36
.נקבל: ⋅ ג .כפול את השבר:
x 2 + 4 x − 12 x 2 − 7 x
)x 2 − 9 x + 14 x 2 − 36 ( x − 2)( x − 7) ( x − 6)( x + 6) ( x − 2)( x − 7)( x − 6)( x + 6) ( x − 6
⋅ = ⋅ = =
)x 2 + 4 x − 12 x 2 − 7 x ( x + 6)( x − 2 )x( x − 7 )x( x + 6)( x − 2)( x − 7 x
y 2 − 8 y + 15 y 2 − 4 y + 4
. 2נקבל: ⋅ ד .כפול את השבר:
y − 7 y + 10 y 2 − 5 y + 6
41
a 2 − 25 2a + 10
÷ ב .בצע את החילוק:
a2 3a
ניעזר בפירוק לגורמים ונקבל:
)a 2 − 25 2a + 10 (a + 5)(a − 5 3a 3(a − 5) 3a − 15
. ÷ = ⋅ = =
a 2
3a a 2
)2(a + 5 2a 2a
2x − 4 10 − 5 x
. : 3 ג .בצע את החילוק:
x + 12 x + 36 x + 6 x 2
2
42
6 a2 6a 2 6a
⋅
a 5 = a⋅5 = 5 6a ⋅ 4 8
= = .ד
a + a 1 (a + a)6
2 2
a ( a + 1)3 5a(a + 1)3 5(a + 1)
÷
8 6 8 4
a+2 1 a+2
⋅
2 a = 2a = a + 2 ⋅ 2
=
1
.ה
2a + 4 2(a + 2) 2a 2(a + 2) 2a
2 2
a3 3 3a 3 3a 3
⋅ 3
8 a = 8a = 8a = 3a ⋅ 10a = a .ו
a2 a a 2 15 15a 2 8a 15a 2 4
: ⋅
10 15 10 a 10a
5 x+3 5( x + 3)
⋅
x − 2 10 = 10( x − 2) = 5( x + 3) ⋅ 2( x − 2) = 1 .ו
x+3 3 3( x + 3) 10( x − 2) 3( x + 3) 3
⋅
2 x−2 2( x − 2)
:תרגילים
4b 9a −ab 15 4c 9 d 7 ab
1. ⋅ = 2. ⋅ = 3. ⋅ = 4. 6 xy ⋅ =
3 8b 5 a 3 p 32c 18 xy
4ab −3a 2b 2 21
39 x 2 52 x 3q 7 x2 y2 5m 4 p 3
8. ÷ = 9. = 10. = 11. =
22a y 77ay 5
4
ab 9ab 4 7a 5
9 pq 56 xy 15m7
p + q 4 p − 4q (a − 1)3 ba( x + 1) 12 x 2 x − a
12. ⋅ = 13. ⋅ = 14. ⋅ =
p − q 3 p + 3q 4a( x + 1)2 (a − 1)2 x2 − a 2 8x
x 2 − 9a 2 35 x2 −1 4x − 8 a 2 + b 2 (b − a ) 2
15. ⋅ = 16. ⋅ = 17. ⋅ =
15 x + 3a 6 − 3x 3x + 3 a − b a4 − b4
a2 − b2 ab + b 2 4 p 2 + 2 pq p 2 − 4q 2
18. 2 ⋅ = 19. 2 ⋅ =
a + 2ab + b 2 a 2 − ab p − 4 pq + 4q 2 2p
k 2 − 12k + 36 12 x2 x2 + x − 2
20. ⋅ 2 = 21. ⋅ =
3k − 18 k − 36 x − 1 x2 + 2 x
3 + z z 2 + 3z + 2 2a 3 − 6a 2b a 2 + 3ab + 2b 2
22. ⋅ = 23. ⋅ =
2 + z z2 + 4z + 3 2a 3 − 2ab 2 a − 3b
t 2 + 6t + 9 t2 −1 b 2 − 5a + 6 b 2 + 12b + 35
24. ⋅ 2 = 25. ⋅ =
2t − 2 t + 4t + 3 b 2 + 2b − 15 b 2 + b − 42
x2 + 4x + 3 x2 + 5x + 6 3x 2 − 7 x + 2 x2 − 9
26. 2 ⋅ = 27. ⋅ =
x + 3x + x x 2 + 2 x − 3 2 x 2 − 5x − 3 9 x 2 − 6 x + 1
43
a 2 + ma + ta + mt a 2 − p 2 a 2 + ac + ab + bc a 2 + ap + ad + dp
28. ⋅ = 29. ⋅ =
a 2 + ma + pa + mp a 2 − t 2 a 2 + ac + ap + pc a 2 + ad + ab + bd
m 2 − 5m + 6 m − 3 x 2 + 7 x + 10 x + 2
30. ÷ = 31. 2 ÷ =
m+4 5 x − 7 x + 10 x − 5
a 4 12
⋅ 2
a 2 + 6a − 7 a 2 + 5a − 14
32. ÷ = 33. 3 a =
8
6a 2 15a a 12
⋅
6 a4
a4 a2 a2 + 1 a −1
÷ ÷
34. 2 6 = 35. 24 2b =
a 2
÷ b a −1
÷ 2
4 a3 12 2a + 2
a4 a2 6 9
÷ ÷ 2
37. a + 2a a =
2
36. 6 30 =
a 10 a+5 4
⋅ ⋅
5 a2 3 a+2
:תשובות
3a 3d 7 ab 5 20a 2b3 yz 3 9ab 2 21xy 4
1. 2. −3b 3. 4. 5. 6. 7. 8.
2 8p 3 12 3x 40 x 3c 3 8a 3
8a 9m3 4 b( a − 1) 3x 7( x − 3a)
9. 12 p 10. − 11. 12. 13. 14. 15. 16.
3b 2 xy a5 p3 3 4( x + 1) 2( x + a ) 3
4( x − 1) 1 b (2 p + q )( p + 2q ) 4
− 17. 18. 19. 20. 21. x 22. 1
9 a +b a p − 2q k +6
a(a + 2b) t +3 b−2 x+3 ( x − 2)( x + 3) x
23. 24. 25. 26. 27. 28. 29. 1 30.
a −b 2 b−6 x −1 (2 x + 1)(3 x − 1) 2( x − 1)
5(m − 2) x+5 5( a − 1) 3a 3 24 3
31. 32. 33. 34. 35.
m+4 x−2 2a (a − 2) 4 a 2
b
5a 3 a
36. 37.
2 2 ( a + 5)
44
חיבור וחיסור שברים אלגבריים שבמכנים שלהם יש רק חד איברים .20
חיבור וחיסור שברים אלגברים שבמכנים שלהם יש רק מספרים:
בדומה לחיבור וחיסור של שברים פשוטים ,גם במקרה של חיבור וחיסור שברים אלגברים צריך למצוא מכנה
משותף ,רצוי למצוא את המכנה המשותף הקטן ביותר )המינימלי (.
בחיבור וחיסור של שברים אלגברים נבחין בין שני סוגים של שברים:
א .שברים שבמכנים שלהם יש רק חד איברים .כלומר הקשר בין המספרים והאותיות שבמכנים הוא רק ע"י כפל.
ב .שברים שבמכנים שלהם יש גם רב איברים ,כלומר הקשר בין המספרים והאותיות שבמכנים הוא גם ע"י חיבור
וחיסור.
נתחיל בסוג הראשון וגם כאן נבחין בין שני סוגים של שברים:
.1שברים שבמכנים שלהם יש רק מספרים.
.2שברים שבמכנים שלהם יש מספרים וגם אותיות.
הערה :להבדיל מפתרון משוואות עם שברים כאן אין אפשרות לכפול את כל התבנית פי המכנה המשותף והוא נשאר
גם בתשובה הסופית.
45
3a − 1 a − 2
− ב .פשט את תבנית המספר:
.
5 10
המכנה המשותף המינמלי של 5ו 10 -הוא .10את המונה והמכנה של השבר השמאלי נכפול פי .2נשים לב
שסימן מינוס לפני קו שבר הוא כמו סימן מינוס לפני סוגריים .נקבל:
2 1
3a − 1 a−2 )2(3a − 1) − (a − 2 6a − 2 − a + 2 5a a
. − = = = =
5 10 10 10 10 2
a−2 a +1
− .ג .פשט את תבנית המספר:
6 15
המכנה המשותף הקטן ביותר של 6ו 15-הוא .30לאחר כינוס איברים במונה ופירוקו לגורמים ע"י הוצאת
גורם משותף נוכל לצמצם .בסה"כ נקבל:
5 2
a−2 a + 1 5(a − 2) − 2(a + 1) 5a − 10 − 2a − 2 3a − 12 3(a − 4) a − 4
− = = = = =
6 15 30 30 30 30 10
הכפולה המשותפת המינימלית של המספרים ,2 , 4ו 8-היא .8הכפולה המשותפת המינימלית של a2 , aו-
aהיא . a2לכן הכפולה המשותפת המינימלית של 2a 2 , 4aו 8a -היא . 8a 2
ב .מצא את הכפולה המשותפת המינימלית של. 6 a 2b, 4 ab 3 :
הכפולה המשותפת המינימלית של המספרים 4ו 6-היא .12הכפולה המשותפת המינימלית של האותיות
ab3ו a 2b -היא . a 2b3לכן הכפולה המשותפת המינימלית של 4ab3ו 6a 2b -היא . 12a 2b3
a+2 1
. 2
− א .חשב את:
3a 6a
המכנה המשותף המינימלי של המספרים 6ו 3 -הוא .6המכנה המשותף המינימלי של האותיות aוa2 -
הוא . a2לכן המכנה המשותף המינימלי הוא . 6a 2את המונה והמכנה של השבר השמאלי צריך להגדיל פי 2
6a 2 6a 2
. )כי .( 2 = 2את המונה והמכנה של השבר הימני צריך להגדיל פי ) aכי ( = a
6a 3a
2 a
a+2 1 2(a + 2) − a 2a + 4 − a a+4
− = = = סה"כ נקבל:
3a 2 6a 6a 2
6a 2
6a 2
46
1 a−2 1
. − 2
ב .חשב את+ 3 :
2a 2a a
המכנה המשותף המינימלי למספרים הוא .2המכנה המשותף המינימלי לאותיות הוא . a3לכן המכנה המשותף
2a 3
( .את המונה והמכנה של השבר המינימלי הוא . 2a 3את המונה והמכנה של השבר השמאלי נכפול פי = a 2 ) a2
2a
2a 3 2a 3
האמצעי נכפול פי .( 2 = a ) aאת המונה והמכנה של השבר הימני נכפול פי .( 3 = 2 ) 2סה"כ נקבל:
a 2a
a2 a 2
1 a−2 1 a 2 − a (a − 2) + 2 a 2 − a 2 + 2a + 2 2(a + 1) a + 1
. − + = = = = 3
2a 2a 2 a3 2a 3 2a 3 2a 3 a
הפירוק לגורמים של 2 a − 6הוא ) . 2(a − 3הפירוק לגורמים של a 2 − 3aהוא ) . a(a − 3לכן הכפולה המשותפת
המינימלית היא ). 2a(a − 3
) . 3(a + 5לכן הכפולה המשותפת המינימלית של a 2 − 25ו – 3a + 15היא ). 3(a + 5)(a − 5
47
מצא את הכפולה המשותפת המינימלית של. a 2 − 16a + 64, 3a − 24 : ה.
. 3(a − 8)2 הוא ) . 3(a − 8הגורם ) (a − 8נמצא עם מעריך 2לכן הכפולה המשותפת המינימלית היא
אחרי שאנחנו יודעים למצא מכנה משותף לרב איברים נראה מספר דוגמאות לכינוס שברים אלגבריים עם
מכנים כאלה.
דוגמאות:
a a +3
. − א .פשט וכנס את תבנית המספר:
a −1 a−2
המכנה המשותף המינימלי הוא ) . (a − 1)(a − 2את השבר השמאלי נרחיב פי a − 2
ואת השבר הימני נרחיב פי . a − 1נקבל:
a−2 a −1
a a+3 a a+3 )a(a − 2) − (a + 3)(a − 1
− = − = =
a −1 a−2 a −1 a−2 )(a − 1)(a − 2
)a 2 − 2a − (a 2 − a + 3a − 3 a 2 − 2a − a 2 − 2a + 3 3 − 4a
= = =
)(a − 1)(a − 2 )(a − 1)(a − 2 )(a − 1)(a − 2
2a a +1
− . ב .פשט וכנס את תבנית המספר:
a−7 7−a
נשים לב שהמכנה של השבר הימני הוא הנגדי של המכנה של השבר השמאלי .לכן כדי לקבל את אותו המכנה,
נהפוך את הסימן שלפני השבר הימני ונהפוך את הסימנים של האיברים שנמצאים במכנה שלו .בצורה כזאת לא
נשנה את השבר .נקבל:
2a a +1 2a a +1 2a + a + 1 3a + 1
− = + = =
a−7 7−a a−7 a−7 a−7 a−7
1 1
. + 2 פשט וכנס את תבנית המספר: ג.
2a + 4 a + 2a
עפ"י דוגמא א' המכנה המשותף המינימלי של 2 a + 4ו a 2 + 2a -הוא ) 2a( a + 2את השבר
)2a(a + 2 )2a(a + 2
( .בשלב ( .את השבר הימני נרחיב פי ) 2כי השמאלי נרחיב פי ) aכי
a + 2a
2
2a + 4
לפני האחרון נצמצם ב . a + 2 -בסה"כ נקבל:
a 2
1 1 1 1 a+2 1
. + 2 = + = =
2a + 4 a + 2a )2(a + 4 )a(a + 2 )2a(a + 2 2a
48
a 2 + 49 a
. − ד .פשט וכנס את תבנית המספר:
a − 49
2
a+7
הפירוק לגורמים של המכנה השמאלי הוא ) (a + 7)( a − 7וזהו המכנה המשותף המינימלי .נקבל:
1 a−7
a 2 + 49 a a 2 + 49 a )a 2 + 49 − a(a − 7
− = − =
a − 49
2
a+7 )(a + 7)(a − 7 a+7 )(a + 7)(a − 7
a 2 + 49 − a 2 + 7a 7a + 49 )7(a + 7 7
= = = =
)(a + 7)(a − 7 )(a + 7)(a − 7 )(a + 7)(a − 7 a−7
a−3 a +1
. + 2 ה .פשט וכנס את תבנית המספר:
9a + 27 a + 3a
המכנה המשותף המינימלי הוא ) . 9a (a + 3נקבל:
a 9
a−3 a +1 a −3 a +1 )a (a − 3) + 9(a + 1
+ = + =
9a + 27 a + 3a
2
)9(a + 3 )a(a + 3 )9a(a + 3
a 2 − 3a + 9a + 9 a 2 + 6a + 9 (a + 3)2 a+3
= = = =
)9a (a + 3 )9a (a + 3 )9a (a + 3 9a
a 5a + 1 2
. − 2 + ו .פשט וכנס את תבנית המספר:
a+2 a +a−2 a −1
הפירוק לגורמים של המכנה האמצעי הוא ) (a + 2)(a − 1וזהו המכנה המשותף המינימלי .נקבל:
a −1 a+2
a 5a + 1 2 a 5a + 1 2
− 2 + = − + =
a + 2 a + a − 2 a −1 )a + 2 (a + 2)(a − 1 a −1
a ( a − 1) − (5a + 1) + 2( a + 2) a 2 − a − 5a − 1 + 2a + 4 a 2 − 4a + 3 (a − 3)(a − 1) a − 3
= = = =
)( a + 2)( a − 1 )(a + 2)(a − 1 (a + 2)(a − 1) (a + 2)(a − 1) a + 2
תרגילים:
מצא את הכפולה המשותפת המינימלית:
. 4 − a ,a − 4 .3 . 4a ,a ,a + 4 .2 . 3 ,a ,a + 6 .1
. a(2a − 3) ,3 − 2a .6 . a + 1 ,a + 2 ,a + 3 .5 . 5 − 2 a , 2 a − 5 .4
. a − 1 ,2a − 2 .9 . 2a( a + 1) ,3a(a + 1) .8 . 3(a − 1) ,a(1 − a) .7
. 5 + a ,a 2 − 25 .12 . a2 − 4 ,a + 2 .11 . a ,a 2 + a .10
. a + 2 ,a 2 + 4 a + 4 .15 . 36 − 49a 2 ,6-7a ,7a − 6 .14 . 2 a − 5 ,4a 2 − 25 ,2a + 5 .13
. a 2 − 12a + 36 ,36 − a 2 .18 . a 2 − 49 ,a 2 + 14 a + 49 .17 . a − 3 ,a 2 − 6a + 9 .16
.a + 2 ,a 2 + 5a + 6 .21 . 18a 2 − 24 a + 8 ,6a 2 − 4a .20 . a 2 + a ,3a 2 + 6a + 3 .19
. a 2 − 4a ,a 2 − 6 a + 8 .24 . a + 1 ,a − 7 ,a 2 − 6a − 7 .23 . a − 4 , a 2 − 7 a + 12 .22
49
:פתרונות
2 a − 5 .4 a − 4 .3 4a(a + 4) .2 3a(a + 6) .1
6a(a + 1) .8 3a(a − 1) .7 a(2a − 3) .6 (a + 1)(a + 2)(a + 3) .5
(a − 5)(a + 5) .12 (a − 2)(a + 2) .11 a(a + 1) .10 2(a − 1) .9
:תרגילים
m m 3x 5 y a 5b 3a 7b
1. + = 2. − = 3. + − − =
2 3 4 6 4 6 20 30
a b −4 1 1 1 1
4. − = 5. − = 6. + + =
2p 6p 3x 2 x ab ac bc
3ab ab ab 2 x 3x 5m 7m 11m
7. − − = 8. − = 9. − + =
5c 2c 10c 3 y 4 y2 12 p 18 p 30 p
9m − 8 p 2m + p a − 3c 7 a + c
10. − = 11. − =
16 12 24 36
2a − 3b 4a − 3b x − 1 4 x − 9 11x − 3 2 − 7 x
12. − = 13. − + − =
26 52 2 5 6 10
4( x + 1) 3(2 x − 1) 2(3 − x) 2 x 2 + 3 3x3 + 1 3x 4 − 2
14. + − = 15. − + =
6 15 24 6 x2 12 x 3 36 x 4
2a + 5b 3a − 2b 7 p − 3q 3 p + q
16. + = 17. − =
a+b a+b p−q p−q
(a + 1)(a + 2) (a + 1)(a − 4) 3(2a + 1) 2(a − 5) 3(4 − a)
18. + = 19. − − =
a −3 a −3 a+2 a+2 a+2
y 1 a b
20. + = 21. + =
y −3 3− y a −b b−a
a −b a −b x+ y y+ x
22. − = 23. + =
a+b b+a x− y y−x
a+b a+b x+ y 6y 3x
24. − = 25. + − =
ax + ay bx + by 2 x − 2 y 7 x − 7 y 5x − 5 y
x xy c d
26. − = 27. + 2 =
x + y xy − y 2 c − cd c d − d 3
2
1 a 1 1
28. − 2 2 = 29. + 2 =
a +b a −b x − 9 x − 6x + 9
2
1 1 1 3
30. + 3 = 31. + 2 =
t + 2t + t t − t
3 2
x − 5x + 6 x − 2x
2
50
a +1 a−4 a2 − a 12
32. + = 33. + =
ab − a − 4b + 4 ab − a + b − 1 a − 2a + 1 1 − a
2
x−2 x−2 8 5
34. + 2 = 35. − 2 =
x − 10 x + 16 x − 17 x + 72
2
x + 10 x + 9 x − 3x − 4
2
3x − y 3x + y 2x −1 3 5 x − 16
36. + 2 = 37. − + 2
9 x − 6 xy + y
2 2
9 x + 6 xy + y 2 3 x + 12 x x + 4 2 x − 32
2
x +1 x +1 x +1 x + 8
+ −
38. 2 3 = 39. 3 6 =
x + 4 2 x + 11 x−2 3− x
− +
2 6 4 x − 4 3x − 3
6 7 10 x + 2
2− +
40. x = 41. x − 4 x +1 =
9 6 14 x − 11
1+ 2 − +
x x 2x +1 x +1
4 x − 10 1 9 9
+ + 2 −
42. x + 1 2 x + 1 = 43. x − 2 4 x − 16 x + 2 =
2 5 x − 16 32 x − 89
+
x + 1 3x − 7 4 x 2 − 2 x − 20
:תשובות
5m 9 x − 10 y a + 6b 3a − b −11 a+b+c x (8 y − 9)
1. 2. 3. 4. 5. 6. 7.0 8.
6 12 10 6p 6x abc 12 y 2
71m 19m − 28 p −11( a + c) −3b 67 x + 18 69 x + 13
9. 10. 11. 12. 13. 14.
180 p 48 72 52 30 60
6 x 4 + 18 x 2 − 3 x − 2 5a + 3b 2(a − 1)(a + 1) 7a + 1 y −1
15. 16. 17.4 18. 19. 20.
36 x 4 a+b a −3 a+2 y −3
(b − a )(b + a ) −7 x + 95 y −2 xy
21.1 22. 0 23. 0 24. 25. 26.
ab( x + y ) 70( x − y ) ( x − y )( x + y )
c + d +1 −b 2x 2 4x − 9
27. 28. 29. 30. 31.
(c − d )(c + d ) ( a − b)( a + b) ( x + 3)( x − 3) 2 (t + 1) 2 (t − 1) x ( x − 2)( x − 3)
2a 2 − 6a + 17 a − 12 2 x − 11 3 x − 77
32. 33. 34. 35.
(a − 4)(a + 1)(b − 1) a −1 ( x − 8)( x − 9) ( x + 9)( x + 1)( x − 4)
6x x+2 2x
36. 37. 38. 5 39. −2 x + 2 40.
(3 x − y )(3 x + y ) 6x ( x − 4) x−3
5 ( 2 x + 1) 3x − 7 5 − 2x
41. 42. 43.
x−4 5 ( 2 x + 1) 2 ( x − 2)
51
תרגילים נוספים
2m 5 8 3 2 7
+ + (2 + − (1
m − 1 m 3 − 3m x x − 5 2 x − 10
4 5 3 5
− (4 + (3
( x − 1)( 3x − 4 ) ( x + 3)( 4 − 3x ) ( a − 2 )( a + 3) ( a + 3)( a + 7 )
x−2 1 2x − 5 3m 2 5m − 3
− − (6 + − (5
9 − 6x 2x 2x − 3 m −1 m 2m
3x 5 1 5a − 1 2
+ − (8 − (7
x − 4 x 3x − 6
2
a −9 a −3
2
x 6− x 10 4 3
− (10 + + (9
x −3 x −3 m − 9 ( m + 3) 4m + 12
2 2
m c 5m 9−m
− (12 + (11
c (m − c) m (m − c) 2m − 3 3 − 2m
m−6 5 14 − m 5 12 − a
+ − (14 + 2 (13
m + 2 m m ( m + 2) a + 3 a + 3a
7 3 2 ( a + 10 ) 6 x 2 − 9 x + 27 3x
− + 2 (16 − (15
a + 5 a − 5 a − 25 4x − 9
2
2x − 3
m m+2 2m 16a 2a a + 4
− − 2 (18 + − (17
m−3 m+3 m −9 a − 16 a + 4 a − 4
2
(2x − a)
2
a2 2 y 2 + y + 10 y
− (20 + (19
x−a x−a 4 y − 25
2
5 − 2y
m a a2 3x x 2 + 10 x − 8
− + 2 (22 − (21
2 ( a + m ) a − m a − m2 2x − 8 x 2 − 16
x 3 3 x 2 − 5 x + 12 m3 3m3 + 81
− − (24 − 2 (23
3x − 4 6 x + 8 9 x 2 − 16 m−3 m −9
1 1 4 2 3 2a − 2
− 2 − 2 (26 − − 2 (25
x − xa a − xa x − a 2
2
a − 2 a ( a + 2) a − 4
x− y x− y a +1 1 1
+ 2 (28 + 2 + 2 (27
x − xy x + xy
2
a − 9 a − 3a a + 3a
2
3x − 1 2x 5 x 2 − 30 x − 27 2 x 2 − 15 x + 10 3 x+9
− − (30 + − (29
2 x 2 − 18 3 ( x − 3) 2 6 ( x − 3) 2 ( x + 3) 8 x − 50
2
2 x + 5 10 − 4 x
a2 18 + 2a 2 3a ( a 2 + a + 15 ) ( 3m − c )
3
c3 − 9mc 2
+ − (34 − (33
a − 3 a 2 + 3a + 9 a 3 − 27 m−c c−m
52
x x −1 4 2 3 a2 + 9
− + 2 (36 + + 2 (35
2 x − 4 3x + 6 x − 4 a−3 a +3 a −9
m +1 2 3 a +1 5 3
+ − 2 (38 − + (37
m + 4 m + 3 m + 7m + 12 a−2 a 2−a
a − 5 a 2 − 9a − 3 a − 3 a 2 − 2a − 7 1 1
− + (40 + + (39
a − 3 a 2 + a − 12 a + 4 a + 3a + 2 a + 2 a + 1
2
2m 1 2 19m − 18 m − 6
− + 2 (42 + (41
m − 4 m − 2 m + 5m + 6
2
25m 2 − 4 5m + 2
3x − 7 5 x+9 3x − 8 1 2
− 2 − 2 (44 + − (43
x − 5x + 6 x + x − 6 x − 9
2
x − 4 x ( x − 2) x + 2
2
3m − 2 2 12 − 8m a+3 2 4
− + (46 + + (45
m ( m − 3) m + 3 m m 2 − 9 ( ) (
a ( a + 2) a − 2 a a2 − 4 )
1 1 3 m+2 3 5
2 + 2 ⋅ a − (48 + + (47
a − 2a − 3 2a − a − 3 a−2 m − 5m 10 − 2m m m − 25
2 2
( )
3a 2a + 1 a 2 − 7 a + 6 a 4 a −8
2 − ⋅ 2 (50 − ⋅ 3a + (49
a − 5a − 6 a − 1 a + 8a + 6 a +1 a + 4 a−2
2
פתרונות
9x + 7 8a + 11 6m 2 + 7m − 15 3 x − 30
(4) (3) (2) (1)
( x − 1)( x + 3)(3 x − 4) ( a − 2)( a + 3)( a + 7) 3m(m − 1) 2 x ( x − 5)
3m 2 + 56m + 45 23 x 2 − 2 x − 60 3a − 7 14 x 2 − 28 x − 9 m2 + 12m − 7
(9 ) ( 8) ( 7) ( 6) (5)
4 ( m + 3) (m − 3) 3x( x 2 − 4) a2 − 9 6 x(3 − 2 x) 2m(m − 1)
2
2 6 −9 m−2 4 m+c
(18) 1 (17) (16) (15) (14) (13) (12) 3 (11) 2 (10)
m−3 a+5 2x + 3 m a mc
3 −m x−4 −2
(24) m2 + 9 (23) (22) (21) 4x (20) (19)
2(3 x + 4) 2 ( a − m) 2( x + 4) 2y + 5
−2 2x + 5 2 1 x−a 3
(30) (29) (28) (27) (26) (25)
( x + 3)( x − 3) 2(2 x − 5) x+ y a −3 ax ( x + a ) a ( a − 2)
m+2 a −5 x + 10 a+2 2c −1
(38) (37) (36) (35) a + 2 (34) 27m2 (33) (32) (31)
m+3 a 6 ( x − 2) a −3 am ab
2 x −1 m+5 m−3 a−2 a−2
(44) (43) (42) (41) (40) (39)
x+3 x ( x + 2) ( m + 3) (m + 2) 5m − 2 a −3 a +1
53
משוואה ממעלה ראשונה בנעלם אחד .21
משוואה – תבנית פסוק עם סימן שיווין נקראת משוואה.
השלבים הם:
א " .העברת " כל הביטויים המכילים את הנעלם לאגף אחד ואת כל המספרים לאגף שני תוך כדי שינוי
הסימנים שלהם.
ב .כינוס איברים דומים בכל אחד מהאגפים.
ג .מציאת הנעלם מהמשוואה המפורשת המתקבלת.
דוגמאות:
פתור את המשוואות הבאות:
א .פתור את המשוואה3 [ 2( x − 5) − x ] = 5 − 2 x :
54
x − 3 7x + 9 1 − 3x
− = 1− ד .פתור את המשוואה :
5 10 2
המכנה המשותף המינימלי של המספרים 10, 5ו 2-הוא .10
נכפול את כל המשוואה פי 10ונזכור שקו שבר הוא כמו סוגריים.
2 1 5
x −3 7x + 9 10 1 − 3x
− = 1 − ⋅10
5 10 2
) 2( x − 3) − 1(7 x + 9) = 10 − 5(1 − 3 x
2 x − 6 − 7 x − 9 = 10 − 5 + 15 x סה"כ נקבל:
−5 x − 15 = 5 + 15 x
−20 x = 20
x = −1
5 3
ה .פתור את המשוואה = :
x−2 x
המכנה המשותף של xו x − 2 -הוא ) . x ⋅ ( x − 2לכן נכפול את כל המשוואה פי ). x( x − 2
x x −2
5 3
= )⋅ x ( x − 2
x−2 x
)5 x = 3( x − 2
5 x = 3x − 6 סה"כ נקבל:
2 x = −6
x = −3
הערה :קבוצת ההצבה של המשוואה היא x ≠ 0, 2והפתרון שקיבלנו איננו מאפס אף מכנה במשוואה המקורית.
דוגמאות:
פתור את המשוואות הבאות:
א .פתור את המשוואה7 x − 5 − 3x = 4 x − 3 :
אם נרכז את כל הביטויים עם xבאגף שמאל ואת כל המספרים באגף ימין
נקבל . 7 x − 3x − 4 x = −3 + 5 :כלומר 0 = 2וזה לא ייתכן.
מסקנה :למשוואה זו אין פתרון ,כלומר לא קיים מספר שהצבתו במקום xבשני אגפי המשוואה תגרום
לכך ששני אגפי המשוואה יהיו שווים זה לזה.
ב .פתור את המשוואה6 + 3x − 1 = 5x + 5 − 2 x :
לאחר העברת אגפים נקבל . 3x − 5 x + 2 x = 5 − 6 + 1אם נכנס איברים נקבל 0=0וזה תמיד נכון.מסקנה:
למשוואה זו יש אינסוף פתרונות .במקרה זה הצבתו של כל מספר במקום xתגרום לכך ששני אגפי
המשוואה יהיו שווים זה לזה .כלומר הפתרון הוא :כל . x
55
פתרון משוואות עם משתנה במכנה בעזרת פירוק לגורמים:
השלבים בפתרון המשוואות:
א .מציאת המכנה המשותף המינימלי של כל השברים שבמשוואה .כדי לעשות זאת נעזרים בפירוק לגורמים
במידת הצורך.
ב .הכפלת כל המשוואה פי המכנה המשותף המינימלי וסימון מעל לכל שבר פי כמה מרחיבים אותו.
ג .פתרון המשוואה שמתקבלת ללא השברים.
ד .בדיקה האם הפתרון או הפתרונות שייכים לקבוצת ההצבה של המשוואה .פתרון שאיננו שייך לקבוצת
ההצבה הוא איננו פתרון של המשוואה ויש לבטלו.
דוגמאות:
פתור את המשוואות הבאות:
x 2
− פתור את המשוואה = 1 : א.
x −1 x + 4
כאן אין אפשרות לפרק לגורמים את המכנים ולכן המכנה המשותף המינימלי הוא ). ( x − 1)( x + 4
נכפול את כל המשוואה פי המכנה הנ"ל ונקבל :
x+ 4 x −1
x 2 )( x −1)( x + 4
− = 1 )⋅ ( x − 1)( x + 4
x −1 x+4
המשוואה ללא שברים שמתקבלת היאx( x + 4) − 2( x − 1) = ( x − 1)( x + 4) :
נפתח סוגריים ונקבל , x 2 + 4 x − 2 x + 2 = x 2 + 4 x − x − 4 :לכן x 2 + 2 x + 2 = x 2 + 3x − 4
והפתרון . x = 6
קבוצת ההצבה של המשוואה היא x ≠ −4 , x ≠ 1כלומר הפתרון x = 6לא מאפס את אף אחד מהמכנים של
המשוואה ולכן זהו פתרון המשוואה.
x 2 1
− = פתור את המשוואה : ב.
x − 4 3x + 6 x − 2
2
הפירוק לגורמים הוא . ( x + 2)( x − 2) , 3( x + 2) , x − 2לכן המכנה המשותף המינימלי הוא ). 3( x + 2)( x − 2
נכפול את כל המשוואה פי המכנה הנ"ל ונקבל:
3 x−2 )3( x + 2
x 2 1
− = )⋅ 3( x + 2)( x − 2
)( x + 2)( x − 2 )3( x + 2 x−2
מכאן ) 3x − 2( x − 2) = 3( x + 2לכן 3x − 2 x + 4 = 3x + 6והפתרון . x = −1
הפתרון לא מאפס אף אחד מהמכנים ולכן זהו פתרון המשוואה.
x2 − 4x + 3
פתור את המשוואה= 2 x − 5 : ג.
x −1
הפעם נפעיל שיקול דעת וקודם ננסה לצמצם !!! הפרוק לגורמים של המונה השמאלי הוא ) . ( x − 3)( x − 1כלומר
)( x − 3)( x − 1
.לכן נוכל לצמצם את השבר שבאגף שמאל ב x − 1 -ונקבל . x − 3 = 2 x − 5 המשוואה היא = 2 x − 5
x −1
פתרון משוואה זו הוא . x = 2הפתרון לא מאפס את המכנה.
הערה :אם היינו קודם מכפילים במכנה המשותף היינו מקבלים פיתרון אלגברי זהה ,אבל יותר מסובך .זו דוגמא
טובה להפעלת שיקול דעת ולנסות תמיד לפתור בעזרת פתרון אלגברי פשוט שלא מסרבל!!!!
56
:תרגילים
1. 19 x − 17 − 7 x + 72 = 12 x + 12 − 25 x + 93 x=2
2. 204 − 3z + 37 + 28 z = 19 z − 19 + 13z + 6 z z = 20
3. 18 x − 9 − 13x − 2 x + 11 = 34 x + 97 − 21x − 85 − 10 x אין פתרון
4. 2( x − 3) = x − 1 x=5
5. 3( x + 1) = 31 − x x=7
6. 4( x − 1) = 5( x − 2) x=6
7. 2(3x − 4) = 36 − 4(10 − x) x=2
8. 14 − (17 − x) = 2 x − 3(9 − x) x=6
9. 3(2 y − 1) + 4 = 2( y − 3) + 11 y =1
11. 7(3 y + 6) − ( y − 1)3 = 92 + 2( y + 1) + 3( y + 1) y=4
12. 2( x − 6) + 66 = 24 − [3x − 2(1 − x)] x = −4
13. 2 y − [3 y − 2(1 − y)] = 2( y − 3) − 7 y=3
14. 3x − 2[ x − 4(3 − x)] = 31 x = −1
15. [3( y − 1) − 5(2 − y )]2 − 3 y = 2 y − 4 y=2
1
16. 4( x − 1) 2 − (2 x + 3) 2 = 16 x + 49 x = −1
2
17. (2 x − 1)2 − 3( x − 2) 2 = x 2 − 3 x =1
57
3x − 12 2 x + 6 9 x + 42
28. − = x = −6
5 2 4
2x − 5 x − 2 x 1 1
29. − = − x=3
4 6 7 4 2
6 x + 7 3x − 5 9 x + 5 10 x + 7
30. − − = x =1
9 4 14 18
1 − 2 x 1 − 3x 1 − 5 x x − 2 2 x − 4
31. − − = + x = 17
3 5 7 3 5
14 − 7 x x−3 7
32. − 2x − = 11 x = −1
2 5 10
3x − 4 x + 1 x + 2
33. 2 x − 1 − = − 1 − x=2
2 3 2
x +1 5 − 3x x −3
34. − 2x = − x + x=3
4 2 8
4(2 x − 1) 2( x − 5) 4 x − 15
35. − = 2 x + אין פתרון
3 7 21
5x2 − 7 x + 8 5 5
36. = x=4
6 x 2 − 2 x − 20 6 8
5x2 − 5x + 8 5
37. = אין פתרון
4 x 2 − 4 x + 12 4
7 x 2 − 3x − 15 7 20
57. = x=
9 x 2 + 5 x − 25 9 31
2x + 5 x + 3 3 − 7x
38. +2= + אין פתרון
x −3 3x − 9 6 − 2 x
7 x −1 1 5− x
39. − 2 = + x ≠ 2 וגםx ≠ 0
8 x 2 x − 4 x 8 x − 16 8 x − 4 x 2
1 x +1 2 2x − 7 7
40. − 2 = − 2 x = −1
3x − 3 x − 2 x + 1 x − 1 2 x − 4 x + 2 10
16 2 6
41. − = x=3
x −4 x−2 x+2
2
5 x − 1 2 x + 9 14 x 2 + 49
42. + = x=3
2x + 1 2x −1 4 x2 − 1
23 41 45 − 11x 4
43. − = 2 x = 12
4 x − 20 2 x − 4 x − 7 x + 10 15
12 3
44. 2 − 2 =0 x=5
x − 9 x − 6x + 9
2 3 3x − 10
45. − = 2 x=6
x + 2 3x + 6 x + 4 x + 4
58
השיטה האלגברית לפתרון מערכת של שתי משוואות .22
שיטת השוואת מקדמים:
אנו יודעים לפתור משוואה אחת ממעלה ראשונה עם משתנה אחד ולכן מטרתנו היא להגיע מהמערכת של שתי
המשוואות עם שתי המשתנים למערכת השקולה לה )כלומר בעלת אותו הפתרון( שבה אחת מהמשוואות היא עם
משתנה אחד בלבד.
משוואה מסודרת -משוואה שבאגף אחד שלה מופיעים שתי המשתנים ) xו ( y -לאחר כינוס איברים ,ובאגף
השני מופיע מספר בודד )האיבר החופשי( נקראת משוואה מסודרת.
הצורה של המשוואה מסודרת היא . ax + by = c :
דוגמאות למשוואות מסודרות. x + 4 y = 0 , 2 x − 3 y = 4 , x + y = 5 :
דוגמאות למשוואות לא מסודרות. 4( x − 1) = 3 y , 2 x + y − 3x + 5 = x , y = 2 x :
2 x + 3 y = −7
פתור את מערכת המשוואות: ב.
7 x + 4 y = −5
נשווה את מקדמי ה . x -כדי לעשות זאת נכפול את המשוואה הראשונה פי 4ואת המשוואה השנייה פי .3
14 x + 21 y = −49 2 x + 3 y = −7 ⋅ 7
נחסר עכשיו את המשוואות ונקבל13 y = −39 : ולכן נקבל:
14 x + 8 y = −10 7 x + 4 y = −5 ⋅ 2
ולכן . y = −3אם נציב את התוצאה באחת משתי המשוואות נקבל . x = 1
לסיכום :פתרון המערכת הוא . x = 1 , y = −3ונסמן ). (1, −3
נסכם:
בשיטת השוואת המקדמים משווים את המקדמים של אחד מהמשתנים בשתי המשוואות .עושים זאת ע"י הכפלת
אחת מהמשוואות במספר מתאים או הכפלת שתי המשוואות במספרים מתאימים .לאחר מכן מחברים או מחסרים
את המשוואות וכך מקבלים משוואה אחת בנעלם אחד .פותרים משוואה זו..ומוצאים את אחד הנעלמים .אח"כ
מציבים את הנעלם שמצאנו באחת המשוואות ומוצאים את הנעלם השני.
59
שיטת ההצבה:
נראה עכשיו שיטה נוספת לפתרון מערכת של שתי משוואות ממעלה ראשונה עם שני משתנים )נעלמים( .שיטה זו
נקראת שיטת ההצבה.
בשיטה זו מביעים את אחד מהמשתנים בעזרת המשתנה השני מתוך אחת מהמשוואות )הפעולה נקראת בידוד( .את
התוצאה המתקבלת מציבים במשוואה השנייה .בצורה כזאת מקבלים משוואה אחת עם משתנה אחד.
דוגמאות:
פתור את מערכות המשוואות הבאות:
3 x + 2 y = 8
פתור את מערכת המשוואות: א.
5 x + y = −3
כפי שאפשר לראות ,המקדם של yבמשוואה השנייה הוא . 1לכן כדאי לחלץ את yמהמשוואה השנייה .נקבל
. y = −3 − 5 xנציב תוצאה זו במקום yבמשוואה הראשונה ונקבל 3x + 2(−3 − 5 x) = 8 :מכאן 3x − 6 − 10 x = 8
ז"א −7 x = 14לכן . x = −2כדי למצוא את yנציב x = −2במשוואה , y = −3 − 5 xנקבל . y = 7לסיכום ,פתרון
המערכת הוא . x = −2 , y = 7ונסמן ). (−2, 7
5 x + 2 y = 3
פתור את מערכת המשוואות: ב.
−4 x + 3 y = −7
2 y = 3 − 5x ÷2
3 − 5x נטפל במשוואה הראשונה )נעביר אגפים ונבודד( ונקבל:
=y
2
9 − 15 x 3 − 5x
. −4 x +נכפול פי 2 = −7 ⇐ −4 x + 3 נציב תוצאה זו במקום yבמשוואה השנייה ונקבל = −7 :
2 2
את המשוואה ונקבל . −8 x + 9 − 15 x = −14לכן −23 x = −23ולכן . x = 1הצבת תוצאה זו במשוואה
3 − 5 ⋅1 −2 3 − 5x
=.y = = yנותנת= −1 :
2 2 2
לכן פתרון המערכת הוא . x = 1 , y = −1ונסמן ). (1, −1
60
x y
3 + 6 = 2
. ב .פתור את מערכת המשוואות:
x − y − x + 4 =1
2 5
2 x 3
y 3
+ = 2 ⋅6
3 2
5 2
x− y x+4 10
− = 1 ⋅1
2 5
2 x + 3 y = 12
5( x − y ) − 2( x + 4) = 10
2 x + 3 y = 12 ⋅3
נקבל:
3 x − 5 y = 18 ⋅2
6 x + 9 y = 36 ⋅3
−
6 x − 10 y = 36 ⋅2
y=0 ⇒ x=6
פיתרון סופי ). (6, 0
2 x + 2 y = 5
. ג .פתור את מערכת המשוואות:
x + y = 1
2 x + 2 y = 5
x + y = 1 ⋅ 2
2 x + 2 y = 5
− נקבל:
2 x + 2 y = 2
0=3
למערכת זו אין פתרון .אפשר להגיד שקבוצת האמת של המערכת הנ"ל היא הקבוצה הריקה.
x + y = 2
. ד .פתור את מערכת המשוואות:
3 x + 3 y = 6
x + y = 2
3 x + 3 y = 6 ÷3
x + y
נקבל:
x + y = 2
0=0
למערכת זו יש אינסוף פתרונות.
61
:תרגילים
y = 3x y = x + 5 y = 2x +1
1. y + x = 12 2. 2 y − x = 11 3. y + x = 19
(3,9) (1, 6) (6,13)
x − y = 5 x − y = 0 3x + y = 10
4. 3 y − 8 x = −30 5. 9 x + 2 y = 44 6. 3x − y = 2
(3, −2) (4, 4) (2, 4)
2 x + 4 y = 24 2 x + 3 y = 12 2 x + 5 y = −5
7. 3x + 4 y = 26 8. x + 2 y = 7 9. 4 x + 3 y = −17
(2,5) (3, 2) (−5,1)
7 x − 5 y = 2 7 x + 2 y = 14 2 x − 3 y = 4
10. 5 x − 4 y = −2 11. 9 x + y = 7 12. 3x − 4 y = 7
(6,8) (0, 7) (5, 2)
3 x + 8 y = 50
2 x − 3 y = 9 12 x − 19 y = 10
6 x + 9 y = 107
13. 5 x + 2 y = 13 14. 15. 30 x − 53 y = 14
1
(3, −1) (19 , −1) (4, 2)
3
3x + 4 y = 7 2 x − 5 y = 8 y = 3x − 5
16. 1.5 x + 2 y = 3.5 17. 4 x − 10 y = 10 18. y = x + 3
אינסוף פתרונות אין פתרון (4, 7)
5(2 x − 3 y ) − 3(3x − 2 y ) + 26 = 0
3( x + 1) + 2( y − 2) = 17
1
19. 3( x + 1) − 3( y − 2) = 7 20.
3(5 x − 2 y ) − (2 x − 5 y ) − 87 = 0
3
1
(3 , 4) 2
3 (7,3 )
3
2( x − 3) − 3( y − 4) = 5 ( x − 4)( y + 7) = ( x − 3)( y + 4)
21. 5( x − 2) + 2( y − 5) = 6 22. ( x + 5)( y − 2) = ( x + 2)( y − 1)
(4,3) (7,5)
4( x − 1) − 3( y + 3) = 14 2(4 − x) + 3 y = 6( x + 5) + 1
25. 8 x − ( y + 1) = 48 26. 2 y − 4 − (4 + x)3 = −10
(6, −1) (−4, −3)
62
5x + y 1
x− y 2 x − 3 = −1 3
x − =2
2
27. 28. 3 1
9 x − 4( x + y ) = 11
3( x − y ) − x = −25
2 2
(3,1)
(9,13)
y −5 x−7 x y
3 + 2
=8 6 + 3 − 5 = 0
29. y − 5 x−7 30. x
+ =7 y −6− = 0
2 3 4
(19,11) (12,9)
1 1
2 y − 3 x = 2 1
x− y =
1 3
6 2 2
31. 1 1 32.
3
y− x=3 2 x − 7 = 3 y + 8
7
(6, −1)
(21,18)
3x + 7 y + 1 2 x − 3 y + 8
2x +1 3 y + 2 − =2
5 − 7 = 2 y − x − 7
5 3
5 x − 7 y + 10 3 x + 2 y + 6
33. 3x − 1 7 y + 2 34. − =2
+ = 2x − y + 6 5 5
5 6
2
(2, 4) (13, 2 )
9
3
1 5 x + y = 6
x + y = 2
5
35. 3 36. 3 x − = 7
2x − = 9 y
y
1
(3, −1) (1 , −2)
2
4 1 3 5
x + y =1 x + y = 2
37. 5 4 38. 9 10
− =3 − =1
x y x y
(3, −3) (3,5)
63
מערכות של שלוש משוואות עם שלושה משתנים .23
דוגמאות:
פתור את המערכות הבאות:
−3 y + 2 x − 4 z = 1
פתור את מערכת המשוואות. −5 y − 2 x + z = 4 : א.
4 y + 5 x + 2 z = 3
פתרון :נבודד מהמשוואה השנייה את , zבשל היותו נטול מקדם ונקבל. z = 5 y + 2 x + 4 ...
נציב את zבמשוואות הראשונה והשנייה.
−3 y + 2 x − 4(5 y + 2 x + 4) = 1
4 y + 5 x + 2(5 y + 2 x + 4) = 3
−23 y − 6 x = 17 ⋅6
14 y + 9 x = −5 ⋅4
−138 y − 36 x = 102
+
56 y + 36 x = −20
− 82 y = 82
y = −1
נציב את y = −1במשוואה 14 y + 9 x = −5 :ונקבל . x = 1
נציב את y = −1ואת x = 1במשוואה z = 5 y + 2 x + 4 :ונקבל. z = 1 :
את הפתרון נרשום בעזרת שלשה מסודרת ) ( x, y, zבאופן הבא. (1, −1,1) :
2 x − 3 y − 2 z = 0
פתור את מערכת המשוואות. 3 x + 4 y − 5 z = 15 : ב.
2 y − 4 x + 7 z = −5
פתרון :במערכת המשוואות הנ"ל ,יותר נוח להשוות מקדמים על מנת שלא לעבוד עם שברים.
ניקח את המשוואות הראשונה והשנייה ונקבל:
2 x − 3 y − 2 z = 0 ⋅3
3x + 4 y − 5 z = 15 ⋅2
6 x − 9 y − 6 z = 0
− .
6 x + 8 y − 10 z = 30
− 17 y + 4 z = −30
ניקח את המשוואות השנייה והשלישית ונקבל:
2 y − 4 x + 7 z = −5 ⋅3
3x + 4 y − 5 z = 15 ⋅4
−12 x + 6 y + 21z = −15
12 x + 16 y − 20 z = 60
22 y + z = 45
64
:קיבלנו מערכת חדשה של שתי משוואות בשתי נעלמים נפתור אותה
−17 y + 4 z = −30
22 y + z = 45 ⋅ 4
−17 y + 4 z = −30
−
88 y + 4 z = 180
105 y = 210
y=2
. z = 1 : ונקבל22 y + z = 45 במשוואהy = 2 נציב את
. x = 4 : ונקבל2 y − 4 x + 7 z = −5 במשוואהz = 1 וy = 2 נציב את
. (4, 2,1) :תשובה סופית
:תרגילים
4 x − 3 y + z = 0 3 x + 5 y + 5 z = −1 5 x − y + 4 z = 12
5 x + 2 y − 3 z = 10 2 x − 3 y + 4 z = 0 x + 5 y − 3 z = −8
1. 2. 3.
6 x + 4 y + z = 9 7 x + y − z = −15 6 x − 2 y + z = 16
(1,1, −1) (−2, 0,1) (2, −2, 0)
5 x + y − 2 z = −2 4 x − 3 y = 1 x − y − z = 4
3 x + y = 0 4 y − 3z = 2 x + y = 15
4. 5. 6.
5 y + 4 z = −7 4 z − 3 x = 12 y + z = 6
(1, −3, 2) (4,5, 6) (10,5,1)
3 x − 2 y + 4 z = 10 2 x − 3 y + 1 = 0 2 x + 3 y + 4 z = 20
2 x − 5 y + 8 z = 1 3 x − 4 y + z = 1 x + 4 y − 5 z = −6
7. 8. 9.
4 x − 3 y = 7 4 x − 5 y + 2 z = 3 3 x − 3 y + 4 z = 9
(4,3,1) פתרונות אינסוף (1, 2,3)
3 x − y + 2 z = 3 3 x − 2 y − z = 8 3 x + 2 y − z = 5
2 x + 3 y − z = 8 2 x + y + 3z = 4 2 x + y − 3z = 1
10. 11. 12.
4 x − 2 y + 3z = 3 4 x − 5 y − 5 z = 12 x + y + 2z = 3
(2,1, −1) פתרונות אינסוף פתרון אין
65
המשוואה הריבועית ונוסחת השורשים .24
משוואה ריבועית – משוואה כזאת היא משוואה ממעלה שנייה והמשתנה xמופיע בה בחזקה שנייה.
משוואה מסודרת -משוואה ריבועית מהצורה (a ≠ 0) ax 2 + bx + c = 0נקראת משוואה מסודרת.
למשוואה ריבועית יכולים להיות שני פתרונות שמסמנים אותם ב x1 -ו x2 -והם נקראים גם שורשי המשוואה
הריבועית.
−b ± b 2 − 4 ac
x1,2 = הם: נוסחת השורשים:פתרונות המשוואה הריבועית (a ≠ 0) ax 2 + bx + c = 0
2a
שיטת העבודה :נביא כל משוואה לצורה מסודרת ע"י העברת אגפים .נציין את מקדמי המשוואה a, b, cונציב
בזהירות רבה בנוסחא )עם הרבה תשומת לב לפלוס ומינוס(!!!!!!!
דוגמאות:
פתור את המשוואות הריבועיות הבאות:
א .פתור את המשוואה . x 2 − 4 x − 5 = 0 :נקבל:
a =1 b = −4 c = −5
−(−4) ± (−4) 2 − 4 ⋅1⋅ (−5) 4 ± 16 + 20
= x1,2 = =
2 ⋅1 2
4 ± 36 4 ± 6 10 −2
= = = ⇒ x1 = = 5 , x2 = −1
2 2 2 2
פתרונות סופיים x1 = 5 :ו. x2 = − 1 -
66
ה .פתור את המשוואה . x 2 − 36 = 0 :נקבל b = 0 :כי לא מופיע איבר עם . x
דרך א – נעביר את המקדם החופשי −36לאגף ימין ונקבל את המשוואה x2 = 36
עכשיו נוציא שורש ריבועי משני האגפים ,נקבל , x = ±6כלומר . x2 = −6 , x1 = 6
דרך ב -נפתור בעזרת נוסחת השורשים:
a =1 b=0 c = −36
0 ± 0 − 4 ⋅1 ⋅ ( −36) 0 ± 144 ±12 x =6
= x1,2 = = ⇒ 1
2 ⋅1 2 2 x2 − 6
דרך ג -ניעזר בפירוק עפ"י הנוסחה להפרש ריבועים ונקבלx 2 − 36 = ( x + 6)( x − 6) = 0 :
כאשר מכפלה של כמה מספרים שווה לאפס אז לפחות אחד מהם שווה לאפס ולכן. x2 = −6 , x1 = 6 :
נפרק לגורמים את המכנים ונקבל x( x − 4) ,2(x − 4) ,x − 4 :לכן המכנה המשותף המינימלי יהיה
) . 2x(x-4נכפול את כל המשוואה פי המכנה הנ"ל ונקבל:
2 x 2x
3 x +1 −1
− = )⋅ 2 x ( x − 4
)x(x-4 )2( x − 4 x−4
6 − x ( x + 1) = −2 x
x2 − x − 6 = 0 ⇒ a =1 b = −1 c = −6
1 ± 1 − 4 ⋅1 ⋅ ( −6) 1 ± 25 1 ± 5 x1 = −2
= x1,2 = = ⇒
2 2 2 x2 = 3
67
3x 2
. = 2 : פתור את המשוואה.ט
x − 10 x + 25 x − 25
2
( לכן המכנה המשותף המינימלי יהיהx − 5) 2 ,(x + 5)(x − 5) :נפרק לגורמים את המכנים ונקבל
:תרגילים
1. x 2 + 8 x = 0 2. x 2 − 7 x = 0 3. 5 x 2 − 30 x = 0
4. 3x 2 − 4 x = x 2 + 10 x 5. 6 x 2 + x = 9 x 2 + 4 x 6. x 2 + x = 2 x − x 2
7. 2 x 2 + 3x = 8 x 8. 7 x 2 + 5 x = x 2 + x 9. 4 x 2 − 5 x = 2 x + x 2
10. x 2 − 64 = 0 11. x2 = 36 12. 3x 2 − 27 = 0
13. 5 x 2 − 245 = 0 14. x 2 + 1 = 0 15. 4 x 2 + 3 = x 2 + 78
16. 6 x 2 − 7 = 4 x 2 + 25 17. 5 x 2 − 2 = x 2 − 146 18. 3x 2 + 5 = 2 x 2 + 6
19. x 2 + 22 x + 121 = 0 20. x 2 + 26 x + 169 = 0 21. 3x 2 − 16 x + 5 = 0
22. 2 x 2 − 5 x + 2 = 0 23. 6 x 2 − x − 7 = 0 24. 4 x 2 − 12 x + 9 = 0
25. 5 x 2 − 19 x + 12 = 0 26. 3x 2 + 2 x − 16 = 0 27. 2 x 2 − 9 x + 10 = 0
28. 2 x 2 + 13x + 18 = 0 29. 9 x 2 − 24 x + 16 = 0 30. ( x + 5)( x − 5) = 24
3 10 x+3 1 1 x
51. + 2 = 2 52. − 2 = 2
x + 15 x + 54 x + 2 x − 24 x + 5 x − 36
2
x + 4 x − 21 x + 2 x − 15 x + 12 x + 35
2
:תשובות
1. 0, −8 2. 0,7 3. 0,6 4. 0,7
1 1 2
5. 0, −1 6. 0, 7. 0, 2 8. 0, −
2 2 3
1
9. 0, 2 10. ±8 11. ±6 12. ±3
3
13. ±7 14. אין פתרון 15. ±5 16. ±4
17. אין פתרון 18. ±1 19. −11 20. −13
1 1 1 1
21. ,5 22. ,2 23. 1 , −1 24. 1
3 2 6 2
4 2 1 1
25. 3, 26. 2, −2 27. 2, 2 28. −2, −4
5 3 2 2
1
29. 1 30. ±7 31. −1 32. 3, −1
3
1 1 4
33. 5, −2 34. 3, −1 35. 7, −1 36. 2, −1
2 3 5
1 1 1
37. ,2 38. 4,5 39. 4,1 40. 3
2 2 3
1 2 2 2
41. אין פתרון 42. 2 , 43. 2, 6 44. 4, −1
2 3 3 3
1 21 1 1
45. −1, −2 46. 1, − 47. 7 , −6 48. 1, 7
3 29 2 3
49. 8, −7 50. 0, −9 51. 10 52. 2,1
69
מערכות של שתי משוואות ממעלה שנייה עם שני משתנים .25
מדובר במערכת של שתי משוואות שבהן xו y -משמשים כנעלמים .המערכת מכילה מעריכים ממעלה שניה ואף
יותר .בד"כ נפתור את המערכות האלה בשיטת ההצבה ,ונשאף תמיד לבצע בידוד נעלם נח ככל האפשר כדי למנוע
סיבוכים מיוחדים במהלך ההצבה.
בהחלט יתכן שנצטרך להיות יצירתיים בפיתרון מערכות כאלה......
דוגמאות:
פתור את המערכות הבאות:
x 2 + y 2 = 20
. פתור את מערכת המשוואות: א.
3 x + y = 10
נבודד מהמשוואה השנייה כי שם יותר נח ונקבל. y = 10 − 3x :
x 2 + (10 − 3x) 2 = 20
x 2 + 100 − 60 x + 9 x 2 = 20
נציב במשוואה השנייה ונקבל:
10 x 2 − 60 x + 80 = 0
x 2 − 6 x + 8 = 0 ⇒ x1 = 2 , x2 = 4
נציב את x1 = 2במשוואה y = 10 − 3xונקבלy1 = 10 − 3x1 = 10 − 3 ⋅ 2 = 10 − 6 = 4 :
נציב את x2 = 4במשוואה y = 10 − 3xונקבלy2 = 10 − 3x2 = 10 − 3 ⋅ 4 = 10 − 12 = −2 :
פתרונות סופיים(4, −2) , (2,4) :
x − 2 y = −2
. פתור את מערכת המשוואות: ב.
xy = 12
נבודד מהמשוואה הראשונה כי שם יותר נח ונקבל. x = 2 y − 2 :
(2 y − 2) y = 12
2 y 2 − 2 y − 12 = 0 נציב במשוואה השנייה ונקבל:
y 2 − y − 6 = 0 ⇒ y1 = 3 , y2 = −2
נציב את y1 = 3במשוואה x = 2 y − 2ונקבלx1 = 2 ⋅ 3 − 2 = 4 :
נציב את y2 = −2במשוואה x = 2 y − 2ונקבלx2 = 2 ⋅ (−2) − 2 = −6 :
פתרונות סופיים(−6 , − 2) , (4,3) :
3x − 5 3x − 2 y = 5
=.y . 2נבודד מהמשוואה הראשונה ונקבל פתור את מערכת המשוואות: ג.
2 x − y 2 − 3 x = −3
2
3x − 5
x2 − − 3 x = −3
2
1
4 9 x 2 − 30 x + 25 4 4
x −
2
= − 3x −3 נציב במשוואה השנייה ונקבל⋅ 4 :
4
4 x − 9 x + 30 x − 25 − 12 x = −12
2 2
5 x 2 − 18 x + 13 = 0 ⇒ x1 = 1 , x2 = 2.6
3x − 5
= yונקבלy1 = −1 : נציב את x1 = 3במשוואה
2
3x − 5
= yונקבלy2 = 1.4 : נציב את x2 = 2במשוואה
2
פתרונות סופיים(1 , −1) ,(2.6 ,1.4) :
70
2
x 2 + y 2 = 10
. להבדיל מהמערכת הקודמת כאן חילוץ של x ד .פתור את מערכת המשוואות:
( x − 1) + ( y + 2) = 25
2 2
או y 2לא יעזור .יש בעיה… ..צריך להיות יצירתיים… ..נתחיל בפתיחת סוגריים ונפתח את העניים
)פתחתם אותם?(… נקבל:
x 2 + y 2 = 10
2
x − 2 x + 1 + y + 4 y + 4 = 25
2
.
x + y = 10
2 2
− 2
x + y − 2 x + 4 y = 20
2
1 3
)4. (12, 4), (8, 6 )5. (7, 4), (4, 7 ( 6. ), 7 ), (−2,1
4 4
)7. (2, 4), (4, 2 )8. (4, 2), (−2, −4 9. )(14,10), (−10, −14
43 28 33 20 50 68
10. (2,5), ( − ) ,− ( 11. (3, 2), ) ,− 12. (4, −6), (− ) ,−
5 5 17 17 7 7
4 12 5 1 1 2 1 1
( 13. (2,1), ) ,− ) 14. ( , ), (−2, ) 15.(0, ), ( ,
23 23 11 11 2 3 2 3
71
שינוי נושא הנוסחא .26
H
⋅ ). S = (a + b .1נתונה נוסחה לשטח טרפז:
2
א .בטא את Hבאמצעות b , aו. S -
ב .נתון S = :סמ"ר b = , 20ס"מ a = , 7.5ס"מ . 2.5
חשב את . H
פתרון:
2S
= , Hב 4 .ס"מ א.
a+b
2 F − 3P
= .V .2נתונה הנוסחה:
4
א .בטא את Fבאמצעות Pו. V -
ב .בטא את Pבאמצעות Fו. V -
ג .נתון . V = −1 , P = 3 :חשב את . F
ד .נתון . V = 0.5 , F = 0.25 :חשב את . P
פתרון:
2 F − 4V 4V + 3P
= , Pג , F = 2.5 .דP = −0.5 . = , Fב. א.
3 2
1
.4נוסחת נפח חרוט היא. V = ⋅ π R 2 H :
3
א .בטא את הגובה Hשל החרוט כנושא הנוסחה ) כלומר ,בטא את Hבאמצעות Vו.( R -
ב .בטא את Rכנושא הנוסחה.
ג .נתון V = :סמ"ק H = , 800πס"מ . 6
חשב את . R
פתרון:
3V 3V
= , Rג R = .ס"מ 20 = , Hב. א.
πH π R2
72
S2 − S1
= .V .5נתונה הנוסחה:
t
א .בטא את S1באמצעות . V , t , S2
.7מחיר מוצר ,כולל מע"מ ,הוא Mשקלים .נוסחה לחישוב מחיר המוצר ) Nבשקלים (
100M
= .N בלי מע"מ היא:
117
א .רשום נוסחה לחישוב המחיר Mהכולל מע"מ ,כאשר נתון המחיר Nבלי מע"מ.
ב .רשום נוסחה לחישוב תוספת המע"מ בשקלים , T ,כאשר נתון המחיר . N
פתרון:
17 N 117 N
=T = , Mב. א.
100 100
73
S
= , Rכאשר Sהוא שטח העיגול. .9נוסחה לחישוב רדיוס העיגול היא:
π
רשום את הנוסחה לחישוב השטח Sשל עיגול שרדיוסו . R
פתרון:
S = π R2
π D2
= , Sכאשר Dהוא קוטר העיגול .בטא את Dבאמצעות . S .10נוסחה לשטח עיגול היא:
4
פתרון:
S
D=2
π
74
1
= .S .14שטח מרובע ,שהאלכסונים שלו מאונכים זה לזה ,הוא מחצית מכפלת אורכי האלכסוניםef :
2
א .נתון מרובע שאלכסוניו מאונכים זה לזה .שטח המרובע הוא = Sסמ"ר . 100
אורך אחד האלכסונים הוא = fס"מ . 10
מצא את אורך האלכסון . e
ב .רשום נוסחה לחישוב אורך האלכסון , fכאשר שטח המרובע הוא Sואורך
האלכסון השני הוא ) eהאלכסונים מאונכים זה לזה (.
ג .מצא נוסחה לחישוב שטח של ריבוע שאורך האלכסון שלו הוא . d
פתרון:
א .ס"מ e = 20
2S
= f ב.
e
1 2
=S גd .
2
75
המרת יחידות מדידה
דוגמא100 :ס"מ=1מ"
400ס"מ=ס"מ4=4*100מ"
דוגמא1000 :מ"מ=1מ"
30מ"=30,000/1000מ"=30,000מ"מ
10,000סמ"ר=סמ"ר 1=1*1002מ"ר
דוגמא40,000 :סמ"ר=סמ"ר4=4*1002מ"ר
דוגמא7 :מ"ר=מ"ר7,000,000=7,000,000/10002ממ"ר
מיח" גדולה בחזקה 3ליח" קטנה בחזקה :3מכפילים בחזקה 3של היחס
דוגמא3,000,000 :סמ"ק=סמ"ק3=3*1003מ"ק
מיח" קטנה בחזקה 3ליח" גדולה בחזקה :3מחלקים בחזקה 3של היחס
-ת -1
.1אלגברה
1.1פונקציות וגרפים
הערה :במבחן התלמידים עשויים להידרש לבדוק את תשובותיהם.
-5-
נתונה הפונקציה. f x x 3x 4 : .5
f x x 3
2
gx x 3
-6-
לפניכם סרטוט של גרף הפונקציהy x 2 4 x : .9
התאימו לכל גרף ( )1ו )2( -את הפונקציה המתאימה לו. א.
נמקו את בחירתכם.
הנקודה ) (12,-21נמצאת על אחד מהגרפים הנ"ל. ב.
מצאו על איזה משני הגרפים נמצאת נקודה זו? נמקו.
מצאו את נקודות החיתוך של שני הגרפים. ג.
-7-
לפניכם סרטוט הגרפים של שתי הפונקציות: .12
g(x) x 1
-8-
נתונה פרבולה שמשוואתה y x 2 4 x 5 .15
- Oראשית הצירים.
הפרבולה חותכת את ציר ה x -בנקודות Aו.B - א.
מצאו את שיעורי הנקודות Aו( B -ראו סרטוט).
מצאו את שיעורי נקודת החיתוך של הפרבולה ב.
והישר ( y 9נקודה Cבסרטוט).
-9-
נתונות שתי הפונקציות: .18
1
y ( x 3) 2 2
2
y = -x2 – 6x - 11
y 2 x 2 4 x
y x 2 2x 6
נמקו.
מן הפרבולות.
- 10 -
תשובות
(ג) 32יח"ר (ב) 24יח"ר (א) )D(4,0) , C(2,0) , B(0,8) , A(2,8 .1
( .2א) נקודות חיתוך עם ציר ה . 1 , 0 5 , 0 : x -נקודת חיתוך עם ציר ה0 , 5 : y -
(ד) לא ,היא לא צודקת .למשל ,במקרה זה (ג) למשלx = 4 , x = 1.5 : (ב) 1 < x < 5
הפונקציה שלילית בתחום 1 < x < 5אבל הפונקציה עולה 3 < x < 5
0 , 4 (א) נקודת חיתוך עם ציר ה . 2 , 0 : x -נקודת חיתוך עם ציר ה: y - .3
x 2 עבור ( x 2ד) y 0 (ג) (ב) עבור כל xהשונה מ2 -
(ב) למשל :הפונקציה חיובית עבור x 1וערך הפונקציה הוא .6 (א) 2 , 0 3 , 0 .4
(ה) לא ,כי הישר ,y = 7המקביל לציר (ד) )(0.5, 6.25 x 2 או (ג) x 3
ה ,x -נמצא מעל קדקוד הפרבולה או :כל הסבר מתמטי אחר.
1 1
( ) ,12 (ג) 4 x 3 (ב) (א) ()3 , 1( , )-4 , 1( , )1 ,-12 .5
2 4
1
x (ד)
2
2 , 2 (א) ) , (0,-6אין חיתוך עם ציר ה ( x -ב) הפונקציה שלילית לכל ערך של ( xג) .8
(ה) x < 2 (ד) חותך בנקודה אחת שהיא קדקוד הפרבולה )(2,-2
(ג) ישנן שתי נקודות משותפות .ההסבר :שתי (א) ( y= - 3ב) נקודה אחת )(3,-3 .9
הנקודות הן ) (1,-3) , (3,-3או :הישר הנתון נמצא מעל נקודת המינימום של הפרבולה.
( .11א) גרף ( )1מתאים לפונקציה ) f(xוגרף ( )2מתאים לפונקציה ) .g(xהסבר :כאשר המקדם
של x2חיובי לפרבולה יש נקודת מינימום ,וכאשר המקדם של x2שלילי לפרבולה יש נקודת
מקסימום .הסבר אחר אפשרי :גרף ( )1חותך את ציר ה y -בראשית הצירים -בנקודה ),(0,0
(ב) (C)1 ,4( , B)-1 , 1( , A)4 ,1 וגרף ( )2אינו עובר דרך ראשית הצירים.
( .11א) גרף ( )1מתאים לפונקציה ) , f(xגרף ( )2מתאים לפונקציה ) .g(xהסבר :כאשר המקדם
של x2חיובי לפרבולה יש נקודת מינימום ,וכאשר המקדם של x2שלילי לפרבולה יש נקודת
מקסימום.
- 11 -
(ב) על גרף הפונקציה ) . g(xהסבר :על ידי הצבה ,או :רק על גרף הפונקציה ) g(xיכול
(ג) x < -3או x > 0 (ב) על ידי הצבה ( .13א) )C(1,0) , B(0,6) , A(-3,0
(ד) 64יח"ר (ג) 16יח' (ב) )D(3,-9 ( .14א) )A(-1,7) , B(7,7
1
, y וגרף ( )2מתאים לפונקציה ( .18א) גרף ( )1מתאים לפונקציה ( x 3) 2 2
2
(ב) קדקוד פרבולה ( )1הוא ) , (-1,5קדקוד פרבולה ( )2הוא ).(1,2 יש נקודת מקסימום.
(ג) נימוק אפשרי :על ידי פתרון אלגברי .נימוק נוסף :שיעור ה y -של נקודת המינימום של
- 12 -
פרופורציה ודמיו
משפט תלס
א נתוDE || BC :
אזי מתקיי
AB AC BC
= =
AD AE DE
AB AC
=
DB CE
משפט הפו למשפט תאלס:
א מתקיימת אחת הפרופורציות הנ"ל אזי הישרי מקבילי .
משולשי דומי
הגדרה :משולשי דומי ה משולשי ששלושת זויותיה שוות בהתאמה והיחס בי צלעותיה המתאימות שווה.
משפטי
גבהי במשולשי דומי מתיחסי זה לזה כיחס הצלעות המתאימות.
חוצי זוית במשולשי דומי מתיחסי זה לזה כיחס הצלעות המתאימות.
תיכוני מתאימי במשולשי דומי מתיחסי זה לזה כיחס הצלעות המתאימות.
שטחי משולשי דומי מתיחסי זה לזה כיחס הדמיו בריבוע.
משפט משולש ישר זווית
במשולש ישר זוית הגובה ליתר מחלק את המשולש לשני משולשי דומי שכל אחד מה דומה למשולש המקורי.