‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬

‫תשע"‬
‫א‬
‫‪18/10/2010‬‬

‫המרצה‪ :‬ד"ר גיא שגיא‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אי מייל‪guy.sagi@gmail.com :‬‬ ‫‪‬‬

‫דברי מבוא‪:‬‬

‫לקורס מתלווה תרגיל‪ .‬אין עבודות במהלך השנה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש מבחן אמצע בסוף סמסטר א'‬
‫במתכונת מבחן אמריקאי בן ‪ 20‬שאלות‪ ,‬התמצאות בתקנות בלבד – רק על לשון ולא הפרשנות‬
‫שניתנה להן בפסקי הדין‪ .‬בסוף השנה יש מבחן בחומר פתוח‪ ,‬מורכבת מאירועים שנצטרך לזהות‬
‫את הנושאים ולנתח‪ .‬בקורס יש ציון מיטיב (מקסימום ‪ 6‬נקודות)‪ ,‬הוא מתבסס במידה מאוד‬
‫מצומצמת על נוכחות אלא השתתפות מועילה שמתבססת על חומר הקריאה‪ .‬הציון המיטיב יינתן‬
‫על ידי קריאה והשתתפות בהרצאה‪.‬‬

‫נושא השיעור – הקדמה‪:‬‬

‫מדובר בקורס פרוצדוראלי‪ :‬סוגי תביעות‪ ,‬מועדים וכיו"ב‪ .‬נתייחס ל‪ 2-‬נושאים‪:‬‬

‫מה ההבדל בין דין מהותי לפורצודראלי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ננסה להסביר מה ההבדל בין שיטה ארדוורסרית לבין שיטה אינקוויזיטורית‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫דין פרוצדוראלי ודין מהותי‪:‬‬

‫הדין המהותי קובע את הזכויות המהותיות‪ ,‬מה מגיע לאותו אדם שתובע על פיו‪ .‬דוגמאות‪ ,‬בדיני‬
‫חוזים יש את הזכות שהצד שכנגד ינהג בתום לב ולא יפר את ההסכם‪ .‬בנזיקין‪ ,‬הזכות שלא יפגעו‬
‫בנו‪ .‬הזכות המהותית יש לה תוקף בלי קשר להליך שמתנהל‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הדין הפרוצדוראלי‬
‫מתעסק באיך אפשר לממש את הזכויות המהותיות‪ ,‬מה ההליך שמפעילים‪ ,‬איזה בית משפט‪ ,‬איך‬
‫פונים אליו וכיו"ב‪ .‬הדין הפרוצדוראלי יש לו תוקף רק ככל שיש הליך משפטי שמתנהל‪ .‬הוא לא‬
‫משפיע אם הליך כאמור לא מתקיים‪ .‬בהמשך נדון כיצד ניתן לזהות את הזכות הפרוצדוראלית‬
‫והזכות המהותית‪.‬‬

‫השאלה היא‪ ,‬למה חשוב לזהות בין הזכות המהותית לפרוצדוראלית? מה הנפקות‬ ‫‪‬‬
‫הפרקטית קרדינאלית?‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬הזכות המהותית אין לה השפעה רטרואקטיבית‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אם נקבע דין‬
‫מהותית‪ ,‬יש לו תוקף מכאן והלאה והוא לא משפיע על זכויות של צדדים באופן רטרואקטיבי‪ .‬זה‬
‫בשונה מדין פרוצדוראלי‪ ,‬שבאופן עקרוני‪ ,‬חל למפרע – תחולה אחורה רטרואקטיבית‪ .‬זה שוני‬
‫משמעותי מאוד‪ .‬נדגים את החשיבות הזו‪ .‬אדם מסוים מגיש תביעה לבית משפט בציר זמן מסוים‪,‬‬
‫במועד הגשת התביעה החוק קובע שיש זכות לערער על פסק הדין בעניין‪ .‬בהמשך ניתן פסק דין‪,‬‬
‫יש פרק זמן מסוים שניתן להגיש ערעור‪ .‬לפני שמוגש ערעור הדין משתנה וקובע שכבר אין זכות‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫להגיש ערעור‪ .‬האם יש לתובע זכות להגיש ערעור? התשובה תלויה בסיווג הזכות‪ ,‬אם היא‬
‫מהותית אז יש זכות ערעור כי היא לא חלה רטרואקטיבית‪ ,‬השינוי של הדין לא חל‪ .‬אם הזכות‬
‫היא דיונית‪ ,‬יש לה תחולה רטרואקטיבית – אין זכות להגיש ערעור‪.‬‬

‫ישנו מבחן שהוא לא מוחלט שעוזר לסווג את הזכויות ולזהות בין הדינים – מבחן המה והאיך‪.‬‬
‫אנו שואלים ‪ 2‬שאלות‪:‬‬

‫מה מגיע לתובע שלנו? התשובה קשורה לדין המהותי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫איך הוא יכול להשיג את מה שמגיע לו? זו תשובה שתגלה לנו מה הדין הפרוצדוראלי‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫למבחן זה יש גבולות‪ ,‬בהמשך נראה אותם‪ .‬במקרה המתואר דלעיל‪ ,‬נראה כי זכות הערעור היא‬
‫זכות הפרוצדוראלית‪ .‬אותו אדם הגיש תביעה לבית משפט מסיבה כזו או אחרת‪ ,‬הוא רצה לקבל‬
‫פיצוי או אכיפה של זכות מהותית שלו‪ ,‬ועכשיו השאלה איך הוא מקבל את המימוש של הזכות‬
‫הזו‪ .‬זו דרך להשיג את הזכות המהותית‪ ,‬השאלה של הערעור היא דיונית‪ .‬לפי מבחן המה והאיך‬
‫נראה שהזכות היא פרוצדוראלית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא כך פסק בית המשפט‪.‬‬

‫ע"א ‪ 22/56‬כהן נ' קצין התגמולים‪ ,‬פד"י ‪:1375‬‬

‫בית המשפט קבע‪ ,‬שזכות הערעור היא מהותית ולא דיונית – לכן כהן לא הפסיד את זכותו להגיש‬
‫ערעור למרות שהדין בינתיים השתנה‪ .‬התובע זכאי להגיש ערעור למרות שבחוק אין כבר זכות‬
‫מוקנית להגיש ערעור‪ .‬בית המשפט קבע סייג למבחן המה והאיך‪ ,‬שיקולי צדק הם בעצם מבחן‬
‫משלים ואפילו חשוב יותר שצריך לצרף אותו‪ .‬אם מבחן המה והאיך מביא לתוצאה לא צודקת‪,‬‬
‫נשנה את הסיווג‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬לא צודק שאדם מאבד את זכותו לערעור בגלל שהחוק השתנה זמן‬
‫קצר לפני שהוגשה זו‪.‬‬

‫חשוב לשים לב‪ ,‬שמבחן המה והאיך אינו בלעדי‪ ,‬אלא מבחן שיקולי הצדק משלים אותו ונעשה‬
‫בו שימוש‪.‬‬

‫מועדים זה דין פרוצדוראלי לפי מבחן המה והאיך‪ .‬האם נוכל להגיע לתשובה אחרת בשל שיקולי‬
‫צדק?‬

‫ניתן מועד של פסק דין‪ ,‬לפי פרק זמן זה יש ‪ 30‬יום להגיש ערעור‪ .‬עברו ‪ 20‬ימים ולא הוגש ערעור‬
‫על ידי הצד המעוניין בדבר‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬המחוקק האריך ל‪ 45 -‬ימים את מועד הערעור‪ .‬השאלה‬
‫היא‪ ,‬האם התוספת הזו היא זכות מהותית או פרוצדוראלית‪.‬‬

‫תרחיש אחר‪ :‬סיפור דומה‪ ,‬יש פסק דין ו‪ 30-‬ימים להגיש ערעור‪ .‬המערער לא הגיש ערעור וחלפו‬
‫‪ 30‬ימים‪ ,‬ומיד ברגע שחלפו ימים אלו המחוקק האריך ל‪ 45 -‬ימים‪ .‬אם נשארים אם הסיווג‬
‫הקודם‪ ,‬שלפיו סיווג המועד הוא פרוצדוראלי ואז יש תחולה רטרואקטיבית‪ ,‬אז למערער יש זכות‬
‫ערעור‪ .‬בית משפט במצב שכזה קובע ‪ ,‬ששינוי המועד לא חל רטרואקטיבית וזה משום שלצד השני‬
‫יש זכות מהותית (סופיות הדיון)‪ .‬ברגע שחלפו ‪ 30‬הימים‪ ,‬פסק הדין הפך לחלוט – הוא סופי ולא‬
‫ניתן לערער עליו יותר‪ .‬ברגע שהגענו לזמן זה‪ ,‬סופיות הדיון היא זכות מהותית וכבר התגבשה –‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫לא ניתן לשנותה בדיעבד‪ .‬לזה אפשר להוסיף גם שיקולי צדק‪ ,‬אדם הבין שההליך נסתיים וזה לא‬
‫צודק לאפשר פתיחתו מחדש‪.‬‬

‫לעניין פגרות בית משפט‪ ,‬במרבית המקרים הן לא נספרות‪ .‬בהליך בוררות כדי שיהיה לו תוקף‪,‬‬
‫צריך אישור של בית משפט‪ .‬בחוק הבוררות נקבע‪ ,‬שפגרות נספרות במועדים‪ .‬ישנה פסיקה סותרת‬
‫בעניין זה‪.‬‬

‫דין פרוצדוראלי לעיתים גורם לאי יכולת לממש את הזכות המהותית‪ .‬למשל במקרה של‬
‫התיישנות‪.‬‬

‫זה שלכאורה נראה שהזכות המהותית חשובה יותר מהדיונית‪ ,‬זה לא אומר שההליך הדיוני לא‬
‫חשוב‪ .‬ההליך הדיוני הוא חשוב‪ .‬תיקים רבים מוכרעים בשל ההליך הפרוצדוראלי‪.‬‬

‫ע"א ‪ 83/01‬וייס נ' מרדכי‪ ,‬פד"י נה (‪:730 )3‬‬

‫עובדות‪:‬‬

‫תובעת הגישה תביעה נגד הנתבע‪ ,‬השני לא הגיש כתב הגנה במועד של ‪ 30‬ימים‪ .‬התובעת הגישה‬
‫בקשה לקבל פסק דין בהיעדר כתב הגנה‪ .‬בית המשפט נעתר לכך‪ .‬הנתבע ביקש לבטל את פסק‬
‫הדין הזה‪ .‬בית המשפט נעתר לבקשת הנתבע ומבטל אותו אך בתנאי שהנתבע ישלם הוצאות‬
‫לתובעת תוך ‪ 30‬ימים‪ .‬הנתבע לא משלם תוך ‪ 30‬ימים את ההוצאות של התובעת‪ .‬כתוצאה מכך‪,‬‬
‫התובעת מבקשת שבית המשפט יפסוק שפסק הדין הפך להיות חלוט‪ .‬בית המשפט העליון פסק‪,‬‬
‫שלצדדים בהליך משפטי יש זכות לסופיות הדיון‪ ,‬יש גם אינטרס ציבורי שהליכים יתנהלו‬
‫ביעילות‪ ,‬כשבמקרה שלנו התביעה הוגשה ב‪ 95-‬ונפסקה ב‪ .2001-‬במקרה זה ייגרם עוול‪ ,‬לכן‬
‫התוצאה הצודקת לקבוע שפסק הדין הוא חלוט‪.‬‬

‫כל מה שעלה בהליך זה הם עניינים פרוצדוראליים‪ ,‬בית המשפט לא ראה עדים וראיות‪ .‬הוא פסק‬
‫אך ורק על סמך הדין הפרודוראלי‪ .‬דבר כאמור קורה לא מעט‪ .‬זהו תחום הליטיגציה שמתמקד‬
‫בסד"א‪ .‬השליטה בתחום הפרוצדוראלי זהו יתרון משמעותי לצד השני‪.‬‬

‫שיטה ארדוורסרית מול האינקוויזיטורית‪:‬‬

‫שיטה ארדוורסרית היא השיטה שנולדה במשפט המקובל האנגלי‪ .‬לפי שיטה זו‪ ,‬שני הצדדים‬
‫יריבים‪ ,‬שמנסים לשכנע את בית המשפט‪ ,‬ובית המשפט יותר פסיבי‪ ,‬יושב‪ ,‬שומע‪ ,‬בסוף הוא‬
‫מכריע מי שכנע אותו ומי צודק‪ .‬החיסרון של שיטה זו הוא חוסר שוויון כלכלי‪ ,‬במקרה כזה סביר‬
‫להניח שהוא יבוא לידי ביטוי‪ .‬עו"ד חסר ניסיון אל מול עו"ד של בעל המשאבים שישיג ייעוץ‬
‫משפטי טוב יותר‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬כשבית המשפט יותר פסיבי ולא מנהל את ההליך‪ ,‬הטריבונל לא פעיל‪,‬‬
‫ההליך מתארך‪.‬‬

‫בר"ע ‪ 305/80‬שילה נ' רצקובסקי‪:‬‬

‫עובדות‪:‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫תובע קטין שנפצע בתאונת דרכים‪ ,‬שמגיש חוו"ד מטעם מומחה מטעמו (פסיכיאטרי) שהוא‬
‫הקטין סובל מחרדה כתוצאה מהתאונה‪ ,‬מתקשה להתנייד ויש לו טראומה מהתאונה‪ .‬שילה היא‬
‫חברת ביטוח‪ ,‬היא רוצה שהתובע יעבור בדיקה גם מטעמה‪ .‬הקטין ירושלמי‪ ,‬חברת הביטוח‬
‫מתעקשת שהפסיכיאטר שלה שהוא בתל אביב יבדוק אותו‪ .‬בית המשפט העליון פסק נגד חברת‬
‫הביטוח ‪ ,‬יש מספיק פסיכיאטרים בירושלים‪ ,‬לא צריך להתעקש שהתובע ייסע עד לת"א‪.‬‬
‫כשנותנים לצדדים לנהל את ההליך‪ ,‬אז יש מימד מרכזי של בזבוז זמן על כל מיני הליכים‬
‫מיותרים‪ ,‬הרבה פעמים בכוונה‪ ,‬כשיש צד אחד חזק (למשל‪ ,‬חברה שיש לה עורכי דין קבועים והיא‬
‫רוצה להתיש את הצד השני בבקשות ודיונים מיותרים)‪.‬‬

‫שיטה אינקוויזיטורית היא שיטה שהתפתחה באירופה (קונטיננטלית)‪ .‬לפי שיטה זו‪ ,‬בית המשפט‬
‫מקבל החלטה‪ ,‬מעורב בשלב החקירה‪ ,‬שלב זימון העדים‪ .‬למשל‪ ,‬וועדות חקירה כמו וועדת‬
‫טירקל‪ .‬הוועדה היא זו שמזמנת את העדים‪ ,‬חוקרת‪ ,‬מקבלת החלטה‪ .‬החיסרון של שיטה זו הוא‬
‫החשש למשוא פנים‪.‬‬

‫בישראל ‪ ,‬אנו פועלים על פי המשפט המקובל‪ .‬עם ראשית המדינה החלנו את השיטה האדוורסרית‪.‬‬
‫עם כי כיום יש השפעה של המשפט האירופי‪ ,‬אנו רואים את זה בוועדות החקירה שמוקמות‬
‫בתדירות גבוהה‪ .‬זה משפיע על התפיסה המשפטית שלנו‪ .‬לעמדת המרצה‪ ,‬אי אפשר לומר באופן‬
‫מוחלט שהשיטה המשפטית שלנו היא הארדוורסרית‪ .‬מכיוון שאנו ממשיכים את המשפט‬
‫המקובל‪ ,‬ששם השיטה הארדווסרית‪ ,‬בבסיס הדברים השיטה אצלנו היא כזו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הוכנס‬
‫מימד אינקוויזיטורי‪ .‬למשל‪ ,‬בהליך המשפט האזרחי הוא מחולק ל‪:2-‬‬

‫שלב קדם המשפט – בית המשפט רואה את הצדדים ומנסה לראות אם ניתן להגיע‬ ‫‪.1‬‬
‫לפשרה‪ .‬ההליכים במצב כזה דומים לאופי אינקוויזיטורי‪ .‬בשלב כזה‪ ,‬בית המשפט מנסה‬
‫ללחוץ על הצדדים לסיים את ההליך‪ ,‬הוא יכול להציע הצעות לפשרה‪ ,‬לאיים באופן גלוי‬
‫או סמוי על הצדדים‪ .‬בית המשפט העליון בהרבה מקרים מציע לצדדים "למשוך" את‬
‫הערעור או התביעה‪ ,‬וניתן להבין שבית המשפט כבר החליט בו ולכן כדאי לצדדים לחזור‬
‫בהם‪.‬‬
‫שלב המשפט – נשמעות העדויות ומובאות הראיות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫שיעורי בית‪ :‬לקרוא את פסקי הדין הבאים‪:‬‬

‫ע"א ‪ 207/74‬המסיון הכנסייתי הרוס נגד מדינת ישראל‪ ,‬פד"י כ"ט(‪.838 ,)1‬‬ ‫‪‬‬
‫ע"א ‪ 272/81‬הפטריארכיה היוונית האורתודוכסית נ' עיריית רמלה‪ ,‬פד"י לו(‪.670 ,)3‬‬ ‫‪‬‬
‫ע"א ‪ 794/86‬החברה המרכזית לשיכון ולבניין נ' פינק‪ ,‬מ"ד מד(‪.226 ,)1‬‬ ‫‪‬‬

‫‪25/10/2010‬‬

‫נושא השיעור‪ :‬תובענה – כתב תביעה‪:‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בשיעור הקודם ראינו מה החשיבות של זכות דיונית והאבחנה בין זכות זו לזכות מהותית‪ .‬כמו‪-‬כן‪,‬‬
‫ראינו איך בית המשפט מתמודד עם הסיווג הנ"ל‪.‬‬

‫וועדת חקירה פועלת בשיטה האינקוויזיטורית‪ ,‬היא מזמנת עדים וחוקרת אותם‪ ,‬מגיעה‬
‫לתוצאות‪ .‬יש הטוענים שהשימוש בכלי זה הוא נרחב מדי‪ .‬במשפט‪ ,‬שלב ההוכחות הוא המרכזי‬
‫והחשוב ביותר‪ ,‬בית המשפט עובד כבית משפט אדוורסרי‪ ,‬הוא לא מזמן עדים ולא חוקר את‬
‫העדים‪ .‬בית המשפט יושב יושב ומקשיב כאשר בסוף הוא מקבל החלטה‪.‬‬

‫דרכי פתיחת הליך‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הליך משפטי אזרחי מתחיל בדרך של הגשת תובענה‪ .‬ישנם סוגים שונים של תובענות‪:‬‬

‫הגשת כתב תביעה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫אם אין הוראות מיוחדות לאיך פותחים הליך מסוים‪ ,‬הדרך השיורית היא באמצעות הגשת כתב‬
‫תביעה‪ .‬בהמשך השנה אנו נלמד על סוגים שונים של תובענות (סדר דין מקוצר‪ ,‬סדר דין מהיר‪,‬‬
‫המרצת פתיחה)‪ .‬כתב תביעה צריך לעמוד ב‪ 2-‬תנאים עיקריים‪:‬‬

‫כתב תביעה צריך לגלות עילת תביעה – זו דרישה מהותית‪ .‬כתב התביעה כשהוא מנוסח‬ ‫‪.1‬‬
‫צריך לגלום בתוכו את כל העובדות הרלוונטיות שמראות שיש עילת תביעה לתובע‪.‬‬
‫כתב התביעה יעמוד בכל הדרישות הפרוצדוראלית שנקבעו בסד"א– דרישה‬ ‫‪.2‬‬
‫פרוצדוראלית‪.‬‬

‫תקנה ‪ 9‬לסד"א קובעת לעניין תובענה בכלל‪ ,‬ורלוונטית גם לכתב תביעה‪ ,‬שכל תובענה צריכה‬
‫לכלול מספר מרכיבים (דרישה פורמאלית פרוצדוראלית)‪:‬‬

‫ציון שם בית המשפט – לבתי המשפט האזרחיים יש סמכות מקומית וסמכות עניינית‪ .‬אי‬ ‫‪‬‬
‫אפשר להגיש את התביעה לכל בית משפט בישראל‪ .‬ישנם כללים שלפיהם נקבעת‬
‫הסמכות העניינית (האם התביעה תוגש בשלום‪ ,‬מחוזי‪ ,‬תביעות קטנות) ויש כללים‬
‫לקביעת הסמכות המקומית (חיפה‪ ,‬ת"א וכיו"ב)‪ .‬צריך להגיש את התביעה לבית המשפט‬
‫הנכון‪ .‬בכתב התביעה צריך לפרט את העובדות שמראות שלבית המשפט הספציפי הזה יש‬
‫את הסמכות‪ .‬באופן מעשי‪ ,‬אין בכתב התביעה סעיף שמראה שיש סמכות לבית המשפט‪,‬‬
‫לכן צריך להראות את כל העובדות שמראות את הסמכות הנ"ל‪.‬‬
‫תיאור בעלי הדין – לכלול את השם המלא של כל בעלי הדין‪ ,‬תעודת זהות‪ ,‬פרטי‬ ‫‪‬‬
‫באי‪-‬הכוח‪ ,‬כתובת‪ ,‬מספר טלפון ופקס‪ .‬כשצד מיוצג על ידי עורך דין‪ ,‬ממציאים את כתבי‬
‫בית הדין אליו‪ ,‬לכן זה חשוב שיהיו הפרטים של עורך הדין התובע‪.‬‬

‫לעניין בעלי דין מיוחדים ‪ ,‬כאשר יש כאלה (למשל‪ ,‬תאגיד‪ ,‬פסול דין‪ ,‬תובע בחזקת נציג) צריך לציין‬
‫את זה בכתב התביעה‪ .‬לגבי תאגיד יש לציין איך הוא הוקם (חברה פרטית או ציבורית)‪ .‬כעניין של‬
‫נוהג‪ ,‬מציינים גם את מספר הזהות של התאגיד (ח‪.‬פ‪ ,‬ח‪.‬צ‪ ,‬שותפות וכיו"ב)‪ .‬זו דרישה פורמאלית‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫לדרישה הפורמאלית של ציון בעלי דין יש גם מימד מהותי והוא שלבעלי הדין תהא בכלל אישיות‬
‫משפטית מוכרת‪ .‬יש לקחת בחשבון שהדרישה הזו לא כל כך פשוטה‪ .‬צריך לזהות מי האישיות‬
‫המשפטית הרלוונטית‪.‬‬

‫פס"ד המיסיון הכנסייתי הרוסי‪:‬‬

‫העובדות‪:‬‬

‫מדובר בגופים שהיו קיימים טרם הקמת המדינה והם לא טרחו להירשם עם הקמתה בדרך‬
‫פורמאלית שמאפשרת ומעניקה להם אישיות משפטית מוכרת‪ .‬למיסיון היו מספר נכסים‪ ,‬הוא‬
‫הגיש בקשה להכרה של המדינה בבעלותו בהם‪ .‬המיסיון הגיש תביעה נגד המדינה והאפוטרופוס‬
‫הכללי‪ ,‬זו תביעה שמהותה הכרה בנכסים של המיסיון‪ .‬לכנסייה הרוסית בישראל יש נדל"ן רב‬
‫במקומות רבים‪ ,‬כמו כנסת ישראל שנמצאת על שטח בבעלות הכנסייה‪ .‬המדינה טענה‪ ,‬שאין‬
‫למיסיון אישיות משפטית מוכרת‪ .‬המדינה בדקה את המיסיון הכנסייתי הרוסי‪ ,‬אין תעודת זהות‪,‬‬
‫אין מספר עמותה‪ ,‬מספר חברה‪ .‬לפיכך‪ ,‬המדינה טוענת שאין אישיות משפטית ואי אפשר להפעיל‬
‫הליכים משפטיים‪.‬‬

‫בית המשפט קיבל את הטענה של ההגנה‪ ,‬הוא לא דן בה לגופה‪ .‬הוא מחק את התביעה‪ ,‬אין טעם‬
‫להמשיך‪ .‬בית המשפט העליון קבע (זוסמן)‪ ,‬שעל מנת שיהיה ניתן לדון בתביעה אזרחית צריך‬
‫שיהיו שני צדדים מוכרים מבחינה משפטית‪ ,‬תובע מוכר ונתבע מוכר‪ .‬זהו הכלל‪ .‬כאשר עולה‬
‫שאלה‪ ,‬האם בכלל ישנה אישיות משפטית לאחד מהצדדים‪ ,‬בית המשפט צריך לעצור את הדיון‬
‫כאשר עולה כזו שאלה ולברר את הסוגיה הזו‪ .‬אם הוא מגלה שבאמת אין אישיות משפטית לאחד‬
‫הצדדים‪ ,‬יש להפסיק את ההליך‪.‬‬

‫פס"ד הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית נ' עיריית רמלה‪:‬‬

‫זהו סיפור דומה לפס"ד הקודם דלעיל‪ .‬מדובר בגופים מקבילים‪ ,‬הפטריארכיה והמיסיון (מסדרים‬
‫דתיים שקיימים בשטח ישראל ההיסטורית)‪ .‬לפטריארכיה יש שטחים ונדל"ן‪ ,‬הייתה זרימה של‬
‫שפכים של עיריית רמלה לשטחים אלו‪ .‬הפטריארכיה הגישה תביעה נזיקית רגילה נגד עיריית‬
‫רמלה‪ .‬הנתבעת טענה‪ ,‬שאין לתובעת אישיות משפטית מוכרת במדינת ישראל ושיש למחוק את‬
‫התביעה על הסף‪ .‬התובעת מעולם לא התאגדה כדין לפי החוק הישראלי‪ .‬בית המשפט פסק‪,‬‬
‫שהתביעה לא תימחק כפי שביקשה עיריית רמלה‪ .‬בית המשפט מגיע לפיתרון שונה מזה שהגיע‬
‫בפסק הדין הקודם‪ .‬לכאורה‪ ,‬היינו מצפים שאם אין גוף משפטי שהתביעה תימחק‪ ,‬אך בית‬
‫המשפט מגיע לתוצאה הפוכה‪ .‬לפיה‪ ,‬למרות שמדובר בגוף שלא מאוגד כדין לפי חוקי ישראל‪ ,‬אי‬
‫אפשר להתעלם מהמציאות ההיסטורית‪ ,‬יש כאן גוף שבמשך שנים הוכר על ידי השלטונות‪ ,‬הוא‬
‫מחזיק ברכוש ובנדל"ן‪ ,‬לכן יש כאן דה‪-‬פקטו (בפועל) גוף משפטי שאולי אין לו רישום אבל הוא‬
‫קיים בשטח מאות שנים ואי אפשר להתעלם ממנו‪ .‬לפיכך‪ ,‬בית המשפט העליון קובע‪,‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫שהפטריארכיה היוונית כן יכולה להגיש תביעות‪ ,‬מהווה אישיות משפטית‪ ,‬לכן הוא דוחה את‬
‫הבקשה למחוק את התביעה על הסף‪.‬‬

‫השאלה היא‪ ,‬כיצד מתיישבים שני פסקי הדין אחד עם השני?‬ ‫‪‬‬

‫אם מדובר בגוף שבפועל נמצא פה מאות שנים והוכר על ידי השלטונות‪ ,‬אז בית המשפט כן יקבע‬
‫שיש אישיות משפטית למרות שאין רישום בפועל‪ .‬לעמדתו של המרצה‪ ,‬הגישה של פסק הדין‬
‫הראשון (המיסיון) היא פורמליסטית‪ ,‬ואילו בפס"ד השני (הפטריארכיה) ישנה גישה מהותית וכן‬
‫מאפשר להכרה לפי המצב דה‪-‬פקטו‪ .‬אם יש תאגיד שנראה כשר‪ ,‬יהיה לו חובות כלפי כל מי שבא‬
‫איתו במגע‪ .‬מבחינה פורמאלית ומהותית‪ ,‬צריך להראות שלשני הצדדים יש אישיות משפטית‬
‫מוכרת‪.‬‬

‫עילת התובענה (כתב התביעה) – הדרישה הראשונה!‬

‫על פי תקנה ‪ ,)5(9‬התובע בכתב התביעה צריך לפרט את העובדות העיקריות שמהוות את עילת‬
‫התביעה ומתי היא נולדה‪.‬‬

‫מהי בעצם עילת התביעה?‬ ‫‪‬‬

‫עילת תביעה בעצם מהווה את מכלול העובדות שהדין מכיר בהן כמקימות זכות משפטית‪ .‬אלו‬
‫מעניקות לתובע לקבל את הסעד שאותו הוא דורש‪ .‬יש לכך ‪ 3‬תנאים מצטברים‪:‬‬

‫הדין אכן מקים זכות על פי עילת תביעה‪.‬‬ ‫‪)1‬‬

‫דוגמא ‪ ,‬מצב שאנו יוצאים לבילוי ביום שישי למועדון‪ ,‬רואים בחורה נאה שיושבת על הבר‪ ,‬מישהו‬
‫ניגש ומתחיל איתה‪ .‬היא נותנת לו את הטלפון שלה‪ ,‬הוא מבטיח שיתקשר למחרת והוא לא עשה‬
‫את זה‪ .‬האם ניתן להגיש תביעה נגדו? ברור שהתשובה היא לא‪ .‬אין כאן עילת תביעה‪.‬‬

‫העילה שמפורטת בכתב התביעה תקשור את הנתבע אל התובע‪.‬‬ ‫‪)2‬‬

‫דוגמא ‪ ,‬המרצה מגיע למכללה ללמד‪ ,‬הוא מחנה את הרכב שלו מחוץ לחניון המכללה‪ ,‬וכשהוא‬
‫חוזר מאוחר יותר מגלה שיש לו שריטה על הרכב‪ .‬הוא רוצה להגיש תביעה נגד המכללה‪ .‬אין כאן‬
‫קשר ישיר למכללה‪ ,‬כלומר בין הזכות שהופרה לנתבעת‪.‬‬

‫העילה המפורטת בכתב התביעה אכן מזכה בסעד המבוקש‪.‬‬ ‫‪)3‬‬

‫דוגמא ‪ ,‬חניתי בחניון ומאוד מיהרתי‪ ,‬דפקתי רכב ולא הודעתי‪ .‬רוצים להגיש תביעה נגדי‬
‫ומבקשים סעד שלא מתאים (למשל‪ 10 ,‬נקודות זכות בקורס)‪ .‬צריך לבקש את הסעד שהדין‬
‫מאפשר לקבל בגין הפגיעה הזו‪.‬‬

‫אלו ‪ 3‬התנאים שבהתקיימותם יש עילת תביעה ‪ .‬ישנו מבחן מאוד פשוט לדעת אם התובע עמד‬
‫בתנאים האלה‪ ,‬צריך לשאול את השאלה – האם בהנחה שכל העובדות שנטענות ומפורטות בכתב‬
‫התביעה יוכחו כנכונות‪ ,‬האם אז יהיה זכאי התובע לסעד שמבקש‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫אם התשובה חיובית‪ ,‬אזי הדרישות מתקיימות (יש עילת תביעה כדין)‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם התשובה שלילית ‪ ,‬גם אם יוכיח התובע שכל מה שהוא טוען נכון‪ ,‬עדיין יש ליקוי‬ ‫‪‬‬
‫בעילת התביעה שלו‪.‬‬

‫חשוב לציין ‪ ,‬שבכתב תביעה‪ ,‬כאשר אנו מנסחים את עילת התובענה‪ ,‬אנו מספרים סיפור עובדתי‬
‫בלבד!! זה צריך להיעשות בתמצות‪ ,‬לא מספרים סיפור משפטי‪ .‬לא נדרשים לציין מהי העילה‬
‫המשפטית שעליה מתבססים‪ ,‬לא צריך לציין שתובעים מכוח חוק מסוים או עילה מסוימת‪ .‬לא‬
‫נדרש להיות מונח משפטי אחד‪ .‬זהו הכלל‪ .‬כעניין מעשי‪ ,‬נראה שיהיה בכתב התביעה סעיף סל‬
‫שבתוכו יכניסו כל עילה משפטית שאפשר לתבוע בגינה‪.‬‬

‫מה יקרה אם טענו טענות משפטיות בכתב התביעה? אין עם זה שום בעיה‪ ,‬אפשר לעשות את זה‬
‫אבל לא צריכים‪.‬‬

‫מה יקרה אם טענו טענה משפטית מסוימת‪ ,‬שנניח ואנו זכאים לסעד מסוים בשל מצג‬ ‫‪‬‬
‫שווא רשלני‪ ,‬ובית המשפט החליט שאנו לא זכאים בשל העילה הזו אבל כן בעילה‬
‫אחרת? האם בית המשפט כפוף לעילה זו?‬

‫התשובה היא לא‪ ,‬אם זו אותה מסכת עובדתית בית המשפט לא כפוף לעילה מסוימת‪.‬‬

‫פס"ד החברה המרכזית לשיכון ולבניין נ' פינק‪:‬‬

‫חברה קבלנית בנתה ‪ 2‬נכסים על מגרש‪ ,‬הם נחזים להיות זהים והמחיר זהה‪ .‬המשפחה (פינק)‬
‫רכשה נכס אחד‪ ,‬היא מגיעה אליו ומגלה ששטח המגרש שלו קטן יותר משטחו של הנכס האחר‪.‬‬
‫היא מגישה תביעה נגד החברה הקבלנית וטענה‪ ,‬שהנתבעת יצרה מצג שווא שהטעה אותה וביקשה‬
‫פיצוי‪ .‬התביעה התקבלה‪ .‬בית המשפט העניק את הפיצוי אבל התבסס לא על מצג שווא אלא על‬
‫חוסר תו"ל במו"מ לפי סעיף ‪ 12‬לחוק החוזים‪ .‬החברה הקבלנית מגישה ערעור וטענה‪ ,‬שהתובעת‬
‫ציינה את העילה המשפטית ואי אפשר להעניק סעד על פי עילה משפטית אחרת‪ ,‬שזה לא הוגן‬
‫כלפי הנתבעת‪ .‬בית המשפט העליון דוחה את הערעור ופוסק ‪ ,‬שמה שחשוב זה העובדות‪ .‬אם‬
‫התובעים הצליחו להוכיח את התקיימות העובדות‪ ,‬אזי – בית המשפט רשאי להעניק כל סעד בגין‬
‫כל עילה שמתבססת על העובדות הללו‪ .‬במקרה הנדון‪ ,‬העובדות שהמשפחה הצליחה להוכיח‬
‫ושנטענו בכתב התביעה שלה‪ ,‬מקימות עילה של חוסר תו"ל‪ ,‬מוכיחות חוסר תו"ל של הנתבעת‪,‬‬
‫ולכן רשאי בית המשפט להעניק את הסעד הזה‪ ,‬גם אם זו לא העילה שנרשמה בכתב התביעה‪.‬‬

‫זהו הכלל לעניין ניסוח כתב תביעה‪ ,‬צריך לכלול את העובדות ולא את העילות המשפטיות‪ .‬הכלל‬
‫מנוסח בתקנה ‪(74‬ב)‪.‬‬

‫לכלל זה יש חריג‪ ,‬לפי תקנה ‪(74‬א) – אם התביעה מבוססת על טענה של הפרת חובה‬ ‫‪‬‬
‫חקוקה (עילה נזיקית)‪ ,‬אז נדרשים בשעת ניסוח כתב התביעה לציין איזו הוראה חקוקה‬
‫הופרה שיצרה את עילת התביעה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫חריג נוסף על פי הפסיקה הוא שכאשר אנו מבססים בכתב הטענות על טענת הדבר מעיד‬ ‫‪‬‬
‫בעד עצמו‪ ,‬גם אז צריך לציין שמתבססים על העילה הזו‪.‬‬

‫‪01/11/2010‬‬

‫נושא השיעור – כתב התביעה‪:‬‬

‫בשיעור הקודם אמרנו שכתב התביעה צריך לכלול ת העילה של התביעה‪ ,‬כלומר הסיפור העובדתי‪,‬‬
‫אין צורך לציין את הביסוס המשפטי‪ .‬לא צריך לומר נזיקין‪ ,‬עשיית עושר‪ ,‬חוזים וכיו"ב‪ .‬יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬אפשר להוסיף את העילה – אין חובה לעשות זאת‪ .‬ישנם חריגים‪:‬‬

‫עילה של הפרת חובה חקוקה – לציין את החובה שמכוחה נובע המעשה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הדבר מדבר בעד עצמו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫עילת התביעה או הדרישה בניסוחה כוללת את ציון העובדות המהותיות והעיקריות‪ ,‬לא לספר‬
‫לבית המשפט סיפור ארוך‪ ,‬צריך לתמצת את כתב התביעה‪ .‬זו הדרישה הפורמאלית בתקנה ‪.9‬‬

‫מהי עובדה מהותית?‬ ‫‪‬‬

‫כאשר העובדה נחוצה והכרחית לצורך ביסוס העילה של התביעה‪ ,‬היא עובדה מהותית והכרחית‪.‬‬
‫מה שלא מהותי לביסוס העילה‪ ,‬הוא לא הכרחי‪ .‬יכול להיות שזה יהיה מפורט בתצהירים שיגיעו‬
‫אחרי כתב התביעה‪ .‬באופן עקרוני על פי תקנה ‪(71‬א)‪ ,‬ציין לציין בכתב התביעה את העובדות‬
‫המהותיות ולא צריך לכלול את הראיות להוכחת אותן טענות‪ .‬מדובר בשלב הראשוני‪ ,‬מתחילים‬
‫את המשפט‪ .‬בשלב המשפט עצמו בית המשפט רואה ראיות‪ ,‬בשלב המקדמי לא צריך אותן‪ .‬יחד‬
‫עם זאת לפי תקנה ‪ 75‬משנת תשס"ו‪ ,‬בעל דין צריך לפרט בכתב הטענות שלו או ברשימה מצורפת‬
‫אליו מהם המסמכים שעליהם הוא מסתמך‪ ,‬ולצרפם לכתב הטענות‪.‬‬

‫אפשר לראות שיש מתח בין ‪ 2‬התקנות דלעיל‪ .‬מסמכים זה ראיות‪ ,‬המונח ראיות כולל גם‬
‫מסמכים וגם ראיות אחרות‪ .‬תקנה ‪ 75‬היא מאוחרת וספציפית‪ ,‬לכן הכלל הפרשני שהולכים לפיה‪.‬‬
‫ראיות זה מונח כללי ומסמכים זה מונח ספציפי‪ .‬בנוסף‪ ,‬לפי הפרקטיקה אם לא צירפנו מסמך‬
‫שהיינו צריכים – אזי אולי נצטרך לקבל אישור בית המשפט כדי לצרף אותו בשלב מאוחר יותר‪.‬‬
‫לעמדת המרצה ‪ ,‬לרוב לא תהיה בעיה להוסיף מסמך בשלב מאוחר‪ .‬עדיף לצרף בטעות מאשר‬
‫להימנע מלצרף‪ .‬למרות שתקנה ‪ 75‬גורמת שנוסיף מסמכים‪ ,‬תקנה ‪(71‬א) לא נמחקת‪ .‬ישנם‬
‫תיקונים לחוק‪ ,‬לפעמים נוצרות סתירות מסוימות‪ ,‬ניתן להתמודד עם הסתירה כמו במקרה‬
‫האמור‪.‬‬

‫החריגים ל‪(71-‬א)‪:‬‬

‫תקנה ‪ – 127‬בתביעה בגין נזקי גוף צריך לצרף חוו"ד רפואית לכתב התביעה‪ .‬מדובר‬ ‫‪.1‬‬
‫בראיה חשובה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫הפסיקה קבעה ‪ ,‬שיש לצרף לכתב התביעה מסמכים שהם חלק מהעילה‪ .‬למשל‪ ,‬בהסכם‬ ‫‪.2‬‬
‫מכר מקרקעין אם לא נעשה בכתב‪ ,‬אין לו תוקף‪ .‬אם נגיש תביעה בנושא זה‪ ,‬הכתב או‬
‫ההסכם בכתב הוא חלק מהעילה ובלעדיו אין כתב תביעה בכלל‪.‬‬
‫חובה לצרף מסמכים שיש בהם כדי לשנות את דיני הראיות בין הצדדים‪ ,‬זה נקבע בפסק‬ ‫‪.3‬‬
‫דין (ע"א ‪ 127/60‬שרונה נגד שנייברג) ‪ .‬אם יש מסמך שיש בו לשנות את דיני הראיות בין‬
‫הצדדים‪ ,‬אז צריך לצרף אותו לפני התיקון של תקנה ‪.75‬‬

‫פס"ד שרונה נ' שנייברג‪:‬‬

‫דובר בזוג שגר במושב שיתופי בשם שרונה‪ .‬המושב ברגע שהוא מקבל תושבים וחברים הוא‬
‫מחתים אותם על מסמך שלעניין חובות ותשלומים‪ ,‬שיהיו חייבים החברים לאגודה‪ ,‬ספרי האגודה‬
‫יחייבו לכל עניין ודבר‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬בהסכם נקבע שלעניין התשלומים שהזוג יהיו חייבים‪ ,‬מה‬
‫שכתוב בספרי האגודה יחייב אותם לכל דבר ועניין‪ .‬באופן עקרוני‪ ,‬מסמך זה משנה את נטל‬
‫ההוכחה‪ .‬באופן רגיל‪ ,‬המושב הוא בעל נטל ההוכחה‪ ,‬אך ברגע שהוא החתים אותם על המסמך –‬
‫נטל ההוכחה עבר לזוג להוכיח שמה שכתוב הוא לא נכון‪ .‬נוצר חוב של בני הזוג למושב‪ ,‬הם לא‬
‫שילמו‪ ,‬התכחשו לו‪ .‬המושב הגיש תביעה כספית רגילה נגד בני הזוג‪ .‬במהלך המשפט‪ ,‬המושב מציג‬
‫את המסמך שהזוג חתום עליו‪ ,‬שבעצם הופך את נטל ההוכחה ומפיל אותו על הזוג‪ .‬בית המשפט‬
‫העליון פסק‪ ,‬שלמרות תקנה ‪(71‬א) היה צריך להוסיף את המסמך הזה כבר לכתב התביעה‪ ,‬זאת‬
‫מכיוון שמדובר במסמך שמעביר את נטל ההוכחה‪ .‬לכן‪ ,‬בית המשפט לא איפשר להם להציג את‬
‫המסמך הזה שהיה מאוד חשוב‪.‬‬

‫עמדת המרצה ‪ ,‬שאם יש ספק – אז אין ספק‪ ,‬עדיף לצרף את המסמך מאשר לא לעשות זאת‪.‬‬

‫אם צירפנו מסמך לכתב התביעה שלנו‪ ,‬המסמך הזה הוא חלק מפרשת התביעה‪ .‬זה אומר‪ ,‬שאפשר‬
‫במהלך המשפט להביא ראיות לטענות בכל דבר שכתוב או מצוין במסמך הזה‪ .‬מה שיש בו זה חלק‬
‫מכתב התביעה‪ .‬בנוסף‪ ,‬המסמך הזה מחייב אותנו‪ .‬אי אפשר יותר מאוחר לטעון שהוא מזויף‪,‬‬
‫שהוא לא תקף‪ ,‬זאת אלא אם כן מראש אמרנו בכתב התביעה שהוא מזויף‪.‬‬

‫התבססות על עובדות שונות (פרשת התביעה)‪:‬‬

‫מדובר על התבססות על עובדות שונות לפי תקנות ‪(72‬א) ו‪ .15-‬יש מקרים שבהם אנו מתבססים‬
‫על כמה עילות בכתב התביעה‪ .‬זה יכול להיות שהעילות לגמרי נפרדות אחת מהשנייה או שיש‬
‫קרבה אחת לשנייה‪ .‬כאשר יש מספר עילות‪ ,‬הדרישה היא להפריד אותן כמה שניתן בסיפור‬
‫העובדתי של כתב התביעה‪ .‬כדי שיהיה נוח להבין מה אנחנו רוצים‪ ,‬זה מאוד חשוב להפריד את‬
‫העילות בכתב התביעה‪.‬‬

‫אסור מכוח תקנה ‪(72‬ב) בכתב תביעה להעלות טענות עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין‪.‬‬
‫הרעיון הוא די ברור‪ ,‬אם מעלים טענות עובדתיות חלופיות – אחת מהן היא לא נכונה‪ ,‬איננה‬
‫אמת‪ .‬אחד הצדדים לא יכול לומר משהו שהוא בהכרח לא נכון‪ .‬למשל‪ ,‬התובע תובע בגין חוב שלא‬
‫הוחזר‪ .‬הנתבע טוען‪ ,‬שהוא בכלל לא קיבל מהתובע את ההלוואה‪ .‬לחילופין‪ ,‬הנתבע טוען שאם‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫יוכיח התובע שהיה חוב‪ ,‬אז הנתבע יגיד שהוא פרע אותו כבר‪ .‬זהו מצב בלתי אפשרי‪ .‬הכלל לא חל‬
‫כשיש כמה בעלי דין‪.‬‬

‫החריג ‪ :‬כאשר טוענים שהעובדות כהווייתן לא ידועות לנו‪ ,‬זהו מצב שבו אנו רשאים לטעון טענות‬
‫עובדתיות חלופיות כנגד אותו בעל דין‪ .‬זה נקבע בתקנה ‪(72‬ב)‪.‬‬

‫דוגמא‪ ,‬אני טס לחו"ל לשבועיים‪ .‬אני מבקש מהשכנה שתשקה את העציצים שלי בדירה פעם‬
‫בשבוע‪ .‬אני לא יודע אם השקתה אותם יותר מדי או בכלל לא‪ .‬העובדות לא ידועות לי בצורה חד‬
‫משמעית‪ .‬אלו ‪ 2‬טענות עובדתיות חלופיות‪ ,‬אני רשאי לטעון אותן‪.‬‬

‫טענת הודעה מהותית – תקנה ‪:76‬‬

‫התקנה קובעת‪ ,‬שהטוען שנמסרה לאדם הודעה בעניין מסוים‪ ,‬וההודעה היא מהותית למשפט‪ ,‬אם‬
‫ההודעה נמסרה בעל‪-‬פה – יש לטעון זה בכתב הטענות בחזקת עובדה בלבד; אם ניתנה בכתב – יש‬
‫לפרט בכתב הטענות את נוסח ההודעה או לצרף לכתב הטענות‪ .‬למשל‪ ,‬דרישת הודעה בהסכם של‬
‫בעל בית שאני מצוי בהפרה‪ ,‬זו הודעה מהותית‪ .‬אם ההסכם קובע‪ ,‬שהודעה יכולה להיות בעל‪-‬פה‪,‬‬
‫מספיק לטעון ולציין שניתנה ההודעה‪ .‬במרבית המקרים‪ ,‬ההודעה צריכה להיות בכתב ולהישלח‬
‫בדואר רשום‪ ,‬אז בכתב התביעה צריך לעשות אחד משניים‪:‬‬

‫בכתב התביעה לרשום מה נוסח ההודעה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תקנה ‪ – 75‬לצרף את ההודעה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫טענת כוונה או ידיעה – תקנה ‪:77‬‬

‫התקנה קובעת‪ ,‬שטענות הנוגעות לדברים שבליבו של בעל דין‪ ,‬כמו ידיעה‪ ,‬כוונה רעה‪ ,‬כוונת‬
‫מרמה‪ ,‬שהינן משמעותיות במשפט – די לטעון אותן בחזקת עובדה ואין צורך לפרט את הנסיבות‬
‫להוכחתן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אם בכתב התביעה מתבססים על עילה שיש דרישה לכוונה‪ ,‬לא צריך‬
‫לפרט בכתב התביעה איך יודעים שהייתה כוונת מרמה למשל‪.‬‬

‫לעומת זאת תקנה ‪ 78‬קובעת‪ ,‬שישנן טענות שכאשר בעל דין מעלה אותן בכתב הטענות שלו – עליו‬
‫לפרט את כל הפרטים הרלוונטיים ואת התאריכים הרלוונטיים‪ .‬זה כולל‪ :‬מצג שווא‪ ,‬תרמית‪ ,‬זדון‬
‫או השפעה בלתי הוגנת‪ .‬יש כאן סתירה מסוימת בין זדון לכוונה רעה או כוונת מרמה‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫לעמדת המרצה יש לפרט!!! תקנה ‪ 77‬לא אומרת שאסור לפרט‪ ,‬היא רק אומר שלא צריך‪ .‬אם יש‬
‫ספק‪ ,‬עדיף לפרט‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫אלו דרישות פורמאליות שבפרקטיקה הן לא חשובות‪ ,‬בסופו של דבר בית המשפט רוצה לקדם את‬
‫ההליך‪ .‬עם זאת‪ ,‬לשכת עו"ד כן מייחסת לכך חשיבות במבחנים‪.‬‬

‫העלאת טענות מפתיעות – תקנה ‪:89‬‬

‫הרעיון הוא‪ ,‬שכל הצדדים ידעו מראש מהן הטענות שיש לכל אחד מהם‪ ,‬מהן הראיות שקיימות‬
‫לכל צד‪ .‬ישנה חובה לגילוי מסמכים בשלב המקדמי‪ .‬החשיבות היא יעילות‪ ,‬עדיף שהצדדים ידעו‬
‫מראש מה יש לכל אחד מהם‪ ,‬זאת כדי להעריך את סיכויי הצלחת התביעה‪ .‬זה מה שיאפשר‬
‫להגעה לפשרה בצורה הרבה יותר קלה‪ .‬אם אני נתבע אבל בתחילת ההליך אני רואה שלתובע יש‬
‫טענות וראיות חזקות‪ ,‬אולי לא יהיה שווה לי לנהל את כל ההליך הזה‪ .‬הליך משפטי שאפשר‬
‫לחסוך אותו ולהגיע לפשרה‪ ,‬זהו הליך משפטי מותר‪ .‬זאת המטרה שגלומה בתקנה ‪.89‬‬

‫התקנה קובעת‪ ,‬שישנה חובה של כל בעל דין להעלות בכתב הטענות שלו כל נימוק של הגנה או‬
‫תשובה שיש בו אם לא הועלה בכתב הטענות‪ ,‬כדי להפתיע את בעל הדין שכנגד‪ .‬הסעיף מונה‬
‫רשימה של דוגמאות (לא רשימה סגורה)‪ .‬למשל‪ ,‬תרמית‪ ,‬התיישנות‪ ,‬שחרור‪ ,‬תשלום‪ ,‬ביצוע‪,‬‬
‫עובדות המגלות מעשה בלתי חוקי או עסקה בטלה שניתן לבטלה‪.‬‬

‫ישנם ‪ 2‬מקרים שמראים ומבהירים את הכוונה של תקנה ‪:89‬‬

‫ר"ע ‪ 218/85‬אריה נ' שטמר‪:‬‬

‫שטמר נפגע בתאונת דרכים‪ ,‬אריה היא חברת ביטוח (להלן‪ :‬החברה)‪ .‬החברה מפצה את הנפגע בלי‬
‫צורך בהליך משפטי‪ .‬הניזוק צירף חוו"ד‪ ,‬אשפוז בחדר מיון‪ ,‬טיפולים‪ ,‬מוניות וכיו"ב‪ .‬החברה‬
‫שלחה לו צ'ק‪ ,‬היא החתימה אותו על מסמך שבו הוא מוותר על טענות נוספות בעתיד‪ .‬הניזוק‬
‫חתם על התחייבות שבזה שהוא מקבל את הסכום‪ ,‬התביעות שלו מתמצות ושאין לו תביעות‬
‫נוספות‪ .‬הניזוק פודה את הסכום ומגיש תביעה‪ .‬בכתב התביעה הניזוק משמיט את העניין‪ .‬הוא‬
‫ציין שהוא סובל מנכויות וכאבים‪ ,‬נזק בסכום גדול‪ .‬הוא לא סיפר שהוא קיבל כבר פיצוי‪ ,‬שהוא‬
‫חתם על מסמך שהוא מתחייב שהתביעות מתמצות בכך‪ .‬החברה בדקה את כתב התביעה וראתה‬
‫שהיא שילמה לו כבר‪ ,‬ישנו מסמך שהניזוק חתום‪ .‬היא צירפה את זה לכתב ההגנה שלה‪ .‬עד כאן‬
‫לכאורה אין בעיה‪ .‬הניזוק עונה לטענות הללו‪ ,‬שהחתימה על ההתחייבות לא לתבוע יותר לא‬
‫תקפה‪ .‬הסיבה לעמדתו היא‪ ,‬שמדובר בעושק וזה נוגד את תקנת הציבור‪.‬‬

‫בית המשפט פסק ‪ ,‬שהטענות הללו של התובע כנגד ההסכם שהוא חתום עליו – הוא היה צריך‬
‫להעלות בכתב התביעה‪ ,‬אלו טענות מפתיעות‪ .‬הצד השני צריך לדעת שהוא טוען שהמסמך הזה‬
‫מהווה עושק‪ ,‬זאת כדי שהחברה תוכל להתכונן ולהיערך כראוי‪ .‬בית המשפט לא איפשר לניזוק‬
‫להעלות את הטענות הללו והוא הפסיד בתביעה‪.‬‬

‫שיעורי בית‪:‬‬

‫לקרוא ע"א ‪ 685/81‬ליסנס נ' בורכרד‪ ,‬ע"א ‪ 264/74‬צפריר נ' מורגנשטרן‪ ,‬רע"א ‪ 560/94‬שושנה נ'‬
‫חפציבה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫‪08/11/2010‬‬

‫נושא השיעור – ניסוח כתב התביעה‪:‬‬

‫תקנה ‪ 89‬לסד"א קובעת‪ ,‬שצריך לציין כל טענה שעלולה להפתיע בכתב התביעה‪.‬‬

‫פס"ד שטמר מהווה הדגמה לתקנה ‪ .89‬התובע קיבל פיצוי מחברת הביטוח וחתם על מסמך‬
‫שחרור‪ ,‬שהוא קיבל את הכסף ושאין לו יותר תביעות‪ .‬לאחר שקיבל את הכסף הוא הגיש תביעה‬
‫לבית המשפט‪ .‬בכתב התביעה הוא לא פירט את זה שהוא קיבל כסף ושהוא חתם על הסכם‬
‫"שחרור" (שלא יהיו לו תביעות עתידיות)‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שמדובר בטענות מפתיעות‪ ,‬הוא‬
‫היה צריך לטעון אותן כבר בשלב כתב התביעה‪ .‬הדילמה שיש לתובע היא למה לעזור לנתבע אך‬
‫לעמדת המרצה אם הטענה היא צפויה‪ ,‬יש להתייחס אליה‪.‬‬

‫פס"ד ליסנס נ' בורכרד‪:‬‬

‫יבואן שהיה מעוניין לייבא מכבשים לישראל מאנגליה (‪ 19‬מכבשים) שזה מטען יקר והוא מבטח‬
‫אותו‪ .‬מגיעים לנמל חיפה‪ ,‬במקום ‪ 19‬שעלו בלונדון יורדים רק ‪ .9‬ברור ש‪ 10-‬נעלמו‪ .‬היבואן תובע‬
‫את חברת הביטוח‪ ,‬הרי שהוא ביטח וקיבל פיצוי – אז יצא מהתמונה‪ .‬חברת הביטוח שפיצתה‬
‫אותו תובעת תביעת שיפוי‪-‬שחלוף את חברת הספנות‪ ,‬שתפצה על האובדן של ‪ 10‬המכבשים‪.‬‬
‫היבואן חתם על שטר המטען‪ .‬סעיף ‪ 27‬לשטר המטען קבע‪ ,‬שחברת הספנות לא אחראית לכל נזק‬
‫או אובדן שניתן לבטח אותו‪ .‬האם מדובר בנזק שניתן לבטח אותו ? ברור שכן‪ ,‬בפועל הוא בוטח‪.‬‬
‫חברת הביטוח טענה‪ ,‬שסעיף ‪ 27‬תנאי מקפח ולכן הוא בטל‪ .‬הבעיה היא‪ ,‬שהיא טענה את זה בסוף‪.‬‬
‫החברה שהיא התובעת לא הזכירה בכתב התביעה שקיים סעיף ‪ ,27‬הוא לא טוב לה‪ .‬מכיוון שכך‪,‬‬
‫היא גם לא העלתה טענות כנגד התוקף שלו‪ .‬הנתבעת טענה‪ ,‬שסעיף ‪ 27‬פוטר אותה מאחריות‬
‫כשקיימת חברה מבטחת‪ .‬התובעת מחליטה ברגע זה שהיא רוצה לטעון שהסעיף הנ"ל מקפח‪.‬‬

‫בית המשפט פסק ‪ ,‬שזו טענה מפתיעה והיא צריכה להיות מועלית בכתב התביעה שלה‪ .‬כדי‬
‫להוכיח שתנאי מסוים הוא מקפח‪ ,‬צריך להוכיח עובדות מהותיות‪ ,‬צריך לטעון אותן בכתב‬
‫התביעה‪ .‬בית המשפט לא איפשר לתובעת לטעון את הטענות האלה בשלב מאוחר והיא הפסידה‬
‫בתיק‪.‬‬

‫ראוי לציין שבמקרה דנן הייתה הרחבת חזית‪ .‬לפיה‪ ,‬כאשר צדדים רוצים לטעון טענות חדשות‬
‫שהן לא טענו קודם לכן‪ ,‬בדרך כלל הם לא יכולים – הם מוגבלים במה שטענו בכתב התביעה‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬אם טוענים טענות במהלך ההליך שהצד השני הסכים להן או לא התנגד‪ ,‬אז זה בסדר‪.‬‬
‫חברת הספנות עשתה הרחבת חזית אבל התובעת לא התנגדה‪ ,‬הייתה התרשלות של הנתבעת‬
‫שתוקנה על ידי התרשלות של התובעת (שלא התנגדה שהנתבעת תעלה את הטענה של סעיף ‪.)27‬‬

‫הפסיקה קבעה בכמה עילות‪ ,‬שצריך לפרט את העובדות‪ .‬מדובר במקרים מסוימים שכן צריך‬
‫להרחיב ולפרט (שלא יהיה מתומצת)‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫חריג ראשון‪ ,‬גרם הפרת חוזה‪ .‬אם הגשנו כתב תביעה על נזק שנגרם בשל "גרם הפרת‬ ‫‪.1‬‬
‫חוזה" על ידי צד ג'‪ .‬צריך לפרט מה אותו צד ג' עשה שגרם להפרת החוזה על ידי צד ב'‪.‬‬
‫חריג שלישי עילת הרשלנות‪ ,‬צריך לפרט מהן העובדות שבעצם מגבשות את ההתרשלות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫חריג שלישי הוא נאמנות‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫ע"א ‪ 264/74‬צפריר נ' מורגנשטרן‪:‬‬

‫מר צפריר ומר מורגנשטרן היו שותפים לכאורה‪ ,‬זו לפחות הטענה‪ .‬הם עשו עסקים בשותפות‪,‬‬
‫רכשו שטח מקרקעין‪ .‬מי שנרשם כבעלים הוא רק מורגנשטרן‪ .‬בהמשך הדרך הוא מכר את‬
‫הקרקע‪ ,‬קיבל רווחים ושמר אותם לעצמו‪ .‬צפריר הלך לעולמו‪ ,‬אך אשתו וילדיו (יורשיו) תבעו‬
‫ממורגנשטרן חצי משווי הקרקע‪ .‬לטענתם‪ ,‬צפריר זכאי לחצי מהשווי כי הקרקע נרכשה בנאמנות‪,‬‬
‫הם היו שותפים‪ .‬הבעיה הייתה‪ ,‬שהם לא פירטו בכתב התביעה את העובדות שמראות‬
‫שמורגנשטרן היה נאמן גם עבור צפריר‪ .‬הם כן טענו שהוא היה נאמן‪ .‬צריך לפרט איך יודעים‬
‫שהייתה נאמנות‪ ,‬מה התנאים של הנאמנות‪ ,‬מתי נכרתה‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שמה שטענו‬
‫התובעים לא מספיק‪.‬‬

‫מה קורה כשיש פגם בכתב התביעה?‬ ‫‪‬‬

‫על פי תקנה ‪ ,) 1(100‬כאשר כתב התביעה איננו מגלה עילה – בית המשפט רשאי למחוק את‬
‫התביעה על הסף‪ .‬זה שונה מדחייה על הסף‪ ,‬נלמד על כך בהמשך‪ .‬דחייה זה מעשה של בית דין‬
‫ולא ניתן להגיש מחדש‪.‬‬

‫אם ניסחנו כתב תביעה והוא פגום‪ ,‬חסר טיעון שמשלים את גיבוש העילה‪ ,‬אז יש ‪ 2‬דרכים לתיקון‬
‫כתב התביעה‪:‬‬

‫הרחבת חזית – בדיון קדם המשפט מוסיפים בין הטיעונים שלי את הטענה הזו‪ .‬אם הצד‬ ‫‪‬‬
‫השני ערני‪ ,‬זוכר בדיוק מה טענתי בכתב התביעה ורואה שזו טענה חדשה‪ ,‬אז הוא יכול‬
‫להתנגד להוספה העובדתית‪ ,‬ואז לא יהיה אפשר להרחיב את החזית‪ .‬אם הוא לא התנגד‪,‬‬
‫כי הוא לא שם לב למשל‪ ,‬זה הליך ארדוורסרי – בית המשפט יסכים להוספה ואז הפגם‬
‫תוקן‪.‬‬

‫חשוב לשים לב ‪ ,‬שהרחבת החזית יכולה להיעשות בכל שלב משלבי המשפט‪ ,‬כשמיותר לציין שהיא‬
‫תתבצע רק כאשר הצד השני לא התנגד‪ .‬רק באופן זה הרחבת החזית תתקבל והפגם בכתב‬
‫התביעה יתוקן‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שההתנגדות צריכה להיות במקום (בדיון)‪ ,‬ולא ניתן בשלב מאוחר‬
‫יותר‪ .‬כאשר לא התנגד להרחבת החזית‪ ,‬ייראה הדבר כהסכמה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בקשה לבית המשפט לתקן את כתב התביעה – בית המשפט בעל סמכות להתיר לתקן‬ ‫‪‬‬
‫את כתב התביעה בכל עת‪ ,‬לפי תקנה ‪ .92‬תקנות ‪ 91-96‬מוסיפות על הסמכות ובאיזה אופן‬
‫יתבצע התיקון הנ"ל‪ ,‬לבית המשפט יש שק"ד אם להתיר או לא את התיקון‪ .‬נלמד על כך‬
‫בהמשך‪.‬‬

‫הסעד המבוקש – לפי תקנה ‪(14‬א)‪:‬‬

‫התובע זכאי לבקש מבית המשפט כל סעד שבית המשפט מוסמך להעניק‪ .‬למשל‪ ,‬פיצוי כספי‪,‬‬
‫אכיפה‪ ,‬צו עשה וצו מניעה‪ .‬על פי תקנה ‪(14‬ב)‪ ,‬אפשר לבקש סעדים חלופיים‪ .‬למשל‪ ,‬אם יש הסכם‬
‫עם מישהו‪ ,‬הצד להסכם מפר אותו‪ ,‬רוצים לפנות לבית המשפט‪ ,‬מגישים כתב תביעה ומבקשים‬
‫אכיפה של ההסכם‪ .‬לחילופין‪ ,‬אם לא תהא אכיפה – אנו דורשים פיצוי‪ .‬לא מן הנמנע לציין‪ ,‬שלא‬
‫ניתן לקבל כפל סעדים (אכיפה ופיצויי קיום)‪.‬‬

‫לעניין סכום התביעה‪ ,‬לפי תקנה ‪ ,)9(9‬התובע צריך בכתב התביעה שלו לפרט את שוויו של נושא‬
‫התובענה ככל שניתן לקבוע אותו‪ .‬לפי תקנה ‪(16‬א)‪ ,‬אם התביעה היא בסכום כסף קצוב‪ ,‬התובע‬
‫צריך לפרט את הסכום בכתב התביעה‪ .‬אם הלוויתי לשכן שלי ‪ 100,000‬והוא היה צריך להחזיר‬
‫תוך חודש‪ ,‬הוא לא מחזיר‪ ,‬אני מגיש כתב תביעה – אני צריך לרשום במדויק כמה הלוויתי וכמה‬
‫הוא צריך להחזיר במדויק‪ .‬חשוב לציין סכום מדויק‪.‬‬

‫לעיתים לא יודעים מראש מה צפוי להיות סכום התביעה‪ .‬למשל‪ ,‬יש ‪ 2‬עורכי דין שעובדים‬
‫בשותפות‪ ,‬אחד מנהל (שותף מנהל) ומתעסק עם שכ"ט וההוצאות‪ ,‬הוא יודע מה המצב הכספי של‬
‫המשרד‪ ,‬הוא רואה את כל החשבונות‪ .‬אם היה סכסוך בין ‪ 2‬עורכי הדין‪ ,‬השותף השני רוצה לפרק‬
‫את המשרד ורוצה את חלקו בשותפות‪ .‬הוא לא יודע כמה מסתכם החשבון‪ .‬לפי תקנה ‪(16‬ב)‬
‫במצב כזה‪ ,‬אם תובע איננו יודע את הסכום המדויק והוא מעוניין לברר את החשבונות במהלך‬
‫ההליך המשפטי – עליו לציין את הסכום הנתבע על פי המשוער‪ .‬בהתאם לסכום זה גם נקבעת‬
‫הסמכות העניינית של בית המשפט‪.‬‬

‫תקנה ‪(16‬ג) קובעת ‪ ,‬שבתביעת נזיקין לנפגעי גוף – כאשר תובע מעוניין לתבוע בגין נזקי גוף או‬
‫תביעת שיפוי או פיצוי בגין הפסדי תשלומי פנסיה אין חובה לפרט בכתב התביעה את הסכום‬
‫הנתבע בעד הנזק הכללי‪.‬‬

‫מהו נזק כללי? מדובר בנזק שיבוא בעתיד‪ .‬להלן מס' דוגמאות‪:‬‬

‫הוצאות רפואיות בעתיד כולל חיובי ביה"ח וקופ"ח בגין טיפולים שניתנו ושינתנו‬ ‫‪.1‬‬
‫כתוצאה מן התאונה‪.‬‬

‫הפסדי השתכרות ו‪/‬או כושר השתכרות בעתיד‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הפסדי פנסיה ו‪/‬או תנאים סוציאליים‬ ‫‪.3‬‬

‫הוצאות נסיעה‪ ,‬והוצאות נלוות נוספות בעתיד‪.‬‬ ‫‪.4‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫עזרת הזולת בעתיד‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫כאב וסבל‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫חשוב לציין ‪ ,‬שאת הנזק הכללי צריך לדרוש ולהתייחס אליו בכתב התביעה אך לא צריך לפרט את‬
‫הסכומים הנדרשים‪ .‬אם לא יודעים את הסכום שאנו דורשים על הנזק הכללי‪ ,‬נפנה לבית המשפט‬
‫שאנו מעריכים שהוא בעל הסמכות לדון בתביעה בעלת סכום כאמור‪.‬‬

‫מהו סעד כללי?‬

‫תקנה ‪(14‬ב) קובעת‪ ,‬שסעד כללי כולל הפרשי הצמדה וריבית‪ ,‬הוצאות משפט‪ ,‬שכ"ט עו"ד‪ .‬סעדים‬
‫כלליים אלו אין צורך לבקש בכתב התביעה‪ .‬אם ניצחנו בתביעה‪ ,‬אז נהיה זכאים לכל הסעדים‬
‫דלעיל‪ .‬בית המשפט רשאי להעניק את הסעדים גם אם לא ביקשנו בכתב התביעה‪ .‬בפרקטיקה כן‬
‫מבקשים את הסעדים הללו‪.‬‬

‫שיעורי בית‪ :‬רע"א ‪ 1146/91‬אורים‪ ,‬ברנר‪ ,‬חפציבה‪ ,‬שפירא נ' שדמי‪.‬‬

‫‪15/11/2010‬‬

‫נושא השיעור – כתב התביעה‪:‬‬

‫בשיעור הקודם דיברנו על הסעד המבוקש ‪ .‬הסעד הכללי הוא החלק שכולל את שכ"ט עו"ד‪,‬‬
‫הוצאות משפט‪ ,‬הפרשי ריבית והצמדה‪ .‬לא צריך לדרוש אותו בכתב התביעה‪ .‬כעניין פרקטי‪ ,‬בכל‬
‫כתב תביעה ישנה דרישה לקבל את הסעד הכללי‪ ,‬אך אם הוא נשכח – עדיין בית המשפט יש לו‬
‫הסמכות להצמיד את הסעד הנ"ל‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪(44‬א) ‪ ,‬תובע רשאי לוותר על חלק מהסעד והסכום של התביעה על מנת להביא את‬
‫התובענה לתחום שיפוטו של בית משפט מסוים‪ .‬זה יהיה בעיקר רלוונטי בתביעה שסכומה לא‬
‫גבוה‪ ,‬אנו עשויים לוותר על סכום מהתביעה כדי להיכנס לסמכותו של בית משפט מסוים‪ ,‬למשל‬
‫בית משפט לתביעות קטנות‪ .‬הסיבה לכך היא‪ ,‬שסוג ההליך הוא מהיר יותר‪ ,‬אין ייצוג של עורכי‬
‫דין וכיו"ב‪ .‬לפעמים כדאי לוותר על הסעד הנ"ל כדי ליהנות מיעילות ומהירות ההליך‪.‬‬

‫השאלה שעולה היא‪:‬‬ ‫‪‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫מה קורה כאשר תובעת ויתרה על חלק מהסעד (סכום התביעה) כדי להיכנס לשעריו של בית‬
‫משפט שלום? מה קורה אם בתוך מהלך ניהול המשפט מחוקק המשנה משנה את היקף‬
‫הסמכות של בית המשפט השלום שכעת הוא כולל את מלוא סכום התביעה המקורי? האם‬
‫יכולה התובעת לבקש לתקן את כתב התביעה שיכלול את מלוא הסכום?‬

‫רע"א ‪ 1146/91‬אורים נ' ורמיג‪:‬‬

‫התובעת חשבה שמגיע לה ‪ .₪ 255,000‬סמכות בית המשפט השלום הייתה ‪ 150,000‬דאז‪ .‬במהלך‬
‫הדיון הורחבה סמכות בית משפט השלום לסכום ‪ .₪ 300,000‬התובעת הגישה בקשה לבית‬
‫המשפט לתקן את כתב התביעה כדי שיכלול את מלוא סכום התביעה המקורי‪ .‬בית המשפט‬
‫העליון פסק (שמגר)‪ ,‬שיש לאשר את הבקשה מכיוון שההליך צריך לכלול את הסכסוך האמיתי‬
‫שבין הצדדים‪ ,‬הוא צריך לפתור אותו‪ .‬ישנה הרחבה של בית המשפט השלום‪ ,‬אין סיבה שלא‬
‫לכלול את כל הסכום‪.‬‬

‫יש לשים לב‪ ,‬שלפי תקנה ‪(44‬ב) – ברגע שתובע ויתר על חלק מהסעד הוא לא יוכל בעתיד להגיש‬
‫תובענה על החלק הזה שהוא ויתר‪ .‬הרעיון מאחורי התקנה הזו הוא‪ ,‬שאנו רוצים יעילות הדיון‪.‬‬
‫לא ניתן שבגלל סכסוך אחד יהיו מספר תיקים‪ ,‬את כל הסעדים שזכאי תובע להם בגין תביעה או‬
‫עילה אחת – ירכז ויגיש בהליך אחד‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪ , )8(9‬תובע רשאי לקזז מסכום התביעה סכומים שהוא חייב אותם לנתבע‪ .‬התובע‬
‫חושב שהנתבע חייב לו ‪ ,₪ 150,000‬והתובע חייב לנתבע ‪ .₪ 50,000‬בשורה התחתונה‪ ,‬יהיה קיזוז‬
‫כך שסכום התביעה יהיה על ‪.₪ 100,000‬‬

‫צירוף עילות וצירוף בעלי דין‪:‬‬

‫צירוף בעלי דין‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫האם כמה בעלי דין‪ ,‬כמה תובעים יכולים להגיש תביעה ביחד? האם אפשר להגיש תביעה כנגד‬
‫נתבעים שונים? מהם התנאים? במציאות‪ ,‬אין לנו רק תובע ונתבע אחד – ישנה קבוצה של נתבעים‬
‫ותובעים‪.‬‬

‫תקנה ‪ 21‬קובעת ‪ ,‬שמותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד בין‬
‫ביחד ובין לחוד ובין לחילופין – בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה של מעשים או עסקאות‬
‫או כתוצאה של אחד מאלה‪ ,‬ושאילו הגישו תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה‬
‫משותפת‪ ,‬משפטית או עובדתית‪.‬‬

‫מבחינת הדיון שלנו‪ ,‬מדובר במקרים שבעלי דין מראש מנסחים כתב תביעה שיכלול מספר‬
‫תובעים‪ .‬באופן אפריורי כוללים כמה תובעים בכתב התביעה המקורי‪ .‬באופן עקרוני הרעיון הוא‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫יעילות הדיון‪ .‬יש כמה תובעים בעלי עילות דומות וקשורות זו לזו‪ .‬תקנה זו לא מחייבת את כל‬
‫התובעים להגיש תביעה ביחד‪ .‬היא לא מכריחה שיתוף פעולה של כל התובעים‪.‬‬

‫מהן הסיבות והשיקולים שיגרמו לתובעים להגיש תביעה ביחד?‬ ‫‪‬‬

‫כאשר מספר תובעים מגישים תביעה ביחד‪ ,‬הם בדרך כלל לוקחים עורך דין אחד ואז העלויות‬
‫קטנות ונמוכות יותר‪ .‬זה מקטין הוצאות שכ"ט‪.‬‬

‫אי אפשר להגיש תביעות משותפות בעניינים שלא קשורים אחד לשני‪ .‬צריך להיות משהו משותף‪,‬‬
‫לנבוע ממעשה אחד או עסקה אחת‪ ,‬ובנוסף צריכה לעלות שאלה משותפת (משפטית או עובדתית)‪.‬‬
‫העניין הוא תלוי נסיבות‪.‬‬

‫רע"א ‪ 560/94‬שושנה נ' חפציבה‪:‬‬

‫זהו פס"ד חשוב מאוד‪ .‬זהו הליך פשוט של ליקויי בנייה‪ .‬יש לציין‪ ,‬שכל תובע תבע פיצוי בגין נזק‬
‫שנגרם לו בדירה שלו‪ ,‬אין נזק משותף לכלל התובעים‪ .‬לכל תובע יש נזק אישי ואינדיבידואלי‬
‫משלו‪ .‬הנתבעת ביקשה מבית המשפט להפריד את כל התביעות‪ .‬חפציבה רצתה לעכב את ההליך‬
‫כמה שאפשר‪ ,‬למתוח ולגרור את ההליך‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬היא רצתה להקשות על התובעים – פיצול ההליך‬
‫יכול ליצור ויתור של חלק מהתובעים והתביעות תימחקנה‪ .‬חפציבה אמרה‪ ,‬שהיא ניהלה מו"מ עם‬
‫כל רוכש בנפרד‪ ,‬שזו לא עסקה או מעשה אחד ולכן צריך לפצל‪.‬‬

‫בית המשפט המחוזי פסק‪ ,‬שיש לקבל את הטענה של חפציבה ולפצל את התביעות‪ .‬התובעים‬
‫הגישו תביעה לבית המשפט העליון‪ .‬בית המשפט העליון פסק (ש' לוין)‪ ,‬שכן מדובר בסדרה אחת‬
‫של מעשים או עסקאות בגלל הנסיבות הבאות‪ :‬מדובר באותו פרויקט בנייה‪ ,‬חלק מהדירות היו‬
‫אפילו באותו בניין‪ ,‬נוסח ההסכמים היה דומה ואלו נתקבלו באותו פרק זמן‪ .‬בית המשפט קבע‪,‬‬
‫שאכן מדובר בסדרה אחת של מעשים או עסקאות‪.‬‬

‫השאלה היא‪ ,‬מה השאלה העובדתית או המשפטית המשותפת?‬

‫אם יש סדקים בכל הדירות‪ ,‬סימן שהייתה התרשלות של חפציבה‪ .‬זה המשותף לכל התביעה‪.‬‬
‫בשורה התחתונה‪ ,‬בית המשפט קיבל והכשיר את צירוף התביעות המשותפות של בעלי הדירות‪.‬‬
‫השאלה המשותפת הייתה שאלה עובדתית של התרשלות הנתבעת‪.‬‬

‫הסמכות העניינית‪:‬‬

‫איך נקבע את הסמכות העניינית? על פי תקנה ‪ ,21‬במקרים שבהם יש מספר תובעים יחד‪ ,‬אז‬
‫סכום התביעה לעניין הסמכות העניינית הוא הסכום הכולל‪ .‬מסתכלים על הסכומים במשותף‪ ,‬אז‬
‫יודעים אם להגיש בשלום או במחוזי‪ .‬זה חשוב‪ ,‬כי יש תביעות שמוגשות לחוד אבל אחרי זה בית‬
‫המשפט מחליט לדון בהן יחד‪ .‬במצב כזה‪ ,‬הסמכות תישאר למשל בבית המשפט השלום‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫תקנה ‪ 23‬קובעת סייג לתקנה ‪ .21‬לפיה‪ ,‬גם אם התנאים של תקנה ‪ 21‬מתקיימים – עדיין בית‬
‫המשפט רשאי להורות על הפרדת הדיון‪ ,‬אם הצירוף עלול להשהות או לסבך את הדיון‪ .‬הרציונאל‬
‫הוא יעילות הדיון‪ .‬בית המשפט רשאי להפריד לגמרי את התובענות‪ ,‬או‪ ,‬להחליט על ניהול של‬
‫הדיון בדרך אחרת‪ .‬למשל‪ ,‬שעניין מסוים יידון ביחד והעניינים האחרים בנפרד‪ .‬יש כאן אלמנט של‬
‫שיקול דעת בית המשפט‪.‬‬

‫צירוף נתבעים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫תקנה ‪ 22‬קובעת‪ ,‬שיש מקרים שבהם אני כתובע יכול להגיש בכתב תביעה אחד תביעות כנגד כמה‬
‫נתבעים שונים‪ .‬לפי ‪(22‬א) ‪ ,‬מותר לצרף בחזקת נתבעים בתובענה אחת‪ ,‬בין ביחד‪ ,‬בין לחוד ובין‬
‫לחילופין‪ .‬זה אותו רציונאל של תקנה ‪ .21‬הרצון הוא לאחד את הדיון בכמה תביעות שקשורות זו‬
‫לזו‪ .‬יש מעשה אחד או עסקה אחת‪ ,‬שאלה משותפת עובדתית או משפטית‪ .‬לפי ‪(22‬ב)‪ ,‬אם היה‬
‫לתובע ספק ממי הוא רשאי לתבוע – רשאי הוא לצרף נתבעים כדי ששאלת החבות ומידת החבות‬
‫של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין‪ .‬הבעיה היא הסיבתיות‪ ,‬כי דרישת ההוכחה בהליך‬
‫אזרחי רגיל היא מעל ‪ .51%‬לפי תקנה ‪(22‬ג)‪ ,‬אין צורך שכל נתבע יהא לו עניין לגבי כל סעד‬
‫שתובעים בתובענה‪ .‬לא כולם צריך להיות אחראים לכל הנזק ביחד באופן חופף‪ .‬תקנה ‪ 23‬מסייגת‬
‫את תקנה ‪ .22‬לבית המשפט יש סמכות להפריד את הדיון גם אם התנאים מתקיימים‪.‬‬

‫צירוף בעלי דין אחרי שהוגש כתב תביעה מקורי‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מוגש כתב תביעה ואחרי שזה הוגש אנו רוצים לצרף בעלי דין‪ .‬לפי תקנה ‪ ,24‬לבית המשפט יש‬
‫סמכות בכל עת מחיקה של בעל דין או על הוספה של בעל דין‪ ,‬גם כתובע וגם כנתבע‪ ,‬וזה אם‬
‫הוגשה בקשה על ידי אחד מבעלי הדין ואפילו אם לא הוגשה בקשה כזו‪ .‬אם בית משפט חושב‬
‫שצירוף של בעל דין מסוים יעזור לקבל החלטה נכונה‪ ,‬הוא יכול לצרף בעל דין אפילו מיזמתו שלו‪.‬‬

‫מהם התנאים לצירוף תובע?‬ ‫‪‬‬

‫ע"א ‪ 94/80‬ברנר נ' פיתוח יהודה‪:‬‬

‫פיתוח יהודה זו חברת ביטוח (להלן‪ :‬החברה) היא הגישה לסילוק יד במקרקעין נגד ברנר (שהיה‬
‫נושה)‪ .‬היא טענה‪ ,‬שאין לו זכות לשבת שם‪ .‬התביעה הוגשה בשנת ‪ .1972‬הדיון התנהל ‪ 7‬שנים‬
‫בבית משפט השלום‪ .‬החברה הייתה מעוניינת להוסיף כתובעת את החברה לפיתוח חוף התכלת‪,‬‬
‫שהיה לה אינטרס בעבר אבל במועד הצירוף לא היה לה שום אינטרס קנייני בקרקע‪ .‬בית משפט‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫השלום אישר את הצירוף‪ ,‬המחוזי ביטל אותו‪ .‬בית המשפט העליון פסק (ברק)‪ ,‬שישנם‬
‫קריטריונים שבהתקיימם אפשר לצרף תובע נוסף‪:‬‬

‫שלעניין צירוף תובע נוסף‪ ,‬נדרש שהתובע הקיים יבקש את הצירוף ‪ .‬אנו לא כופים על‬ ‫‪.1‬‬
‫תובע את נוכחות תובע נוסף‪ .‬לכאורה על פי תקנה ‪ 24‬זה אפשרי לעשות גם ללא הסכמת‬
‫בעל הדין‪ ,‬אבל ברור שבית המשפט נתן הלכה והיא זו שמכריעה‪.‬‬
‫גם מי שמצרפים אותו כתובע יסכים לצירוף‪ .‬לא ניתן להכריח אדם להיות תובע‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫הצירוף דרוש להכרעה ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה‪.‬‬ ‫‪.3‬‬
‫תנאי הוא שניתן היה לצרף את התובע הנוסף מלכתחילה‪ .‬זה כולל את הדרישות של‬ ‫‪.4‬‬
‫תקנה ‪ ,21‬כלומר הדרישות של התקנה צריכות להתקיים‪.‬‬
‫לתובע הנוסף תהיה עילת תביעה נגד הנתבעים‪ .‬לעמדת המרצה‪ ,‬ההפרדה של התנאי‬ ‫‪.5‬‬
‫החמישי היא מיותרת‪ .‬הוא עולה מהתנאים האחרים‪.‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬השופט ברק הסתכל על כל הפרמטרים ועבר לתנאי החמישי – לחברת חוף התכלת‬
‫אין שום אינטרס במקרקעין‪ ,‬התביעה היא סילוק יד‪ ,‬לכן אין לחברה הנ"ל אינטרס והוא לא‬
‫אפשר את הצירוף של התובעת לתביעה‪ .‬כעיקרון‪ ,‬אי אפשר לחייב צד להצטרף להליך כתובע‪ .‬זוהי‬
‫נקודה חשובה‪ .‬בהליך משפטי יש צד שיוזם את ההליך ואחר שנגרר אל ההליך‪ .‬לא נכריח מישהו‬
‫ליזום הליך משפטי‪ .‬לכן‪ ,‬נדרשת ההסכמה של התובע‪.‬‬

‫יש לציין‪ ,‬שנתבעים מצרפים להליך משפט בעל‪-‬כורחם‪.‬‬

‫צירוף נתבעים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫למה שנצרף נתבע לא בהתחלת ההליך?‬

‫ישנו מוכר שלא העביר את הדירה לידי רוכש א'‪ ,‬והשני מגיש תביעה בבית המשפט בעניין זה‪.‬‬
‫באותו זמן‪ ,‬מתקשר המוכר בעסקה עם רוכש ב'‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬רצוי להגיש תביעה ולכלול את‬
‫רוכש ב' בהליך‪.‬‬

‫מהם המבחנים לצירוף הנתבע לפי תקנה ‪?24‬‬

‫מדובר באותם תנאים לצירוף של תובע‪ ,‬פרט לכך שלא צריך לקבל את ההסכמה של הנתבע‪.‬‬
‫מדובר בסדרה של מעשים או עסקאות‪.‬‬

‫שיעורי בית‪:‬‬

‫לקרוא את פס"ד שפירא נ' שדמי‪ ,‬פס"ד בר‪-‬חן‪.‬‬

‫‪22/11/2010‬‬

‫נושא השיעור – צירוף בעלי דין‪:‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בשיעור הקודם דיברנו על איך מצרפים תובעים‪ ,‬נתבעים להליך משפטי אזרחי לאחר שהוגש כבר‬
‫כתב תביעה‪ .‬נדון בנושא שבו תובע (צד א)‪ ,‬נתבע (צד ב)‪ ,‬וצד שלישי (צד ג) שמעוניין להצטרף‬
‫להליך‪.‬‬

‫ר"ע ‪ 269/84‬שפירא נ' שדמי‪:‬‬

‫הסכם מכר למקרקעין בין המערערים למשיבים‪ .‬המשיבים היו תלויים בצד ג' שהיה לו גם אופציה‬
‫לדירה‪ .‬בעלי הדירה הם המשיבים (להלן‪ :‬שדמי)‪ .‬העסקה הראשונה שעוסקת בדירה זו היא‬
‫העסקה של צד ג'‪ ,‬הוא מקבל אופציה לרכוש את הנכס‪ .‬העסקה השנייה שכרוכה בדירה היא‬
‫עסקת מכר לזוג שפירא‪ .‬איך אפשר למכור את הדירה כאשר יש אופציה עליה? מדובר בהסכם‬
‫מכר מותנה‪ ,‬בכפוף שהאופציה לא תמומש‪ .‬הזוג שפירא ידע על האופציה‪ .‬שפירא רצו לממש את‬
‫החוזה‪ ,‬כי הבטיחו להם שאותו צד ג' לא מעוניין באופציה‪ .‬הזוג פונה לבית המשפט ואומר‪ ,‬שהם‬
‫קיבלו הודעה שצד ג' ויתר על האופציה‪ ,‬ושדמי אומר שלא היה ויתור על האופציה‪ .‬שפירא ביקשו‬
‫צו מניעה‪ .‬הבעיה היא‪ ,‬שצד ג' הוא לא צד להליך‪ ,‬ההליך הוא בין שפירא לשדמי‪ .‬שפירא מבקשים‬
‫צו מניעה לרישום הזכויות במקרקעין‪ ,‬זה יכול לפגוע בצד ג' אם הוא ירצה לרשום על שמו את‬
‫הדירה‪ .‬הוא לא צד להליכים‪ ,‬לכן עמדתו לא נשמעת‪ .‬בית המשפט אומר שבמצב כזה אי אפשר‬
‫לתת סעד זמני‪ ,‬כי זה עלול לפגוע בצד ג'‪.‬‬

‫בית המשפט העליון פסק (בן פורת) ‪ ,‬שבמצב זה ניתן להוציא צו מניעה‪ ,‬הוא אולי יפגע בצד ג'‬
‫שהוא לא צד להליכים אבל ההלכה היא‪ ,‬שצד ג' שרואה את עצמו נפגע רשאי לבקש להצטרף‬
‫להליכים לצורך הגנה על זכויותיו‪.‬‬

‫אופציה רביעית להצטרפות להליכים – הצטרפות צד ג' שהוא איננו בעל אינטרס ישיר‪:‬‬

‫בעל אינטרס זה מכונה "ידיד בית המשפט"‪ .‬ישנם מקרים שתביעות והליכים משפטיים‪ ,‬שמבחינת‬
‫בית המשפט‪ ,‬יש איזשהו גוף או צד ג' אינו מעורב אבל מעורבותו תביא לתוצאה צודקת יותר‪.‬‬
‫אותו ידיד בית המשפט מטרתו לעזור לבית המשפט לראות את התמונה המלאה‪ ,‬לטובת הצדדים‬
‫ולצורך החשיבות הציבורית‪ .‬מדובר בגוף שבמהותו הוא ציבורי‪ ,‬שיציג את עמדת הציבור‬
‫והאינטרס הציבורי‪ .‬ידיד בית המשפט הוא צד ג'‪ ,‬הוא גורם שיש לו אינטרס ציבורי רחב‪ ,‬אין לו‬
‫אינטרס ישיר‪ ,‬דואג לכלל הציבור‪ .‬זה לא מספיק שיש לו אינטרס ציבורי‪ ,‬אלא שניסיון מהותו‬
‫ואופיו של אותו גורם יכולים לעזור לבית המשפט באופן משמעותי להליך המשפטי‪ ,‬לתוצאה‬
‫מאוזנת של ההליך‪ .‬בהתקיימות ‪ 2‬התנאים‪ ,‬בית המשפט רשאי לאפשר לאותו צד ג' להצטרף‬
‫להליכים‪.‬‬

‫ע"א ‪ 3066/97‬הרטבי נ' שר הפנים‪:‬‬

‫תביעה שקשורה לשאלה תכנונית בעיר נתניה‪ ,‬לתוכנית מתאר מקומית‪ .‬בית המשפט הרגיש‬
‫שאין לו מספיק כלים כדי לראות התמונה הכוללת‪ ,‬זה עניין של תושבי נתניה וכלל האזור‪ ,‬לכן‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫הוא מתיר צירוף להליכים של מרכז השלטון המקומי ‪ .‬מדובר בגוף שמאגד את כלל הרשויות‬
‫המקומיות‪ .‬הגוף הזה הצטרף כידיד בית משפט כדי שההחלטה של בית המשפט תהיה מאוזנת‬
‫ותשקף את התמונה המלאה של המקרה‪ .‬הגוף הזה הוא לא תובע או נתבע פורמאלי‪.‬‬

‫צירוף צדדים שלא כדין או שהיה צריך להיות צירוף אבל לא עשו את זה – תקנה ‪:27‬‬

‫מצב ראשון – צורפו בעלי דין שלא היו צריכים להיות מצורפים‪ .‬התובע מגיש תביעה נגד ‪3‬‬
‫נתבעים‪ .‬נניח שהצירוף של נתבע ד' הוא פסול‪ ,‬הליקוי הזה לא פוסל את כל ההליך‪ .‬התובע עדיין‬
‫זכאי לקבל את הסעד שלו בגין הצדדים שכן צורפו כדין‪ .‬אין פסילה גורפת של ההליך‪.‬‬

‫מצב שני – יש צד שהיה אפשר לצרפו‪ ,‬נתבע נוסף (שאולי ניתן לקבל ממנו כסף) ולא צירפו אותו‪.‬‬
‫תקנה ‪ 27‬קובעת‪ ,‬שגם במקרה כזה לא מבטלים או פוסלים את ההליך‪ ,‬אלא בית המשפט ייתן‬
‫החלטה ופסק דין לגבי מי שכן צורף‪ ,‬מי שהיה צד להליך‪ .‬מי שלא צורף‪ ,‬לא קשור‪ .‬זה שלא צירפו‬
‫אדם לא יגרום שכל ההליך יתבטל‪ .‬פסק הדין שיינתן לא יחייב את אותו צד פוטנציאלי שלא‬
‫צורף‪ ,‬הוא לא היה צד להליכים‪ .‬באופן עקרוני אין השתק עילה ואין השתק פלוגתא‪.‬‬

‫חשוב לדעת ‪ ,‬שאין חובה לצרף את כלל הנתבעים‪ .‬אם רוצים לתבוע רק חלק מהם‪ ,‬באופן עקרוני‬
‫זוהי זכותו של התובע‪ .‬לכלל זה יש חריג והוא‪ ,‬שישנן עילות מהותיות וספציפיות שמחייבות את‬
‫צירוף כל הנוגעים בדבר‪ .‬דוגמא לחריג לתקנה ‪:27‬‬

‫סעיף ‪ 122‬לחוק הירושה קובע‪ ,‬שמי שתובע נכס מנכסי העיזבון חייב לכלול את כל‬ ‫‪‬‬
‫היורשים הפוטנציאלים כנתבעים‪ .‬ההליך לא יתקיים בלי כל הנתבעים‪.‬‬

‫איחוד עילות – תקנה ‪(46‬א) ו‪(-‬ב)‪:‬‬

‫תקנה ‪(46‬א) קובעת ‪ ,‬שתובע רשאי לאחד תובענה אחת כמה עילות‪ ,‬בין בנתבע אחד ובין כמה‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬אם אנחנו (א) תובעים את הנתבע (ב)‪ ,‬יש לנו כמה עילות תביעה נגד ב' שלא‬
‫קשורות אחת לשנייה (הפרת חוזה‪ ,‬גניבה של הרכב‪ ,‬תקיפה)‪ ,‬אז אפשר להגיש נגד ב' את כל‬
‫התביעות בהליך אחד‪ .‬אנחנו יכולים להגיש את זה באופן הזה אבל אין חובה לעשות זאת‪ .‬אפשר‬
‫גם במקרה של מספר תובעים‪ .‬הדגש הוא על צירוף העילות ולא בעלי הדין‪.‬‬

‫תקנה ‪(46‬ב) קובעת ‪ ,‬שתביעותיהם של תובעים יחד אפשר לאחד‪ ,‬כולם או מקצתם נגד אותו נתבע‪.‬‬
‫במילים אחרות‪ ,‬ישנם מספר תובעים (א‪ ,‬ב‪ ,‬ג) בעלי עילה משותפת נגד הנתבע (ד)‪ .‬יש קבוצה של‬
‫תובעים נגד נתבע מסוים‪ ,‬ולאחד התובעים הקיימים (שיש לו עילה משותפת עם יתר התובעים‬
‫בנוסף לתביעה הייחודית) יש תביעה ייחודית נגד הנתבע‪ ,‬ניתן לצרף אותה‪.‬‬

‫לעניין סמכותו של בית המשפט בצירוף עילות‪ ,‬על פי ‪(46‬ג) אנו מצרפים את סכום העילות‬
‫ובהתאם לכך מחליטים לאן להגיש את התביעה‪ .‬אם סכום התביעה ביחד הוא חצי מיליון ‪ ,₪‬אז‬
‫זה בית משפט שלום‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫חשוב לשים לב‪ ,‬שהסמכות העניינית של בית המשפט תיקבע בהתאם לסכום התביעות‪ .‬ישנן‬
‫תביעות שהן לא תביעות כספיות‪ ,‬שלגביהן יש סמכות ייחודית לבית משפט מסוים (למשל‪ ,‬סעיף‬
‫‪ 40‬לחוק בתי המשפט)‪ .‬עילה אחת היא בסמכות ייחודית של השלום‪ ,‬השנייה של המחוזי – במצב‬
‫כזה לא ניתן לצרף את העילות‪ .‬צריך להגיש בנפרד‪ .‬הצירוף יהיה רק שזה מדובר באותה סמכות‬
‫עניינית של בית המשפט‪.‬‬

‫סייג נוסף לסמכות צירוף העילות – תקנה ‪(47‬א) שקובעת‪ ,‬שכאשר אדם תובע או נתבע בחזקת‬
‫חליף (מישהו שתובע או נתבע בשם מישהו אחר)‪ ,‬למשל מנהל עיזבון או נאמן‪ ,‬אז הרעיון הוא‬
‫שאסור לצרף תביעה אישית אלא אם כן בית המשפט נתן לכך אישור‪ .‬החשש הוא ניגוד עניינים‪.‬‬

‫א' הוא מנהל עיזבון שמגיש תביעה נגד ב'‪ .‬א' יש לו גם תביעה אישית נגד ב'‪ .‬מה עשוי לקרות‬
‫באיחוד העילות? ברור שמדובר במצב של ניגוד עניינים‪ .‬יש חשש להגיע להסדר עם הנתבע שמהווה‬
‫ניגוד עניינים‪ ,‬אי אפשר לצרף את העילות אלא אם בית המשפט אישר את זה‪.‬‬

‫תקנה ‪ 48‬קובעת ‪ ,‬שאוחדו עילות – עדיין בית המשפט רשאי להורות על הפרדת הדיון או לצמצום‬
‫התובענה לאותן עילות שאפשר לדון בהן יחד‪ ,‬או ‪ ,‬להורות על דרך דיון אחרת שתיראה לו‪ ,‬כל זה‬
‫אם אין דרך נוחה לדון בעילות שאוחדו לתביעה אחת‪.‬‬

‫תקנה ‪ 520‬קובעת ‪ ,‬והיא תקנה חשובה מאוד למבחן‪ ,‬כי רשאי בית המשפט או הרשם להורות על‬
‫איחוד תובענות נפרדות‪ ,‬לבקשת בעל דין או מיזמתו‪ ,‬כאשר יש ‪ 2‬תנאים לכך‪:‬‬

‫מדובר בתביעות שעומדות תלויות באותו בית משפט‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בתובענות כרוכות שאלות דומות של משפט או של עובדה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הסמכות העניינית של בית המשפט נקבעת על פי סכום התביעות‪ ,‬וכשבית המשפט מצרף תביעות‬
‫על פי סעיף ‪ – 520‬הסמכות העניינית נשמרת‪ .‬לדוגמא‪ ,‬מצרפים עילות מכוח ‪(46‬א) – עילה אחת‬
‫סכומה מליון וחצי ‪ ,₪‬עילה שנייה מיליון וחצי ‪ .₪‬התביעה תוגש למחוזי‪ .‬צירוף הסכומים הוא ‪3‬‬
‫מיליון וזו סמכות מחוזי‪ .‬לפי תקנה ‪ ,520‬עילה אחת מיליון וחצי‪ ,‬עילה שנייה מיליון וחצי‪ ,‬ולאחר‬
‫שהוגשו התביעות בית המשפט מחליט לאחר אותם‪ ,‬האם יש להעביר אותן למחוזי? התשובה היא‬
‫שלילית‪ .‬הדיון נשאר באותו בית משפט‪ ,‬גם אם סכום העילות עובר לבית משפט אחר‪ .‬מדובר בכל‬
‫אותן תביעות שהוחלט להגישן בנפרד‪.‬‬

‫שיעורי בית‪ :‬פס"ד בר‪-‬חן‪ ,‬פס"ד בנק דיסקונט‪ ,‬פס"ד אריה נגד סקום‪.‬‬

‫‪29/11/2010‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫תקנה ‪ 44‬קובעת ‪ ,‬כשמגישים תביעה היא צריכה לכלול את מלוא הסעד‪ .‬אם לא נעשה את זה‪ ,‬אז‬
‫לא נוכל לתבוע את היתרה בהמשך‪.‬‬

‫נושא השיעור – פיצול סעדים‪:‬‬

‫תקנה ‪ 45‬קובעת ‪ ,‬שכאשר עילת תביעה מסוימת מעניקה זכאות לכמה סעדים‪ ,‬התובע צריך לתבוע‬
‫את כל הסעדים באותו ההליך‪ ,‬אלא אם כן התובע פנה לבית המשפט בבקשה שמכונה "בקשה‬
‫לפיצול סעדים" וקיבל רשות מבית המשפט לתבוע יותר מאוחר אחד מהסעדים בהליך נפרד‬
‫ומאוחר יותר‪.‬‬

‫דוגמא‪ ,‬ישנה מסעדה בנתניה‪ ,‬ואני רוצה לרכוש את המסעדה מהבעלים‪ .‬אני רוכש אותה עם השם‬
‫והמוניטין‪ ,‬כשאני לא רוצה שהבעלים של המסעדה יפתח מסעדה אחרת בצד השני של הרחוב‪ ,‬אז‬
‫אני מגיע להסכם שאני משלם עבור המסעדה והמוניטין‪ ,‬ובנוסף בעל המסעדה מתחייב לא לפתוח‬
‫מסעדה ברדיוס מסוים‪ .‬שבוע לאחר מכן‪ ,‬הבעלים פותח מסעדה מול המסעדה הנמכרת עם שם‬
‫דומה‪ .‬אני רוצה ללכת לבית משפט ולבקש צו סעד של "צו עשה"‪ ,‬שבית המשפט ייתן צו סגירה‬
‫למסעדה‪ .‬זה סעד אחד שארצה לבקש‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬אני רוצה סעד של פיצויים‪ .‬בעל המסעדה‬
‫המתחרה יצר נזק כספי‪ ,‬אני לא יודע מתי בית המשפט ייתן צו סגירה וכמה זמן יפעל‪ .‬גם אם‬
‫אקבל פסק דין לסגור את המסעדה‪ ,‬זה לא אומר שהוא יסגור אותה (ואז אצטרך לפתוח בהליכים‬
‫נגדו)‪.‬‬

‫התקנה אומרת ‪ ,‬שכאשר יש עילת תביעה עם מספר סעדים‪ ,‬צריך להגיש ביחד‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לי סעד‬
‫שאני לא יכול לכמת אותו‪ ,‬כי עדיין לא נוצר הנזק‪ ,‬אז בשלב הזה אני לא יודע את היקף הנזק –‬
‫אני מבקש רשות לפצל סעדים‪ ,‬ואת תביעת הפיצויים להגיש בזמן כלשהו בעתיד כשהנזק יתגבש‪.‬‬

‫חשוב לשים לב ‪ ,‬שאם לא נגיש תביעה שתכלול את כל הסעדים שנובעים מאותה עילה‪ ,‬אז נאבד‬
‫את היכולת לתבוע את הסעד השני בהמשך הדרך‪.‬‬

‫את הבקשה לפיצול צריך להגיש במהלך התביעה הראשונה לבית המשפט שדן בתביעה הראשונה‪.‬‬
‫אפשר להגיש אותה כל עוד ההליך הראשון מתנהל‪ ,‬בהתחלה באמצע או בסוף‪ ,‬עד שניתן פסק‬
‫הדין‪ .‬ברגע שניתן פסק הדין‪ ,‬חלון ההזדמנויות נסגר‪.‬‬

‫איך מגישים את הבקשה?‬ ‫‪‬‬

‫בכתב‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫לבקש בעל פה במהלך הדיון – באחד השלבים בקדם המשפט בהליך הראשון‪ ,‬או בכל‬ ‫‪.2‬‬
‫אחד מהדיונים‪ .‬אם כל הצדדים נוכחים בדיון והם יכולים להתנגד לבקשה‪ ,‬בית המשפט‬
‫רשאי להסכים לבקשה לפיצול הסעדים‪.‬‬

‫יש להדגיש‪ ,‬שבדיון במעמד צד אחד‪ ,‬לא ניתן להגיש בקשה בעל פה לפיצול הסעדים‪ .‬זה צריך‬
‫להיעשות במעמד כל הצדדים‪.‬‬

‫לפעמים‪ ,‬אפשר לקבל היתר לפיצול סעדים גם אם לא הוגשה בקשה לפיצול סעדים‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫ע"א ‪ 4646/90‬בר‪-‬חן נ' שמעון‪:‬‬

‫הסכם מכר של דירה בין הבעלים (שמעון) לקונה (בר חן)‪ .‬במהלך העניינים מתעורר סכסוך‪ ,‬שמעון‬
‫טוען שבר חן הפר את ההסכם‪ ,‬לכן שולח לו הודעת ביטול של ההסכם (הייתה הפרה יסודית של‬
‫ההסכם)‪ .‬בר חן טוען‪ ,‬שלא הייתה הפרה של ההסכם והוא בתוקף‪ .‬לכן‪ ,‬שמעון מגיש תביעה‬
‫בהמרצת פתיחה (תילמד בהמשך – דרך מקוצרת לקבל דיון מהיר יותר בבית המשפט בתנאים‬
‫מסוימים)‪ .‬בהמרצת הפתיחה‪ ,‬אחד הסעדים שניתן לקבל הוא סעד הצהרתי‪ .‬שמעון מבקש מבית‬
‫המשפט שיצהיר שההסכם בוטל כדין‪ .‬בנוסף‪ ,‬מבקש שמעון שבית המשפט יצהיר שהוא זכאי‬
‫לפיצוי‪ .‬כמו‪-‬כן‪ ,‬שמעון מבקש מבית המשפט שיצהיר שבר חן יחזיר לו את החזקה בדירה‪.‬‬

‫התביעה מוגשת לבית המשפט המחוזי‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שיש לתת סעד הצהרתי שההסכם כן‬
‫בטל‪ .‬ההליך הסתיים‪ .‬בעיקרון‪ ,‬במהלך הליך של המרצת פתיחה אסור לתת פיצויים‪ ,‬אז אם בית‬
‫המשפט קובע שהוא לא יכול לתת פיצוי לשמעון בגין ההליך הזה‪ ,‬אז שמעון יאבד את הסיכוי‬
‫לתבוע פיצויים מאוחר יותר‪ .‬שמעון לא הגיש בקשה לפיצול סעדים לפי תקנה ‪ 45‬לסד"א‪ .‬לעניין‬
‫החזקה להחזרת הדירה‪ ,‬בית המשפט קבע שזה לא במסגרת סמכותו העניינית‪ ,‬אלא שזה במסגרת‬
‫בית משפט שלום – זה עניין של חזקה‪ .‬בית המשפט‪ ,‬בלי ששמעון ביקש‪ ,‬הצהיר שההסכם בוטל‬
‫כדין‪ ,‬אבל לפנים משורת הדין ולמען הסר ספר – הוא נותן אישור לפיצול סעדים (כדי ששמעון‬
‫יוכל לתבוע פיצויים והחזקת החזקה בהמשך)‪ .‬בר חן טען‪ ,‬ששמעון היה צריך להגיש בקשה‬
‫לפיצול סעדים ולא בית המשפט מיזמתו‪.‬‬

‫בית המשפט העליון דן בשאלה‪ ,‬האם בית המשפט רשאי לתת אישור לפיצול סעדים כאשר התובע‬
‫לא ביקש את זה בעצמו‪ ,‬אלא האם בית המשפט רשאי ליתן את האישור מיזמתו‪ .‬בית המשפט‬
‫קבע‪ ,‬שהכלל הוא – שלעניין פיצול סעדים התובע צריך להגיש בקשה באופן שתאפשר לנתבע‬
‫להתגונן‪ .‬לכלל זה יש חריג ‪ -‬מקום שהצורך בהיתר כזה מהווה חלק מפסק דינו ופועל יוצא‬
‫מחלקיות הכרעתו בתובענה המצויה בפניו‪ ,‬רשאי בית המשפט להעניק היתר לפיצול סעדים‬
‫מיזמתו‪.‬‬

‫תקנה ‪ 45‬אומרת‪ ,‬שצריך להגיש בקשה לפיצול סעדים אם הם נובעים מעילה אחת‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫השאלה היא‪ ,‬מהי אותה עילה? מה ההגדרה לעילה אחת ומתי זו יותר מעילה אחת?‬

‫ע"א ‪ 477/68‬הוכמן נ' מיכאלי‪:‬‬

‫בית המשפט ניסה לתת הגדרה מהי אותה עילה‪ .‬לפיו‪ ,‬הכוונה היא לאותם דברים אשר על פי‬
‫מבחן ההיגיון כרוכים הם זה בזה במידה שניתן לראות בהם מסכת עובדתית אחת בלתי ניתנת‬
‫להפרדה‪ .‬כאשר הסיפור העובדתי כרוך זה בזה‪ ,‬שאי אפשר להפריד לסיפורים אחדים‪ ,‬אז זו עילה‬
‫אחת‪ .‬זו לא הגדרה ברורה‪ .‬הכול ייקבע בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫ע"א ‪ 140/88‬בנק דיסקונט נ' אביצדק‪:‬‬

‫פסק דין מורכב‪ .‬להלן מספר הליכים‪:‬‬

‫אביצדק תובע מהבנק כסף ‪ .50,000‬הבנק טוען‪ ,‬שאביצדק חייב לו כסף בסך ‪.100,000‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ההליך הראשון מסתיים בפשרה‪ ,‬בבית המשפט‪ ,‬לפיה הבנק ישיב לאביצדק כל סכום‬
‫שהוא גבה ממנו אחרי ‪ ,8.7.1975‬ובנוסף הבנק רשאי לקזז מהסכום הזה כל סכום‬
‫שאביצדק חייב לו‪ .‬דובר בהסכם פשרה בהליך משפטי שמקבל תוקף של פסק דין‪.‬‬

‫לאחר שניתן פסק הדין (הסכם הפשרה) – אביצדק הלך להוצל"פ ודרש לפיו‪ ,‬שעליו לקבל מהבנק‬
‫‪.₪ 50,000‬‬

‫הבנק הגיש תביעה נוספת (שנייה) – הבנק מבקש סעד הצהרתי‪ ,‬שהוא לא חייב כסף‬ ‫‪.2‬‬
‫לאביצדק כי הוא קיזז‪.‬‬
‫הבנק הגיש הליך שלישי – הבנק תובע את היתרה של ‪( ₪ 50,000‬לאחר הקיזוז)‪ .‬אביצדק‪,‬‬ ‫‪.3‬‬
‫טען‪ ,‬שיש למחוק את ההליך השלישי על הסף‪ ,‬זאת מכיוון שהסכום הזה נובע מאותה‬
‫עילה שקשורה לסעד ההצהרתי שהבנק ביקש‪ ,‬והבנק לא ביקש פיצול סעדים בהליך‬
‫הראשון‪.‬‬

‫השאלה היא‪ ,‬האם מדובר באותה עילה (בהליך השני והשלישי)?‬

‫בית המשפט העליון פסק (ש' לוין)‪ ,‬שלא מדובר באותה עילה‪ .‬העילה הראשונה שמתבססת על‬
‫טענת קיזוז כמוה כטענת פירעון‪ .‬היתרה של הבנק זו תביעה עצמאית שלא קשורה לפירעון‪.‬‬

‫שיעורי בית‪ :‬לקרוא את פס"ד אריה נ' סקום‪ ,‬פס"ד עינצ'י נ' הסוכנות היהודית‪.‬‬

‫‪13/12/2010‬‬

‫הקדמה לבחינה בסוף הסמסטר‪:‬‬

‫משקל הבחינה הוא ‪ .20%‬יש לראות את התקנות הרלוונטיות באתר "הלמידה מרחוק"‪ .‬הבחינה‬
‫היא בסגנון "אמריקאי"‪ .‬אין צורך ללמוד פסיקה‪.‬‬

‫נושא השיעור – פיצול סעדים – תקנה ‪:45‬‬

‫כאשר תובע מתבסס על עילה אחת ומבקש מספר סעדים שונים‪ ,‬שנובעים מאותה עילה‪ ,‬על פי‬
‫התקנה הוא צריך לתבוע את הסעדים בהליך אחד‪ .‬סעד שהוא לא ביקש או תבע אותו‪ ,‬הולך‬
‫לאיבוד מבחינתו‪ .‬כדי שניתן יהיה לתבוע סעד נוסף בגין אותה עילה בהמשך‪ ,‬צריך להגיש בקשה‬
‫לפיצול סעדים‪ .‬הבקשה צריכה להיות מוגשת לבית המשפט שדן בעילה מלכתחילה‪.‬כל עוד ההליך‬
‫הראשון מתנהל‪ ,‬אפשר להגישה בקשה לבית המשפט לפיצול סעדים‪ .‬אם ההליך הראשון הסתיים‬
‫מבלי שניתן היתר לפיצול סעדים‪ ,‬כל הסעדים שלא ניתנו בהליך הראשון אבדו לתובע‪ .‬זה מכוח‬
‫תקנה ‪ 45‬ופסק דין שנדבר עליו בהמשך‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫השאלה שנבחנת היא‪ ,‬האם הסעדים השונים נובעים מאותה עילה‪ .‬אם הם נובעים מאותה עילה‪,‬‬
‫אז תקנה ‪ 45‬חלה וצריך לתבוע אותם ביחד‪ .‬אם הסעדים לא נובעים מאותה עילה‪ ,‬אז התובע‬
‫רשאי להגיש תביעות נפרדות‪ ,‬ותקנה ‪ 45‬לא תחול‪ .‬לא צריך אישור בית המשפט‪.‬‬

‫השאלה היא‪ ,‬מתי מדובר בסעדים שנובעים מעילה אחת ומתי בעילות נפרדות? התשובה לא חד‬
‫משמעית‪ ,‬ישנה פסיקה שמתייחסת לנושא זה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 259/83‬אריה נ' סקום‪:‬‬

‫זה פס"ד חשוב שעוסק בסוגיית פיצול הסעדים‪ .‬הוא מלמד מה קורה כאשר לא מקבלים רשות‬
‫לפיצול סעדים בהליך הראשון‪ ,‬ומתי הסעדים נובעים מעילות נפרדות‪ .‬יש דירה‪ ,‬חברת סקום היא‬
‫חברה קבלנית‪ ,‬הקימה את הבניין והדירה‪ ,‬היא מוכרת אותה לרוכשים‪ ,‬והרוכשים מוכרים את‬
‫הדירה למשפחת רביד‪ .‬בדירה יש ליקויי בנייה‪ ,‬לכן בהליך הראשון שנפתח בשנת ‪( 1978‬דצמבר)‬
‫משפחת רביד מגישה תביעה נגד החברה בגין הליקויים במבנה‪ .‬הוגשה תביעה‪ ,‬התביעה התנהלה‪,‬‬
‫חלפה שנה‪ ,‬ואז חלק מהליקויים שהיו עילה לתביעה הראשונה היו איטום לקוי בגב‪ .‬הליקויים לא‬
‫תוקנה‪ ,‬ובשנת ‪ 1979‬הגשם חלחל והרס את הריהוט של המשפחה‪ .‬לכן‪ ,‬המשפחה הגישה תביעה‬
‫שנייה בדצמבר ‪ , 1979‬כאשר היא דרשה פיצוי על הנזק שנגרם לרכוש שלה‪ .‬משפחת רביד מודעת‬
‫לתקנה ‪ , 45‬והיא מגישה בקשה לבית המשפט הראשון לפיצול סעדים‪ .‬בית המשפט לא נתן‬
‫למשפחת רביד אישור לפצל סעדים‪ ,‬כי זה נובע מאותה עילה‪ .‬אין שום סיבה להפריד את התביעה‪.‬‬
‫למשפחת רביד לא היה כל כך אכפת‪ ,‬כי היא קיבלה את הכסף מחברת הביטוח‪ .‬היא מחקה את‬
‫התביעה השנייה‪ .‬הבקשה לפיצול סעדים נדחתה‪ .‬רביד נתנה לחברת הביטוח את הזכות לתבוע‬
‫כחליפה שלה את החברה הקבלנית‪ .‬בתביעה הראשונה‪ ,‬הותירו את התביעה באותו סכום‪ .‬ההליך‬
‫הראשון שהסתיים ביולי ‪ ,1980‬משפחת רביד ניצחה‪ .‬חברת הביטוח הגישה תביעה נגד החברה‬
‫הקבלנית בנובמבר ‪( 1980‬תביעה שלישית)‪.‬‬

‫השאלה הייתה‪ ,‬האם ‪ 2‬הסעדים נובעים מאותה עילה‪ ,‬הרי שאי אפשר להגיש את התביעה‬
‫הנוספת?‬

‫חברת הביטוח טענה‪ ,‬שלא מדובר באותה עילה‪ .‬עילה אחת זה נזק שנגרם ב‪ ,1978-‬ועילה אחרת‬
‫זה הנזקים שנגרמו כתוצאה מהגשמים ב‪ .1979-‬החברה הקבלנית טענה‪ ,‬שהכל היה צריך להיתבע‬
‫בתביעה הראשונה‪ ,‬ומה שלא תבעו שם אבוד‪.‬‬

‫בית המשפט פסק ‪ ,‬שמדובר בסעדים שנובעים מאותה עילה‪ ,‬אותה מסכת עובדתית‪ .‬הדרך הנכונה‬
‫הייתה‪ ,‬להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה הראשוני (המקורי) ולהוסיף את הנזקים שנגרמו‬
‫במועד מאוחר יותר‪.‬‬

‫מפסק הדין לומדים ‪ 2‬דברים‪:‬‬

‫אם לא קיבלו אישור לפיצול סעדים לפני שהסתיימה התביעה הראשונה‪ ,‬סעדים שלא‬ ‫‪.1‬‬
‫תבעו אבדו‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫אם יש לנו נזקים נוספים שנובעים מאותם ליקויי בנייה‪ ,‬בית המשפט יתייחס אל אותם‬ ‫‪.2‬‬
‫סעדים כסעדים שנובעים מעילה אחת ולא ‪ 2‬עילות נפרדות‪.‬‬

‫מה קורה כאשר מדובר בהפרה נמשכת של הסכם?‬

‫למשל‪ ,‬הסכם שכירות‪ .‬האם בכל חודש כשהשוכר לא משלם שכר דירה זו עילה חדשה או אותה‬
‫עילה? בית המשפט פסק ‪ ,‬שכל חודש שעובר מהווה עילה נפרדת‪ .‬פועל יוצא‪ ,‬שאני רשאי להגיש‬
‫תביעה כל פעם מחדש‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬במועד שהוגשה התביעה צריך לכלול את כל החודשים עד‬
‫לאותו מועד‪ .‬לגבי החודשים שלאחר מכן‪ ,‬אפשר להגיש תביעה נפרדת בלי לקבל היתר לפיצול‬
‫סעדים‪.‬‬

‫חשוב לציין‪ ,‬שכל פעם שמתקנים כתב תביעה ההליך חוזר להתחלה‪.‬‬

‫אין צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים במקרים הבאים‪:‬‬

‫כאשר הסעדים השונים מצויים בסמכותם העניינית של בתי משפט שונים‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫במקרקעין‪ .‬רישום ובעלות הם סמכות עניינית של מחוזי‪ ,‬ואילו חזקה בסמכות שלום‪.‬‬
‫נניח שיש תביעה לגבי דירה‪ ,‬מגישים גם חזקה וגם רישום‪ .‬באופן עקרוני זה אותה עילה‬
‫אבל אין צורך להגיש בקשה לפיצול סעדים‪ .‬זה יבוצע בהליכים נפרדים‪.‬‬

‫יש דרך להגיש את התביעה הזו ביחד‪ ,‬הטפל אחרי העיקר‪ .‬אפשר להגיש תביעה אחת אבל לא‬
‫חייבים‪ .‬לא צריכים להגיש תביעה לפיצול סעדים‪.‬‬

‫נובעת ממקרקעין‪ ,‬מגישים תביעה לחזקה ורוצים להגיש גם תביעה לפיצוי‪ ,‬ולמשל שהוא‬ ‫‪.2‬‬
‫בגובה של ‪ 4‬מיליון ‪ .₪‬חזקה זה בסמכות שלום ופיצוי בסמכות מחוזי‪ ,‬לא צריך להגיש‬
‫בקשה לפיצול סעדים‪.‬‬

‫מתי בית המשפט יעניק היתר לפיצול סעדים? מה שיקול הדעת של בית המשפט?‬

‫נהוג לחשוב‪ ,‬שמי מגיש בקשה לפיצול סעדים צריך להיות לכך טעם מוצדק‪ .‬צריך להראות שיש‬
‫נזק נוסף‪ ,‬עתידי‪ ,‬שאולי יש ראיות שיתבררו בהמשך הדרך‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בית המשפט צריך לבדוק‬
‫שלנתבע לא ייגרם נזק מהפיצול‪.‬‬

‫‪ 2‬נקודות אחרונות בנושא פיצול סעדים‪:‬‬

‫השתק פלוגתא – כאשר עניין נדון בהליך משפטי והוכרע‪ ,‬הוא לא ייפתח בהליך חדש‪ .‬כל‬ ‫‪‬‬
‫שאלה עובדתית שנדונה בהליך הראשון והוכרעה‪ ,‬תשמש גם את בית המשפט בהליך‬
‫השני‪ .‬בית המשפט לא יידון פעמיים באותן שאלות‪ .‬זה נובע מיעילות הדיון‪.‬‬
‫התיישנות –‬ ‫‪‬‬

‫עילת התביעה נולדה ב‪ ,1.1.2000-‬תקופת ההתיישנות ‪ 7‬שנים‪ ,‬ההליך מוגש ב‪ ,2006-‬ניתן היתר‬
‫לפיצול סעדים‪ ,‬אין בעיה של התיישנות‪ .‬התביעה השנייה הוגשה ב‪ .2008-‬ברגע שניתן היתר‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫לפיצול סעדים‪ ,‬תקופת ההתיישנות מוקפאת עד שמסתיים ההליך הראשון‪ .‬ברגע שההליך הראשון‬
‫הסתיים‪ ,‬תקופת ההתיישנות ממשיכה לרוץ‪ ,‬היא לא מתחילה מהתחלה אלא ממשיכה מהיכן‬
‫שנעצרה‪ .‬ההתיישנות נעצרת כשניתן ההיתר לפיצול סעדים‪ .‬היא תמשיך לרוץ כשהתביעה‬
‫הראשונה תסתיים‪.‬‬

‫נושא חדש – כתבי הגנה‪:‬‬

‫עילות סף‪:‬‬

‫מדובר בעילות שהן טענות מקדמיות‪ ,‬שניתן להעלות אותן בשלב הראשוני של ההגנה‪ .‬הן‬
‫מחולקות ל‪ 2-‬קבוצות‪:‬‬

‫טענות שחייבים להעלות בהזדמנות הראשונה – משמעות החובה היא‪ ,‬שאם לא העלינו‬ ‫‪.1‬‬
‫בהזדמנות הראשונה הן פוקעות‪ .‬הסכמת הטוען רלוונטית‪ ,‬אם הנתבע מסכים לוותר על‬
‫תניית בוררות או התיישנות‪ ,‬זה רלוונטי‪ .‬קיימות ‪ 2‬טענות סף כאלה‪:‬‬
‫התיישנות – אם לא העלינו טענת התיישנות בהזדמנות הראשונה‪ ,‬לא נוכל לטעון טענת‬ ‫‪‬‬
‫התיישנות בהמשך‪ .‬ברגע שלא עלתה טענת התיישנות‪ ,‬רואים את זה כאילו הסכמנו‬
‫להליך בכל מקרה‪ .‬החובה הזו קמה מכוח סעיף ‪ 3‬לחוק ההתיישנות‪ .‬לפיו‪ ,‬טענת‬
‫התיישנות צריך להעלות בהזדמנות הראשונה‪ .‬טענת התיישנות שהתקבלה דוחה את‬
‫התביעה על הסף מכוח סעיף ‪ .101‬דחייה על הסף היא מעשה ביה"ד‪.‬‬
‫בוררות – מדובר בהסכם בוררות‪ .‬שני צדדים כרתו הסכם‪ ,‬שכולל תנית בוררות‪ .‬לפיה‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫הצדדים מסכימים שאם יתגלה בעתיד סכסוך‪ ,‬אז הם מחויבים ללכת לבוררות ולא לבית‬
‫המשפט‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬נתבע יכול לבקש מבית המשפט להפסיק לדון כי יש הסכם בוררות‪.‬‬
‫את הטענה הזו‪ ,‬יש להעלות בהזדמנות הראשונה‪ .‬מדובר בהסכמה שנובעת מהסכם‬
‫בוררות‪ ,‬לכן אי העלאת טענת בוררות‪ ,‬רואים את זה כהסכמה לוויתור על הסכם‬
‫הבוררות הנ"ל‪ .‬מבחינת ההליך המשפטי ההסכמה היא בלתי חוזרת‪.‬‬
‫טענות שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה – זה לא אומר שאי אפשר להעלות‬ ‫‪.2‬‬
‫בהזדמנות הראשונה אבל לא חייבים‪ .‬אם לא מעלים בהזדמנות הראשונה‪ ,‬לא מאבדים‬
‫אותן‪ ,‬ואפשר להעלותן בהמשך הדרך‪ .‬מה הטענות הללו כוללות?‬
‫בקשה למחוק את התביעה בגלל שהיא לא מגלה עילה – הסכמה של הצד השני לא‬ ‫‪‬‬
‫מתקנת את הפגם‪ .‬אם כתב התביעה לא מגלה עילה‪ ,‬הפגם לא נרפא‪ .‬בית המשפט לא יכול‬
‫לתת פסק דין אם אין עילה‪ .‬לכן‪ ,‬אפשר להעלות את הטענה הזו גם בהמשך הדרך‪.‬‬
‫באותה המידה גם בקשות או טענות של דחייה על הסף‪ ,‬בגלל למשל השתק עילה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫טענות בנוגע לסמכות עניינית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חשוב לציין‪ ,‬שלהסכמה של הצדדים אין תוקף בעניינים אלה‪.‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬

‫‪20/12/2010‬‬

‫נושא השיעור – כתב הגנה‪:‬‬

‫על פי תקנה ‪ 19‬יש להגיש כתב הגנה תוך ‪ 30‬ימים מיום קבלת ההזמנה‪ .‬הימים לא נספרים מיום‬
‫הגשת התביעה אלא מיום קבלת ההזמנה לנתבע‪ .‬הדגש הוא על המועד שבו הנתבע מגלה שיש נגדו‬
‫תביעה‪ .‬לעניין כתבי הגנה ומרבית המועדים‪ ,‬לבית המשפט יש שיקול דעת לקבוע מועד אחר‪ ,‬ארוך‬
‫יותר‪.‬‬

‫כתב התביעה הומצא כדין ולא הוגש כתב הגנה‪ .‬התובע יכול לבקש פסק דין ללא הגנה לפי תקנה‬
‫‪(97‬א)‪ .‬התקנה קובעת‪ ,‬שאם כתב תביעה הוא על סכום כסף לא קצוב‪ ,‬למשל תביעה בגין נזקי גוף‬
‫(ליקויים ונכויות עתידיים)‪ ,‬אז בית המשפט לא ייתן פסק דין בהיעדר הגנה‪ ,‬הוא יבקש מהתובע‬
‫להוכיח את הנזק שלו‪.‬‬

‫תקנה ‪(97‬ב) קובעת את הכלל‪ ,‬לפיו הנתבע לא יזומן לדיון בבקשה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה‪,‬‬
‫אלא אם כן הורה כך בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו (פס"ד עינצ'ׂי)‪.‬‬

‫הוגש כתב תביעה‪ ,‬חלפו ‪ 30‬ימים‪ ,‬לא הוגש כתב הגנה‪ ,‬עדיין לא ניתן פסק דין בהיעדר‬ ‫‪‬‬
‫כתב הגנה‪ ,‬והנתבע מגיש באיחור כתב הגנה‪ .‬מה הדין?‬

‫ע"א ‪ 410/89 ,392/89‬עינצ'י נ' הסוכנות היהודית‪:‬‬

‫הסוכנות היהודית והזוג עינצ'י הגישו תביעות הדדיות‪ ,‬הליך מסורבל‪ .‬הסוכנות עם כל ההליכים‬
‫והבקשות השונות שלה‪ ,‬היא לא הגישה כתב הגנה‪ .‬זה לא היה איחור קטן אלא איחור של מספר‬
‫שנים‪ .‬הזוג הגיש את הבקשה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה כעבור מספר שנים‪ .‬בית המשפט‬
‫העביר עותק של הבקשה לצד השני‪ ,‬לסוכנות‪ ,‬והזמין אותה לדיון‪ .‬במקום שהדיון ייעשה במעמד‬
‫צד אחד‪ ,‬שאומר שהצד השני לא יודע שהוגשה הבקשה ומתקיים הדיון‪ ,‬בית המשפט לא נתן‬
‫טעמים מיוחדים לזה שהוא הזמין את הסוכנות‪ ,‬הסוכנות הגישה כתב הגנה ‪ 8‬ימים לפני הדיון‪.‬‬
‫הסוכנות אמרה שאי אפשר לתת פסק דין בהיעדר הגנה במקרה דנן‪ ,‬זאת מאחר ויש כבר כתב‬
‫הגנה‪.‬‬

‫בית המשפט העליון פסק (הנשיא שמגר)‪ ,‬שאם הוגש כתב הגנה (אף אם מאוחר) בית המשפט לא‬
‫יכול לתת פסק דין בהיעדרו‪ .‬לכאורה תקנה ‪(97‬א) לא מעניקה את האפשרות הזו‪ ,‬אך מדובר בנוהל‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫שנקבע בפסק הדין – וזו ההלכה‪ .‬הכלל הוא‪ ,‬שאם מאחרים בהגשת כתב הגנה‪ ,‬ועדיין לא ניתן‬
‫פסק דין בהיעדר הגנה‪ ,‬אז עדיין אפשר להגיש כתב הגנה‪.‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬בית המשפט לא קיבל את כתב ההגנה של הסוכנות באיחור‪ ,‬ולא בגלל שחלפו ‪ 3‬שנים‪,‬‬
‫אלא מאחר ויש גבול ממנו והילך אי אפשר להגיש כתב הגנה‪ .‬אפשר להגיש כתב הגנה עד למועד‬
‫הדיון בבקשה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה‪ .‬זה קו הגבול העליון‪ .‬בית המשפט אמר שרק בגלל‬
‫טעות של בית המשפט‪ ,‬שזימן את הנתבעת לדיון‪ ,‬אז רק בגללה הסוכנות הגישה את כתב ההגנה‬
‫לכאורה במועד‪ .‬בגלל הטעות הזו הוגש כתב ההגנה‪ ,‬ולכן שמגר לא היה מוכן לקבל את כתב‬
‫ההגנה שהוגש באיחור‪.‬‬

‫להלן ‪ 2‬הלכות בעניין עינצ'י‪:‬‬

‫כל עוד לא ניתן פסק דין בהיעדר הגנה‪ ,‬הנתבע רשאי אף באיחור להגיש כתב הגנה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫הלכה מיוחדת לנסיבות – אם בית המשפט זימן את הנתבע לדיון‪ ,‬שלא מטעמים מיוחדים‬ ‫‪.2‬‬
‫שנרשמו‪ ,‬למשל בטעות‪ ,‬אם לאחר ההזמנה הזו מוגש כתב ההגנה‪ ,‬אז הוא לא יתקבל‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪ , 98‬בהנחה שיש לנו תביעה כנגד כמה נתבעים‪ ,‬ונתבע ג' הגיש כתב הגנה לא במועד‬
‫(בעוד שני הנתבעים האחרים הגישו בזמן)‪ ,‬אז ניתן לקבל פסק דין בהיעדר הגנה למול הנתבעים‬
‫שלא הגישו כתב הגנה במועד‪ .‬בנוגע לאלו שהגישו כתב הגנה‪ ,‬ינוהל המשפט‪.‬‬

‫מה מכיל כתב הגנה?‬

‫מרבית התקנות שחלות על כתב תביעה‪ ,‬חלות גם על כתב ההגנה‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪ ,50‬הנתבע צריך לציין את מספר הזהות שלו‪ ,‬ומען להמצאת כתבי בית דין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אם הנתבע מיוצג על ידי עורך דין‪ ,‬צריך לציין את כתובת עו"ד‪.‬‬

‫איך מנסחים כתב הגנה?‬

‫על פי תקנה ‪(71‬א) ‪ ,‬כתב הגנה צריך לכלול את העובדות המהותיות‪ ,‬אין לכלול בו את‬ ‫‪‬‬
‫הראיות להוכחת העובדות הנטענות‪.‬‬
‫על פי תקנה ‪(72‬א) ‪ ,‬יש להפריד בכתב הטענות נימוקים שונים זה מזה‪ ,‬המבוססים על‬ ‫‪‬‬
‫עובדות שונות‪.‬‬
‫על פי תקנה ‪(72‬ב) ‪ ,‬אין לטעון כנגד אותו בעל דין טענות עובדתיות חלופיות‪ ,‬אלא אם כן‬ ‫‪‬‬
‫הצהיר הטוען כי העובדות כהווייתן אינן ידועות לו‪.‬‬
‫על פי תקנה ‪ ,73‬ניתן להסתמך בכתב הגנה על נימוק שנולד לנתבע לאחר הגשת‬ ‫‪‬‬
‫התובענה‪ .‬למשל‪ ,‬לעניין טענת קיזוז‪ ,‬שהיא טענה הגנה‪ .‬אם אני חייב למישהו ‪,₪ 100‬‬
‫הוא מגיש תביעה כנגדי‪ ,‬ולאחר כתב התביעה התובע גורם לי לנזק‪ ,‬אז את הקיזוז אפשר‬
‫לעלות כנגד התביעה שלו‪ ,‬למרות שזו נולדה לאחר הגשת כתב התביעה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫תקנה ‪(74‬ב) ‪ ,‬אין צורך לפרט את הוראות הדין אשר מסתמכים עליהם‪ .‬החריג מצוי‬ ‫‪‬‬
‫בתקנה ‪(74‬א) – הפרת חובה חקוקה‪ ,‬צריך לפרט איזו חובה הופרה‪.‬‬
‫תקנה ‪ ,75‬צריך לציין בכתב הטענות את המסמכים שעליהם רוצים להסתמך‪ .‬למרות‬ ‫‪‬‬
‫הסתירה לתקנה ‪(71‬א)‪ ,‬עדיין יש לצרף‪.‬‬
‫תקנה ‪ ,76‬מדברת על טענת הודעה מהותית‪ ,‬ואומרת‪ ,‬שאם הודעה נמסרה בעל פה יש‬ ‫‪‬‬
‫לטעון זאת בכתב הטענות בחזקת עובדה בלבד‪ .‬אם ההודעה ניתנה בכתב‪ ,‬צריך בכתב‬
‫הטענות לפרט נוסח ההודעה או לצרף את ההודעה לכתב הטענות‪.‬‬
‫תקנה ‪ ,77‬טענת כוונה או ידיעה‪ ,‬וקובעת‪ ,‬שטענות שנוגעות לדברים שבליבו של בעל דין‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫כמו ידיעה‪ ,‬כוונה רעה‪ ,‬כוונת מרמה‪ ,‬די לטעון אותן בחזקת עובדה ואין צורך לפרט את‬
‫נסיבות להוכחתן‪.‬‬
‫תקנה ‪ ,78‬טענות שדורשות פירוט‪ ,‬וקובעת‪ ,‬שכאשר בעל דין מעלה טענות של מצג שווא‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫תרמית‪ ,‬זדון או השפעה בלתי הוגנת‪ ,‬עליו לפרט את כל הפרטים הרלוונטיים והתאריכים‬
‫הרלוונטיים בכתב הטענות‪ .‬המתח בין תקנה ‪ 77‬ל‪ 78-‬נפתר בכך שעדיף לפרט‪.‬‬

‫יש לציין‪ ,‬שבמבחן יש לשים לב למה מתכוונים‪ ,‬לכוונה רעה או לזדון‪ ,‬ולפעול לפי הנוסח של‬
‫התקנה המסוימת כאשר עונים על השאלה‪.‬‬

‫על פי הפסיקה ‪ ,‬ישנן טענות שמצריכות פירוט‪ ,‬בגרם הפרת חוזה (יהיה בדרך נימוק של התביעה‪,‬‬
‫אבל יכול להיות גם של ההגנה)‪ ,‬רשלנות (אם התובע גם התרשל‪ ,‬אשם תורם)‪ ,‬נאמנות (חובה‬
‫להרחיב)‪.‬‬

‫תקנה ‪ ,89‬העלאת טענות מפתיעות‪ ,‬וקובעת‪ ,‬שבעל דין (תובע ונתבע) צריכים להעלות‬ ‫‪‬‬
‫בכתב הטענות שלהם כל נימוק של הגנה או של תשובה שיש בו כדי להפתיע את הצד‬
‫שכנגד‪ .‬הסעיף מונה רשימה של מקרים (לא רשימה סגורה)‪.‬‬
‫על פי תקנה ‪ – 83‬כל טענה עובדתית שלא הוכחשה בכתה ההגנה במפורש או מכללא‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫או שלא נאמר עליה שאין מודים בה‪ ,‬רואים אותה כטענה שמודים בה‪ .‬זה הכלל‪ ,‬ויש‬
‫לו כמה חריגים‪.‬‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬כתב הגנה בנוי באופן הבא‪ :‬בשלב המקדמי יהיה סעיף של הכחשה לגבי מה שנאמר‬
‫בכתב התביעה (זהו סעיף כללי)‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬סעיפים פרטניים של הכחשה והנימוק לכל טענה‪ .‬אין‬
‫חובה לפרט‪ .‬אם לא הכחשנו טענה כלשהי‪ ,‬ולא התייחסנו אליה‪ ,‬על פי תקנה ‪ 83‬נראה כאילו‬
‫הודינו בה‪ ,‬ואז היא כבר לא חלק מהמחלוקת ולא צריך להוכיח אותה‪.‬‬

‫מתי בכל זאת לא ייראו את הנתבע כאילו הוא מודה (החריגים לכלל)?‬

‫אם הנתבע הוא פסול דין‪ ,‬על התובע להוכיח את טענותיו גם אם הנתבע לא הכחיש אותם‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אם בית המשפט על פי שיקול דעתו דורש מהתובע להוכיח את הטענות למרות שלא‬ ‫‪.2‬‬
‫הוכחשו‪ .‬לבית המשפט יש שיקול דעת רחב‪ ,‬הוא לא צריך לנמק את מטעמים מיוחדים‬
‫שיירשמו‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫תקנה ‪ 84‬קובעת‪ ,‬שאין צורך בהכחשה לעניין שיעור הנזק‪ ,‬ולעולם יראו אותו כשנוי‬ ‫‪.3‬‬
‫במחלוקת‪ ,‬זולת אם הודו בו במפורש‪ ,‬בין אם הוגש כתב הגנה ובין אם לאו‪.‬‬

‫פס"ד בוקובזה נ' רוזוליו‪:‬‬

‫נכרת זיכרון דברים למכר דירה‪ ,‬ובו נקבע פיצוי מוסכם בשיעור של ‪ 25%‬משווי הנכס‪ .‬רוזוליו‬
‫טוען‪ ,‬שבוקובזה הפר את ההסכם ודרש לקבל את הפיצוי האמור (בתביעה שהגיש)‪ .‬בוקובזה‬
‫הכחיש הכל‪ ,‬אבל הוא לא הכחיש את שיעור הנזק‪ .‬הוא לא הכחיש כי יש את תקנה ‪ .84‬בית‬
‫המשפט פסק ‪ ,‬שבכך שבוקובזה לא הכחיש את שיעור הנזק זה אומר שהוא הודה‪ ,‬ואז הוא לא‬
‫יכול לטעון כנגד גבוה הנזק‪.‬‬

‫בית המשפט העליון פסק (הנשיא שמגר)‪ ,‬על פי תקנה ‪ 84‬לא צריך להכחיש את שיעור הנזק אבל‬
‫אם יש פיצוי מוסכם (מקרה שבו מראש הסכימו הצדדים מה שיעור הנזק)‪ ,‬הנתבע חייב להכחיש‬
‫במפורש ‪ .‬זה נובע מהסיבה‪ ,‬שאם יש פיצוי מוסכם ואנו רוצים לטעון כנגד הפיצוי המסוכם‪ ,‬יש‬
‫מספר עילות שמאפשרות לעשות את זה‪ .‬אפשר לטעון כנגד התוקף של החוזה‪ ,‬למשל שהיה בו‬
‫עושק‪ ,‬תנאי מקפח‪ ,‬תנייה בלתי סבירה‪ .‬שמגר אומר‪ ,‬שכל הטענות הללו הן באופי שלהן טענות‬
‫מפתיעות‪ ,‬כשהכלל הוא שטענות מפתיעות צריך לטעון בשלב הראשון‪ ,‬לכן זה הטעם לחריג‪ .‬אם‬
‫מדובר בטענת פיצוי מוסכם‪ ,‬צריך להכחיש אותה במפורש‪.‬‬

‫כאשר מדובר בתביעה בסדר דין מקוצר (שבה אין לנתבע זכות להגיש כתב הגנה)‪ ,‬הנתבע‬ ‫‪.4‬‬
‫נדרש לבקש מבית המשפט זכות להתגונן‪ .‬במצב כזה‪ ,‬הוא צריך לבקש בקשה לזכות‬
‫להתגונן גם לעניין שיעור הנזק‪ .‬רואים את הנתבע מודה בשיעור הנזק אם לא ביקש מבית‬
‫המשפט זכות להתגונן‪.‬‬

‫‪27/12/2010‬‬

‫נושא השיעור – הודאה והדחה‪:‬‬

‫בשיעור הקודם דיברנו על כתב הגנה‪ ,‬כאשר סיימנו בכך שבאופן עקרוני נתבע חייב להכחיש כל‬
‫טענה של התובע‪ ,‬ואם לא עושה זאת רואים אותו כאילו הוא מודה בעובדות הללו‪ .‬החריג הוא‬
‫לעניין שיעור הנזק‪ ,‬שאמור להיות תמיד בעצם שנוי במחלוקת‪ ,‬לא צריך להודות או להכחיש‪.‬‬
‫הפסיקה אמרה שאם מדובר בפיצויים מוסכמים הנתבע חייב להכחיש את שיעור הפיצוי‪.‬‬

‫מתי טענת הודאה והדחה מתקיימת?‬

‫הודאה והדחה תתקיים כאשר התובע טוען טענות עובדתיות חיוביות ושליליות‪.‬‬

‫טענה עובדתית חיובית – תובע טוען שהוא נתן הלוואה לחבר שלו‪ 100 ,‬אלף ‪ ,₪‬מועד‬ ‫‪‬‬
‫ההחזר של ההלוואה הוא שנה‪.‬‬
‫טענה עובדתית שלילית – הנתבע לא פרע את הכסף‪ ,‬ההלוואה לא הוחזרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫נתבע יכול להכחיש את הכול‪ ,‬להגיד שהוא לא קיבל את ההלוואה או שהוא קיבל הלוואה חלקית‪.‬‬
‫טענת הודעה והדחה תתקיים רק במקרים שהנתבע מודה בכל הטענות החיוביות של התובע‪.‬‬
‫הוא חייב להודות בכל הטענות החיוביות אבל לא חייב בטענות השליליות‪ .‬יכול להיות גם מצב‬
‫שבו הנתבע מודה בטענה השלילית‪ ,‬כשהוא מודה בהכול אבל מוסיף עובדות חדשות‪ .‬למשל‪,‬‬
‫התובע פגע לי ברכב ויש לי רכב יוקרה‪ ,‬וגרם לי נזק של ‪ 150‬אלף ‪ ,₪‬זו טענת הדחה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 642/61‬טפר נ' מרלה‪:‬‬

‫ברגע שיש טענת הודאה והדחה‪ ,‬המשמעות היא שעל פי תקנה ‪ ,159‬כשמתקיימת טענה כאמור יש‬
‫‪ 2‬נפקויות‪:‬‬

‫כאשר מתקיימת סיטואציה של הטענה הזו סדר הבאת הראיות משתנה – הכלל הוא‬ ‫‪.1‬‬
‫מהמשפט העברי בכלל הוא שהמוציא מחברו עליו הראייה‪ ,‬כלומר התובע מציג את‬
‫העדות והמסמכים‪ ,‬העדים והראיות‪ .‬הוא הראשון‪ .‬במצב של טענת הודאה והדחה הסדר‬
‫משתנה‪ ,‬מי שמתחיל זה הנתבע‪ .‬התובע ישיב‪ .‬העברת נטל הבאת הראייה‪ ,‬שזה אלמנט‬
‫מאוד חשוב‪.‬‬

‫בפסק הדין נקבעה נפקות נוספת‪ .‬כאשר יש מצב של הודאה והדחה לא רק שנטל הבאת הראייה‬
‫משתנה‪ ,‬שהנתבע מביא אותה‪ ,‬אלא גם שנטל השכנוע עובר לכתפי הנתבע‪ .‬המשמעות היא‪,‬‬
‫שבהליך האזרחי נטל ההוכחה מעל ‪ .50%‬ברגיל הנתבע ינצח‪ .‬אם השופט אומר שהוא לא יודע מי‬
‫צודק‪ ,‬והכף נוטה ל‪ 50%-‬לתובע ו‪ 50%-‬לנתבע‪ ,‬אז בית המשפט יפסוק לטובת התובע‪.‬‬

‫יש לציין‪ ,‬כי בפרקטיקה ההשפעה של העברת נטל ההוכחה היא שולית בלבד‪ .‬זה קיים בתדירות‬
‫מאוד נמוכה‪ .‬יש טענה באקדמיה‪ ,‬שאומרת שכל דוקטרינת ההודאה וההדחה גורמת לכך‬
‫שלנתבעים יהיה אינטרס לשקר‪ ,‬מקדמת חוסר אמת של הנתבע‪ .‬למשל‪ ,‬שהנתבע לא יודה בטענות‬
‫העובדתיות החיוביות‪ ,‬ואז הוא ינצח בתביעה‪ .‬יהיה קשה לתובע להוכיח את הטענות העובדתיות‬
‫במצב כזה‪.‬‬

‫נושא חדש – תביעה שכנגד וקיזוז‪:‬‬

‫זה רלוונטי כאשר לנתבע יש גם דרישות מהתובע‪ .‬בתובע טוען שהנתבע חייב לו כסף‪ ,‬ואז הנתבע‬
‫טוען שגם התובע חייב לו כסף‪ .‬מה עדיף לנתבע לעשות‪ ,‬האם תביעה כנגד עדיפה על קיזוז או‬
‫להיפך?‬

‫תביעה שכנגד מהי?‬

‫הגישה המשפטית‪ ,‬המטרה של סד"א היא להפוך את הדיון לכמה שיותר יעיל‪ ,‬ואם יש כמה‬
‫סכסוכים בין בעלי דין – אנו רוצים שכולם ידונו בהליך אחד‪ .‬אנו רוצים לקצר את ההליכים‬
‫ולחסוך בעלויות‪ .‬נאפשר להם להביא את מכלול הטענות שלהם באותו הליך‪ .‬תביעה שכנגד היא‬
‫הליך משפטי עצמאי לחלוטין‪ .‬באופן עקרוני‪ ,‬היא מוגשת ביחד עם כתב ההגנה‪ ,‬אבל זו תביעה‬
‫עצמאית לגמרי‪ .‬צריך לשלם עליה אגרה‪ ,‬כמו תביעה רגילה‪ ,‬ובנוסף גם תביעה כאמור עומדת על‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫רגליה שלה‪ ,‬אם התביעה העיקרית נדחית – התביעה שכנגד ממשיכה להתברר‪ .‬מצד שני‪ ,‬החיסרון‬
‫הוא כמובן בתשלום האגרה עבור התביעה שכנגד‪.‬‬

‫כאשר מגישים כתב הגנה‪ ,‬צריך להגיש באותו זמן בנפרד את כתב התביעה שכנגד‪ .‬מגישים שני‬
‫כתבי בית דין צמודים‪ ,‬שני טפסים נפרדים ומופרדים‪ ,‬פשוט מגישים אותם ביחד‪ .‬כיצד מתנהל‬
‫הליך ההוכחות בתביעה עיקרית ובתביעה שכנגד?‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬מי שמציג את הראיות ראשון הוא התובע ורק אחר כך הנתבע‪ .‬בתביעה שכנגד‪,‬‬
‫הליך ההוכחות מתחיל רק כאשר יש את כל כתבי בית הדין המקדמיים‪ ,‬התובע מעיד ראשון‪ ,‬הוא‬
‫מביא את הראיות לכל מה שהנתבע טוען‪ ,‬הוא מעיד על הכל‪ ,‬ואחר כך הנתבע מעיד את כל מה‬
‫שיש לו להגיד‪ .‬אין חקירה חוזרת‪ .‬יכול להיות מצבים שבהם אי אפשר מבחינת יעילות הדיון לנהל‬
‫את שתי התביעות יחד‪ ,‬העיקרית ושכנגד‪ ,‬ואז לבית המשפט יש את הסמכות מכוח תקנה ‪(153‬ב)‬
‫להפריד את הדיון‪ ,‬והוא יקבע שהתביעה תידון בנפרד‪ ,‬בהליכים נפרדים‪.‬‬

‫התביעה שכנגד לא חייבת להיות קשורה לתביעה הראשית‪ .‬זה מצב נפוץ‪ ,‬שהתובע טוען שבינו לבין‬
‫הנתבע יש הסכם‪ ,‬הוא הפר אותו ונגרם לו נזק‪ ,‬וכן הנתבע מסתמך על אותן עובדות‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫אפשר גם שהנסיבות והטענות שמתבססת התביעה שכנגד יהיו שונות‪.‬‬

‫מה קורה כאשר התביעה העיקרית היא בסמכות בית משפט מחוזי‪ ,‬והנתבע טוען בכתב התביעה‬
‫שלו שהסמכות היא של בית משפט שלום?‬

‫על פי סעיף ‪ )1(40‬לחוק בתי המשפט ‪ ,‬בית המשפט המחוזי מוסמך לדון בשתי התביעות‪ .‬אין שום‬
‫בעיה שהוא ידון בתביעה שכנגד שהיא מתחת לסמכות שלו‪ .‬יש חריג לכלל הזה (ראה סעיף ‪2‬‬
‫למטה)‪ .‬להלן המצבים‪:‬‬

‫תביעה שכנגד בסמכות שלום – מי שידון הוא מחוזי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫תביעה שכנגד בסמכות בית משפט לענייני משפחה – בית המשפט המחוזי מוסמך לדון‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬אם בית המשפט חושב שיהיה צודק‪ ,‬הוא רשאי להעביר את ‪ 2‬התביעות‬
‫לדיון בפני בית משפט לענייני משפחה‪.‬‬

‫מה קורה כשהתביעה העיקרית היא בסמכות שלום‪ ,‬ומוגשת תביעה שכנגד שבסמכות מחוזי?‬

‫הסעיף הרלוונטי הוא סעיף ‪(51‬א)(‪ ,)4‬שאם התביעה שכנגד מבוססת על אותן נסיבות או‬ ‫‪.1‬‬
‫שנושא התביעה שכנגד זהה לתביעה הראשית‪ ,‬הסמכות נשארת אצל בית משפט השלום‪.‬‬
‫בית המשפט ידון ב‪ 2-‬התביעות‪.‬‬
‫בית משפט השלום לא ידון ב‪ 2-‬התביעות‪ ,‬כאשר אין לו סמכות עניינית‪ .‬זה יקרה כאשר‬ ‫‪.2‬‬
‫הנושא אחר או שתביעה לא מתבססת על אותן נסיבות‪ .‬למעשה‪ ,‬אין תביעה שכנגד‪,‬‬
‫והנתבע יוכל להגיש תביעה עצמאית לתביעה העיקרית‪.‬‬

‫אם הוגשה תביעה לבית משפט לתביעות קטנות‪ ,‬אז לפי סעיף ‪ 60‬לחוק בתי המשפט‪ ,‬בית המשפט‬
‫לתביעות קטנות יהיה רשאי לדון אך ורק בתביעות בסמכותו העניינית‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫טענת קיזוז מהי?‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬זו טענת הגנה‪ .‬זה אומר‪ ,‬שכאשר אנו רוצים לעלות טענת קיזוז אין כתבי בית דין‬
‫נפרדים‪ ,‬יש כתב הגנה שבאחד מסעיפיו אנו טוענים שאנו חושבים שצריך לקזז חלק מהסכומים‪.‬‬
‫לא משלמים על קיזוז אגרה‪ .‬טענת קיזוז היא חלק מכתב ההגנה‪ ,‬היא לא עצמאית‪ ,‬לא עומדת על‬
‫רגליה‪ .‬לכן‪ ,‬נראה שעדיפה במקרים רבים תביעה שכנגד על פני קיזוז‪.‬‬

‫ראוי לציין‪ ,‬שאם בית המשפט סבור ששני הצדדים צודקים ומקבל את טענותיהם‪ ,‬אז טענת‬
‫הקיזוז מאיינת את המאזניים‪ ,‬וזאת אף על פי שייתכן וצד אחד כתב סכום גדול יותר מיריבו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬התובע דורש ‪ 100,000‬והנתבע טוען לחובה של התובע כלפיו ‪ ,120,000‬אז התוצאה במקרה‬
‫כאמור תהיה ‪( 0‬כאשר בית המשפט מקבל את טענות שניהם)‪.‬‬

‫תקנה ‪ 60‬קובעת ‪ ,‬שהוכחה תביעה שכנגד ונפסקה יתרה לנתבע‪ ,‬כדאי לנתבע להגיש קיזוז בסך‬
‫‪ ₪ 100,000‬ותביעה שכנגד בסך ‪ .₪ 20,000‬תקנה זו מאפשרת לפצל את הטענות של הנתבע‪ ,‬חלק‬
‫כקיזוז וחלק כתביעה שכנגד‪.‬‬

‫כתב תשובה‪:‬‬

‫תקנה ‪ 61‬קובעת ‪ ,‬שהתובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה של הנתבע‪ .‬תובע מגיש כתב‬
‫תביעה‪ ,‬נתבע מגיש כתב הגנה‪ ,‬ולפי התקנה התובע יכול לענות לכתב ההגנה בהגשת כתב תשובה‪.‬‬

‫כמה זמן יש לתובע להגיש כתב תשובה?‬

‫המועד להגשת כתב תשובה הוא ‪ 15‬ימים‪ .‬זה נקבע בתקנה ‪ .61‬בית המשפט יינתן שיקול דעת‬
‫לקבוע מועד מאוחר יותר‪ .‬שיקול הדעת הוא להאריך ולא לקצר‪ .‬לעניין בקשות בכתב‪ ,‬בית‬
‫המשפט יכול גם לקצר מועדים‪.‬‬

‫במרבית המקרים‪ ,‬התובע לא מגיש כתב תשובה לכתב ההגנה‪ .‬תקנה ‪ 61‬קובעת‪ ,‬שאם התובע לא‬
‫הגיש כתב תשובה‪ ,‬בכל זאת יראו את העובדות המהותיות שנטענות בכתב ההגנה כמוכחשות‬
‫ושנויות במחלוקת‪.‬‬

‫יש לציין‪ ,‬כי אם נתבע לא מגיש כתב הגנה‪ ,‬רואים אותו כאילו הודה במה שנטען בכתב התביעה‪.‬‬
‫זה שוני מאוד חשוב‪.‬‬

‫כתב התשובה לא נועד לשפר את כתב התביעה של התובע‪ ,‬הוא לא מקצה שיפורים‪ ,‬הוא צריך‬
‫להתייחס לטענות שעולות בכתב ההגנה‪ .‬טענות ההגנה בלאו הכי מתכחשות‪ ,‬אז למה צריך כתב‬
‫תשובה? בהתאם לרוח תקנה ‪ ,89‬אז אם מועלות טענות בכתב ההגנה ולתובע יש תשובות לטענות‬
‫הללו‪ ,‬אז אם מדובר בתשובות שיכולות להפתיע את הנתבע – צריך להעלות אותן‪ ,‬צריך להגיש‬
‫כתב תשובה‪ .‬דוגמאות‪:‬‬

‫ע"א ‪ 213/68‬כמקו נ' סלם‪:‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫תובעת מגישה תביעה‪ ,‬הנתבעת בכתב ההגנה שלה טוענת שהתובעת חתמה על כתב ויתור על כל‬
‫תביעה אפשרית מכך וכך‪ .‬התובעת לא הגישה כתב תשובה‪ ,‬היא שותקת‪ .‬במהלך ההוכחות מנסה‬
‫להעלות טענות כנגד המסמך הזה‪ ,‬למשל שהחתימה מזויפת‪ ,‬הושג בהטעיה וכיו"ב‪ .‬בית המשפט‬
‫פסק ‪ ,‬שלעניין טענות מפתיעות‪ ,‬צריך להביא אותן בכתב תשובה‪ .‬אי אפשר להביא את הטענות‬
‫המפתיעות בשלב ההוכחות‪.‬‬

‫ע"א ‪ 7261/97‬שרעבני נ' שבירו‪:‬‬

‫הוגשה תביעה כנגד הקבלן בגין ליקויי בנייה‪ .‬הקבלן בכתב ההגנה טען להתיישנות‪ .‬התובע לא‬
‫הגיש כתב תשובה‪ .‬במהלך הדיון הנתבע הגיש בקשה לדחייה על הסף בגין התיישנות‪ .‬התובע אמר‬
‫שלא חלפה תקופת ההתיישנות כי רק עכשיו התבררו לו העובדות (‪ 7‬שנים תקופת התיישנות)‪,‬‬
‫ומשכך תקופת ההתיישנות מתחילה רק מרגע שהוא ידע או היה צריך לדעת על הליקויים‪ .‬בית‬
‫המשפט פסק‪ ,‬שמדובר בטענה מפתיעה‪ ,‬וקיבל את הבקשה לדחות על הסף את התביעה‪ .‬התובע‬
‫היה צריך לטעון את הטענות שהוא לא ידע על הליקויים עד לתאריך זה‪ ,‬וזה בגדר טענה מפתיעה‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪ ,62‬גם תובע שכנגד רשאי להגיש כתב תשובה והוראות תקנה ‪ 61‬יחולו עליו‪ .‬על פי‬
‫תקנה ‪ , 63‬אין להגיש כתבי טענות נוספים אלא ברשות בית המשפט‪ .‬מה שיש לנו זה כתב תביעה‪,‬‬
‫הגנה ותשובה – וזהו!! אי אפשר להגיש כתבי טענות נוספים‪ .‬על פי תקנה ‪ ,64‬אין לעלות בכתב‬
‫תשובה נימוק תביעה חדש‪ ,‬כתב תשובה הוא לא מקצה שיפורים לכתב תביעה‪ .‬בנוסף‪ ,‬אסור‬
‫לעלות טענות עובדתיות שאינן מתיישבות עם הטענות הקודמות שהועלו קודם לכן על ידי בעל דין‪.‬‬
‫כפי שאי אפשר לעלות טענות חלופיות או סותרות באותו כתב‪ ,‬אז לא ניתן גם לעלות גם לעשות‬
‫זאת בכתב התשובה‪.‬‬

‫‪3/1/2011‬‬

‫להשלים מגלית את פתיחת השיעור!!!‬

‫נושא השיעור – המרצת פתיחה‪:‬‬

‫ישנם מקרים קונקרטיים שהפסיקה קבעה‪ ,‬שחייבים לפתוח הליך בהמרצת פתיחה‪ .‬התקנות‬
‫כוללות רשימה של עניינים שחלקם הועברו לבית הדין לענייני משפחה‪ .‬בתי הדין האלה יש להם‬
‫סדר דין מאוד מיוחד וגמיש‪ ,‬שלא נלמד עליו‪ ,‬שאין צורך בהמרצת פתיחה‪ .‬בפועל‪ ,‬בבתי הדין‬
‫האלה לא מנהלים המרצת פתיחה‪ .‬להלן העניינים שיידונו בהמרצת פתיחה‪:‬‬

‫תקנה ‪ – 248-249‬עניינים הנוגעים לנאמנות‪ ,‬ניהול עיזבון‪ ,‬לאפוטרופסות ולנושים‪ :‬תקנה‬ ‫‪.1‬‬
‫‪ 248‬מונה בעלי תפקידים שהם נדרשים לפתוח הליכים בדרך של המרצת פתיחה בעניינים‬
‫שמפורטים בתקנה ‪ .249‬מיהם אותם בעלי תפקידים‪:‬‬
‫מנהל עיזבון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נאמנים על פי שטר קניין או מסמך – מדובר בנאמן באופן רשמי‪ ,‬מי שמונה ככזה‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫נושה או יורש‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫נהנה על פי שטר קניין או מסמך או אדם התובע מכוחם‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אפוטרופוסים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫בהרבה מקרים צריך לפנות לבית המשפט לקבלת אישורים‪ .‬מי שתובע מכוח איזושהי זכות‪ ,‬בית‬
‫המשפט יחליט האם לתת סעד או זכות או לא‪ .‬הרבה מקרים יש צורך לקבל החלטה מהירה‪,‬‬
‫למשל צו פירוק‪ ,‬ואז אפשר לומר שכל פנייה לבית משפט תהא בדרך של המרצת פתיחה‪ .‬ירושה‬
‫ועיזבונות מופיע בתקנות אבל זה כבר לא רלוונטי אלינו‪ ,‬זה נכנס לעניינים של בתי הדין לענייני‬
‫משפחה‪.‬‬

‫תקנה ‪ 249‬מונה את המקרים שבהם יש לנהל את ההליך בהמרצת פתיחה‪:‬‬

‫שאלה נוגעת בזכות או בטובת הנאה של הטוען שהוא נושה‪ ,‬יורש או נהנה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫קביעת סוגם של נושים‪ ,‬של יורשים או אנשים אחרים‪ .‬למשל‪ ,‬בהליכי פירוק יש נושים‬ ‫‪‬‬
‫(בפירוק שלא ברצון בדרך כלל)‪ ,‬כאשר הזכויות של הנושים לא שוות‪ .‬יש נושים‬
‫מובטחים‪ ,‬נושים שאינם מובטחים‪ .‬כשבית המשפט קובע איך הנכסים של החברה‬
‫בפירוק יחולק‪ ,‬הוא צריך לראות איך מחולקים הנושים‪ ,‬האם כל סוג של נושים מיוצגים‬
‫כראוי‪ .‬במקרה זה צריך לפתוח הליך בהמרצת פתיחה‪.‬‬
‫חיובם של מנהלי עיזבון להגיש חשבונות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫חיובם של מנהלי עיזבון או נאמנים לשלם לקופת בית המשפט כספים‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מתן הוראות לנאמנים או לבעלי עיזבון‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכרעה בשאלה הנובעת במישרין מהנהלת העיזבון או הנאמנות‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫הכרעה בשאלה הנוגעת לפסולי דין‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אישור מכירה‪ ,‬קנייה‪ ,‬פשרה או עסקה אחרת‪ .‬מדובר בדרך כלל במנהל עיזבון או‬ ‫‪‬‬
‫נאמנות‪ ,‬ועושים דיס‪-‬פוזיציות בנכסים‪ ,‬ואז צריך אישור‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪ – 254‬בקשות שנוגעות למינוי מנהל עיזבון‪ ,‬נאמן או אפוטרופוס לא יוגשו בדרך של‬
‫המרצת פתיחה‪ .‬רק ברגע שיש נאמן‪ ,‬אז הניהול של התיק ייעשה בדרך של המרצת פתיחה‪.‬‬

‫פרשנות מסמכים – תקנה ‪ :252‬התקנה קובעת‪ ,‬ששאלות או עניינים שנובעים מפרשנות‬ ‫‪.2‬‬
‫של מסמכים יידונו בדרך של המרצת פתיחה‪ .‬השאלה כאן היא בעיקר פרשנית משפטית‬
‫ולא עובדתית‪.‬‬
‫ענייני מקרקעין – תקנה ‪ :250‬התקנה קובעת‪ ,‬שמוכר או קונה של מקרקעין זכאי בכל עת‬ ‫‪.3‬‬
‫לבקש בהמרצת פתיחה החלטה בכל שאלה המתעוררת עקב דרישה או התנגדות או‬
‫תביעת פיצויים או בכל שאלה אחרת הנובעת מתוך חוזה המכר או הכרוכה בו‪ .‬לתקנה יש‬
‫סייג ‪ ,‬שלפיו שאלות שנוגעות לקיומו או לתוקפו של החוזה לא יידונו בדרך של המרצת‬
‫פתיחה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫על פי תקנה ‪ ,253‬כאשר פונים לבית המשפט בבקשה לקבל סעד הצהרתי‪ ,‬אז עושים את‬ ‫‪.4‬‬
‫זה בדרך של המרצת פתיחה‪ .‬התקנה לא נוגעת רק לענייני מקרקעין‪ ,‬מדובר בכל עניין‬
‫לסעד הצהרתי‪.‬‬

‫ישנו מתח מסוים בין התקנה הזו לתקנה ‪ 250‬בענייני מקרקעין‪ .‬במקרה כזה הפסיקה קבעה בע"א‬
‫‪ 393/82‬חיים נ' אביוב‪ ,‬שתקנה ‪ 253‬גוברת‪ .‬אם אנו רוצים שבית המשפט יכריע לעניין תוקפו של‬
‫חוזה מכר מקרקעין‪ ,‬אפשר לעשות את זה למרות הסיפא של תקנה ‪ .250‬משמעות הדבר‪ ,‬שאפשר‬
‫להגיש המרצת פתיחה בבקשה לסעד הצהרתי לעניין חוזה מכר מקרקעין‪.‬‬

‫מה קורה כאשר מבקשים סעד הצהרתי וסעד נוסף? האם מגישים בהמרצת פתיחה?‬ ‫‪‬‬

‫מגישים את הסעדים בתובענה רגילה‪ ,‬כלומר תובענה אחרת ולא המרצת פתיחה‪ .‬לא מחלקים‪.‬‬
‫הכלל יידון בהליך אחד‪ ,‬שהוא לא המרצת פתיחה‪ .‬המרצת פתיחה בבקשת סעד הצהרתי מתאימה‬
‫רק כאשר הוא הסעד היחיד שמבקשים‪.‬‬

‫חשוב לציין ‪ ,‬שאין חובה לפתוח בהליך של המרצת פתיחה כאשר מבקשים סעד הצהרתי‪ .‬אפשר‬
‫להגיש כתב תביעה רגיל‪.‬‬

‫סכסוכי שותפות – תקנה ‪ :251‬התקנה קובעת‪ ,‬שניתן לברר בדרך של המרצת פתיחה‬ ‫‪.5‬‬
‫עניינים הנוגעים לפירוק שותפות‪ ,‬עריכת חשבונותיה וחיסולה‪ ,‬כאשר קיומה של‬
‫השותפות‪ ,‬הזכות לשותפות או העובדה שהשותפות מתפרקת אינם שנויים במחלוקת‪.‬‬

‫חשוב לשים לב ‪ ,‬שאם מדובר בשאלה האם השותפות קיימת‪ ,‬הסכם שותפות‪ ,‬זכות לשותפות‪ ,‬זה‬
‫לא יידון בהמרצת פתיחה‪.‬‬

‫ענייני ירושה (שעברו לדון בבתי משפט לענייני משפחה)‪.‬‬ ‫‪.6‬‬

‫הליכים מיוחדים שטעונים אישור בית משפט (שלא בהכרח מנויים בסד"א) – החקיקה‬ ‫‪.7‬‬
‫הזו תציין כיצד יש לפנות לבית המשפט בהמרצת פתיחה‪.‬‬

‫למשל הגשת תובענה ייצוגית ‪ ,‬אז אין זכאות להגיש אלא ברשות בית המשפט להגיש תובענה‬
‫ייצוגית‪ .‬סעיף ‪(5‬א)(‪ )1‬לחוק תובענות ייצוגיות קובע ‪ ,‬שיש לפנות לבית המשפט בדרך של המרצת‬
‫פתיחה כאשר רוצים לבקש להגיש תובענה ייצוגית (עצם הבקשה לבצע תובענה ייצוגית)‪.‬‬

‫האם מדובר ברשימה סגורה של עניינים שמגישים בדרך של המרצת פתיחה? בית המשפט קבע‪,‬‬
‫שלא מדובר ברשימה סגורה‪ .‬ע"א ‪ 206/79‬ריטברג נ' ניסים‪:‬‬

‫בית המשפט העליון קבע‪ ,‬שהרשימה היא איננה רשימה סגורה‪ .‬הוא פסק‪ ,‬שאם העניין הנדון יכול‬
‫להתברר מבחינת הפרוצדורה בדרך של המרצת פתיחה‪ ,‬והנתבע לא ייפגע מכך‪ ,‬הרי שניתן לפתוח‬
‫את ההליך בדרך של המרצת פתיחה למרות שהוא מפורט בנושאים המנויים בתקנות ( ‪ 7‬הנושאים‬
‫המפורטים דלעיל)‪.‬‬

‫מהן הדוגמאות שהכירה הפסיקה כמתאימים לדרך של המרצת פתיחה?‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫מחיקת הערת אזהרה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫צו עשה למינוי כונס נכסים להשלמת פעולות בנייה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫ע"א ‪ 571/88‬בנייני איפל נ' סתוי‪:‬‬

‫בעניינים שנוגעים לנאמנות‪ ,‬ניהול עיזבון‪ ,‬אפוטרופסות ונושים‪ ,‬בענייני מקרקעין‪ ,‬שותפות‪,‬‬
‫פרשנות מסמכים‪ ,‬הליכים מיוחדים – חובה לפתוח את ההליך בדרך של המרצת פתיחה‪.‬‬

‫‪10/1/2011‬‬

‫נושא השיעור – המרצת פתיחה‪:‬‬

‫זו אלטרנטיבה לפתיחת תובענה למקרים שיותר קלים‪ .‬עד עכשיו בדקנו מתי אפשר להגיש את‬
‫המרצת הפתיחה‪.‬‬

‫מהי הפרוצדורה הדיונית?‬

‫תקנה ‪ 255‬קובעת‪ ,‬שהמרצת פתיחה תוגש בדרך של הגשת בקשה בכתב‪ .‬כשמגישים המרצת‬
‫פתיחה הכותרת היא המרצת פתיחה‪.‬‬

‫מה המשמעות של הגשת בקשה בכתב?‬

‫בהמרצת פתיחה התובע צריך‪ ,‬דבר ראשון‪ ,‬לפרט את הטענות שלו‪ .‬בכתב תביעה רגיל הפירוט‬
‫צריך להיות מאוד כללי‪ ,‬ואילו בהמרצה הפירוט צריך להיות ברמה מאוד גבוהה‪ ,‬הוא צריך לצרף‬
‫את המסמכים שעליהם הוא מסתמך‪ .‬הוא צריך להפנות לאסמכתאות משפטיות‪ ,‬וזה שוני חשוב‪.‬‬
‫בכתב תביעה רגיל הכלל הוא שלא מפרטים טענות משפטיות‪ ,‬לא מפנים לחוק ספציפי‪ ,‬לדעות‬
‫מלומדים‪ .‬בהמרצת פתיחה הכל מגיע בהתחלה‪.‬‬

‫להמרצת פתיחה צריך לצרף תצהיר‪ ,‬שאמור לאמת את כל הטיעונים העובדתיים שמופיעים‬
‫בהמרצת הפתיחה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בכתב תביעה אין צורך להגיש תצהיר‪ ,‬לכאורה מותר לא להגיד‬
‫את האמת‪ .‬בהמרצת פתיחה‪ ,‬אמירת אי אמת כמוה עדות שקר‪ ,‬לכן יש תצהיר‪.‬‬

‫השר יעקב נאמן כשר המשפטים נחשד שהגיש תצהיר שאינו אמת‪ ,‬לכן פתחו נגד בהליכים‬
‫משפטיים פליליים‪ .‬בג"צ קבע‪ ,‬שהייתה טעות בתו"ל‪ .‬כשמדברים על הגשת בקשה בכתב‪ ,‬זה יהיה‬
‫בהליך ביניים‪ ,‬בדרך כלל הבקשות נוגעות לדרך ניהול ההליך‪ ,‬וצריך לצרף לבקשה בכתב תצהיר‪.‬‬
‫בדרך כלל מוגש על סמך "מיטב האמונה"‪ .‬כשמדובר בבקשה בכתב אפשר לטעון דברים שבאופן‬
‫עקרוני אינם קבילים‪ ,‬ולהסתמך על דברים שנאמרו לי‪ ,‬כלומר עדויות שמיעה‪ .‬לא כך בהמרצת‬
‫פתיחה‪ ,‬לפי תקנה ‪ . 521‬לפיה‪ ,‬תצהיר יהיה ערוך בדרך מסוימת‪ ,‬ובבקשות ביניים אפשר להצהיר‬
‫על סמך מיטב האמונה‪ ,‬וחשוב לשים לב שהמרצת פתיחה אינה הליך ביניים‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫הצורך בהגשת תצהיר מחייב את התובעים להתחייב לגרסה מסוימת‪ ,‬וזה הרבה פעמים משתלם‬
‫כי יש הטבות אחרות לתובע מבחינה פרוצדוראלית‪ .‬הנתבע בהליך של המרצת פתיחה לא חייב‬
‫להגיש תשובה (מקביל לכתב הגנה)‪ .‬מבחינתו זו אופציה לפי תקנה ‪ .256‬בהליך רגיל‪ ,‬בתובענה‬
‫רגילה‪ ,‬הנתבע באופן עקרוני צריך להגיש כתב הגנה‪ ,‬אם הוא לא יגיש – אפשר לקבל פסק דין‬
‫בהיעדר הגנה‪ .‬בהמרצת פתיחה העובדה שלא צריך להגיש תשובה היא שהוא לא אמור לקבל פסק‬
‫דין בהיעדר הגנה אם הוא לא מגיש תשובה‪ .‬אם הנתבע בוחר להגיב‪ ,‬הוא צריך לעמוד בדרישות‬
‫שעומד התובע‪ ,‬צריך לפרט את הטענות שלו‪ ,‬הוא צריך לצרף מסמכים‪ ,‬אסמכתאות משפטיות‪,‬‬
‫ולבסוף לצרף תצהיר שמבוסס על ידיעתו האישית‪.‬‬

‫לעניין מועדים‪ ,‬לפי תקנה ‪ ,256‬המועד להגשת המרצת פתיחה – התשובה שהיא מקבילה לכתב‬
‫הגנה צריך להגיש תוך ‪ 45‬ימים מקבלת המרצת הפתיחה או עד ‪ 14‬יום מהמועד שנקבע לדיון‪ ,‬לפי‬
‫המוקדם‪ .‬בהליכים של המרצת פתיחה לתובע אין זכות להגיש כתב בית דין חדש‪ .‬לתובע אין זכות‬
‫קנויה להגיש כתב בית דין חדש לאחר המרצת הפתיחה שלו‪ .‬ברגע שהוגשה התשובה‪ ,‬בית המשפט‬
‫יקיים הליך מקדמי‪ ,‬ויבחן האם ההליך מתאים לדרך של המרצת פתיחה‪ .‬המרצת פתיחה צריכה‬
‫להיות קצרה‪ ,‬מהירה וזריזה‪ .‬הצדדים מוגבלים באפשרות שלהם להביא עדויות‪ .‬יכול להיות‬
‫שבעניין מסוים‪ ,‬שמצריך הבאה של עדים רבים‪ ,‬אז בית המשפט בישיבה המקדמית יצטרך לקבל‬
‫החלטה האם לנהל את ההליך בהמרצת פתיחה או בהליך רגיל‪ .‬זו דרישה פרוצדוראלית‪.‬‬

‫תקנות ‪ 257-258‬קובעות‪ ,‬שהליך ההוכחות יתבסס על התצהירים שהצדדים הגישו‪ ,‬כלומר‬

‫התצהיר שהגיש התובע בהמרצת הפתיחה‪ ,‬והנתבע בתשובה שלו‪ .‬תצהירים נוספים יהיו אך ורק‬
‫באישור בית המשפט‪ .‬בהליכים רגילים אפשר להביא תצהירים ללא כל הגבלה‪.‬‬

‫אם בית המשפט רואה שהצורך בהבאת עדים נוספים יסרבל את הדיון‪ ,‬אז יהיה לו שיקול דעת‬
‫להעביר את ההליך להליך רגיל‪ .‬בית המשפט צריך לשקול שיקולים של צדק‪ .‬אם הנתבע יש לו‬
‫עדים רבים שהוא מעוניין להגיש‪ ,‬ובית המשפט רואה שלא צודק להגביל אותו‪ ,‬אז הוא יכול‬
‫להחליט שהוא מעביר את ההליכים מהמרצת פתיחה לתובענה רגילה‪.‬‬

‫נושא חדש – תובענות ייצוגיות‪:‬‬

‫מהי תובענה ייצוגית?‬

‫תובענה ייצוגית כוללת מספר גדול ובלתי מסוים של תובעים‪ .‬אפשר להגיש כתב תביעה שמשותף‬
‫לכמה תובעים‪ ,‬אז מה ההבדל בין תביעה משותפת לתביעה ייצוגית?‬

‫בתובענה משותפת שיש בה איחוד של תובעים לפי תקנה ‪ 21‬ופס"ד שושנה נ' חפציבה‪ ,‬היו ‪6‬‬
‫משפחות שתבעו יחד‪ .‬בתביעה במשותף שלכמה תובעים‪ ,‬כל תובע מופיע על כתב התביעה‪ ,‬הוא‬
‫מעורב ומחויב להליך‪ .‬בתובענה ייצוגית אין זה כך‪ ,‬יש תובע נציג שהוא זה שמגיש את ההליך‪,‬‬
‫מפעיל אותו‪ ,‬והתובעים האחרים לא מופיעים על כתב התביעה‪ .‬בכל זאת כתב התביעה הייצוגי‬
‫מחייב את התובעים שלא כתובים בו‪.‬‬

‫למה יש תובענות ייצוגיות?‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫נניח מדובר בחברה גדולה‪ ,‬למשל חב' סלקום‪ ,‬יש לה ‪ 3‬מיליון לקוחות‪ ,‬ובחשבון החיוב החודשי‬
‫גובה החברה ‪ ₪ 15‬ביתר מכולם‪ .‬מבחינת החברה‪ ,‬התוצאה היא סכומים מאוד גדולים של רווח‪.‬‬
‫מבחינת הצרכנים מדובר בסך הכל ‪ .₪ 15‬אם אנו לקוחות של החברה‪ ,‬רובנו בכלל לא ישים לב‬
‫שנפלה טעות‪ ,‬אולי נעבור על זה לסדר היום‪ ,‬ובטח שלא נגיש תביעה לבית משפט‪ .‬לכן‪ ,‬יוצא שאילו‬
‫לא היה המכשיר של תובענות הייצוגיות‪ ,‬החברה הייתה נשארת עם סכום רווח של ‪ 45‬מיליון ‪.₪‬‬
‫התנהגות כזו יכולה להיות מאוד רווחית לחברה‪ .‬כלי התובענות הייצוגיות נועד למנוע מצב של‬
‫ניצול החברות הגדולות‪.‬‬

‫בנוסף‪" ,‬האזרח הקטן" לא ילך למשרד עו"ד גדול כי נראה לו מטופש לשלם שכ"ט כשהוא יכול‬
‫לזכות ב‪ .₪ 15-‬מצד שני‪ ,‬לחברה יש מחלקה משפטית משלה‪ ,‬משרד או משרדים של עורכי דין‬
‫שמייצגים אותה‪ .‬ההליך הזה מבחינת החברה חשוב‪ ,‬היא לא רוצה ליצור תקדים נגדה ולכן היא‬
‫תילחם‪ .‬היא תביא מומחים כלכליים וטכניים שיראו שהיא התנהלה כראוי‪ .‬יש חוסר איזון‬
‫אינהרנטי‪ .‬בתובענה ייצוגית לא מדובר ב‪ ₪ 15-‬בלבד‪ ,‬אז יש משרדים ייחודים שמומחים‬
‫בתובענות ייצוגיות‪.‬‬

‫יתרון נוסף לתובענות ייצוגיות על תובענות רגילות הוא עניין האגרה‪ .‬בתובענות אזרחיות‪ ,‬גובה‬
‫האגרה נקבעת כפונקציה לגובה התביעה‪ .‬בתובענות ייצוגיות יש אגרה קבועה שאינה גבוהה‪,‬‬
‫התובע יהיה מסוגל להגיש תובענה נגד החברה הגדולה‪.‬‬

‫ראוי לציין‪ ,‬שלצורך הגשת בתובענה ייצוגית יש צורך באישור בית המשפט להגשת התובענה‪.‬‬

‫חברות גדולות שמגישים נגדן תביעה ייצוגית‪ ,‬זה פוגע בהן פגישה קשה מבחינה כלכלית‪ ,‬ההליך‬
‫מטיל הוצאות כבדות‪ .‬אם לא יהיה פיקוח ויוגשו הרבה תובענות ייצוגיות‪ ,‬זה ישפיע על הציבור‬
‫בסופו של דבר‪ .‬למשל‪ ,‬זה יפגע בשווי החברה בבורסה ובמסחר‪ .‬מענה לבעיה לכך זה‪ ,‬שאי אפשר‬
‫להגיש תובענה ייצוגית מתי ואיך שאני רוצה‪ .‬צריך לקבל אישור מבית משפט‪ ,‬זה לא דבר פשוט‪.‬‬
‫ההליך הזה של קבלת אישור בית המשפט להגשת התובענה נמשך בדרך כלל שנים‪ ,‬ובהרבה‬
‫מקרים זה נגמר בפשרה‪.‬‬

‫בארה"ב ‪ ,‬המכשיר של תובענות ייצוגית מאוד יעיל‪ .‬בתי המשפט לא פוחדים להעניק סעדים‬
‫גדולים ונרחבים‪ ,‬לתת פסקי דין גדולים‪ ,‬אבל בישראל זה לא המצב‪ .‬למשל‪ ,‬בתביעה נגד הבנקים‪.‬‬
‫בישראל אנו רואים שבתי המשפט‪ ,‬מבחינה אמפירית של פסקי הדין‪ ,‬חוששים מלהעניק סכומים‬
‫גדולים‪ ,‬למשל מטעם של קריסת החברות‪.‬‬

‫הדרישות הפורמאליות – חוק התובענות הייצוגיות‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫סעיף ‪ 2‬מגדיר מהי תובענה ייצוגית‪ .‬לפיו‪ ,‬תובענה ייצוגית המנוהלת בשל קבוצת בני אדם שלא‬
‫ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך‪ ,‬ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט‪,‬‬
‫המשותפות לכלל חברי הקבוצה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫על פי סעיף ‪(3‬ב) לחוק‪ ,‬הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט‪ ,‬וזה מהסיבה שהרחבנו‬
‫דלעיל‪ .‬צריך לשכנע את בית המשפט שיש מקום להגיש תובענה כזאת‪ .‬אם בית המשפט לא מאשר‪,‬‬
‫אי אפשר להגיש תובענה ייצוגית‪ .‬בית המשפט שמוגשת בקשה כאמור‪ ,‬יכריע לפי התנאים שנפרט‬
‫להלן (מצטברים)‪:‬‬

‫העניין של התובענה‪ ,‬הנושא שלה‪ ,‬הוא מפורט בחוק תובענות ייצוגיות בסעיף ‪(3‬א)‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫ובתוספת השנייה לחוק‪ .‬להלן חלק מהרשימה‪:‬‬
‫תביעה כנגד עוסק בחוק הגנת הצרכן‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תביעה נגד מבטח‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תביעה נגד תאגיד בנקאי בעניין של ניירות ערך‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫מפגע סביבתי‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תביעות בענייני בית הדין לעבודה‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫תביעה נגד רשויות שגבו סכומי אגרה שלא כדין‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫החוק מונה את העניינים שבגינם ניתן להגיש תביעה ייצוגית‪ ,‬וזו לא רשימה סגורה‪ .‬אם יש חוק‬
‫שמתיר להגיש תובענה ייצוגית‪ ,‬אז יהיה ניתן‪ .‬מה שלא מנוי ולא נאמר במפורש בחקיקה שאפשר‬
‫להגיש תובענה ייצוגית‪ ,‬אז לא יהיה ניתן להגישה‪.‬‬

‫החוק מונה את הגופים או האנשים שרשאים להגיש תובענה ייצוגית ‪ .‬להלן הרשאים לפי‬ ‫‪.2‬‬
‫סעיף ‪(4‬א) לחוק‪:‬‬
‫אדם שנפגע‪ ,‬שיש לו עילת תביעה מכוח סעיף ‪(3‬א)‪ .‬מדובר באדם שניזוק‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫רשות ציבורית כאשר נושא התביעה נמצא בגדר מטרותיה הציבוריות‪ .‬התוספת‬ ‫‪‬‬
‫הראשונה לחוק מונה כמה רשויות כאלה‪ :‬נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות‪,‬‬
‫הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים‪ ,‬נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה‪.‬‬
‫ארגון בנושא שמצוי בתחום אחת המטרות הציבוריות שלו‪ .‬יש תנאי‪ ,‬שבית המשפט‬ ‫‪‬‬
‫שוכנע כי בנסיבות העניין קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור לעיל‪ .‬במילים‬
‫אחרות‪ ,‬יכול גם ארגון ציבורי אחר להגיש תובענה ייצוגית‪ ,‬אבל הוא צריך להראות שיש‬
‫קושי למצוא אדם שיגיש את התובענה באופן עצמאי את התובענה הייצוגית‪.‬‬
‫על פי סעיף ‪(4‬ב) לחוק‪ ,‬כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק‪ ,‬אם התובענה מוגשת על ידי‬ ‫‪‬‬
‫נפגע מהתנהגות‪ ,‬אז צריך להראות כי לכאורה נגרם נזק‪ .‬כאשר התובענה מוגשת על ידי‬
‫רשות ציבורית או ארגון ציבורי‪ ,‬הם צריכים להראות כי לכאורה נגרם נזק לחבר‬
‫הקבוצה ‪ ,‬או שקיימת אפשרות סבירה לכך שנגרם נזק‪.‬‬

‫זהו שוני חשוב בין הגשת תובענות ייצוגיות לתביעה רגילה‪ .‬בתביעה רגילה לא צריך להראות‬
‫בשלב הראשוני שנגרם נזק‪ ,‬זה יהיה אך ורק בשלב ההוכחות‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫‪21/02/2011‬‬

‫סמסטר ב'‬ ‫‪‬‬

‫נושא השיעור – תובענות ייצוגיות‪:‬‬

‫התחלנו לדבר על הנושא בסמסטר א'‪ ,‬כשאמרנו שתובענה ייצוגית מוגשת על ידי קבוצה של‬
‫אנשים שהיא ערטילאית ובסופו של דבר יש לנו תובע מייצג בשם הקבוצה‪ .‬הכלי הזה של תובענות‬
‫ייצוגיות הוא רלוונטי למקרים שיש קבוצה גדולה של ניזוקים‪ ,‬שסובלים מאותו נזק או נזק דומה‬
‫על ידי מזיק אחד‪ ,‬כאשר לכל אחד נזק קטן יחסית‪ .‬למשל‪ ,‬גביית כספים על ידי חברת סלולר‬
‫מהלקוח בסך ‪ .₪ 20‬לאדם יחיד לא שווה להגיש תביעה כנגד חברת הסלולר‪ .‬הכלי הזה נועד ליצור‬
‫את התמריץ כדי להגיש את התובענה‪ .‬כשמגישים תובענה כאמור בשם קבוצה גדולה‪ ,‬סכום‬
‫התביעה עדיין יכול להיות מאוד ניכר‪ .‬בישראל‪ ,‬בשנים האחרונות מוגשות תובענות ייצוגיות‬
‫בעלות סכומים מאוד גבוהים‪ .‬ככל שהתביעה גדולה‪ ,‬שסכום התביעה גדול יותר‪ ,‬יהיה תמריץ גדול‬
‫יותר להגיש את התביעה הזו‪.‬‬

‫החוק מדבר על קבוצה של תובעים שיש להם עניין משפטי או עובדתי משותף‪ .‬תובענה ייצוגית‬
‫מחייבת שלקבוצת התובעים יהיה רכיב משותף לכולם‪ .‬את הרכיב הזה ראינו גם בהגשת תובענה‬
‫במשותף‪ .‬ההבדל בין השתיים‪ ,‬שכשמגישים (פס"ד שושנה נ' חפציבה) תובענה במשותף כול‬
‫התובעים מצויים בכתב התביעה‪ .‬זה בשונה מתובענה ייצוגית‪ .‬בשנייה‪ ,‬מדובר בקבוצה ערטילאית‬
‫של תובעים‪ ,‬לכן מי שיופיע בכתב התביעה זה התובע המייצג‪ .‬בית המשפט נדרש להגדיר את‬
‫קבוצת התובעים‪.‬‬

‫אי אפשר להגיש תובענה ייצוגית‪ ,‬אנחנו מגישים בקשה לבית משפט לאשר להגיש תובענה ייצוגית‪.‬‬
‫ההליך הזה נועד בעיקר כדי למנוע את המצבים שמוגשות תובענות רבות‪ .‬קודם כל‪ ,‬יש להגיש‬
‫בקשה‪ .‬בית המשפט יתרשם מסיכויי התביעה ורק אז יאשר להגיש אותה‪ .‬ההחלטה של בית‬
‫המשפט אם לאשר את התביעה כייצוגית‪ ,‬זה דבר שלוקח בדרך כלל שנים‪.‬‬

‫מי רשאי להגיש תובענה ייצוגית?‬

‫אדם שנפגע‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫רשות ציבורית שעוסקת בתחום הרלוונטי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫מהי רשימת הנושאים להגיש תובענה ייצוגית? היא מופיעה בתוספת השנייה לחוק (ראה שיעור‬
‫קודם)‪.‬‬

‫סעיף ‪(5‬א)(‪ )1‬לחוק תובענות ייצוגית קובע ‪ ,‬שבקשה לאישור הגשת תובענה ייצוגית תוגש לבית‬
‫משפט בצורת בקשה בכתב‪ ,‬ויצורף אליה נוסח התביעה‪ .‬באופן עקרוני‪ ,‬כשמדברים על בקשה‬
‫בכתב מתכוונים להמרצת פתיחה ‪ .‬המרצה היא בקשה בכתב שפותחת הליך‪ .‬זה אומר‪ ,‬שבבקשה‬
‫צריך להגיש תצהיר שתומך בעובדות‪ ,‬לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים‪ ,‬ולטעון גם טענות‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫משפטיות‪ .‬זה שונה מהגשת כתב תביעה רגיל (לא צריך תצהיר ולא צריך לטעון טענות משפטיות‪,‬‬
‫ולא צריך לפרט אסמכתאות)‪.‬‬

‫לאן מגישים את התובענה הייצוגית?‬

‫סעיף ‪(5‬ב)(‪ )1‬קובע ‪ ,‬שהבקשה להגשת תובענה ייצוגית תוגש לבית משפט שלו יש את הסמכות‬
‫העניינית והמקומית‪ .‬באופן עקרוני תיאורטי‪ ,‬תובענה ייצוגית יכולה להיות מוגשת לבית משפט‬
‫שלום‪ ,‬כאשר זו למשל בסכום של ‪ 2‬מיליון ‪ .₪‬בפועל‪ ,‬כמעט תמיד התובענה תוגש בסכום מעל ‪2.5‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬ואז היא תוגש לבית המשפט המחוזי‪.‬‬

‫מה צריך להתקיים כדי שבית המשפט יאשר הגשת תובענה ייצוגית? מהם הפרמטרים?‬ ‫‪‬‬

‫חוק תובענות ייצוגיות קובע מספר פרמטרים שבית המשפט צריך לבדוק אותם לפי סעיף ‪ 8‬לחוק‪.‬‬
‫(א) בית המשפט יאשר את הבקשה להגשת תובענה ייצוגית אם מצא שהתקיימו כל אלה (תנאים‬
‫מצטברים)‪:‬‬

‫התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי‬ ‫(‪)1‬‬
‫הקבוצה‪ .‬צריכה להיות אפשרות סבירה שהשאלות המהותיות יוכרעו לטובת הקבוצה‪.‬‬
‫כדי שבית המשפט יאשר הגשת תובענה הוא צריך לראות שיש אפשרות סבירה להצלחה‪,‬‬
‫וזה בשונה מהגשת תביעה רגילה שאין סמכות לומר שסיכויי התביעה נמוכים‪ .‬בתובענות‬
‫ייצוגיות‪ ,‬צריך לשכנע כאמור את בית המשפט ולעמוד ברף מסוים בשלב מקדמי כדי‬
‫שבית המשפט יאשר את הבקשה‪.‬‬

‫פס"ד הווארד נ' רייס‪:‬‬

‫בית המשפט התרשם שאין סיכויים סבירים להצלחה‪ ,‬לכן דחה את הבקשה‪ .‬זה מונע קבלה או‬
‫דיון לגופם של דברים בתובענות ייצוגיות שלא מבוססות על שום דבר‪ .‬מצד שני‪ ,‬יש כאן בעיה‪.‬‬
‫ככל שהדיון המקדמי הוא מעמיק ומקיף‪ ,‬אז מה בעצם עשינו פה‪ .‬רצינו לדחות את כל אותן‬
‫תובענות שאין בהן שום דבר‪ ,‬אבל דנו בהם בשלב המקדמי בצורה מעמיקה ומקיפה‪ .‬המרצה לא‬
‫יודע כיצד לפתור את הבעיה הזו‪.‬‬

‫התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת‪ .‬אין דרך יותר טובה‬ ‫(‪)2‬‬
‫להגיש את התובענה‪.‬‬
‫קיים יסוד סביר להניח‪ ,‬כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת‪ .‬יש‬ ‫(‪)3‬‬
‫כמה סיבות אפשריות שבגינן העניין של כלל חברי הקבוצה יהיה מיוצג שלא כהלכה‪:‬‬
‫בקרב חברי הקבוצה יש תת קבוצות – יכול להיות שהתובע המייצג לתת קבוצה ספציפית‪,‬‬ ‫‪‬‬
‫ואז יעלה חשש שאותו תובע מייצג יחשוב על תת הקבוצה הזו‪ ,‬והוא לא ייצג בצורה‬
‫הולמת את כלל חברי הקבוצה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫יכול להיות שמי שמייצג‪ ,‬עורך הדין שאליו פנה התובע המייצג‪ ,‬לא כשיר לנהל תובענה‬ ‫‪‬‬
‫בסדר גודל כזה‪ .‬התובענה מצריכה ידע כלכלי‪ ,‬מקצועיות‪ ,‬ניסיון וכיו"ב‪ .‬בית המשפט‬
‫יכול לומר‪ ,‬שאין את היכולת לנהל בדרך הולמת את העניין של הקבוצה‪.‬‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬יש כאן את בעיית הנציג‪ .‬יש קבוצה ערטילאית‪ ,‬שלא יודעת כיצד מנהלים את התיק‬
‫שלה‪ .‬בית המשפט מגן על האינטרסים של הקבוצה‪ .‬בית המשפט בוחן האם התובע המייצג אכן‬
‫יכול לייצג בצורה הולמת את העניין של כלל חברי הקבוצה‪.‬‬

‫צריך להתקיים יסוד סביר להניח‪ ,‬כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ינוהל וייוצג בתו"ל‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬

‫בתנאי מס' ‪ 3‬בודקים את היכולת של התובע המייצג‪ ,‬יכול להיות תם לב אבל הוא חסר יכולת‪ ,‬אך‬
‫כאן בתנאי מס' ‪ 4‬בוחנים את הכוונות שלו‪ ,‬האם הוא מתכוון לקדם את האינטרס של כלל חברי‬
‫הקבוצה‪ ,‬ולא כדי לקדם אינטרס מסוים על חשבון חברי הקבוצה‪.‬‬

‫כל התנאים הללו צריכים להתקיים כדי שבית המשפט יאשר את הגשת התובענה הייצוגית‪ .‬יש‬
‫לשים לב‪ ,‬שזה לא אומר שהתובע מקבל פסק דין לטובתו‪ ,‬אלא שהוא יכול להגיש את התובענה‬
‫הייצוגית ואז הדיון יתחיל להתקיים‪.‬‬

‫נניח שמתקיימים ‪ 2‬התנאים הראשונים בלבד‪ .‬האם בהכרח יש לדחות את הבקשה? סעיפים ‪(8‬ג)(‬
‫‪ )2( + )1‬קובעים ‪ ,‬שאם התנאי הראשון והשני מתקיימים‪ ,‬והתובענה מבחינה אובייקטיבית‬
‫מתאימה לדיון בדרך של תובענה ייצוגית והפגם הוא בתובע הייצוגי עצמו‪ ,‬אז זה תנאי שניתן‬
‫לרפא אותו‪ .‬זה נעשה בהחלפת תובע מייצג או שמוסיפים תובע מייצג נוסף‪ ,‬עו"ד נוסף‪ .‬בית‬
‫המשפט מאשר את התובענה הייצוגית גם אם תנאים ‪ 3-4‬לא מתקיימים‪ ,‬אם ניתן לתקן את הפגם‬
‫הזה‪ .‬בית המשפט ירפא את הפגם‪ ,‬הוא יוכל ויצטרך לאשר את הבקשה‪.‬‬

‫כאשר התיק מסתיים בפשרה‪ ,‬אז בית המשפט צריך לתת את האישור שלו לפשרה‪ .‬זה לא משהו‬
‫בין המייצג לנתבע בלבד‪ .‬אין תוקף ללא האישור של בית המשפט כאמור‪ .‬בית המשפט משמש‬
‫כאפוטרופוס של קבוצת התובעים‪.‬‬

‫אישור והגדרת קבוצת התובעים‪:‬‬

‫על פי סעיף ‪(10‬א) לחוק ‪ ,‬בית המשפט כשהוא נדרש לאשר את הבקשה להגשת תובענה ייצוגית‬
‫הוא נדרש להגדיר את קבוצת התובעים‪ .‬מדובר בקבוצה ערטילאית‪ ,‬שאינה מוגדרת בשמם‪ ,‬אך‬
‫עדיין בית המשפט צריך לתת הגדרה שתבהיר מי כלול ומי לא בקבוצה הזו‪.‬‬

‫למשל‪ ,‬יש תקלה במערכת החיוב של סלקום שיוצרת חיוב יתר‪ .‬בית המשפט יגדיר את מי שיראה‬
‫שהוא היה לקוח של סלקום ויציג חשבונית נדרשת‪ .‬ההגדרה לא תדבר שמית על האנשים‪ ,‬אבל‬
‫יהיה ברור לדעת מי כלול ומי לא‪.‬‬

‫חשוב להגדיר את הקבוצה ממספר סיבות‪:‬‬

‫כדי שבית המשפט יוכל לדעת מה היקף הנזק שנגרם‪ ,‬ואז לתבוע את סכום הפיצוי‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫כדי שנדע מי מחויב וקשור להליך המשפטי הזה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬תובענה ייצוגית מובילה וגוררת מעשה בית דין‪ .‬ברגע שהיא מסתיימת‪ ,‬אם מישהו‬
‫מחברי הקבוצה רוצה להגיש תביעה בשם עצמו בשל הפסד בתובענה‪ ,‬אז הוא מנוע ומושתק‪ .‬לכן‪,‬‬
‫חשוב להגדיר את הקבוצה‪ ,‬כדי לדעת מי קשור לתובענה ומי לא‪.‬‬

‫הקבוצה לא תכלול את מי שעילת התביעה שלו נולדה אחרי המועד שבו אושרה התובענה‬
‫הייצוגית‪ .‬סעיף ‪(10‬ב) קובע חריג‪ ,‬לפיו בית משפט רשאי להתיר צירוף של אדם לתביעה גם אם‬
‫אותו אדם לא נכלל בתביעה במסגרת ההחלטה לאשר אותה‪.‬‬

‫כל מי שכלול ברשימת התובעים‪ ,‬ייכלל בתובענה הייצוגית‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יכול להיות שאדם לא‬
‫יודע שהוא כלול בתובענה והוא ייכלל בה‪ .‬אנו רוצים לאפשר לאנשים להגיד שהם לא רוצים‬
‫להיכלל בקבוצה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬מדובר בתובעים שחושבים שהעניין האישי שלהם לא ייוצג וינוהל‬
‫כראוי על ידי תובע מייצג‪ .‬ישנו מנגנון שמאפשר לתובעים אינדיבידואליים לפרוש מהקבוצה‪ .‬מהו‬
‫אותו מנגנון?‬

‫לפי סעיף ‪(11‬א) לחוק ‪ ,‬כל מי שנמנה עם קבוצת התובעים ניתנים ‪ 45‬ימים מיום פרסום החלטת‬
‫בית המשפט בדבר אישור הגשת התובענה‪ ,‬להודיע לבית המשפט שהוא מעוניין לפרוש מהקבוצה‪.‬‬
‫אם חלפו ‪ 45‬ימים ולא נשלחה הודעה כאמור‪ ,‬אז הוא יהיה מנוע מלהגיש בקשה כזו בשלב מאוחר‬
‫יותר‪ .‬זהו הכלל‪ ,‬שאם אדם לא הודיע שהוא פורש אז הוא כלול בקבוצה‪ .‬לכלל זה יש חריג‪.‬‬

‫סעיף ‪ 12‬לחוק קובע ‪ ,‬שבית משפט רשאי לקבוע שהקבוצה תכלול רק מי שיודיע באופן אקטיבי‬
‫לבית המשפט שהוא רוצה להיכלל בקבוצה‪ .‬זהו החריג‪ .‬למשל‪ ,‬אם הסכום הוא לא כל כך נמוך של‬
‫התביעה האינדיבידואלית‪ ,‬ובגינו אנשים יגישו תביעה אישית‪ ,‬או‪ ,‬שיש אינטרס לאדם להגיש‬
‫תביעה אישית‪ ,‬אז אולי בית המשפט יגיד שאדם יהיה תובע רק אם יראה באופן פוזיטיבי שהוא‬
‫מעוניין להיות תובע‪.‬‬

‫החשיבות להיכללות בקבוצה באה לידי ביטוי בסעיף ‪ 24‬לחוק‪ .‬לפיו‪ ,‬התוצאה בתובענה הייצוגית‬
‫תחייב את כל חברי הקבוצה‪.‬‬

‫שיעורי בית‪:‬‬

‫תיקון כתבי טענות – לקרוא ‪ 2‬פסק דין‪:‬‬

‫ע"א ‪ 728/79‬קירור נ' זיו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ע"א ‪ 3092/90‬אגמון נ' פלדבוי‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪07/03/2011‬‬

‫נושא השיעור – תיקון או שינוי כתבי טענות‪:‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בשיעור הקודם דיברנו על תיקון כתבי טענות‪ .‬ראינו שבאופן עקרוני יש שלוש אופציות‪:‬‬

‫תיקון ביוזמה של בית המשפט‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫כאשר בעל דין אחד מעוניין שבעל דין שני יתקן את כתב הטענות שלו‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫בעל דין אחד מעוניין לתקן את כתב הטענות שלו עצמו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫כל תיקון עובדתי או הוספה עובדתית של כתב טענות מצריך תצהיר אמון‪ ,‬שתומך בעובדה‬
‫ובתיקון של העובדה החדשה‪.‬‬

‫תקנה ‪ 136‬מדברת על מקרה שמוגשת חוות דעת של מומחה מטעם בית משפט‪ .‬על פי התקנה‪,‬‬
‫כאשר מומחה מטעם בית משפט מגיש חוות דעת‪ ,‬לצדדים יש זכות בתוך ‪ 15‬ימים לתקן את כתבי‬
‫הטענות שלהם לאור האמור בחוות הדעת‪ .‬התובע גם רשאי לתקן את הסעד המבוקש‪.‬‬

‫יש לשים לב‪ ,‬שבמקרה הזה יש זכות לתקן‪ ,‬לא צריך להגיש לבית המשפט בקשה לתקן‪ .‬הזכות‬
‫מוקנית תוך ‪ 15‬ימים לתקן את כתב הטענות‪.‬‬

‫מה השיקולים שבית המשפט רשאי לשקול כאשר הוא דן בבקשה לתקן את כתב הטענות?‬

‫רע"א ‪ 9/84‬רובינשטיין נ' החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות בע"מ‪:‬‬

‫פסק הדין קובע את ההלכה‪ ,‬שבית המשפט צריך לשקול את מה שהתקנות אומרות‪ ,‬כלומר האם‬
‫התיקון יוביל לכך שהשאלה האמיתית שנמצאת במחלוקת בין הצדדים באמת תעמוד לפניו‪ .‬האם‬
‫המחלוקת האמיתית המלאה והמדויקת מצויה בפני בית המשפט‪ .‬זה השיקול הפורמאלי‬
‫שהתקנות מציינות אותו‪.‬‬

‫בית המשפט מוסיף‪ ,‬שזהו לא השיקול היחיד‪ .‬ישנו שיקול נוסף שבא להגן על הצד שכנגד‪ .‬אם בעל‬
‫דין יבקש תיקון כתב הטענות‪ ,‬זה יחזיר את הצדדים לשלב הראשון ויאריך את הדיון‪ .‬הליך‬
‫שנמשך זמן רב ויינתן תיקון כתב טענות‪ ,‬יסרבל את ההליך ויפגע בצד שכנגד‪.‬‬

‫בית המשפט קבע‪ ,‬שיש לשקול גם אם התיקון יגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן‪.‬‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬אם מאפשרים תיקון כתב טענות וגורמים שהליכים שהתקיימו יחזרו על עצמם‪,‬‬
‫אנו פוגעים בצד השני‪.‬‬

‫במקרה הנדון‪ ,‬התובע ביקש לתקן את כתב הטענות בסמוך מאוד למועד הדיון‪ ,‬מה שהפך את‬
‫הדיון למיותר‪ .‬אם מגישים בקשה לתיקון כתב טענות ‪ 3‬ימים לפני קדם המשפט‪ ,‬זה יצריך קביעת‬
‫מועד חדש‪ .‬למרות זאת‪ ,‬בית המשפט התיר את התיקון כי העוולה שנגמרת לצד השני ניתנת‬
‫לתיקון על ידי פיצוי כספי‪.‬‬

‫רע"א ‪ 282/80‬המגדר נ' מ"י‪:‬‬

‫בית המשפט פסק‪ ,‬שלמרות שאפשר להגיש בקשה לתיקון כתב טענות בכל עת‪ ,‬בית המשפט כן‬
‫מטיל נטל כבד יותר על בעל דין שמגיש בקשה כזאת ככל שהשלב במהלך המשפט מתקדם יותר‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫דוגמא‪ ,‬נניח יש מקרה שתובע שהגיש כרגע כתב תביעה והתבלבל בתאריכים‪ ,‬ברור שבית המשפט‬
‫יתיר את התיקון‪ .‬מקרה אחר‪ ,‬שבו כל ההליכים הגיעו לסיומם‪ ,‬ואז מוגשת בקשה לתקן כתב‬
‫תביעה‪ ,‬אפשר להגיש אותה‪ ,‬אבל כנראה שבית המשפט לא יאשר אותה‪.‬‬

‫מה קורה כשאנו רוצים לתקן כתב תביעה באופן שמשנה את סכום התביעה (מבחינת שינוי‬
‫הסמכות עניינית)?‬

‫למשל‪ ,‬הגשת כתב תביעה מקורי על סך ‪ 2‬מיליון ‪ ₪‬ואחר כך בקשה לתיקון על סכום של ‪ 5‬מיליון‪.‬‬
‫בתחילה זה היה בסמכות בית משפט שלום‪ ,‬השאלה היא האם זה עובר לסמכות בית המשפט‬
‫המחוזי‪.‬‬

‫רע"א ‪ 2992/98‬ספקטור נ' מגדל‪:‬‬

‫בית המשפט העליון פסק ‪ ,‬שכאשר בית משפט שלום מתקן כתב תביעה באופן שמשנה את‬
‫הסמכות העניינית‪ ,‬הוא רשאי להתיר את התיקון אבל הוא צריך להעביר את הדיון בתיק לבית‬
‫משפט המחוזי‪ .‬ברגע שנעשה תיקון‪ ,‬צריך להעביר את הדיון לבית המשפט עם הסמכות העניינית‪.‬‬

‫מה קורה כאשר תביעה מקורית מוגשת למחוזי ואז רוצים לתקן את כתב התביעה שהסמכות‬
‫העניינית תהיה של בית משפט השלום? (למשל‪ ,‬הקטינו את הסעד המבוקש)‪.‬‬

‫רע"א ‪ 60/03‬רובין נ' אפלבוים‪:‬‬

‫בית המשפט העליון פסק ‪ ,‬שבמקרה זה בית משפט רשאי להתיר את התיקון‪ ,‬אבל הדיון יישאר‬
‫במחוזי‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪ ,93‬על בעל דין להגיש את כתב הטענות המתוקן שלו בתוך ‪ 15‬ימים מיום שהתקבלה‬
‫הבקשה לתיקונו (מהיום שניתנה הרשות לתקן)‪.‬‬

‫ברגע שבעל דין תיקן את כתב הטענות שלו‪ ,‬על פי תקנה ‪ ,94‬בעל דין שכנגד זכאי לתקן גם הוא את‬
‫כתב הטענות שלו‪ .‬נדגיש ‪ 2‬נקודות‪:‬‬

‫בעל דין שכנגד רשאי לתקן בכל עניין ולאו דווקא דבר הקשור לתיקון כתב הטענות של‬ ‫‪.1‬‬
‫הצד השני‪ .‬הצד שכנגד לא מוגבל בתיקון למה שהצד השני תיקן‪.‬‬
‫לבעל הדין שכנגד עומד פרק הזמן שעומד לרשותו באותה עת להגיש את כתב טענותיו או‬ ‫‪.2‬‬
‫תוך ‪ 15‬ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן‪ ,‬לפי המאוחר‪ .‬בית המשפט רשאי‬
‫להאריך את המועד לתיקון‪.‬‬

‫התיישנות‪:‬‬

‫ישנה עילת תביעה שנוצרת ב‪ 1.1.2000-‬וכתב התביעה מוגש ב‪ .1.1.2006-‬אין שום בעיה עם‬
‫ההתיישנות‪ .‬נניח‪ ,‬שב‪ 1.1.2009-‬מבקש התובע לתקן את כתב התביעה שלו‪ ,‬כך שהוא יכלול גם‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫עילה נוספת שנולדה ב‪ . 1.1.2000-‬במועד הזה‪ ,‬לכאורה‪ ,‬התביעה מתיישנת‪ .‬זו הדילמה‪ .‬האם בית‬
‫המשפט יתיר את התיקון או לא?‬

‫ע"א ‪ 728/79‬קירור נ' זיד‪:‬‬

‫עובד שנפגע בתאונת עבודה‪ ,‬הוא רצה להגיש תביעה‪ ,‬הוא לא כתב את הפרטים המהותיים‬
‫שיוצרים את העילה עצמה‪ .‬חברת קירור היא המעסיקה של זיו‪ .‬הוא טען‪ ,‬שהוא נפגע בתאונת‬
‫עבודה ונגרם לו נזק‪ .‬הוא הגיש תביעה בעצמו ללא עו"ד‪ .‬הוא לא פירט מה קרה לו‪ ,‬איך הנתבעת‬
‫קשורה‪ ,‬לא צירף חוות דעת רפואית‪ .‬כתב התביעה של זיד לא עמד בשום סטנדרטים‪ .‬הנתבעת‬
‫טענה‪ ,‬שלאור כתב התביעה אי אפשר לבסס עילה עליה ולכן יש למחוק את התביעה‪ .‬זיו ביקש‬
‫לתקן את כתב התביעה שלו‪ .‬הבעיה שהבקשה לתיקון הוגשה אחרי שפגה תקופת ההתיישנות‪.‬‬

‫בית המשפט קבע ‪ ,‬שיש לדחות את הבקשה‪ .‬אם העילה התיישנה לא נטיל תיקון כתב תביעה כך‬
‫שתעקוף את תקופת ההתיישנות‪ .‬זה הכלל‪ ,‬לא נאפשר תיקון של כתב טענות כך שיוסיף עילה‬
‫חדשה שהיא כבר התיישנה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אם כתב התביעה המקורי מציין את העילה באופן כללי‬
‫אבל נפלה בו איזושהי שגיאה או חסר פרט שולי‪ ,‬העילה לא שלמה אבל היא ברורה‪ ,‬אז בית‬
‫המשפט כן יתיר את התיקון‪ .‬בית המשפט בפסק הדין עושה את האבחנה בין תיקון שמכניס עילה‬
‫חדשה לכתב התביעה‪ ,‬עילה שהתיישנה‪ ,‬הוא לא יתיר את התיקון‪ ,‬לבין מצב שני‪ ,‬שבו יש עילה‬
‫שיש חוסר לא משמעותי‪ ,‬כלומר העילה ברורה אבל פגומה קצת‪ ,‬בית המשפט כן יתיר את התיקון‪.‬‬

‫במקרה דנן‪ ,‬בית המשפט לא התיר את התיקון והתביעה נמחקה על הסף לפי תקנה ‪ .101‬בכל‬
‫מקרה לא ניתן להגיש את התביעה מחדש כי היא התיישנה‪.‬‬

‫פס"ד אגמון נ' פלדבוים‪:‬‬

‫יש תביעה שהנושא שלה הוא תאגידי‪ ,‬ישנה חברה בפירוק (פשיטת רגל)‪ .‬בעל המניות של החברה‬
‫הגיש תביעה אישית נגד הדירקטורים של החברה שהובילו את החברה להפסדים‪ ,‬לכן לדעתו‬
‫צריכים לשאת באחריות‪ .‬הדירקטורים ביקשו למחוק את התביעה נגדם‪ ,‬כי אי אפשר להגיש‬
‫תביעה נגדם בעילה המקורית שהוגשה‪ .‬התובע ביקש לתקן את כתב התביעה שלו אבל חלפה‬
‫תקופת ההתיישנות‪.‬‬

‫בית המשפט פסק ‪ ,‬שיש להתיר את תיקון כתב התביעה‪ .‬התובע מלכתחילה כן ציין עילה‪ ,‬ברור‬
‫למה תובעים את הדירקטורים‪ ,‬ולא ניתן להתבסס על ליקוי טכני‪ .‬העילה המקורית צוינה בכתב‬
‫התביעה המקורי ונפל בו פגם שולי‪ .‬אין ציון של עילה חדשה אלא תיקון של עילה קיימת‪ .‬לכן‪,‬‬
‫פסק הדין תואם את הלכת קירור נגד זיד‪.‬‬

‫לסיכום‪:‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫כאשר מדובר על תיקון שמוסיף עילה חדשה‪ ,‬אחרי שתקופת ההתיישנות חלפה‪ ,‬בית המשפט לא‬
‫יתיר את התיקון‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם מדובר בתיקון לא משמעותי של עילה שכן צוינה בכתב‬
‫התביעה המקורי אבל הייתה פגומה‪ ,‬בית המשפט יתיר את התיקון‪.‬‬

‫תקנה ‪ 524‬מעניקה לבית המשפט סמכות כללית לתקן בכל עת פגם או טעות בהליך‪ ,‬וחובה על‬
‫בית המשפט לתקן כאמור על מנת לברר מהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין‪.‬‬

‫יש לשים לב‪ ,‬שיש חוסר אחידות בין תקנה זו לתקנות ‪( 91-92‬חובה מול רשות)‪ .‬תקנות אלו‬
‫מעניקות לבית המשפט רשות להורות על תיקון כתבי טענות כדי לברר באמת את המחלוקת‬
‫השנויה בין הצדדים‪.‬‬

‫לעמדת המרצה‪ ,‬תקנות ‪( 91-92‬ספציפיות) גוברות על תקנה ‪( 524‬שהיא כללית)‪.‬‬

‫נושא חדש – הפסקת תובענה‪:‬‬

‫בשיעור הקודם דנו בתובענות ייצוגיות‪ ,‬ראינו שתובע יציג צריך אישור בית משפט כדי להפסיק‬
‫את התביעה‪ .‬השאלה היא‪ ,‬האם זה אפשרי בתביעה רגילה‪.‬‬

‫תקנה ‪ 154‬קובעת ‪ ,‬שתובע (לרבות‪ ,‬תובע שכנגד) רשאי בכל עת לפנות לבית המשפט ולהפסיק את‬
‫התובענה‪ .‬ההליכים יסתיימו‪ ,‬התיק ייסגר ללא פסק דין‪ .‬אין מעשה בי‪-‬דין‪ .‬המשמעות היא‪,‬‬
‫שאפשר להפסיק את ההליכים ולחדש אותם במועד מאוחר יותר (בכפוף להתיישנות)‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪(154‬ב) בית המשפט רשאי בתנאים שייראו לו להרשות למבקש לעשות כמבוקשו‪,‬‬
‫ואם הרשה יפסוק גם בהוצאות המשפט‪ .‬זה המקום שבו חושבים על הצד שכנגד‪ .‬בית משפט‬
‫רשאי לקבל את הבקשה‪ ,‬הוא לא חייב לעשות זאת‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שתביעה לא תיפסק רק‬
‫משום שהתובע לא מעוניין בה יותר (או ברגע זה)‪.‬‬

‫מתי כן בית המשפט יאפשר את ההפסקה ומתי לא?‬

‫ע"א ‪ 746/88‬בוזגלו נ' אוחנה‪:‬‬

‫בית המשפט קבע ‪ ,‬שככלל בית משפט צריך לאפשר לתובע להפסיק את התביעה‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫הוא לא יאפשר אם ההפסקה (שאומרת שהתיק נגמר) תשלול מהנתבע יתרון של ממש שהשיג‬
‫במהלך ההתדיינות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הגענו לשלב ההוכחות והנתבע הצליח להראות שהתובע הסתיר‬
‫ושיקר‪ ,‬אז בית המשפט לא יתיר את ההפסקה של ההתיידנות‪.‬‬

‫מקרה נוסף שנקבע בפסק דין זה הוא‪ ,‬שבית המשפט לא יתיר הפסקה כאמור אם הבקשה מהווה‬
‫שימוש לרעה בהליכי משפט ‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הסתיים שלב ההוכחות והתובע נזכר שהוא רוצה להביא‬
‫ראיות נוספות‪ ,‬הוא מגיש בקשה לבית המשפט‪ ,‬אך בית המשפט אומר שאין לכך הצדקה וחלף‬
‫הזמן‪ .‬התובע מבקש להפסיק את התביעה‪ ,‬ואז יוכל להגיש את הראיות מחדש‪ .‬במקרה כזה‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫ההפסקה נועדה לעקוף החלטה אחרת של בית המשפט ומהווה שימוש לרעה בהליכי משפט‪ .‬בית‬
‫המשפט לא יאפשר את זה‪.‬‬

‫האם אפשר להכריח את התובע להמשיך את התביעה בניגוד לרצונו?‬

‫על פי תקנה ‪(154‬ג) ‪ ,‬אם בית המשפט מסרב לבקשה להפסיק את התובענה‪ ,‬ובכל זאת התובע לא‬
‫ממשיך בתביעתו‪ ,‬אז בית המשפט רשאי לדחות את התביעה ‪ ,‬זהו מעשה בי‪-‬דין והתובע לא רשאי‬
‫להגיש את התביעה מחדש‪.‬‬

‫שיעורי בית‪:‬‬

‫פס"ד קלוזנר‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫פיכטנבוים‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫סררו‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫‪14/03/2011‬‬

‫נושא השיעור – מעשה בית‪-‬דין‪:‬‬

‫מהו מעשה בית‪-‬דין?‬ ‫‪‬‬

‫ישנם שני היבטים‪:‬‬

‫השתק עילה – עילה מסוימת שנדונה בבית משפט והוא פסק לגביה‪ ,‬פסק הדין הפך‬ ‫‪.1‬‬
‫לחלוט או סופי או שבית המשפט דחה ערעור‪ ,‬אז הצדדים לא יוכלו להגיש תביעה‬
‫מחודשת; ואם ינסו בכל זאת – תהיה דחייה על הסף‪ .‬השתק העילה נחוצה לצורך יעילות‬
‫הדיון‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫המרצה מדגיש ‪ ,‬שאם לא יהיה לנו את הדין הזה שנוגע להשתק עילה – אז ההליך המשפטי יאבד‬
‫את כל האפקטיביות שלו‪ .‬לולא השתק העילה‪ ,‬לא תהיה סופיות הדיון לעולם‪ .‬למעשה‪ ,‬במצב‬
‫כזה‪ ,‬לא תהיה נפקות להליך המשפטי‪ .‬זה יכול לגרום לפגיעה באמון הציבור‪ ,‬בנסיבות שבהן בית‬
‫משפט אחד מכריע באופן מסוים‪ ,‬ולאחר מכן בית משפט אחר יפסוק בצורה הפוכה‪ .‬אנו רוצים‬
‫שבית המשפט ידון פעם אחת וההליכים יסתיימו (כשזה כולל גם את אפשרויות הערעור)‪ .‬מרגע‬
‫שפסק הדין חלוט וסופי‪ ,‬ואחד הצדדים מנסה להעלות את הנושא מחדש‪ ,‬אז יצוץ השתק העילה‪.‬‬
‫הוא מדבר על הסכסוך והדיון כולו‪.‬‬

‫השתק הפלוגתא – לא מדבר על כל הסכסוך אלא פסיקה עובדתית שהתקבלה בבית‬ ‫‪.2‬‬
‫המשפט‪ ,‬עניין עובדתי מסוים‪ .‬שאלה עובדתית שנדונה בהליך אחד בין הצדדים‪ ,‬על פי‬
‫השתק הפלוגתא‪ ,‬תחייב אותם גם בהליך משפטי אחר ביניהם‪.‬‬

‫מה קורה כאשר יש פסק דין סופי‪ ,‬האם ישנה אפשרות להגיש תביעה מחודשת?‬ ‫‪‬‬

‫פסק דין חלוט‪ ,‬לכאורה סופי‪ ,‬הוא לא ‪ 100%‬סופי‪ .‬גם אם יש פסק דין וחלפה תקופת הערעור‪,‬‬
‫עדיין ישנן נסיבות מיוחדות מאוד שאם הן מתקיימות ניתן יהיה לאפשר למי מהצדדים להגיש‬
‫תביעה מחודשת‪ .‬מדובר בנסיבות חדשות משמעותיות‪ ,‬שהצדדים לא התרשלו בהליך הראשון‬
‫ופספסו את הראיות הללו‪ ,‬אז ייתכן ואפשר יהיה להגיש תביעה מחודשת‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬שזהו חריג‬
‫קיצוני‪ ,‬ובתי המשפט בדרך כלל לא מאפשרים להגיש תביעה נוספת‪.‬‬

‫יש לציין‪ ,‬שהן השתק עילה והן השתק פלוגתא קמים כשפסק הדין סופי‪.‬‬

‫השתק עילה‪ :‬להלן מס' תנאים לקיום השתק העילה‪:‬‬

‫עילה אחת‪:‬‬ ‫‪)1‬‬

‫הרעיון שעומד מאחורי השתק עילה הוא העיקרון שעילת תביעה מסוימת‪ ,‬שנדונה בהליך משפטי‬
‫אחד‪ ,‬לא תידון שוב בהליך משפטי נוסף‪ .‬נשאלת השאלה‪ ,‬מה כולל המונח עילה?‬

‫ע"א ‪ 151/87‬ארצי נ' רחמני‪:‬‬

‫דובר על בניין עם שלוש קומות‪ ,‬יש ‪ 2‬צדדים שמתווכחים למי שייך הבניין‪ .‬העניין הגיע לבית‬
‫המשפט‪ ,‬כאשר הצדדים הגיעו להסכם פשרה‪ ,‬התיק הסתיים‪ .‬הם הסכימו שהבניין יעבור לבעלות‬
‫אחד הצדדים‪ .‬בית המשפט נותן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין‪ ,‬והסכם כאמור הוא פסק דין‬
‫לכל דבר ועניין‪ .‬זה השלב הראשון של המקרה‪ .‬ברור‪ ,‬שאם שנתיים לאחר מכן הצד השני היה‬
‫מגיש תביעה לבית משפט‪ ,‬אז יאמרו לו שיש פסק דין ואי אפשר לפתוח מחדש‪ .‬בפועל‪ ,‬חלפה‬
‫תקופת זמן והצד השני הגיש תביעה חדשה לבית המשפט‪ .‬הוא טען‪ ,‬שלגבי הבניין הזה ישנן זכויות‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בנייה‪ ,‬כלומר בתיאוריה אפשר לבנות קומות נוספות‪ ,‬וזה שווה הרבה כסף‪ .‬הצד השני הגיש‬
‫תביעה וטען‪ ,‬שהקומות הנוספות שייכות לו‪ .‬בעל הבניין טען‪ ,‬שיש השתק עילה‪ .‬הצד השני טען‬
‫כנגד‪ ,‬שזה לא אותו דבר‪ .‬הוא תובע על הזכויות של הבנייה שלא הוכרעו בהליך הראשון‪.‬‬

‫נשאלת השאלה‪ ,‬האם העילה השנייה היא באמת עילה חדשה‪ ,‬עצמאית ונפרדת‪ ,‬או‪ ,‬שהיא‬
‫קשורה קשר הדוק לעילה הראשונה כך שזה מהווה השתק עילה?‬

‫בית המשפט פסק (דב לוין)‪ ,‬שברגע שתביעה נדונה לגופה ומוכרעת על ידי בית משפט מוסמך‪ ,‬שוב‬
‫אסור להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם‪ ,‬אם התביעה הנוספת מבוססת על‬
‫עילה זהה‪ .‬השופט ד' לוין חוזר על ההלכה הכללית של מהו השתק עילה‪ .‬הוא מוסיף ואומר‪,‬‬
‫שהעיקרון של השתק העילה יחול גם אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה‪,‬‬
‫אפילו אם בתביעה המאוחרת יותר נכללים פרטים שלא פורטו בתביעה הקודמת‪ .‬לכן‪ ,‬התביעה‬
‫השנייה נדחית‪ .‬אין אמנם חפיפה מוחלטת‪ ,‬אך הן זהות ביסודן‪ .‬השאלה היא‪ ,‬ביסוד הדברים‪ ,‬למי‬
‫הזכויות‪ .‬עדיין הזכויות האלה במקורן נובעות מהעילה הראשונה‪ .‬בית המשפט אומר לצדדים‪,‬‬
‫שהוא רוצה שהם ירכזו את כל העניינים הקשורים יחדיו כדי לסיים הכל בפעם אחת‪ .‬אם מתוך‬
‫עילה מסוימת יבקשו רק סעד אחד או יתמקדו בעניין אחד‪ ,‬לא ניתן יהיה בהמשך לתבוע את‬
‫הדברים הנוספים‪.‬‬

‫לסיכום!‬

‫מהי עילה אחת – בית המשפט נוקט פרשנות רחבה והוא כולל את מכלול העילות הקשורות זו לזו‪,‬‬
‫שניתן היה לרכזן לכדי תביעה אחת‪.‬‬

‫העילה נדונה לגופה (והוכרעה על ידי בית המשפט)‪:‬‬ ‫‪)2‬‬

‫בשיעור הקודם דיברנו על הסתלקות מתביעה (שאדם לא רוצה להמשיך עם התביעה‪ ,‬מסיבותיו‬
‫שלו)‪ ,‬בית המשפט מקבל את הבקשה ונותן רשות – אז התביעה מופסקת‪ .‬אין כאן השתק עילה‪ ,‬כי‬
‫בסופו של דבר העילה לא נדונה לגופה‪ ,‬בית המשפט לא הכריע בעילה לגופה‪ .‬אותו הדין לגבי‬
‫מחיקה על הסף‪ .‬הגשנו תביעה‪ ,‬ביקשנו למחוק על הסף‪ ,‬האם אפשר להגיש תביעה מחדש?‬
‫התשובה היא כן‪ ,‬כי התנאי השני לא מתקיים‪ .‬כאשר התביעה נמחקת על הסף‪ ,‬בית המשפט לא דן‬
‫בעילה ולא פסק בה‪ ,‬לכן לא מהווה מעשה בית דין‪ .‬הרכיב השני לא מתקיים‪.‬‬

‫רע"א ‪ 309/89‬פאיז נ' פאיז‪:‬‬

‫האישה תובעת בעלות משותפת או על ‪ 50%‬מהדירה‪ ,‬מכוח הלכת השיתוף‪ .‬הדירה רשומה על שם‬
‫הבעל‪ ,‬והאישה טוענת ש‪ 50%-‬בבעלותה מכוח חזקת השיתוף‪ .‬היא הגישה תביעה‪ ,‬נקבע דיון‪,‬‬
‫התובעת לא הופיעה לדיון‪ ,‬לכן בית המשפט דוחה את התביעה‪ .‬לבית המשפט יש סמכות‪ ,‬אם בעל‬
‫דין לא מגיע לדיון‪ ,‬לדחות את התביעה‪ .‬גברת פאיז הגישה תביעה חדשה‪ .‬בעלה לשעבר טען‪ ,‬שהיא‬
‫לא יכולה לעשות את זה כי יש השתק עילה‪ .‬האישה טענה‪ ,‬שאין השתק עילה כי העילה לא נדונה‬
‫לגופה ונדחתה על ידי בית משפט‪ ,‬לא התקיים הליך הוכחות‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בית המשפט העליון פסק (ש' לוין)‪ ,‬שכאשר תביעה נדחית בשל היעדר התייצבות של התובע‪ ,‬קם‬
‫לנו מעשה בית דין‪ ,‬יש השתק עילה‪ .‬בית המשפט קבע‪ ,‬שכאשר תביעה נדחית מדובר במעשה‬
‫בית‪-‬דין‪.‬‬

‫המרצה מדגיש ‪ ,‬שזה שדחו את התביעה שלה‪ ,‬זה לא אומר שהיא לא יכלה להגיש ערעור‪ .‬כשבית‬
‫המשפט דוחה‪ ,‬אפשר להגיש בקשה לביטול פסק דין‪ .‬האישה לא בחרה ללכת לפי האפיקים האלה‪,‬‬
‫לכן היא לא תיקנה את מצבה‪ ,‬ואז העניין הסתיים – יש השתק עילה‪.‬‬

‫תביעה נדחית על הסף‪ ,‬מה זה אומר (לפי תקנה ‪?)101‬‬ ‫‪‬‬

‫ע"א ‪ 54/87‬אמגר נ' ק‪.‬מ‪.‬א‪:‬‬

‫בית המשפט פסק ‪ ,‬שכאשר תובענה נדחית על הסף‪ ,‬אם זה מחמת התיישנות או מחמת כל סיבה‬
‫אחרת מהסיבות שמנויות בתקנה ‪ ,101‬אז קם השתק עילה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬התנאי השני שדורש‬
‫שהעילה תידון לגופה – מתקיים‪.‬‬

‫מהן העילות לדחייה על הסף?‬

‫מעשה בית דין‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫חוסר סמכות‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
‫כל נימוק אחר (כולל גם התיישנות)‪.‬‬ ‫‪.3‬‬

‫יש היגיון בפסיקה של בית המשפט העליון‪ .‬המרצה סבור‪ ,‬שאם מגישים תביעה נגד מישהו‪,‬‬
‫והעילה התיישנה‪ ,‬והצד השני מבקש לדחות אותה על הסף (בית המשפט מאשר את זה)‪ ,‬אז‬
‫הטיעון יהיה תקף לגבי כל תביעה שאגיש לגבי אותה עילה‪.‬‬

‫התביעות תהיינה בין אותם הצדדים או חליפיהם‪:‬‬ ‫‪)3‬‬

‫ראוי לציין‪ ,‬שכל התנאי האלה מצטברים‪ .‬בנוגע לתנאי השלישי‪ ,‬הוא חוזר גם בדיון של השתק‬
‫הפלוגתא‪ .‬התנאי אומר‪ ,‬שאם הצדדים "רבים" ביניהם‪ ,‬בית המשפט נותן פסק דין מסוים‪ ,‬ואז‬
‫מגיע צד שלישי (שלא קשור לצד השני או לראשון‪ ,‬אינו חליף של אחד מהם) וטוען לבעלות על‬
‫הבניין למשל – התביעה בין א' ו‪-‬ב' לא מחייבת את ג'‪ .‬לגבי הצד השלישי אין השתק עילה‪.‬‬

‫כלל יסוד הוא ‪ ,‬שכל אדם זכאי לזכות טיעון בפני בית משפט‪ ,‬שיוכל להציג את הטיעונים שלו‪\ .‬‬

‫‪28/03/2011‬‬

‫נושא השיעור – מעשה בית‪-‬דין‪:‬‬

‫השתק עילה‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫השתק פלוגתא‪.‬‬ ‫‪.2‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בשיעור הקודם התחלנו לדבר על מעשה בית דין‪ .‬ראינו שהוא יכול לבוא לידי ביטוי בשני המקרים‬
‫המתוארים דלעיל‪ .‬השתק עילה – אי אפשר להגיש תביעה נוספת בגין אותה עילה נגד אותם‬
‫צדדים‪ .‬אם מישהו הגיש תביעה והיא נמחקה על הסף – אפשר להגיש פעם נוספת‪ ,‬כי אין השתק‬
‫עילה בהקשר הזה‪.‬‬

‫השתק פלוגתא‪:‬‬

‫ע"א ‪ 246/66‬קלוזנר נ' שמעוני‪:‬‬

‫בית המשפט נתן את ההגדרה מהו השתק פלוגתא והיא אומרת‪ ,‬שאם במשפט הראשון הועמדה‬
‫במחלוקת שאלה עובדתית מסוימת‪ ,‬שהייתה חיונית לתוצאה הסופית‪ ,‬והיא הוכרעה שם בפירוש‬
‫או מכללא‪ ,‬כי אז יהיו אותם בעלי דין וחליפיהם מושתקים מלהידיין לגביה מחדש במשפט השני‬
‫חרף אי הזהות בין העילות של שתי התביעות‪.‬‬

‫להלן התנאים של השתק פלוגתא‪:‬‬

‫שאלה עובדתית‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫חיונית לתוצאה הסופית‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫שהוכרעה בפירוש או מכללא‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫אותם בעלי דין או חליפיהם מושתקים‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫רוב "הבעיה" בנושא זה היא זהות בעלי הדין‪ .‬ראוי לציין‪ ,‬שעל מנת שהכרעה של בית משפט תיצור‬
‫השתק פלוגתא‪ ,‬נדרש שבית המשפט יכריע בנוגע לאותה שאלה באופן ברור‪ .‬למשל‪ ,‬שאלה של‬
‫קיום הסכם – האם ההסכם תקף או אינו תקף‪ .‬החלטה של בית משפט שמנוסחת "שלא הוכח"‬
‫דבר מה‪ ,‬לא יוצרת השתק פלוגתא‪.‬‬

‫בית המשפט יכול להכריע ב‪ 3-‬אופנים‪:‬‬

‫שהשאלה העובדתית מתקיימת‪ ,‬אז קם השתק פלוגתא‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫בית המשפט מכריע בצורה שלילית – בית המשפט עונה על השאלה העובדתית בצורה‬ ‫‪.2‬‬
‫שלילית‪ ,‬אז קם השתק פלוגתא‪.‬‬
‫לא הוכח העניין שעלה במקרה – אז התביעה לא תמנע דיון בהליך עתידי אם השאלה‬ ‫‪.3‬‬
‫תעלה מחדש‪ .‬אין השתק פלוגתא‪ .‬למשל‪ ,‬התובע לא הצליח להוכיח שיש לו מוניטין‬
‫במוצר‪.‬‬

‫יש לשים לב‪ ,‬שמדובר בשאלה עובדתית (ואז יכול להתקיים השתק פלוגתא)‪ ,‬כלומר אם השאלה‬
‫היא משפטית – אין השתק פלוגתא‪.‬‬

‫השאלה העובדתית צריכה להיות חיונית לתוצאה הסופית – קיום מוניטין בתביעה לגניבת עין‬
‫היא חיונית‪ .‬אם בית המשפט קובע קביעות עובדתיות שלא הכרחיות להכרעה שלו‪ ,‬אז הוא לא‬
‫בהכרח הקדיש לה את כל תשומת הלב הנדרשת‪ .‬שאלה שולית לא יוצרת השתק פלוגתא‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בית המשפט נדרש לקבל החלטה בסוגיות שבעניינים שהם לא בסמכותו‪ ,‬אגב אורחא‪ ,‬תקנה ‪– 76‬‬
‫סמכות נגררת קובעת‪ ,‬שבמצב כזה לא קם השתק פלוגתא‪ ,‬ההכרעה הרלוונטית תקפה אך ורק‬
‫לאותו בית משפט‪ .‬אפשר לדון בתיק הזה אבל ההכרעה הזו לא יוצרת השתק פלוגתא‪.‬‬

‫זהות הצדדים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫בשיעור שעבר דיברנו על השתק עילה‪ ,‬כאשר ראינו שאחד התנאים הוא זהות הצדדים‪ ,‬זה רלוונטי‬
‫גם להשתק פלוגתא וגם להשתק עילה‪.‬‬

‫ע"א ‪ 258/88‬פיכטנבוים נ' רשם המקרקעין‪:‬‬

‫דובר על מקרקעין שנמצאים בבסיס המחלוקת‪ .‬פיכטנבוים ואשתו היו החוכרים לדורות של‬
‫המקרקעין‪ .‬האישה מכרה את המקרקעין לצד שלישי‪ .‬השאלה היא‪ ,‬האם האישה היא בעלים של‬
‫כל הבית? התשובה היא לא‪ ,‬המקרקעין בבעלות משותפת של בני הזוג‪ .‬במצב כזה‪ ,‬אחד מבעלי‬
‫הזוג לא יכול למכור את כל המקרקעין אלא רק ‪ .50%‬הגברת מכרה את כל הדירה‪ ,‬היה בידה‬
‫ייפוי כוח‪ ,‬היא מכרה גם את החלק שלה וגם את החלק של בעלה‪ .‬ייפוי הכוח זה מסמך משפטי‬
‫מחייב שצד אחד מעניק לצד שני זכויות‪ .‬בשלב הזה‪ ,‬מר פיכטנבוים ואשתו מסוכסכים‪ .‬האיש‬
‫אומר שהוא לא התיר לאשתו לשעבר למכור את החלק שלו‪ .‬הוא טען‪ ,‬שייפוי הכוח מזויף ושאת‬
‫התמורה עבור הדירה הוא לא קיבל‪.‬‬

‫בהליך הראשון ‪ ,‬מר פיכטנבוים תובע את רשם המקרקעין והרוכשים‪ .‬הוא ביקש שיחזירו לו את‬
‫הקרקע ויפצו אותו‪ .‬הוא טען‪ ,‬שהם התרשלו לגלות שייפוי הכוח הוא מזויף ושנגרם לו נזק‪ .‬בית‬
‫המשפט פסק‪ ,‬שיש לדחות את התביעה ואמר שייפוי הכוח היה תקף ולא מזויף‪ .‬ניתן פסק דין‪ ,‬מר‬
‫פיכטנבוים לא ערער עליו‪ ,‬פסק הדין נעשה חלוט‪ .‬לאחר כמה שנים‪ ,‬מר פיכטנבוים הגיש תביעה‬
‫נוספת‪.‬‬

‫בהליך השני‪ ,‬מר פיכטנבוים הגיש תביעה נגד רשם המקרקעין ומנהל מקרקעי ישראל‪ .‬התביעה‬
‫היא אותה תביעה‪ ,‬הוא טען שמכרו את חלקו במקרקעין מכוח ייפוי כוח מזויף‪ ,‬שהייתה‬
‫התרשלות של הנתבעים‪ .‬רשם המקרקעין טען‪ ,‬שיש השתק פלוגתא – השאלה של ייפוי הכוח היא‬
‫שאלה עובדתית‪ ,‬שהוכרעה בפירוש‪ .‬עם זה אין בעיה‪ .‬מנהל מקרקעין ישראל אף הוא בא ואמר‬
‫שיש פה השתק פלוגתא‪ ,‬שבית המשפט קבע בהליך קודם שייפוי הכוח תקף‪ .‬מנגד מר פיכטנבוים‬
‫טען‪ ,‬שלגבי מנהל מקרקעי ישראל אין השתק פלוגתא כי הוא לא היה צד בהליך הראשון‪.‬‬

‫בית המשפט העליון פסק ‪ ,‬שנכון שהגישה היא זהות בין הצדדים – ואין במקרה האמור זהות כזו‪,‬‬
‫אבל כן יש לקבל את הטענה של מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬שמדובר בהשתק פלוגתא‪ .‬בית המשפט‬
‫פסק‪ ,‬שקיים השתק פלוגתא גם לגבי צד שלא היה בהליך הקודם‪ .‬בית המשפט קבע זאת מאחר‪,‬‬
‫שהרעיון של השתק פלוגתא‪ ,‬הטעם לכך‪ ,‬שהוא נועד להעניק לכל אחד את יומו בפני בית המשפט‪.‬‬
‫כל אחד זכאי לקבל הזדמנות לעמוד בפני בית המשפט ולהציג את עמדתו‪ ,‬וברגע שהייתה‬
‫הזדמנות אחת והוא הציג את עמדתו‪ ,‬אין לו אפשרות לעשות את זה שוב ושוב‪ .‬מר פיכטנבוים לא‬
‫הצליח בהליך הראשון‪ ,‬לכן אין לו אפשרות לעשות את זה שוב‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫ההלכה היא ‪ ,‬אם בהליך שני יש צד חדש שלא היה מעורב בהליכים הקודמים‪ ,‬אבל הצד החדש‬
‫הוא זה שמעוניין להתבסס על השתק הפלוגתא‪ ,‬אז בית המשפט יאפשר לו – לא נגרם אי צדק‪ ,‬כי‬
‫השתק הפלוגתא מופעל על צדדים שנטלו חלק בהליכים קודמים (היה להם "יומם" בבית‬
‫ההמשפט)‪ .‬בית המשפט קיבל את הטענה של השתק הפלוגתא שמופעלת כלפי מר פיכטנבוים‪ ,‬אין‬
‫לו כל זכות לטעון אותה‪ .‬הצד החדש מסתמך על השתק הפלוגתא‪.‬‬

‫אירוע אחר שיבהיר את ההלכה‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫בתביעה הראשונה‪ ,‬התובע מגיש תביעה נגד רשם המקרקעין‪ ,‬בית המשפט קבע לעניין ייפוי הכוח‬
‫שהוא מזויף‪ ,‬ופסק לטובת התובע‪ .‬בהליך השני‪ ,‬התובע מגיש תביעה נגד רשם המקרקעין ומוסיף‬
‫גם את מנהל מקרקעי ישראל‪ .‬המנהל הוא צד חדש‪ .‬במקרה זה ייפוי הכוח טוב לתובע‪ .‬למנהל אין‬
‫את יומו בבית המשפט‪ ,‬אין השתק פלוגתא כלפי מנהל מקרקעי ישראל‪ .‬לא ניתן להסתמך על‬
‫השתק הפלוגתא כנגד הצד החדש‪.‬‬

‫ע"א ‪ 1041/97‬סררו נ' נעלי תומרס‪:‬‬

‫האדון סררו שעובד אצל נעלי תומרס‪ ,‬הוא איש תחזוקה‪ ,‬יש לו פגיעה בצוואר‪ ,‬עבר ניתוח‬
‫וטיפולים‪ ,‬השבתה ונכות‪ .‬הוא מגיש תביעה לביטוח לאומי‪ ,‬שהפגיעה היא כתוצאה מתאונת‬
‫עבודה‪ .‬הוא ביקש תשלום דמי נכות מהמל"ל‪ .‬המל"ל דחה את התביעה שלו‪ ,‬שהפגיעה לא קרתה‬
‫בזמן העבודה‪ ,‬לכן הוא לא זכאי לפיצוי הזה‪ .‬יש הליכי ערעור‪ ,‬ועדת ערער‪ ,‬שאפשר להגיש לבית‬
‫דין לעבודה‪ .‬סררו ממצה את כל ההליכים‪ ,‬כאשר כולם פוסקים נגדו – שהוא לא נפגע במהלך‬
‫העבודה‪.‬‬

‫סררו לא מצליח לקבל פיצויים מהמל"ל‪ ,‬אז הוא מבקש לקבל פיצוי מהמעסיק – בהליך השני‪.‬‬
‫מדובר באותה תביעה בדיוק רק כלפי צד שני שלא היה מעורב בהליך הראשון‪ .‬נעלי תומרס‬
‫(המעסיק) טוענים‪ ,‬שהם הצד החדש ולכן יש השתק פלוגתא (לפי הלכת פיכטנבוים)‪.‬‬

‫אחד ממנהלי נעלי תומרס הוא קרוב משפחה של סררו‪ .‬אותו מנהל בהליכים מול מל"ל העיד‬
‫לטובתו של סררו‪ ,‬הוא אמר בהליך הראשון שהוא אכן נפגע בתאונת עבודה (הרי שביטוח לאומי‬
‫משלם ולא המעביד)‪ ,‬אבל כאן הוא אמר משהו אחר‪ .‬סררו טען‪ ,‬שעצם העובדה שמנהל מטעם‬
‫המעסיק שינה גרסתו‪ ,‬יש בכך כדי להקים מניעות כלפיו שהוא לא יכול לטעון השתק‪ ,‬הרי שהוא‬
‫הודה בהליך קודם שזה נגרם בעבודה‪.‬‬

‫בית המשפט העליון פסק ‪ ,‬שבאופן עקרוני הלכת פיכנטבוים בתוקף‪ ,‬אבל כן יש נסיבות שונות‪.‬‬
‫הצד השני היה עד בהליך הראשון‪ ,‬ושם הוא העיד שהייתה תאונת עבודה‪ ,‬לכן זה לא יהיה צודק‬
‫לאפשר לו עכשיו להתבסס על השתק פלוגתא שלא הייתה תאונת עבודה‪ .‬ההתנהגות שלו באחד‬
‫המקרים היא חסרת תו"ל‪ ,‬בתביעה הראשונה או השנייה‪ .‬בנסיבות האלה בלבד‪ ,‬בית המשפט אמר‬
‫שהלכת פיכנטבוים לא תחול – ואין השתק פלוגתא‪.‬‬

‫שיעורי בית‪:‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫לקרוא‪ :‬ע"א ‪ 5610/93‬זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה‪ ,‬פד"י נא(‪.68 ,)1‬‬

‫‪04/04/2011‬‬

‫נושא השיעור – מעשה בית‪-‬דין‪:‬‬

‫השתק פלוגתא‪:‬‬

‫ישנה דרישה של זהות הצדדים כדי שיקום השתק פלוגתא‪ .‬הצד החדש יאפשרו לו להשתמש‬
‫בהשתק פלוגתא‪.‬‬

‫אם מגיעה אותה שאלה‪ ,‬בין אותם צדדים‪ ,‬לאותו בית משפט – פעמיים‪ .‬האם זה ייתכן?‬

‫ע"א ‪ 5610/93‬זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה‪:‬‬

‫זלסקי הוא קבלן בניין‪ ,‬הוא התייעץ עם הוועדה המקומית‪ ,‬הוא רצה לבנות ‪ 16‬דירות‪ .‬התובע רצה‬
‫לקנות קרקע ולמכור ברווח‪ ,‬חשוב היה לו לדעת כמה דירות אפשר לבנות על השטח‪ .‬הוא ניגש‬
‫לוועדה הנ"ל‪ ,‬שאל כמה הוא יכול לבנות‪ .‬הוועדה אמרה לו ‪ 16‬דירות‪ .‬זלסקי קנה את הקרקע‪.‬‬
‫הוא הבין שהוא לא יכול בכלל כרגע‪ ,‬כאשר כמה שנים לאחר מכן הוא לא מממש את זכותו לבנות‪.‬‬
‫הוא הסתמך על המצג של הוועדה‪ ,‬קנה את הקרקע‪ ,‬אז גילה שהוא לא יוכל לבנות כפי שהאמין‪.‬‬
‫הוא מכר את הקרקע ברווח‪ ,‬ואז תבע את הוועדה לתכנון ולבנייה לפיצוי על הטעייה‪ ,‬שהיא נהגה‬
‫ברשלנות שגרמה לו הפסד‪ ,‬נגרם לו נזק‪.‬‬

‫השאלה הייתה‪ ,‬כיצד יש לחשב את הנזק?‬

‫בית המשפט העליון פסק‪ ,‬שהתובע ציפה לבנות על הקרקע ‪ 16‬דירות ועכשיו ניתן לבנות רק ‪12‬‬
‫דירות‪ ,‬לכן צריך לפצות בגובה ההפרש בין הסכום שקנה לרווח שקיבל מהמכירה‪ .‬זה היה בהליך‬
‫הראשון – מחיר קנייה פחות מחיר מכירה‪ ,‬זה שווה הפיצוי‪ .‬מה שבית המשפט לא נתן דעתו אליו‬
‫הוא‪ ,‬שזלסקי מכר את הקרקע בסכום גבוה מהסכום שקנה‪ .‬לכן‪ ,‬לכאורה לא מגיע לו פיצוי‪.‬‬

‫בית המשפט המחוזי נתן את הקביעה העובדתית (זה חזר למחוזי לאחר שבית המשפט העליון נתן‬
‫את הנוסחה)‪ .‬בית המשפט פסק‪ ,‬שלא מגיע לו פיצוי‪ .‬התובע הגיש ערעור לבית המשפט העליון‪.‬‬
‫עלתה הטענה‪ ,‬שיש סופיות הדיון‪ ,‬לכן זלסקי לא יכול לחזור לבית המשפט העליון לאחר שכבר‬
‫פסק בעניין זה‪.‬‬

‫בית המשפט העליון (אור) פסק ‪ ,‬שאי אפשר לפנות לבית המשפט פעם נוספת (זה הכלל)‪ ,‬יש את‬
‫עיקרון סופיות הדיון‪ ,‬אין ערעור על החלטה של בית המשפט העליון‪ .‬ככלל‪ ,‬אי אפשר לעשות את‬
‫זה אבל יש חריגים‪ .‬אחד מהם הוא כאשר בהחלטה הראשונה נפלה טעות מהותית‪ ,‬שיכולה לגרום‬
‫לאי צדק של ממש‪ .‬טעות רגילה לא תאפשר פנייה נוספת‪ .‬הטעות צריכה להיות ברורה‪ ,‬שגורמת‬
‫לאי צדק של ממש‪ .‬במצב כזה‪ ,‬יהיה אפשר לדון שוב בשאלה של אותם צדדים‪ .‬הנוסחה שבית‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫מציע היא‪ ,‬שנפלה טעות מהותית באיך לחשב את הפיצוי‪ ,‬שבית המשפט לא נתן את דעתו שערך‬
‫הקרקע עלה בכל המדינה‪ .‬לכן‪ ,‬הנוסחה בהליך השני מביאה תוצאה צודקת יותר – זלסקי מכר‬
‫את הקרקע כקרקע שאפשר לבנות עליה פחות מ‪ 16-‬דירות‪.‬‬

‫את הנזק צריך לחשב באופן הבא ‪ :‬המחיר של הקרקע היום שאפשר לבנות עליה ‪ 16‬דירות פחות‬
‫המחיר של קרקע שאפשר לבנות עליה ‪ 12‬דירות‪ .‬צריך להביא שמאי להעריך את הקרקע‪.‬‬

‫ההלכה היא ‪ ,‬שבית המשפט יכול לדון פעם נוספת במקרים חריגים‪ .‬בהליך בין אותם צדדים‪ ,‬הכלל‬
‫הוא שבית המשפט ידון פעם אחת‪ ,‬אבל יש לכך חריג (כמו במקרה הנ"ל)‪.‬‬

‫נושא חדש – הליכי ביניים‪:‬‬

‫בקשה בכתב‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫עד עכשיו דיברנו על כתבי בית‪-‬דין שפותחים את ההליך (כתב תביעה‪ ,‬הגנה‪ ,‬תשובה)‪ ,‬מסמכים‬
‫שפותחים הליך (למשל‪ ,‬המרצת פתיחה‪ ,‬תובענה ייצוגית)‪ .‬כאשר אנו מדברים בקשה בכתב‪ ,‬מדובר‬
‫בכתב בית‪-‬דין בהליך ביניים‪ ,‬בהליך שכבר נפתח‪ .‬ככלל‪ ,‬זה לא פותח את ההליך‪ ,‬זה לגבי הליך‬
‫שכבר מתנהל‪.‬‬

‫תקנה ‪ 240‬היא התקנה העיקרית‪ .‬לפיה‪ ,‬כל בקשה תוגש בכתב אם אין הוראה מפורשת בתקנות‬
‫אלה או בכל דין אחר‪ .‬הכלל הוא‪ ,‬שבהליך יש לפנות בבקשה בכתב‪.‬‬

‫בכל מה שקשור לדרך ניהול ההליך‪ ,‬לרבות הליכי ביניים ובקשות בכתב‪ ,‬לבית המשפט יש שיקול‬
‫דעת רחב לחרוג מהתקנות ‪ .‬למרות שהתקנה אומרת‪ ,‬שבקשות לבית המשפט יש להפנות בכתב‪,‬‬
‫בפועל בתי המשפט מקבלים בקשות בעל פה‪ .‬בית המשפט צריך לשקול את הדבר הבא – ברגע‬
‫שצד מבקש בקשה בעל פה במהלך הדיון‪ ,‬אז הצד השני יכול להיפגע‪ .‬הוא יכול להיפגע מאחר‬
‫והצד השני לא יודע איך להגיב‪ ,‬הרי שלא הגיע מוכן לטעון לגבי הבקשה הזאת‪ .‬לפיכך‪ ,‬במצב כזה‬
‫של חיסרון‪ ,‬בית המשפט צריך לחשוב האם הוא צריך להגן על הצד השני‪ .‬בית המשפט צריך לתת‬
‫לו הזדמנות להשיב‪ .‬בית המשפט ייתן לו ארכה להגיש לבית המשפט תגובה בכתב‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫בית המשפט יכול לתת החלטה על אתר גם אם הצד לא ידע שיגישו את הבקשה‪.‬‬

‫ישנם חריגים בתקנות – מקרים ספציפיים שהתקנות עצמן קובעות שניתן להגיש בקשה בעל פה ‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬תקנה ‪ 467‬קובעת ‪ ,‬שבקשה לעיכוב ביצוע החלטה או פסק דין יכולה להיעשות בע"פ במועד‬
‫או בסמוך למתן ההחלטה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫איך מוגשת בקשה בכתב?‬ ‫‪‬‬

‫לפי תקנה ‪ ,241‬בעל דין שמגיש בקשה בכתב יפרט את הטענות שלו‪ ,‬לצרף אסמכתאות‪ ,‬תצהיר‬
‫תומך‪.‬‬

‫בכתב תביעה רגיל‪ ,‬לא צריך לפרט את הטענות אלא לציין אותם בתמצות‪ ,‬ואילו בבקשה בכתב‬
‫צריך לפרט‪ .‬בכתב תביעה רגיל לא צריך לצרף אסמכתאות‪ .‬בקשה בכתב דומה להמרצת פתיחה‬
‫מבחינת הפרוצדורה‪.‬‬

‫מהו התצהיר?‬

‫תקנה ‪ 521‬מדברת על התצהיר‪ .‬על פי תקנה זו‪ ,‬כשמגישים תצהיר בהליך ביניים (בקשה בכתב‬
‫היא בהליך ביניים)‪ ,‬הוא צריך להיות מבוסס על מה שמכונה מיטב האמונה‪ .‬זה בשונה מידיעה‬
‫אישית‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪(241‬א)‪ ,‬תצהיר שלא צורף לבקשה בעת הגשתה‪ ,‬לא יצורף לה אלא ברשות‬ ‫‪‬‬
‫בית המשפט‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪(241‬ג)‪ ,‬למשיב ניתנים ‪ 20‬ימים מיום שהומצאה לו הבקשה להגיב עליה‪ .‬זהו הכלל‪,‬‬
‫אך לבית המשפט יש סמכות לקבוע מועד אחר‪ .‬בית המשפט רשאי לתת פחות זמן‪ .‬התשובה של‬
‫המשיב צריכה לעמוד בכל הקריטריונים‪ ,‬של פירוט הטענות‪ ,‬צירוף האסמכתאות ולהיות מלווה‬
‫בתצהיר תומך (בדיוק כמו הבקשה)‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪241‬ג(‪ ,)1‬המבקש רשאי להשיב לתשובת המשיב תוך ‪ 10‬ימים‪ ,‬אלא אם כן בית‬
‫המשפט קובע מועד אחר‪.‬‬

‫בתצהיר אסור לחתום בשם אדם אחר‪ .‬יש לציין‪ ,‬שמתמחה לא יכול לחתום על מסמכים באופן‬
‫כללי‪.‬‬

‫איך בית המשפט מקבל החלטה?‬

‫על פי תקנה ‪(241‬ד)‪ ,‬בית המשפט או הרשם רשאים להחליט על יסוד הבקשה והתשובות לבקשה‬
‫בלבד או אם ראה צורך בכך לאחר חקירת המצהירים על תצהיריהם‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬על פי‬
‫התקנה בית המשפט לא חייב לנהל דיון בבקשה כדי לקבל החלטה‪ ,‬לא חייב לתת לחקור את‬
‫המצהירים‪.‬‬

‫נשאלת השאלה‪ ,‬מה יקרה אם צד אחד רוצה לחקור את המצהירים? האם אפשר לחייב את בית‬
‫המשפט לאפשר זאת?‬

‫התקנה אומרת שלא‪ .‬הפסיקה נתנה תשובה אחרת‪.‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬

‫ע"א ‪ 2508/98‬מתן מערכות נ' מילטל תקשורת‪:‬‬

‫בית המשפט העליון פסק ‪ ,‬שלצדדים יש זכות לחקור את המצהירים של הצד השני‪ ,‬לכן במצב‬
‫כזה בית המשפט יהיה חייב לקבוע את המועד לדיון בפניו‪.‬‬

‫להלכה זו יש חריג – רע"א ‪ 5693/98‬בנק לאומי נ' ארט בי‪:‬‬

‫בית המשפט העליון קבע ‪ ,‬שנכון שיש חובה לתת אפשרות לחקור את המצהירים‪ ,‬אך מי שקובע‬
‫את היקף החקירה הוא בית המשפט‪ .‬בית המשפט אמר‪ ,‬שמתוך הסמכות לקבוע את היקף‬
‫החקירה‪ ,‬בנסיבות מסוימות בית המשפט רשאי שלא לאפשר לחקור בכלל‪ ,‬וזה אם ניתן יהיה‬
‫לחקור את המצהירים בשלב מאוחר יותר של הדיון‪.‬‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬בית המשפט מקבל החלטה אחרי שהוא שומע את ‪ 2‬הצדדים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יש‬
‫נסיבות מיוחדות שבית המשפט מקבל החלטה רק כשהוא שומע את המבקש‪ .‬זה מקרה של צו על‬
‫פי צד אחד‪.‬‬

‫מהו צו על פי צד אחד?‬ ‫‪‬‬

‫תקנה ‪(244‬א) קובעת‪ ,‬שאם נוכח בית המשפט או הרשם שהשהייה הכרוכה בדיון בדרך הרגילה‬
‫עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור‪ ,‬רשאי הוא‪ ,‬בלי שניתנה הודעה למשיב‪ ,‬ליתן צו על‬
‫פי צד אחד‪ ,‬עם הוראות לעניין הוצאות ובעניינים אחרים‪ ,‬לרבות ערובה לשיפוי המשיב‪ ,‬ככל‬
‫שייראה לו‪.‬‬

‫‪11/04/2011‬‬

‫נושא השיעור ‪ -‬בקשות בכתב‪:‬‬

‫הבקשות בהליכי הביניים צריכות להיעשות בדרך של בקשה בכתב‪ .‬מגישים בקשה בצורה‬
‫מפורטת‪ ,‬צריכה לכלול אסמכתאות ולצרף תצהיר שתומך בעובדות הבקשה‪ .‬אם הבקשה היא‬
‫משפטית ואין עובדות שעומדות בבסיס הבקשה‪ ,‬אין צורך להגיש תצהיר‪ .‬הדיון ייערך במעמד שני‬
‫הצדדים‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שבית המשפט צריך לשמוע גם את המשיב‪ ,‬אבל יש מקרים מיוחדים‬
‫שבית המשפט נדרש לקבל החלטה לפני שהוא שומע את הצד השני‪ ,‬שזה בקשה במעמד צד אחד‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(244‬ב)‪ ,‬בעל דין שנפגע על ידי הצו רשאי לבקש ביטולו תוך ‪ 30‬ימים מיום שהומצאו לו‬
‫עותק הבקשה והצו‪.‬‬

‫זה שבית המשפט מקבל החלטה במעמד צד אחד‪ ,‬אז ההחלטה יוצאת וניתנת לצד השני‪ .‬למשל‪,‬‬
‫במצב של עיקול הרבה פעמים מגלים את זה בדיעבד‪ ,‬לאחר שכבר נתקבל עיקול על החשבון‪ .‬זה‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫כדי למנוע מצב שיוטל עיקול על חשבון ריק‪ ,‬ואז אין לו כל משמעות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בית המשפט כן‬
‫שומע את הצד השני אבל אחרי שהוא קיבל החלטה‪ ,‬שניתן להפוך אותה‪ ,‬במעמד צד אחד‪.‬‬

‫חובת התייצבות של נותני תצהירים‪:‬‬

‫מי שמגיש בקשה בכתב‪ ,‬צריך לצרף תצהיר שתומך את העובדות בבקשה‪ .‬לאחר שבית המשפט‬
‫קובע את המועד לדיון מסוים‪ ,‬נשאלת השאלה‪ ,‬מי חייב להתייצב בדיון‪ .‬לפי תקנה ‪(522‬א)‪ ,‬בעל‬
‫דין שנתן תצהיר בהליך ביניים חייב להופיע לדיון לשם חקירתו‪ ,‬אלא אם כן הודיע בעל הדין‬
‫שכנגד‪ ,‬בהודעה בכתב לבית המשפט‪ ,‬שהוא מוותר על חקירתו של המצהיר‪.‬‬

‫אם בעל דין הוא המצהיר – ברירת המחדל שהוא צריך להגיע לדיון בבקשה‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫לפי תקנה ‪(522‬ב)‪ ,‬נותן התצהיר איננו בעל דין ‪ ,‬ובמצב כזה – בעל הדין שמעוניין לחקור את נותן‬
‫התצהיר צריך לדרוש מבעל הדין שמטעמו ניתן התצהיר את התייצבותו בדיון של נותן התצהיר‬
‫לצורך חקירתו‪.‬‬

‫המצהיר איננו בעל דין – הודעה מראש כדי לדרוש שהמצהיר יתייצב בדיון‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫אם נותן התצהיר לא הגיע לדיון (נדרש לכך או שהיה בעל דין)‪ ,‬אז התצהיר לא ישמש כראיה‪ ,‬אלא‬
‫ברשות מיוחדת מבית המשפט או הרשם‪ ,‬לפי תקנה ‪(522‬ג)‪.‬‬

‫הסתמכות על ראיות בהליך ביניים‪:‬‬

‫נשאלת השאלה‪ ,‬מה דינן של הראיות האלה (למשל‪ ,‬תצהיר)?‬

‫תקנה ‪(246‬א) קובעת‪ ,‬שראייה שהובאה בהליך ביניים‪ ,‬רשאי בעל להסתמך עליה במהלך הבאת‬
‫ראיותיו‪ ,‬בכל הליך אחר שבתובענה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬שני בעלי הדין יכולים להסתמך על הראייה‬
‫הזו‪ ,‬והיא לא רק לשימוש בית המשפט בדיון בבקשת הביניים‪.‬‬

‫תקנה ‪(246‬ב) קובעת‪ ,‬שבעל דין שכנגד רשאי להתנגד להבאת הראייה מטעם שבדין‪ ,‬ואם הובאה‬
‫הראייה בדרך של עדות‪ ,‬בעל פה או בתצהיר – רשאי הוא גם לדרוש חקירת העד‪ ,‬והכל אם עשה כן‬
‫בשעת הבאת הראייה בהליך הביניים ובין אם לאו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ישנם מקרים שבהם מוגשת‬
‫ראייה במהלך הבקשה בכתב‪ ,‬והחלטנו שלא לחקור את המצהיר של הצד השני בשלב הזה‪ ,‬אז‬
‫נהיה רשאים בהליך מאוחר יותר לחקור אותו‪.‬‬

‫תקנה ‪(246‬ג) קובעת‪ ,‬שבית המשפט רשאי שלא להרשות חקירה נוספת של עד בנושא שכבר נחקר‬
‫עליו‪ ,‬אם ראה בכך משום הארכת הדיון שלא לצורך‪.‬‬

‫נושא חדש – הליכי ביניים‪:‬‬

‫סעדים זמניים – כללי‪:‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫תקנה ‪ 1‬מגדירה מהו סעד זמני ‪ .‬לפיה‪ ,‬מדובר בסעד שניתן להבטחת קיומו התקין של ההליך או‬
‫ביצועו היעיל של פסק הדין‪ .‬בית המשפט מתבקש לתת סעד זמני בדרך כלל לפני שהוא נותן פסק‬
‫דין‪.‬‬

‫תקנה ‪387‬א מאפשרת צילום‪ ,‬העתקה או תפיסה של נכסים העשויים לשמש ראיות במשפט‪ ,‬כאשר‬
‫קיים חשש ממשי שהמשיב או אחר מטעמו ישמידם‪ ,‬ובכך יכביד באופן ממשי על קיום ההליך‪.‬‬

‫דוגמאות לסעדים זמניים‪ :‬הטלת עיקול‪ ,‬עיכוב יציאה מהארץ‪.‬‬

‫מהו סעד זמני?‬ ‫‪‬‬

‫הסעד הזמני הוא מכוח מקור הסמכות של בתי המשפט‪ ,‬סעיף ‪ 75‬לחוק בתי המשפט‪ .‬הסעיף‬
‫קובע‪ ,‬שכל בית משפט שדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פס"ד הצהרתי‪ ,‬צו עשה‪ ,‬צו לא תעשה‪ ,‬צו‬
‫ביצוע בעין וכל סעד אחר‪ ,‬ככל שייראה לנכון בנסיבות שלפניו‪ .‬מדובר בסמכות רחבה לתת כל סעד‬
‫שנדרש‪ ,‬שכולל גם את הסעדים הזמניים‪.‬‬

‫באיזה שלבים של הדיון אפשר להגיש בקשה לסעד זמני?‬ ‫‪‬‬

‫באופן עקרוני‪ ,‬אפשר לבקש סעד זמני בכל שלב משלבי הדיון‪ ,‬לרבות במקרים שבהם עדיין אפילו‬
‫לא הוגש כתב תביעה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬ניתן לבקש עוד לפני שההליך העיקרי בכלל נפתח‪ ,‬לפי‬
‫תקנה ‪(363‬א) ‪ .‬למשל‪ ,‬צו איסור פרסום‪ .‬התנאי לבקשת סעד זמני לפני פתיחת התובענה הוא‪,‬‬
‫שהתובענה תוגש בתוך ‪ 7‬ימים ממתן הצו ‪ ,‬אלא כן בית המשפט קבע מועד אחר מטעמים מיוחדים‬
‫שיירשמו‪ .‬במצב שבו לא הוגשה תובענה במועד כאמור‪ ,‬אז הסעד הזמני פוקע‪.‬‬

‫תקנה ‪(363‬ב) מדברת על המקרה הקיצוני האחר – סעד זמני לאחר שניתן פסק דין‪ .‬התקנה‬
‫קובעת‪ ,‬שבית משפט רשאי להעניק סעד זמני בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו‪ ,‬ובמקרה‬
‫כזה‪ ,‬הבקשה יכולה להיות בעל‪-‬פה‪ ,‬ואין צורך בהתחייבות או בהמצאת ערבות‪.‬‬

‫‪02/05/2011‬‬

‫נושא השיעור – סעדים זמניים‪:‬‬

‫כללי‪:‬‬

‫סעדים זמניים הם סעדים שבית המשפט מעניק לאחד הצדדים עוד לפני שהוא פסק מי צודק ומי‬
‫לא‪ ,‬לפני שהוא מכריע ודן בתביעה העיקרית‪ .‬זה יכול להיות צו עיכוב יציאה מהארץ‪ ,‬צו עיקול‪.‬‬
‫יש להדגיש‪ ,‬שהסעדים האלה ניתנים בשלב שבית המשפט עוד לא הכריע בתיק‪.‬‬

‫מה המועדים להגיש בקשה לסעד זמני?‬ ‫‪‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫עוד לפני שהוגשה התובענה עצמה בתיק המרכזי לפי תקנה ‪(363‬א)‪ .‬בית המשפט יעניק את הסעד‬
‫הזמני אם התובענה תוגש בתוך ‪ 7‬ימים‪ .‬לבית המשפט יש סמכות על פי התקנות לשנות את‬
‫המועדים‪ .‬בנוסף‪ ,‬אפשר להגיש את הבקשה לסעד זמני גם לאחר מתן פסק הדין‪ ,‬זה כאשר‬
‫הבקשה מוגשת ממש בתכוף למתן פסק הדין‪ ,‬על פי תקנה ‪(363‬ב)‪.‬‬

‫מה הקריטריונים שבית המשפט צריך להתחשב בהם כאשר הוא שוקל האם להעניק סעד‬
‫זמני או לא – תקנה ‪:362‬‬

‫לפי התקנה‪ ,‬בית המשפט כדי שיעניק את הסעד הזמני צריך להקפיד על הדברים הבאים‪:‬‬

‫להשתכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים‬ ‫(א)‬
‫המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה הנוגעים לסעד הזמני המבוקש‪.‬‬

‫משמעות הדבר‪ ,‬שצריך להראות כבר בשלב הראשוני הזה שלכאורה יש לנו קייס‪ ,‬כלומר שיש‬
‫ראיות לכאורה מהימנות שעליהן אנו מבססים את התביעה שלנו‪ .‬צריך לקחת בחשבון שבית‬
‫המשפט בשלב הזה עדיין לא רואה או שומע את הראיות‪ ,‬את העדים וחקירותיהם‪ .‬צריך להראות‬
‫תשתית ראייתית מהימנה לכאורה‪ ,‬ובית המשפט לא בודק בשלב הזה אם אנו צודקים או לא‪.‬‬

‫בנוסף לכך‪ ,‬לכל סעד זמני קונקרטי יש דרישות משלו‪ .‬נרחיב לדבר על כך בהמשך הדיון בנושא‪.‬‬
‫בית המשפט על פי התקנה צריך לבדוק את התקיימותן של כל הדרישות הקונקרטיות של כל סעד‬
‫זמני‪ .‬למשל‪ ,‬בסעד זמני של עיכוב יציאה מהארץ – צריך להראות שהצד השני מתכוון לברוח מן‬
‫הארץ לזמן ממושך ופרמננטי‪.‬‬

‫איזון אינטרסים – בית המשפט צריך לשקול ולבחון את מידת הנזק שייגרם לנזק אם לא‬ ‫(ב)‬
‫יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב או לאדם אחר אם הסעד הזמני כן יינתן‪.‬‬

‫אם הגשתי תביעה נגד מישהו ואותו נתבע מתכוון לברוח מן הארץ‪ ,‬אז ברור שאפגע מכך כי לא‬
‫אוכל לממש את פסק הדין העתידי שאקבל לטובתי‪ .‬הרבה פעמים סעד זמני יכול לפגוע בצד ג'‬
‫שאיננו מעורב‪ ,‬זה יכול להתרחש למשל כשמדובר בסעד זמני של עיקול‪ ,‬כשמעקלים נכס‪ ,‬והרבה‬
‫פעמים הנכס שרוצים להטיל עליו עיקול לא נמצא בידיו של המשיב אלא נמצא בידיו של צד ג'‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כשרוצים לעקל חשבון בנק‪ ,‬הבנק הוא מחזיק בחשבון ולא תובעים אותו‪ ,‬אז מכל מיני‬
‫סיבות הבנק יכול להיפגע מעיקול חשבון הבנק שנמצא אצלו‪ .‬זה יכול להיות גם עיקול על כלי רכב‬
‫שנמצא בידיו של צד ג'‪ ,‬שעלול להיפגע מהעיקול הנ"ל‪ .‬בית המשפט צריך לשקול את הפגיעה‬
‫הזאת‪.‬‬

‫מאז חקיקת חוק היסוד‪ ,‬בית המשפט שוקל גם שיקולים חוקתיים‪ .‬סעד זמני יכול להיפגע בחופש‬
‫העיסוק‪ ,‬בחירות וכיו"ב‪ ,‬ולכן בית המשפט נדרש גם בעצם להתחשב בדרישות או בפסקת ההגבלה‬
‫של חוקי היסוד החדשים‪ ,‬צריך לבדוק שהפגיעה איננה עולה על הנדרש‪ ,‬שהבקשה מוגשת בתו"ל‬
‫וכיו"ב‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫הדיון המרכזי בכל הנוגע לסעדים זמניים מתרכז באותם קריטריונים‪ ,‬נידרש לבחון אם הם‬
‫מתקיימים‪ .‬אלו הדרישות המהותיות שצריכות להתקיים כדי שבית המשפט ייתן סעד זמני‪.‬‬

‫ישנן גם דרישות פורמאליות‪ .‬להלן הדרישות‪:‬‬

‫צירוף התחייבות עצמית – על פי תקנה ‪(364‬א) ‪(365 +‬ב)‪ :‬על המבקש סעד זמני לצרף‬ ‫‪.1‬‬
‫התחייבות אישית לפיצוי מי שאליו מופנה הצו בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני‬
‫אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת‪.‬‬

‫אם בדיעבד‪ ,‬אחרי שבית המשפט מעניק את הסעד הזה‪ ,‬הצו הזה פוקע ומתגלה שהמבקש היה‬
‫חסר תו"ל‪ ,‬וכן המשיב נפגע‪ ,‬המבקש צריך לפצות את הצד השני‪ .‬ישנה חובה לצרף את‬
‫ההתחייבות העצמית לפיצוי הצד השני במידה ונגרם לו נזק בשל הגשת הסעד הזמני‪.‬‬

‫ערובה – זה אומר שהתחייבתי לפצות‪ ,‬זה לא אומר שהצד השני יקבל כסף‪ .‬לפיכך‪ ,‬ברור‬ ‫‪.2‬‬
‫שלא די בהתחייבות עצמית לפיצוי‪ ,‬בית המשפט צריך לבדוק שיש התחייבות‪ ,‬בדרך כלל‪,‬‬
‫של צד ג' למלא את ההתחייבות שאני נותן‪ .‬בדרך כלל הערב הזה הוא הבנק (צד ג')‪.‬‬

‫הדרישה הנ"ל מצויה בתקנה ‪(364‬א)‪ .‬התקנה קובעת‪ ,‬שבית המשפט לא ייתן סעד זמני אלא בכפוף‬
‫להמצאת התחייבות וכן ערבות מספקת לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו אם‬
‫תיפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת‪ .‬בית המשפט רשאי לפטור מהמצאת ערבות אם‬
‫ראה שהדבר צודק וראוי ומטעמים מיוחדים שיירשמו‪.‬‬

‫עירבון – מדובר על להפקיד סכום כסף בקופת בית המשפט‪ .‬לפי תקנה ‪(364‬ב)‪ ,‬בית‬ ‫‪.3‬‬
‫המשפט רשאי לצוות על הפקדת עירבון‪ ,‬בנוסף על ההתחייבות והערבות‪ ,‬אם הדבר צודק‬
‫וראוי בנסיבות העניין‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(364‬ג)‪ ,‬הסכום של העירבון הוא ‪ .₪ 50,000‬ההתחייבות העצמית והערבות יוצרות את‬
‫הקשר המשפטי‪ ,‬אך העירבון הוא בטוחה חפצית‪ ,‬ולא סתם התחייבות שיוצרת איזשהו קשר‬
‫משפטי‪ ,‬זו בטוחה ממשית‪ .‬זה משהו שאפשר לממש אותו‪ ,‬הוא מצוי בקופת בית המשפט שם‬
‫הופקד‪ ,‬ואם נגרם נזק למי שהצו הוצא נגדו – הוא יוכל לממש את העירבון כדי לפצות את עצמו‪.‬‬
‫התקנה מגבילה את גובה העירבון ל‪ .₪ 50,000-‬זה סכום שנקבע בשנת ‪ .2001‬בית המשפט רשאי‬
‫לקבוע חובת עירבון גבוהה יותר אם הוא חושב זה מוצדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו‪.‬‬

‫מתי צריך להפקיד עירבון?‬ ‫‪‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בדרך כלל‪ ,‬לא צריך להפקיד עירבון ומספיקות הערבות וההתחייבות העצמית‪ .‬כאשר מבקשים‬
‫בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד‪ ,‬שהצד השני לא יודע בכלל שהוגשה בקשה‪ ,‬הוא לא יכול לגונן‬
‫על עצמו‪ ,‬במקרים כאלה‪ ,‬ככלל‪ ,‬בית המשפט ידרוש הפקדת עירבון‪ .‬העירבון זו בטוחה חפצית‪,‬‬
‫לכן במרבית המקרים בית המשפט מסתפק בערבות בנקאית‪ ,‬שהיא התחייבות של הבנק וניתן‬
‫יהיה לפרוע את השיק הזה‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪( 1‬סעיף ההגדרות)‪ ,‬מגדירה עירבון כערובה חפצית לקיום חיוב קיים או עתידי‪,‬‬
‫לרבות ערבות בנקאית‪.‬‬

‫‪16/05/2011‬‬

‫נושא השיעור – סעדים זמניים‪:‬‬

‫כאשר יש לנו מבקש ומשיב‪ ,‬המבקש מבקש את הסעד הזמני‪ .‬הוא צריך להוסיף לבקשה שלו‬
‫התחייבות‪ ,‬שיוצרת את החיוב המשפטי שיוטל על המבקש אם הסעד הזמני יצור נזק למשיב‪.‬‬
‫הערבות היא של צד ג' לפצות את המשיב‪ .‬בנוסף‪ ,‬יש את העירבון שהוא הבטוחה החפצית‪,‬‬
‫מפקידים סכום כסף או שווה כסף לבית המשפט‪ .‬ערבות בנקאית היא כמו כסף‪ ,‬שהבנק מתחייב‬
‫לספק סכום כסף מסוים‪ .‬הבנקים מממשים אותה בקלות רבה‪.‬‬

‫איך תוגש הבקשה לסעד זמני?‬ ‫‪‬‬

‫הבקשה תוגש בדרך של בקשה בכתב ‪ ,‬כלומר אין איזשהו חידוש‪ .‬כל בקשות שמפנים לבית‬
‫המשפט נעשים בדרך הרגילה הזו‪ .‬צריך לפרט את הטענות‪ ,‬לצרף אסמכתאות ולצרף תצהיר‪ .‬צריך‬
‫לצרף בנוסף את ההתחייבות ‪ ,‬ובית המשפט יכול לבקש ערבות ועירבון‪ .‬ההתחייבות תנוסח באופן‬
‫שקבוע (יש נוסח לכך)‪ .‬על פי תקנה ‪ – 365‬הבקשה תוגש כבקשה בכתב‪ .‬תקנה ‪ 366‬עוסקת בדיון‬
‫בבקשה‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(366‬א)‪ ,‬ישנו כלל לפיו הדיון בבקשה צריך להיעשות במעמד שני הצדדים‪ .‬מי שמגיש‬
‫את הבקשה צריך להמציא עותק למשיב‪ .‬לפי תקנה ‪(366‬ב) ישנם חריגים לכלל‪ ,‬כלומר שאם‬
‫המשיב יידע שהוגשה בקשה לסעד זמני‪ ,‬עצם הידיעה תעקר את היכולת לקבל את הסעד הזמני‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬כשרוצים לעקל את חשבון הבנק‪ ,‬אז המשיב יוכל לרוקן את החשבון‪ .‬לפי סעיף זה‪ ,‬יהיו‬
‫מקרים שבהם הדיון ייעשה במעמד צד אחד‪ ,‬שהמשיב בכלל לא יידע שהוגשה בקשה לסעד זמני‪.‬‬
‫זה יהיה במקרים של צו עיקול זמני‪ ,‬צו הגבלת שימוש בנכס וצו תפיסת נכסים‪ .‬אלו מקרים‬
‫קונקרטיים שהסעיף מונה אותם‪ ,‬שהדיון ייעשה במעמד צד אחד (אלא אם בית המשפט קבע‬
‫אחרת)‪ ,‬אבל סעיף ‪(366‬א) מותיר לבית המשפט שיקול דעת רחב להחליט לנהל דיון במעמד צד‬
‫אחד אם הוא רואה לנכון‪ .‬זה אם בית המשפט מתרשם שיש חשש סביר שהשהייה תסכל את מתן‬
‫הצו או תגרום למבקש נזק חמור‪.‬‬

‫תקנה ‪ – 367‬צו שהוצא במעמד צד אחד‪ .‬מדובר בצו דחוף‪ .‬מה המעמד של צו כאמור?‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫לפי תקנה ‪(367‬א)‪ ,‬אם ניתן צו לסעד זמני במעמד צד אחד‪ ,‬יקיים בית המשפט דיון במעמד ‪2‬‬
‫הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ‪ 14-‬ימים‪ ,‬מיום מתן הצו‪ ,‬ובית המשפט רשאי לקבוע‬
‫מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו‪ .‬תקנה ‪(367‬א) לא חלה על עיקול זמני‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(367‬ב)‪ ,‬צריך להמציא את הצו למשיב בתוך ‪ 3‬ימים‪ ,‬אלא אם בית המשפט קבע מועד‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬מטעמים מיוחדים שיירשמו‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(367‬ד)‪ ,‬המשיב רשאי להגיש את תמצית תגובתו לבקשה עד יומיים לפני מועד הדיון‪.‬‬
‫משמעות הדבר‪ ,‬שנותנים למשיב זמן קצר להתכונן לדיון הזה‪ .‬יכול להיות שהוא לא יספיק‪ ,‬אז‬
‫אנו לא רוצים שהמשיב יגיע לדיון ויעלה טענות שהמבקש לא ידע עליהן‪ ,‬לכן אם המשיב רוצה‬
‫להגיע לדיון ולהעלות טענות ‪ ,‬אז הוא צריך להמציא למבקש תמצית טענות‪ ,‬כדי שיידע כיצד‬
‫להתכונן לכך‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(367‬ה) ‪ ,‬מדובר בהליך של סעד זמני ורוצים שהוא ייגמר מהר‪ ,‬אז הדיון יסתיים תוך‬
‫יום אחד ‪ ,‬בית המשפט ינהל ויקבל החלטה תוך זמן זה‪ ,‬אלא אם בית המשפט ראה צורך לימי דיון‬
‫נוספים‪ ,‬שאז הדיונים הנוספים ייקבעו ככל שניתן ברציפות‪ .‬סיכום טענות בעלי הדין יהא בעל פה‬
‫לאחר הבאת הראיות‪ ,‬אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪ – 368‬עיון מחדש ‪ :‬בית המשפט נתן סעד זמני‪ ,‬כשמו כן הוא‪ ,‬זה לא החלטה‬
‫קבועה ואין מעשה בית‪-‬דין‪ .‬בית המשפט שהוציא ונתן את הסעד הזמני יכול לדון בעניין‬
‫מחדש‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(368‬א)‪ ,‬שלאחר שניתן צו זמני‪ ,‬ניתן לפנות לבית המשפט לעיון מחודש‪ ,‬אם הדבר‬
‫מוצדק בשל שינוי בנסיבות או מכיוון שהתגלו עובדות חדשות או אם מלכתחילה לא הייתה‬
‫הצדקה למתן הצו‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(368‬ב) ‪ ,‬לאחר שנתן את הצו‪ ,‬בית המשפט רשאי להותיר את הצו ללא שינוי (וללא‬
‫לשנות את ההחלטה שלו)‪ ,‬לשנות את הצו‪ ,‬לבטל את הצו‪ ,‬לתת כל החלטה אחרת במקומו‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪ – 369‬בית המשפט מחליט לשמוע את התובענה במקום הדיון בסעד הזמני ‪.‬‬
‫לפי התקנה‪ ,‬נשיא בית המשפט או שופט שהנשיא מינה לשם כך ‪ ,‬רשאי להורות על‬
‫הקדמת הדיון בתובענה במקום הדיון בסעד הזמני על מנת לייעל את הדיון ולחסוך‬
‫מזמנם של בית משפט והצדדים‪.‬‬

‫מתי הסעיף הזה רלוונטי?‬

‫בית המשפט מסתכל על הבקשה לסעד זמני והתובענה‪ ,‬ואם זה אותו הדבר (אם הטיעונים‬
‫המשפטיים הם אותם הטיעונים שיעלו בתובענה)‪ ,‬אז אין טעם לערוך ‪ 2‬דיונים שונים‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪ – 370‬פקיעת הסעד הזמני‪:‬‬

‫להלן המקרים שפוקע הסעד הזמני‪:‬‬

 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫עם הפסקת התובענה‪ ,‬עם ביצוע פסק הדין‪ ,‬בתום המועד שנקבע בו‪ ,‬לפי המוקדם‪.‬‬ ‫(‪)1‬‬
‫הסעד הזמני יפקע אם הצו‪ ,‬אם הצו ניתן לפני הגשת התובענה‪ ,‬והתובענה לא הוגשה‬ ‫(‪)2‬‬
‫במועד (בדרך כלל יש ‪ 7‬ימים‪ ,‬אבל בית המשפט יכול לקבוע אחרת)‪.‬‬
‫הצו יפקע אם הצו ניתן במעמד צד אחד ולא הומצא לצד השני כנדרש‪ ,‬תוך שלושה ימים‪,‬‬ ‫(‪)3‬‬
‫אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת בנימוקים מיוחדים שיירשמו‪.‬‬
‫עם ביטולו על ידי בית המשפט‪.‬‬ ‫(‪)4‬‬

‫הצו פקע‪ ,‬מה דינם של ההתחייבות‪ ,‬העירבון והערבות?‬ ‫‪‬‬

‫הערבות היא התחייבות של צד ג'‪ ,‬לכן לפי תקנה ‪(371‬ג)‪ ,‬כתב הערבות יוחזר למבקש הצו בתום ‪6‬‬
‫חודשים ממועד פקיעתו‪ ,‬אם לא הוגשה תובענה או בקשה לפיצויים בתוך פרק זמן זה‪ .‬בית‬
‫המשפט רשאי לקבוע אחרת‪ ,‬מטעמים מיוחדים שיירשמו‪.‬‬

‫העירבון הוא בטוחה חפצית‪ ,‬לכן לפי תקנה ‪(371‬א) ‪ ,‬אם פקע הצו רשאי בית המשפט להורות על‬
‫חילוט העירבון‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬לטובת מי שאליו הופנה הצו‪ ,‬בין לפני מתן פסק דין או לאחריו‪,‬‬
‫אם ראה שנגרם לו נזק וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין‪ .‬חילוט העירבון אינו מותנה‬
‫בהוכחת גובה הנזק שנגרם‪ ,‬אלא שנגרם לי נזק בלבד‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪(371‬ב) ‪ ,‬חילוט העירבון אינו גורע מזכותו של הנפגע ממתן הצו להיפרע באמצעות‬
‫הערובה במסגרת ההליך או באמצעות תובענה חדשה בגין כל נזק‪ ,‬ובלבד שלא ישולם פיצוי יתר‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪(371‬ד) ‪ ,‬אם העירבון לא חולט או חולט בחלקו‪ ,‬תוחזר היתרה בתוך ‪ 60‬ימים ממועד‬
‫פקיעת הצו‪ ,‬אך הוגשה בקשה לחילוט תוך ‪ 60‬הימים‪ ,‬רשאי בית המשפט לעכב את ההחזרה עד‬
‫למתן ההחלטה בבקשה‪.‬‬

‫ההתחייבות אין כל סיבה שהיא תפקע‪.‬‬

‫נושא חדש – סעדים זמניים קונקרטיים‪:‬‬

‫עיקול זמני‪:‬‬

‫העיקול בכלל נועד להבטיח את אפשרות התובע לממש את תביעתו כנגד הנתבע‪ .‬העיקול מוטל על‬
‫נכס ומגביל את יכולת הסחירות באותו הנכס או את היכולת של השימוש בנכס‪ .‬הוא מופנה כלפי‬
‫הבעלים או כל פי המחזיק בנכס‪ .‬העיקול לא משנה בעלות או זכות קניין‪ ,‬אלא הוא רק מגביל את‬
‫היכולת לעשות שימוש או לסחור בנכס‪ ,‬הוא משמר את הנכס בתמונה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫שיעורי בית‪:‬‬

‫לקרוא את סימן א' ‪ – 1‬תקנה ‪.374-383‬‬

‫‪30/05/2011‬‬

‫נושא השיעור – עיקול זמני‪:‬‬

‫עיקול זה בעצם איזשהו כלי שנועד להבטיח את האפשרות לממש את התביעה‪ ,‬אם היא תצליח‪.‬‬
‫העיקול מגביל את היכולת להשתמש בנכס או להעבירו לבעלות של מישהו אחר‪ .‬להלן מס'‬
‫דוגמאות‪:‬‬

‫הטלת עיקול על חשבון בנק – זה לא אומר שהחשבון לא נמצא בבעלות של מי שהוא‬ ‫‪.1‬‬
‫רשום על שמו‪ .‬הכסף שנמצא בחשבון עדיין שייכים לבעל החשבון אבל הוא לא יכול‬
‫לעשות שימוש בחשבון‪ ,‬הוא לא יכול למשוך את הכסף‪.‬‬
‫הטלת עיקול על דירה – זה לא אומר שהדירה לא שייכת לבעליה‪ ,‬שהוא לא יכול לגור בה‪,‬‬ ‫‪.2‬‬
‫אלא שהוא יהיה מוגבל ביכולת לעשות עסקה בדירה‪ .‬בעיקרון‪ ,‬אפשרות לעשות עסקאות‬
‫בדירה כל עוד זה לא נוגד את העיקול‪ ,‬כלומר השוכר יהיה כפוף לעיקול‪ ,‬והוא יצטרך‬
‫להתפנות במידה וימומש העיקול‪.‬‬

‫העיקול פוגע בסחירות של הנכס‪ .‬את העיקול ניתן להטיל גם על זכויות שהן לא נכס מוחשי‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬על זכות לסכום כסף מסוים יכולים להטיל עיקול‪ ,‬אבל התנאי שמדובר על זכות שכבר‬
‫התגבשה‪ .‬משמעות הדבר‪ ,‬שברור שמישהו חייב כסף‪ ,‬וזה שונה ממצב שמגישים תביעה לסכום‬
‫כסף והזכות לא התממשה עדיין (לא ניתן פסק דין בעניין)‪.‬‬

‫רע"א ‪ 5242/95‬סיגנל נ' דנבר‪:‬‬

‫זה פסק דין חשוב‪ ,‬כי הוא מתייחס למעמד של הסעד הזמני אחרי חקיקת חוקי היסוד החדשים‪.‬‬

‫בית המשפט העליון בפסק הדין קבע‪ ,‬כי לאחר חקיקת חוקי היסוד החדשים עיקול זמני לא‬
‫יינתן כדבר שבשגרה‪ .‬אם בעבר בתי המשפט נתנו את הסעד הזה בקלות‪ ,‬כעת כך כבר לא יהיה‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בתי המשפט שמקבלים בקשה לעיקול זמני‪ ,‬צריכים להחמיר יותר בהשוואה לעבר בדרישה לכמות‬
‫הראיות ואיכות הראיות‪.‬‬

‫מהן התקנות הרלוונטיות לעיקול זמני?‬ ‫‪‬‬

‫התנאים להטלת עיקול תקנה ‪(374‬ב) – דבר ראשון צריך לעמוד בדרישות הכלליות לעניין מתן‬
‫סעד זמני‪ .‬מדובר בכל אותן דרישות שעמדנו עליהן בשיעורים הקודמים‪ .‬הסעיף קובע‪ ,‬שצריך‬
‫לשכנע את בית המשפט‪ ,‬על בסיס ראיות מהימנות לכאורה‪ ,‬כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו‬
‫יכביד על פסק הדין‪.‬‬

‫יש להסביר‪ ,‬כי מדובר בדרישה של ראיות‪ ,‬שהעיקול הזמני באמת נחוץ כדי לממש את פסק הדין‪.‬‬
‫בהקשר הזה‪ ,‬ברור שנתבע שיש לו הרבה כסף‪ ,‬למשל בנק וחב' ביטוח‪ ,‬לא יצליחו להטיל עיקול על‬
‫הנכסים שלהם‪ .‬יהיה לנתבעים כאלה‪ ,‬גם אם יפסידו‪ ,‬מהיכן לשלם את הכסף‪ .‬לעומת זאת‪,‬‬
‫נתבעים שהם לא אמידים‪ ,‬שמצבם הכלכלי שהם איננו איתן‪ ,‬הנטייה של בית המשפט להטיל‬
‫עליהם עיקול זמני על נכסיהם תגדל‪ .‬צריך לסייג את זה בנאמר בפס"ד סיגנל נ' דנבר‪.‬‬

‫תקנה ‪(374‬א) – לא בכל סוג של תביעה אפשר להגיש עיקול זמני‪ .‬על פי התקנה‪ ,‬עיקול זמני אפשר‬
‫להטיל בתביעה לסכום כסף‪ ,‬תביעה נוספת היא תביעה לתובענה לדבר שבעין‪ ,‬כלומר למשהו‬
‫חפצי‪-‬קונקרטי‪ ,‬למשל מכונית או בית מסוים או מניות מסוימות‪ .‬אפשר להגיש עיקול בתביעה‬
‫כאמור רק על אותו נכס (אותו דבר שבעין)‪.‬‬

‫הפסיקה הוסיפה סוג תביעות נוסף‪ .‬לפיה‪ ,‬אפשר להגיש עיקול זמני גם לתובענות שנוגעות‬
‫להליכים של מתן הוראות (רלוונטי לכינוס נכסים‪ ,‬הכונס נדרש לפנות לבית המשפט כדי לקבל‬
‫אישור מבית המשפט למתן הוראות)‪ .‬נראה‪ ,‬אם כך‪ ,‬שלא מדובר ברשימה סגורה‪.‬‬

‫הנכס שמעוניינים לעקלו צריך להיות מוחזק בידי המשיב או בידי המבקש או בידי צד ג' ‪ .‬אם אני‬
‫מגיש תביעה ומבקש מבית המשפט שיורה להחזיר רכב שלי שמצוי אצל המשיב‪ ,‬אני יכול לבקש‬
‫להטיל עיקול‪.‬‬

‫לא על כל נכס או זכות ניתן להטיל עיקול‪ ,‬ישנן זכויות שבחקיקה ספציפית נקבע שלא ניתן להטיל‬
‫עליהן עיקול‪ .‬למשל‪ ,‬לפי סעיף ‪ 8‬לחוק הגנת השכר‪ ,‬ניתן להטיל עיקול על חלק מהמשכורת‪ .‬ברור‬
‫שלא נעקל את כל המשכורת של מישהו ונביא אותו למצב שהוא לא יכול להתקיים‪ .‬צריך להשאיר‬
‫לו את הסכום כדי להתקיים‪ .‬דוגמא נוספת‪ ,‬כספי מימון מפלגות‪ ,‬כל מפלגה מקבלת מימון‬
‫מהמדינה‪ ,‬לפי סעיף ‪ 15‬לחוק מימון מפלגות‪ ,‬אי אפשר להטיל עיקול על כל הסכומים‪.‬‬

‫איך תוגש הבקשה לעיקול זמני?‬ ‫‪‬‬

‫הכלל הוא‪ ,‬שהבקשה תוגש בדרך של בקשה בכתב‪ .‬זה מכוח תקנה ‪(365‬א)‪ .‬משמעות הדבר‪,‬‬
‫שבקשה כזו – הטענות צריכות להיות מפורטות‪ ,‬לצרף אסמכתאות וגם תצהיר‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬לצרף‬
‫לבקשה התחייבות (כמו בכל סעד זמני)‪ ,‬ערובה ועירבון (לפי החלטת בית המשפט)‪ .‬ישנם חריגים‪,‬‬
‫שבהם לא צריך להגיש בדרך של בקשה בכתב‪ ,‬אלא בהם ניתן להגיש בעל פה‪ .‬להלן החריגים‪:‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫על פי תקנה ‪ – 207‬בתובענה של סדר דין מקוצר‪ ,‬לאחר שהוגשה בקשת רשות להתגונן‪,‬‬ ‫‪.1‬‬
‫אפשר להגיש בעל פה את הבקשה לעיקול זמני במהלך הדיון‪.‬‬
‫על פי תקנה ‪(363‬ב) – עם מתן פסק הדין‪ ,‬או בתכוף לאחריו‪ ,‬אפשר להגיש בקשה לעיקול‬ ‫‪.2‬‬
‫זמני בעל פה‪.‬‬

‫על פי תקנה ‪(366‬ב) – הדיון ייעשה במעמד צד אחד‪ ,‬הרי שאם המשיב יידע שהוגשה בקשה כזו‪,‬‬
‫אז הוא יוכל "להעלים" את הנכס‪ ,‬ואז העיקול הזמני לא יעזור לנו‪ .‬בית המשפט רשאי להורות על‬
‫דיון שייעשה במעמד שני הצדדים‪ ,‬אם הוא שוכנע שאין בקיום הדיון כדי לסכל את מתן הצו‪.‬‬

‫המרצה סבור ‪ ,‬שיש כאן בעיה עם העובדה שצריך לשכנע את בית המשפט‪ ,‬הרי שמי שצריך לשכנע‬
‫את בית המשפט הוא הנתבע (מי שרוצים לעקל לו‪ ,‬שנגדו הצו) אבל הוא לא יודע על הגשת הבקשה‬
‫לעיקול זמני‪ .‬בשלב זה הוא עדיין לא קיבל את הצו‪ .‬לפיכך‪ ,‬בית המשפט צריך מתוך הבקשה‬
‫עצמה לראות אם יש לזמן את הצד השני‪.‬‬

‫עיקול על נכס מקרקעין לפי תקנה ‪ – 375‬מדובר על רישום הערה בפנקסי המקרקעין‪ .‬אם אני‬
‫רוצה להטיל עיקול על דירה‪ ,‬ברור שבלי שהעיקול יירשם אצל רשם המקרקעין‪ ,‬לא יהיה לו כל‬
‫משמעות‪ .‬מה שלא רשום בנכס הטאבו‪ ,‬לא מחייב את הרוכשים העתידיים‪ .‬כשמדובר על עיקול‬
‫בנוגע למקרקעין‪ ,‬התקנה קובעת‪ ,‬כי אם ניתן צו עיקול על מקרקעין יורה בית המשפט או הרשם‬
‫על רישום הערה בפנקסי המקרקעין‪ ,‬והמבקש יודיע על כך לרשם המקרקעין‪.‬‬

‫תקנה ‪ – 376‬עיקול על נכס שנמצא בידיו של צד ג'‪ :‬כשמדובר בנכס שנמצא אצל צד ג' עולות כל‬
‫מיני סוגיות‪ .‬דבר ראשון‪ ,‬לא תמיד נדע שיש לצד ג' נכס מסוים‪ .‬למשל‪ ,‬יש הרבה בנקים ואני לא‬
‫יודע איפה יש לנתבע חשבון‪ .‬התקנה קובעת בסעיף ‪(376‬א)‪ ,‬שאם ניתן צו עיקול על נכס שבידי‬
‫מחזיק צד ג'‪ ,‬יודיע לו בית המשפט עם הטלת העיקול כי עליו להשיב בכתב במועד שייקבע‬
‫בהודעה‪ ,‬אם נכסי המשיב מצויים בידו וכן אם בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול כאמור‬
‫בתקנה ‪.367‬‬

‫משמעות הדבר‪ ,‬שיש תובע (א)‪ ,‬נתבע (ב)‪ ,‬בנק הפועלים (ג)‪ .‬אני מבקש מבית המשפט עיקול זמני‬
‫על חשבונות בנק שנמצאים בכל מיני בנקים‪ .‬בית המשפט מוציא לי צו עיקול‪ ,‬בלי שאנו יודעים‬
‫איפה יש חשבון‪ .‬ברגע שהוצא צו עיקול‪ ,‬הצו הזה נשלח לבנק הפועלים‪ ,‬נאמר לו שכל החשבונות‬
‫שיש ל‪-‬ב' אצלו‪ ,‬צריך לבצע עיקול על החשבונות הללו‪ .‬ההודעה הזאת לצד ג'‪ ,‬בית המשפט נותן‬
‫לצד ג' פרק זמן מסוים להודיע לבית המשפט את הדברים הבאים‪:‬‬

‫אם בכלל אצל אותו צד ג' נכס של ב' (למשל‪ ,‬האם יש חשבון בנק)‪.‬‬ ‫‪.1‬‬
‫האם הוא מתכוון להגיש בקשה לביטול העיקול‪ .‬תקנה ‪ 367‬נוגעת לסעד זמני שהוצא‬ ‫‪.2‬‬
‫במעמד צד אחד‪ ,‬ולפיה הצד רשאי להגיש בקשה לביטול הסעד הזה‪ .‬אנו מאפשרים לצד ג'‬
‫להגיש בקשה לביטול למרות שהוא לא הנתבע‪ .‬לעיתים הבנק לא ירצה להטיל עיקול‪,‬‬
‫למשל במקרה שיש לאותו בנק ערבות בנקאית אצל אותו הלקוח‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫נניח שהבנק הודיע שהוא מתכוון להתנגד לעיקול של צד ב'‪ ,‬כלומר הוא רוצה להגיש בקשה לבית‬
‫המשפט לבטל את העיקול‪ ,‬לפי סעיף (ב)‪ ,‬על המבקש (צד א') להמציא למחזיק (לצד ג') בתוך ‪7‬‬
‫ימים העתק מבקשת העיקול והתצהיר‪ .‬לפי סעיף (ג)‪ ,‬למחזיק יש עכשיו ‪ 30‬ימים‪ ,‬מיום שקיבל‬
‫עותק כאמור‪ ,‬להגיש בקשה לביטול צו העיקול‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪ – 377‬מחזיק שהודה שאכן יש לו נכס של אותו צד ב' ‪ .‬התקנה קובעת‪ ,‬הודה מחזיק‬
‫בתשובתו כי מצויים בידו נכסי המשיב‪ ,‬לא יחזור בו מהודעות אלא ברשות בית המשפט‪ ,‬מטעמים‬
‫מיוחד שיירשמו‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אם הבנק שולח הודעה לבית המשפט‪ ,‬שיש לו חשבונות של צד‬
‫ב'‪ ,‬הוא לא יוכל להודיע בעתיד שאין לו חשבונות של ב' (המשיב)‪ .‬לכן‪ ,‬אם הודית שאתה מחזיק‬
‫בנכס של ב'‪ ,‬לא תוכל לחזור מכך‪ ,‬אלא אם בית המשפט יתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪ – 378‬מחזיק שלא הודה שהוא מחזיק של אותו צד ב' ‪ .‬זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך‬
‫שאותו מחזיק יגיד שאין בידיו את הנכסים האלה‪ ,‬וכן יש מחזיק שהוא שותק‪ .‬מעבירים אליו את‬
‫צו העיקול‪ ,‬הודעת העיקול‪ ,‬הוא לא משיב תשובה לאותה הודעה או עונה שאין בידיו נכסים‬
‫כאמור‪ .‬במצב כזה‪ ,‬יהיה המבקש רשאי‪ ,‬תוך ‪ 15‬ימים מיום שהומצאה לו התשובה או מתום‬
‫המועד להגשתה‪ ,‬להגיש בקשה מנומקת בכתב לאישור העיקול‪ .‬אם לא יגיש בקשה מחודשת‪ ,‬הצו‬
‫פוקע‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪(378‬ב) בקשה לאישור העיקול‪ ,‬דינה של בקשה שכזו הוא כדין תובענה והמחזיק הוא‬
‫בגדר נתבע שעליו להגיש כתב הגנה תוך ‪ 30‬ימים‪ .‬אם המחזיק עדיין שותק ומתעלם מההליך‪ ,‬ניתן‬
‫לקבל כנגדו פסק דין בהיעדר הגנה‪ .‬משמעות הדבר‪ ,‬שהעיקול יאושר‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪ – 379‬הדיון בבקשה לעיקול זמני יכול להיות בכל שלב משלבי הדיון‪ ,‬אפילו לאחר מתן‬
‫פסק הדין‪ ,‬וזה כולל בקשה לאישור העיקול‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪ – 380‬אם המחזיק צד ג' לא הודה שהנכס בידיו‪ ,‬ולא הוגשה בקשה לאישור העיקול‪,‬‬
‫העיקול יהיה בטל‪.‬‬

‫לפי תקנה ‪ – 381‬הטלנו בקשה לעיקול על נכס וזכינו בתביעה‪ ,‬אז לפי התקנה העיקול יישאר‬
‫בתוקף עד שפסק הדין יבוצע ‪ .‬זה שקיבלנו פסק דין שאנו זכאים לקבל סכום כסף מהנתבע‪ ,‬זה לא‬
‫אומר שהעיקול פוקע‪ .‬העיקול יפקע לאחר שהנתבע ישלם את הכסף‪ ,‬כלומר רק לאחר שפסק הדין‬
‫מבוצע‪ .‬התקנה מוסיפה ואומרת‪ ,‬שבית המשפט או הרשם רשאים לחייב את הנתבע בהוצאות‬
‫העיקול הזמני‪.‬‬

‫המרת העיקול‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫ע"א ‪ 272/71‬בן דוד‪:‬‬

‫בית המשפט הטיל עיקול על נכס של הנתבע‪ ,‬והנתבע ביקש מבית המשפט להסיר את העיקול‬
‫מהנכס המסוים ושיטיל אותו על נכס אחר שלו‪ .‬למשל‪ ,‬חשבון בנק פעיל של גוף עסקי‪ ,‬ואז אותה‬
‫חב' לא תוכל לפעול בהתקיימות העיקול על הנכס‪.‬‬
 ‫סדר דין אזרחי – ד"ר גיא שגיא‬
‫תשע"‬
‫א‬
‫בית המשפט פסק‪ ,‬שאם הנכס החלופי הוא באותה רמת מימוש‪ ,‬אזי על בית המשפט להמיר את‬
‫העיקול לפי הבקשה של המשיב‪.‬‬