‫ה פ ת ו ח ה‬ ‫‪ ‬ה א ו נ י ב ר ס י ט ה‬

‫‪20495‬‬
‫גנטיקה א'‬
‫חוברת קורס ‪ -‬סמסטר ‪2024‬ב‬
‫חוברת לסמסטר מקוצר‬

‫כתבה‪ :‬ד"ר נטע אלטמן‬

‫מרץ ‪ - 2024‬סמסטר אביב ‪ -‬תשפ"ד‬

 ‫פנימי ‪ -‬לא להפצה‪.‬‬
‫‪ ‬כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה הפתוחה‪.‬‬
 ‫תוכן העניינים‬

‫‪1‬‬ ‫אל הסטודנט‬

‫‪2‬‬ ‫התנאים לקבלת נקודות זכות בקורס‬
‫‪3‬‬ ‫לוח זמנים ופעילויות‬
‫‪5‬‬ ‫תיאור המטלות ומשקליהן‬
‫‪7‬‬ ‫ממ"ן ‪11‬‬
‫‪11‬‬ ‫ממ"ן ‪12‬‬
‫‪15‬‬ ‫ממ"ן ‪13‬‬
‫‪23‬‬ ‫ממ"ן ‪14‬‬
 ‫אל הסטודנט‪,‬‬

‫אנו מברכים אתכם עם הצטרפותכם לקורס גנטיקה א' (‪ – )20495‬קורס זה יקנה לכם את הכלים‬
‫הבסיסיים לכל מחקר ואנליזה גנטית‪ .‬בחוברת זו מרוכז מידע שתזדקק לו בלימוד הקורס ובארגון‬
‫פעילותך במשך סמסטר הלימודים‪.‬‬
‫בהמשך תמצא את לוח הזמנים של הקורס והמטלות השונות‪.‬‬
‫הסבר מפורט על המערכת המסייעת ללימוד עצמי‪ ,‬מרכיביה ופרטים על הנהלים המקובלים‬
‫באוניברסיטה הפתוחה תמצא בידיעון האקדמי‪.‬‬

‫בנושאי הלימוד אפשר לפנות אל מרכזת ההוראה בקורס בדואר אלקטרוני המופיע באתר ולתאם‬
‫שיחת זום במידת הצורך‪ .‬נשמח לראות את שאלותיכם בפורום הקורס‬

‫ניתן גם לפנות אל מזכירות המחלקה ‪ -‬מספר הטלפון במזכירות המחלקה למדעי הטבע והחיים‪:‬‬
‫‪ ,09-7781747/6‬פקס ‪ ,09-7780661‬דואר אלקטרוני‪. science@openu.ac.il :‬‬

‫לקורס קיים אתר באינטרנט בו תמצאו חומרי למידה נוספים‪ ,‬אותם מפרסם מרכז ההוראה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬האתר מהווה עבורכם ערוץ תקשורת עם צוות ההוראה ועם סטודנטים אחרים בקורס‪.‬‬
‫פרטים על למידה מתוקשבת ואתר הקורס‪ ,‬תמצאו באתר שה"ם בכתובת‪:‬‬
‫‪http://telem.openu.ac.il‬‬

‫מידע על שירותי ספרייה ומקורות מידע שהאוניברסיטה מעמידה לרשותכם‪ ,‬תמצאו באתר‬
‫הספרייה באינטרנט‬
‫‪www.openu.ac.il/Library‬‬

‫אנו מאחלים לכם מלוא ההנאה וההצלחה בלימודים‬

‫ב ב ר כ ה‪,‬‬

‫צוות הקורס‬

‫‪1‬‬
 ‫התנאים לקבלת נקודות זכות בקורס‬
‫א‪ .‬במהלך הקורס עליכם להגיש מטלות כמפורט‪:‬‬
‫הגשת מטלות במשקל כולל של לפחות ‪ 10‬נקודות מתוך ‪ 20‬נקודות (‪ 2‬מטלות מתוך ‪ 4‬מטלות)‬
‫ג‪ .‬עמידה בבחינת הגמר בציון ‪ 60‬לפחות‪.‬‬
‫ד‪ .‬ציון סופי משוקלל של כל הקורס (בחינת גמר ומטלות)‪ :‬לפחות ‪ 60‬נקודות‪.‬‬

‫הציון הסופי בקורס מורכב מסכום הציון המשוקלל של כל המטלות שהגשת‪ ,‬בצירוף הציון‬
‫המשוקלל של בחינת הגמר‪.‬‬

‫ציון של כל מטלה‪ :‬משקל מטלה ‪ X‬ציון מטלה שקלול‪ :‬סכום כל ציוני המטלות‬
‫‪100‬‬

‫ציון משוקלל של הבחינה‪ :‬ציון הבחינה ‪ 100( X‬פחות סה"כ משקל המטלות שהוגשו לבדיקה)‬
‫‪100‬‬

‫לתשומת לבכם!‬

‫כדי לעודדכם להגיש לבדיקה מספר רב של מטלות הנהגנו את ההקלה שלהלן‪:‬‬

‫אם הגשתם מטלות מעל למשקל המינימלי הנדרש בקורס‪ ,‬המטלות בציון הנמוך ביותר‪ ,‬שציוניהן‬
‫נמוכים מציון הבחינה (עד שתי מטלות)‪ ,‬לא יילקחו בחשבון בעת שקלול הציון הסופי‪.‬‬
‫מטלות שמעבר לדרישת החובה ישמשו למגן בלבד‪ .‬כלומר‪ ,‬ילקחו בשקלול הציון הסופי רק אם‬
‫ציונן גבוה מציון הבחינה‪.‬‬

‫זכרו! ציון סופי מחושב רק לסטודנטים שעברו את בחינת הגמר בציון ‪ 60‬ומעלה והגישו מטלות‬
‫כנדרש באותו קורס‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫(‪2024/ 20495‬ב)‬ ‫לוח זמנים ופעילויות‬
‫תאריך אחרון למשלוח‬
‫ממ"ן‬ ‫מפגשי ההנחיה*‬ ‫יחידת הלימוד‬ ‫תאריכי שבוע הלימוד‬ ‫שבוע‬
‫(למנחה)‬ ‫המומלצת‬ ‫לימוד‬

‫במסגרת הידע הקודם הדרוש לקורס נדרשים הסטודנטים ללמוד את‬

‫הקורסים ביולוגיה כללית א וביוכימיה‪ .‬לנוחיותכם כולל מדריך הלמידה‬
‫של קורס גנטיקה א את פרקי המבוא בנושאי הכפלת ‪ DNA‬תעתוק ותרגום‪.‬‬ ‫מבוא‪ :‬פרקים ‪9 8 7 1‬‬
‫פרקים אלו הם ידע דרוש אולם הם אינם מכילים את כל החומר המקדים‪.‬‬
‫מומלץ לקרוא את הפרקים הללו בספר ולצפות במדריך הלמידה בטרם‬
‫יתחיל הסמסטר‬
‫יחידות הלימוד המומלצות מתייחסות הן לקריאת הפרקים בספר והן לצפייה במדריך הלמידה‪ .‬במדריך‬
‫מובאים חלקים שלעיתים אינם מצויים בספר‪ .‬הרצאות מדריך הלמידה המצולמות הן חומר חובה‬

‫‪22.03.2024-17.03.2024‬‬
‫פרק ‪ 2‬הורשת גן‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬
‫(ה תענית אסתר)‬
‫יחיד‬

‫פרק ‪ 2‬הורשת גן‬

‫יחיד‬ ‫‪29.03.2024-24.03.2024‬‬
‫‪1+2‬‬ ‫(א פורים)‬ ‫‪2‬‬
‫פרק ‪ 3‬התפלגות‬
‫בלתי תלויה של‬
‫גנים‬

‫פרק ‪ 3‬התפלגות‬
‫בלתי תלויה של‬ ‫‪2‬‬ ‫‪05.04.2024-31.03.2024‬‬ ‫‪3‬‬
‫גנים‬
‫פרק ‪ 3‬התפלגות‬
‫בלתי תלויה של‬
‫גנים‬
‫פרק ‪ 4‬מיפוי‬ ‫‪2+3‬‬ ‫‪12.04.2024-07.04.2024‬‬ ‫‪4‬‬
‫כרומוזומים‬
‫איקריוטים על ידי‬
‫רקומבינציה‬
‫פרק ‪ 4‬מיפוי‬
‫ממ"ן ‪11‬‬ ‫כרומוזומים‬ ‫‪3‬‬
‫‪19.04.2024-14.04.2024‬‬ ‫‪5‬‬
‫‪19.4.24‬‬ ‫איקריוטים על ידי‬
‫רקומבינציה‬
‫פרק ‪6‬‬ ‫‪26.04.2024-21.04.2024‬‬
‫‪4‬‬
‫אינטראקציות‬ ‫‪6‬‬
‫(ב‪-‬ו פסח)‬
‫גנטיות‬
‫‪03.05.2024-28.04.2024‬‬
‫פרק ‪6‬‬ ‫‪7‬‬
‫‪4‬‬ ‫(א‪-‬ב פסח)‬

‫‪3‬‬
 ‫אינטראקציות‬
‫גנטיות‬
‫פרק ‪6‬‬
‫‪10.05.2024-05.05.2024‬‬
‫אינטראקציות‬ ‫(ב יום הזכרון לשואה)‬ ‫‪8‬‬
‫‪4‬‬
‫גנטיות‬
‫פרק ‪ 10‬בקרת‬
‫ממ"ן ‪12‬‬ ‫התבטאות גנים‬ ‫‪5‬‬ ‫‪17.05.2024-12.05.2024‬‬
‫‪9‬‬
‫‪17.5.24‬‬ ‫בחיידקים‬ ‫(ב יום הזיכרון‪ ,‬ג יום העצמאות)‬
‫ובנגיפיהם‬
‫פרק ‪ 15‬מוטציות‬
‫תיקון‬ ‫‪24.05.2024-19.05.2024‬‬ ‫‪10‬‬
‫‪5+6‬‬
‫ורקומבינציה‬
‫פרק ‪ 15‬מוטציות‬ ‫‪31.05.2024-26.05.2024‬‬
‫ממ"ן ‪13‬‬
‫תיקון‬ ‫‪11‬‬
‫‪31.5.24‬‬ ‫‪6‬‬ ‫(א ל"ג בעומר)‬
‫ורקומבינציה‬
‫פרק ‪ 16‬שינויים‬
‫‪7‬‬
‫כרומוזומליים‬ ‫‪07.06.2024-02.06.2024‬‬ ‫‪12‬‬
‫רחבי היקף‬
‫פרק ‪ 17‬גנטיקה של‬ ‫‪14.06.2024-09.06.2024‬‬
‫‪8‬‬ ‫‪13‬‬
‫אוכלוסיות‬ ‫(ד שבועות)‬
‫ממ"ן ‪14‬‬ ‫פרק ‪ 17‬גנטיקה של‬
‫‪8‬‬ ‫‪21.06.2024-16.06.2024‬‬ ‫‪14‬‬
‫‪21.6.24‬‬ ‫אוכלוסיות‬

‫מועדי בחינות הגמר יפורסמו בנפרד‬

‫* התאריכים המדויקים של המפגשים הקבוצתיים מופיעים ב"לוח מפגשים ומנחים"‪.‬‬

‫‪4‬‬
 ‫תיאור המטלות ומשקליהן‬
‫בקורס גנטיקה א' ‪2024‬ב יש ‪ 4‬מטלות מנחה‪.‬‬
‫עליך להגיש מטלות במשקל של לפחות ‪ 10‬נקודות (‪ 2‬מטלות מתוך ‪)4‬‬

‫רשימת המטלות בקורס‬

‫משקל‬ ‫רשימת המטלות‬
‫‪5‬‬ ‫ממ"ן ‪11‬‬
‫‪5‬‬ ‫ממ"ן ‪12‬‬
‫‪5‬‬ ‫ממ"ן ‪13‬‬
‫‪5‬‬ ‫ממ"ן ‪14‬‬

‫‪ 20‬נקודות‬ ‫סה"כ‬

‫‪5‬‬
 ‫הערות חשובות לתשומת לבכם!‬

‫‪ ‬חל איסור מוחלט על הכנה משותפת של מטלות ו‪/‬או על‬

‫העתקת מטלות‪.‬‬
‫‪ ‬שימו לב‪ ,‬לאחרונה נכנסה לשימוש באו"פ מערכת‬
‫אוריג'ינליטי‪ .‬מערכת זו מזהה מטלות שבהן משפטים‬
‫זהים ומתריעה על חוסר מקוריות‪ .‬המערכת מזהה גם‬
‫מטלות שהוגשו בסמסטרים שעברו‪ .‬מטלות שלהן ציון‬
‫אוריג'ינליטי הנמוך מ ‪ 50%‬לא ייבדקו כלל וינתן עבורן‬
‫ציון ‪ .0‬אנא המנעו מאי נעימות‬

‫‪6‬‬
 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪11‬‬
‫הקורס‪ - 20495 :‬גנטיקה א'‬
‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬פרקים ‪2,3,9‬‬
‫‪ 5‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪ 20( 5 :‬נקודות לשאלה)‬
‫מועד אחרון להגשה‪19.4.24 :‬‬ ‫‪2024‬ב‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫אנא שלחו את המטלה במערכת המטלות בלבד‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫לפניכם ארבע שושלות המתארות משפחות שונות הסובלות מפגמים גנטיים שונים‪ .‬עבור כל‬
‫שושלת ‪ E-A‬העריכו מהו אופן ההורשה הסביר ביותר של האלל הגורם לפנוטיפ החריג‬
‫פרטים מושחרים הם פרטים הסובלים מן הפנוטיפ החריג‬
‫בני‪/‬בנות זוג שאינם מסומנים הם בריאים‪ .‬בפתרונות הקפידו לציין האם הנחתם שהמחלות הן‬
‫נדירות באוכלוסייה הכללית נמקו את השערותיכם ובמידת האפשר שללו את אופני ההורשה‬
‫האחרים‪ .‬השערה ללא נימוק ושלילה לא תתקבל‬

‫‪7‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫נערכה הכלאה בין שני פרטים בעלי הגנוטיפים הבאים (סימן ‪ X‬מסמן הכלאה)‪.‬‬
‫‪AABbCcDdEeFF X AabbCcDdeeff‬‬
‫הניחו כי הגנים אינם אחוזים וענו על הסעיפים א‪-‬ג‬
‫בתשובותיכם ציינו את החישוב המלא‬

‫מה ההסתברות לקבל צאצא הטרוזיגוט לכל התכונות?‬ ‫א‪.‬‬

‫מהי ההסתברות לקבלת צאצא בעל פנוטיפ דומיננטי לכל ‪ 6‬התכונות‬ ‫ב‪.‬‬
‫כמה פנוטיפים שונים יתקבלו בין תוצרי ההכלאה של ההורים הבאים ( ‪ =X‬הכלאה)‪:‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪AabbccddEeff X AaBBCCDDEeff‬‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫למגדל צמחים צמח שושן גבוה בעל עלי כותרת אדומים‪ .‬פנוטיפ נמוך הוא רצסיבי ואילו פנוטיפ‬
‫גבוה הוא דומיננטי‪ .‬צבע עלי כותרת לבן הוא רצסיבי ואילו צבע עלי כותרת אדום הוא דומיננטי‪.‬‬
‫אתם מעוניינים בצמח נמוך בעל עלי כותרת לבנים‪ .‬צמחים אלו גדלים מזרעים בודדים‪ .‬אתם יכולים‬
‫לרכוש ממגדל הצמחים זרעים או צמחים מוכנים (בעלי פנוטיפ ידוע)‪ .‬כל הצמחים של המגדל מקורם‬
‫בהכלאה עצמית של הצמח המקורי המתואר בשאלה‪ .‬חבילה של ‪ 10‬זרעים במחיר של ‪ 100‬שקלים‬
‫או צמח "מוכן" (שהפנוטיפ שלו ידוע) במחיר של ‪ 350‬שקלים‪ .‬מה עדיף כלכלית? לרכוש כמות‬
‫מספקת של זרעים או לקנות צמח מוכן? אתם מוכנים להסתפק ברמת בטחון של ‪99%‬‬

‫‪8‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫לפניכם שושלת המתארת סוג מסויים של לקות רצסיבית בתאחיזה לכרומוזום ‪X‬‬

‫מה הסיכוי לקבל שהצאצא המסומן בסימן שאלה‪:‬‬

‫א‪ .‬תהיה בת בעלת הלקות‬
‫ב‪ .‬יהיה ילד בריא (ללא חשיבות למינו)‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫בבני אדם‪ ,‬ראיית צבעים תלויה בגנים המעורבים בסינתזה של שלושה צבענים‪ .‬הגנים ‪( R‬צבען‬
‫אדום) ו־ ‪( G‬צבען ירוק) נמצאים בכרומוזום ‪ X,‬ואילו הגן ‪( B‬צבען כחול) מצוי על גבי אוטוזום‪.‬‬
‫מוטציה בכל אחד מגנים אלה עשויה לגרום לעיוורון צבעים‪ .‬נניח שגבר עיוור צבעים נישא לאישה‬
‫בעלת ראיית צבעים תקינה‪ .‬כל בניהם עיוורי צבעים וכל בנותיהם בעלות ראייה תקינה ‪.‬פרטו את‬
‫הגנוטיפים של שני ההורים ושל כל הילדים העשויים להיוולד להם‪ ,‬והסבירו את השיקולים שלכם ‪.‬‬
‫)ציור השושלת עשוי לעזור(‪.‬‬

‫‪9‬‬
10
 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪12‬‬
‫הקורס‪ :‬גנטיקה א' (‪)20495‬‬
‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬פרקים ‪4,6‬‬
‫משקל המטלה‪ 5 :‬נקודות‬ ‫מספר השאלות‪3 :‬‬
‫מועד אחרון להגשה‪17.5.24 :‬‬ ‫סמסטר‪2024 :‬ב‬

‫אנא שלחו את המטלה במערכת המטלות בלבד‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫בתמונת למטה נראית הרצה בג'ל של תוצרי ריאקציית ‪ PCR‬שביצע סטודנט במעבדת מחקר‪ .‬בתור‬
‫תבנית לריאקציה הסטודנט השתמש ב ‪ DNA‬הגנומי של זוג צמחי הורים (מסומנים בתמונה ‪ P1‬ו‬
‫‪ )P2‬ותשעה צמחים צאצאים של הורים אלו (מסומנים בתמונה באותיות ‪)A-I‬‬
‫הפריימרים (תחלים) שנבחרו להרצה מגבירים אללים של שני גנים‪ .‬ידוע כי לכל גן שני אללים‪.‬‬
‫האללים ממוספרים בתמונה על פי גובה הריצה (‪ .)4 3 2 1‬כל זוג פריימרים מגביר את שני האללים‬
‫של אחד מן הגנים‪ .‬תוצרי הריצה מראים את האללים של שני הגנים של כל פרט‪.‬‬

‫כתבו את החישוב המוביל לתשובותיכם בכל השאלות‬

‫‪ .1‬לרוע מזלו של הסטודנט הוא איבד את מחברת הפרויקט שלו ולכן אינו יודע אילו בנדים בג'ל‬
‫מייצגים את האללים של איזה גן‪ .‬עזרו לסטודנט וענו אילו בנדים הם אללים של אותו הגן?‬
‫א‪ .‬בנדים ‪ 1+2‬הם אללים של גן אחד ובנדים ‪ 3+4‬הם אללים של גן שני‬
‫ב‪ .‬בנדים ‪ 1+3‬הם אללים של גן אחד ובנדים ‪ 2+4‬הם אללים של גן שני‬
‫ג‪ .‬בנדים ‪ 1+4‬הם אללים של גן ואחד ובנדים ‪ 2+3‬הם אללים של גן שני‬
‫ד‪ .‬תשובה א אפשרית אבל גם תשובה ב אפשרית‬
‫ה‪ .‬תשובה א אפשרית אבל גם תשובה ג אפשרית‬
‫ו‪ .‬תשובה ב אפשרית אבל גם תשובה ג אפשרית‬
‫ז‪ .‬אי אפשר לדעת‬

‫‪11‬‬
‫‪ .2‬הניחו כי שני הגנים אינם אחוזים‪ .‬בהכלאה של זוג צמחים הורים כמו ‪ P1‬ו ‪ ,P2‬מה צפויה להיות‬
‫שכיחות הצמחים הצאצאים שדגם הריצה שלהם יהיה זהה לדגם הריצה של צאצא ‪?D‬‬
‫א‪1% .‬‬
‫ב‪12.5% .‬‬
‫ג‪6.25% .‬‬
‫ד‪16% .‬‬
‫ה‪25% .‬‬

‫‪ .3‬הניחו כי שני הגנים אינם אחוזים‪ .‬בהכלאה של צמח ‪ D‬עם צמח ‪ ,H‬מה צפויה להיות שכיחות‬
‫הצמחים הצאצאים שדגם הריצה שלהם יהיה זהה לדגם הריצה של צאצא ‪?A‬‬
‫א‪1% .‬‬
‫ב‪12.5% .‬‬
‫ג‪6.25% .‬‬
‫ד‪16% .‬‬
‫ה‪25% .‬‬

‫‪ .4‬הניחו כי הגנים אחוזים וכי מרחק המפה ביניהם הוא ‪ 20‬יחידות מפה‪ .‬פרט ‪ C‬ופרט ‪ G‬מעמידים‬
‫צאצאים‪ .‬זכר ונקבה מצאצאים אלו מוכלאים‪ .‬בהכלאה זו מה צפויה להיות שכיחות הצמחים‬
‫הצאצאים שדגם הריצה שלהם יהיה זהה לדגם הריצה של צאצא ‪?C‬‬
‫א‪1% .‬‬
‫ב‪12.5% .‬‬
‫ג‪6.25% .‬‬
‫ד‪16% .‬‬
‫ה‪25% .‬‬

‫‪ .5‬הניחו כי הגנים אחוזים וכי מרחק המפה ביניהם הוא ‪ 20‬יחידות מפה‪ .‬פרט ‪ I‬ופרט ‪ E‬מעמידים‬
‫צאצאים‪ .‬זכר ונקבה מצאצאים אלו מוכלאים‪ .‬בהכלאה זו מה צפויה להיות שכיחות הצמחים‬
‫הצאצאים שדגם הריצה שלהם יהיה זהה לדגם הריצה של צאצא ‪?C‬‬
‫א‪1% .‬‬
‫ב‪12.5% .‬‬
‫ג‪6.25% .‬‬
‫ד‪16% .‬‬
‫ה‪25% .‬‬

‫‪12‬‬
 ‫שאלה ‪2‬‬
‫נעשתה הכלאה בין עכברים הנבדלים ביניהם באללים הבאים‪:‬‬

‫עכבר מרקד‪ ,‬אפור וכפוף זנב הוכלא עם עכבר לא מרקד ‪,‬לבקן וישר זנב‪ ,‬ובמשך כמה שנים התקבלו‬
‫מספרי הצאצאים האלה‪:‬‬

‫א‪ .‬מה היו הגנוטיפים של שני העכברים ההורים בהכלאה הראשונה ?‬

‫ב‪ .‬שרטטו את הכרומוזומים של ההורים ‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם אתם מסיקים שיש תאחיזה‪ ,‬ציינו את מרחק המפה או מרחקי המפה והדגימו את‬
‫חישוביכם‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫לפניכם שתי שושלות‪ .‬בשושלות מסומנים פרטים החולים בשתי מחלות גנטיות‪ .‬שתי המחלות‬
‫מורשות באופן רצסיבי ושתיהן אחוזות לכרומוזום ‪ .X‬חלק מן הפרטים חולים בשתי המחלות‬
‫ואילו חלק אחר חולים רק במחלה אחת מתוך השתיים (חלק מן הפרטים הם‪ ,‬כמובן‪ ,‬בעלי פנוטיפ‬
‫בריא לגמרי)‪ .‬מחלה אחת (מחלה ‪ )1‬מסומנת על ידי השחרת הפרטים החולים בה‪ .‬מחלה שניה‬
‫(מחלה ‪ )2‬מסומנת על ידי שני פסים אלכסוניים המונחים על הפרט החולה באיור‪.‬‬

‫א‪ .‬ציינו את כל הגנוטיפים של הפרטים שניתן להסיק מן הטבלה (כדאי להדפיס את‬
‫השושלת‪ ,‬לסמן עליה‪ ,‬לצלם עם הטלפון ולהטמיע במסמך וורד ‪-‬בבקשה לא להגיש את כל‬
‫הממן סרוק בכתב יד)‬
‫ב‪ .‬גנטיקאים טוענים כי ישנן עדויות לכך ששתי המחלות אחוזות זו לזו‪ .‬האם כך הדבר?‬
‫נמקו‬
‫ג‪ .‬בשושלת הימנית‪ ,‬לפרט ‪ 1‬מדור ‪ VI‬יש גמטה אחת שבוודאות ירשה מאביה‪ .‬ממי הגיעה‬
‫הגמטה השניה של פרט ‪ 1‬מדור ‪?VI‬‬

‫‪14‬‬
 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪13‬‬
‫הקורס‪ :‬גנטיקה א' (‪)20495‬‬
‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬פרקים ‪10,6‬‬
‫‪ 5‬נקודות‬ ‫משקל המטלה‪:‬‬ ‫מספר השאלות‪ 25( 4 :‬נקודות לשאלה)‬
‫מועד אחרון להגשה‪31.5.24 :‬‬ ‫‪2024‬ב‬ ‫סמסטר‪:‬‬

‫אנא שלחו את המטלה במערכת המטלות בלבד‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫אתם בוחנים את אופן פעולת אופרון הלקטוז בחיידקי ‪ E.coli‬ובודדתם מספר מוטנטים שאינם‬
‫מסנתזים את תוצרי הגנים המבניים‪ .‬המוטציות מתמפות לאתר ‪ lacI‬ולאתר ‪( lacP‬הפרומוטור של‬
‫האופרון)‬
‫אילו שני סוגי מוטציות אתם מכירים‪ ,‬בגנים המתוארים‪ ,‬אשר גורמות לפנוטיפ המתואר? (דוגמה‬
‫למטציה היא ‪ ,I-‬דכאן אשר אינו נקשר)‬
‫תארו ניסוי (אתם יכולים "להשתמש" בכל זן ובכל פלסמיד) אשר באמצעותו תבדילו בין שני סוגי‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫ניצול הפחמן מהסוכר מלוביוז בחיידק ‪ I. magine‬תלוי בפעילותם של שני אנזימים באופרון‬
‫המלוביוז‪ :‬גמה‪-‬לקטולאז ומתילאז‪ .‬חיידקים אשר גדלים על מצע המכיל גליצרול בלבד (כמקור‬
‫פחמן יחיד) וללא מלוביוז ובהעדר המשרן (אקטיבטור) הסינטטי ‪ IPGG‬מראים פעילות נמוכה‬
‫מאוד של שני האנזימים‪ ,‬גמה‪-‬לקטולאז ומתילאז‪.‬‬

‫כאשר מוסיפים את המשרן ‪ IPGG‬ניתן תוך דקות ספורות להבחין ברמת פעילות גבוהה מאוד של‬
‫שני האנזימים ללא תלות בנוכחות גליצרול או מלוביוז‪ .‬האנזימים לא פועלים על המשרן ‪IPGG‬‬
‫ואינם משנים אותו או את פעילותו‪ .‬סטודנטית בודדה מוטנטים בעלי תגובה פגומה ל‪ .IPGG -‬כל‬
‫המוטנטים נושאים מוטציות הגורמות לחוסר פעילות החלבון )‪.)loss-of-function‬‬

‫בעמוד הבא טבלה המסכמת את תוצאותיה של הסטודנטית‬

‫‪15‬‬
 ‫להלן טבלה המסכמת את תוצאותיה של הסטודנטית‪.‬‬
‫" – " מסמל פעילות אנזימתית נמוכה מאוד ו "‪ "+‬מסמל פעילות אנזימתית גבוהה מאוד‪.‬‬
‫המוטציות בצידה הימני של הטבלה הודגשו‬

‫מתילאז‬ ‫גמה‪-‬לקטולאז‬
‫עם ‪IPGG‬‬ ‫ללא ‪IPGG‬‬ ‫עם ‪IPGG‬‬ ‫ללא ‪IPGG‬‬ ‫כרומוזום‪ /‬פלסמיד‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A+B+C+D+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A-B+C+D+‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A+B-C+D+‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A+B+C-D+‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A+B+C+D-‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A+B-C+D+/A+B+C-D+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A+B-C+D+/ A-B+ C+D+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A+B-C-D+/A+B+C+D+‬‬
‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A-B+C-D+/A+B+C+D-‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A-B+C+D+/A+B+C+D-‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A+B+C-D+/A-B+C+D+‬‬
‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪A-B+C-D+/A+B+C+D+‬‬

‫בעמוד הבא ‪ 5‬שאלות רב ברירה הנוגעות לנתונים אלו‪ .‬אין צורך לנמק את בחירתכם‬

‫‪16‬‬
 ‫בכל השאלות והתשובות בחלק זה – משרן=אקטיבטור‪ ,‬דכאן=רפרסור‬
‫‪ .1‬בהתבסס על נתוני הטבלה‪ ,‬מה נכון לגבי ‪ A‬ו‪?B -‬‬

‫‪ A‬הינו גן המקודד לגמה‪-‬לקטולאז ואילו ‪ B‬הוא גן המקודד מתילאז‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪ A‬הינו גן המקודד למתילאז ואילו ‪ B‬הינו אתר קישור לרפרסור‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ A‬הינו גן המקודד לגמה‪-‬לקטולאז ואילו ‪ B‬הוא רצף המהווה אתר קישור לאקטיבטור‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ A‬הינו גן המקודד לגמה‪-‬לקטולאז ואילו ‪ B‬הוא גן המקודד לאקטיבטור‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ A‬הינו גן המקודד לגמה‪-‬לקטולאז ואילו ‪ B‬הוא גן המקודד לרפרסור‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ A‬גן המקודד לאקטיבטור ואילו ‪ B‬הינו אתר קישור לאקטיבטור‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬
‫‪ A‬הינו גן סטרוקטוראלי המקודד למתילאז ואילו ‪ B‬הינו גן המקודד לאקטיבטור‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬

‫‪ .2‬בהתבסס על נתוני הטבלה‪ ,‬מה נכון לגבי ‪?C‬‬

‫‪ C‬הוא גן המקודד לגמה‪-‬לקטולאז ‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫‪ C‬הוא גן המקודד לרפרסור‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫‪ C‬הוא רצף המהווה אתר קישור לאקטיבטור‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫‪ C‬הוא גן המקודד לאקטיבטור‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫‪ C‬הוא גן המקודד למתילאז‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫‪ C‬הוא רצף המהווה אתר קישור לרפרסור‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪ .3‬התברר כי האופרון המתואר נמצא גם תחת בקרת‪-‬על של ה‪ .CAP-cAMP-‬זן חיידקים‬

‫הנושא מוטצית ‪ loss of function‬בגן ‪( CAP‬מוטציה הגורמת לחוסר פעילות של ‪ )CAP‬גדל‬
‫על מצע המכיל גליצרול ו‪( IPGG -‬מצע שאיננו מכיל גלוקוז)‪ .‬מה תהיה רמת פעילות של‬
‫האנזים גמה‪-‬לקטולאז בחיידק המוטנטי בתנאים אלו?‬

‫פעילות גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬

‫פעילות נמוכה מאוד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫פעילות גבוהה מאוד רק במוטנטים ‪.B-‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫פעילות נמוכה מאוד רק במוטנטים ‪.B-‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫פעילות גבוהה מאוד רק במוטנטים ‪.C-‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫פעילות נמוכה מאוד רק במוטנטים ‪.C-‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪ .4‬החיידק מתחילת השאלה מכיל גם את אופרון הפרוקטוז‪ .‬לאופרון הפרוקטוז מספר גנים‬
‫המקודדים לאנזימים ואלמנט בקרה (רגולטור) ראשי המסומן באות ‪ .R‬הניחו כי אופרון‬
‫הפרוקטוז מבוקר באופן שלילי בלבד‪ .‬מסתבר שבנוסף לפעילותו באופרון המלוביוז‪,‬‬
‫האנזים מתילאז גם מוסיף שייר מתיל לחלבון ‪ ,R‬ובכך מנטרל את פעילותו עקב שינוי‬
‫אלוסטרי‪ .‬חיידקים מזן הבר גודלו על מצע המכיל פרוקטוז ו‪ .IPGG -‬מה תהיה רמת‬
‫הפעילות של האנזים פרוקטוזאז (המקודד ע"י גן באופרון הפרוקטוז) בתנאים אלו?‬
‫פעילות גבוהה מאוד‪.‬‬ ‫א‪.‬‬
‫פעילות נמוכה מאוד‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫פעילות גבוהה מאוד רק במוטנטים ‪.B-‬‬ ‫ג‪.‬‬
‫פעילות גבוהה מאוד רק במוטנטים ‪.D-‬‬ ‫ד‪.‬‬
‫פעילות נמוכה מאוד רק במוטנטים ‪.A-‬‬ ‫ה‪.‬‬
‫פעילות גבוהה מאוד רק במוטנטים ‪ ,A-‬הנושאים פלסמיד עם הגנוטיפ ‪.A-B-C-D+‬‬ ‫ו‪.‬‬

‫‪17‬‬
 ‫‪ .5‬נמצא חיידק המבטא באופן תמידי (קונסטיטוטיבי) את האנזים פרוקטוזאז‪.‬‬
‫מי מהאפשרויות הבאות היא הנכונה ביותר‪:‬‬

‫א‪ .‬החיידק נושא מוטציה המבטלת את פעילותו של ‪.R‬‬

‫ב‪ .‬החיידק נושא מוטציה המונעת הוספת שייר מתיל לחלבון ‪.R‬‬
‫ג‪ .‬החיידק נושא מוטציה באתר הקישור של ‪ R‬באופרון הפרוקטוז‪.‬‬
‫ד‪ .‬החיידק נושא מוטציה באופרון המלוביוז המונעת את ביטויו של גן המתילאז‪.‬‬
‫ה‪ .‬החיידק נושא מוטציה באופרון המלוביוז הגורם לביטוי קונסטיטוטיבי של גן המתילאז‪.‬‬
‫ו‪ .‬תשובות א' ג' ו‪ -‬ד' נכונות‪.‬‬
‫ז‪ .‬תשובות א' ג' ו‪ -‬ה' נכונות‪.‬‬

‫‪18‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬
‫ברשותו של פרופ' שמיר מצויים מס' שמרים האפלואידים מוטנטים ‪ ,‬שאינם מסוגלים לייצר את החומצה‬
‫האמינית טריפטופן‪ .‬כל זן של שמרים מכיל מוטציה אחת בלבד‪ .‬על מנת לברר כמה גנים משתתפים‬
‫במסלול הביוסינתטי ליצירת החומצה האמינית טריפטופן הוכלאו המוטנטים בינם לבין עצמם‪ .‬תוצאות‬
‫ההכלאה מסוכמות בטבלה הבאה‪:‬‬

‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫זן הבר‬

‫‪1‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪2‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪3‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪4‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪5‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬
‫‪6‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪+‬‬
‫זן הבר‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬ ‫‪+‬‬

‫‪ +‬מציין יכולת גדילה על צלחות מינימליות שאינן מכילות טריפטופן‬

‫מציין חוסר יכולת גדילה על צלחות מינימליות שאינן מכילות טריפטופן‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫המשך השאלה בעמוד הבא‬

‫‪19‬‬
‫בהמשך על מנת למפות את המוטציות השונות נלקחו הדיפלואידים הבאים‪3x4 , 4x1 ,2x5 ,3x1 :‬‬
‫ו‪ .5x4 -‬כל אחד מהדיפלואידים הועבר מיוזה והתוצרים ההאפלואידים נבדקו ליכולתם לגדול על‬
‫צלחות עם מצע מינימלי שאינן מכילות טריפטופן‪.‬שמרים ‪ Trp-‬אינם מסוגלים לגדול על מצע ללא‬
‫טריפטופן ו‪ Trp+ -‬מסוגלים לגדול על מצע ללא טריפטופן‪ .‬להלן התוצאות‪:‬‬

‫‪5x4‬‬ ‫‪3x4‬‬ ‫‪4x1‬‬ ‫‪2x5‬‬ ‫‪3x1‬‬ ‫דיפלואיד‬

‫צאצאים‬

‫‪1800‬‬ ‫‪1700‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪1200‬‬ ‫צאצאים ‪1600‬‬ ‫מס'‬

‫הפלואידים ‪Trp-‬‬
‫‪200‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫צאצאים ‪12‬‬ ‫מס'‬
‫האפלואידים‬
‫‪Trp+‬‬

‫כמה גנים מעורבים במסלול הביוסינתטי ליצירת החומצה האמינית טריפטופן?‬ ‫א‪.‬‬
‫מה ניתן לומר על המוטציות ‪ 4‬ו ‪ 5‬על פי תוצאות שתי הטבלאות המוצגות למעלה?‬ ‫ב‪.‬‬
‫מה תוכלו לומר בנוגע למוטציות ‪ .4 3 1‬האם יש עדויות לכך שאלו הם אללים פגומים‬ ‫ג‪.‬‬
‫של אותו הגן (כולם או חלקם?‬
‫המשך‪:‬‬
‫מוטנט מס' ‪ 6‬הוקרן והתקבלו מס' מושבות ‪ .Trp+‬אחד מהפרטים ‪( Trp+‬הפרט הנבדק) הוכלא לזן‬
‫בר האפלואיד (‪ .)Trp+‬לאחר ההכלאה הדיפלואיד הועבר מיוזה והצאצאים נבדקו ליכולתם לגדול‬
‫על צלחות עם מצע מינימלי חסר טריפטופן‪ .‬מתוך ‪ 200‬צאצאים שנבדקו נמצא כי ‪ 190‬מתוכם היו‬
‫‪ Trp+‬והנותרים ‪.Trp-‬‬

‫כיצד תוכלו להסביר את תוצאות ההכלאה של הפרט הנבדק עם זן הבר ההאפלואיד?‬ ‫ד‪.‬‬

‫המשך‪:‬‬
‫המסלול הביוסינתטי ליצירת טריפטופן הוא מסלול לינארי ‪:‬‬
‫טריפטו ← טריפטופן‬ ‫←‬ ‫טריפ‬ ‫טרי ←‬

‫נמצא כי מוטנט ‪ 1‬יכול לגדול על מצע עני המכיל טריפטו בלבד אך לא יכול לגדול על מצע עני המכיל‬
‫טריפ בלבד‪ .‬כמו כן נמצא כי מוטנט ‪ 2‬יכול לגדול על מצע עני המכיל טריפטו בלבד ויכול לגדול על‬
‫מצע עני המכיל טריפ בלבד אך אינו יכול לגדול על מצע עני המכיל טרי בלבד‪.‬‬

‫לאור נתונים אלו על איזה מצע גידול יוכל הדיפלואיד תוצר ההכלאה של מוטנט ‪ 1‬ומוטנט ‪ 2‬לגדול?‬

‫‪20‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬
‫בפרחי האפונים של ג'ק‪ ,‬סינתזה של צבע אדום מתרחשת בהתאם למסלול הבא‪:‬‬

‫איזה פנוטיפ יהיה לצמח הומוזיגוט למוטצית חסר של אנזים ‪?A‬‬ ‫א‪.‬‬
‫איזה פנוטיפ יהיה לצמח הומוזיגוט למוטצית חסר של אנזים ‪?C‬‬ ‫ב‪.‬‬
‫איזה פנוטיפ יהיה למוטנט הכפול שהוא הומוזיגוט למוטציות חסר הן באנזים ‪ A‬והן‬ ‫ג‪.‬‬
‫באנזים ‪?C‬‬
‫הצמחים מסעיפים א ו – ב הוכלאו ביניהם‪ ,‬מה יהיה הפנוטיפ של הצאצאים?‬ ‫ד‪.‬‬
‫צאצאים מסעיף ד הוכלאו ונוצרו ‪ 1000‬צמחים חדשים‪ .‬כמה מתוכם יהיו בעלי פנוטיפ‬ ‫ה‪.‬‬
‫לבן? איזה גנוטיפ או גנוטיפים יהיה לצמחים אלו?‬

‫‪21‬‬
22
 ‫מטלת מנחה (ממ"ן) ‪14‬‬
‫הקורס‪ :‬גנטיקה א' (‪)20495‬‬
‫חומר הלימוד למטלה‪ :‬פרקים ‪15-16-17‬‬
‫משקל המטלה‪ 5 :‬נקודות‬ ‫מספר השאלות‪8 :‬‬
‫מועד אחרון להגשה‪21.6.24 :‬‬ ‫סמסטר‪2024 :‬ב‬

‫אנא שלחו את המטלה במערכת המטלות בלבד‬

‫חלק א‪ ,‬שאלות נכון‪/‬לא נכון ‪ .‬משקל כל שאלה ‪ 11‬נקודות‬

‫עבור כל שאלה יש לציין האם המשפט נכון או לא נכון‪ .‬במידה והמשפט אינו נכון יש לתקנו‬
‫יש לתקן על ידי שינוי העובדות כך שתהיינה נכונות‪ .‬לנוחיותכם‪ ,‬העובדות מודגשות בקו תחתון‪.‬‬
‫ניתן להעתיק למחברת‪/‬לתקן רק את החלק המודגש‬

‫שאלה ‪1‬‬
‫הסיבה שרקומבינציה בתוך לולאת היפוך יוצרת גמטות חסרות חיות היא יצירת גשר דיצנטרי‬
‫המחבר בין שני כרומוזומים הומולוגיים‪ .‬כאשר הכרומוזומים נפרדים במיוזה‪ ,‬הגשר נקרע וחלקים‬
‫מהכרומוזומים אובדים‬

‫שאלה ‪2‬‬
‫במבחן התנודות של לוריא ודלברוק (עמוד ‪ ,)527‬מספר שווה‪ ,‬פחות או יותר‪ ,‬של תאים עמידים‬
‫בסיום הניסוי מעיד על העובדה שהמוטציות נוצרות באופן אקראי‬

‫שאלה ‪3‬‬
‫חתולות קליקו הן חתולות הנושאות כרומזומי ‪ X‬אשר כל אחד מהם מקודד לצבע פרווה אחר (שחור‬
‫או כתום)‪ .‬חתולות קלילו שהן תאומות זהות צפויות להיות בעלת דגם פרווה שונה האחת מהשניה‬
‫למרות שהן זהות‬

‫שאלה ‪4‬‬
‫הלוקוסים ‪ A‬ו ‪ B‬נמצאים במרחק של ‪ 40‬סנטימורגן‪ .‬הלוקוס ‪ C‬נמצא בדיוק באמצע המרחק‬
‫ביניהם‪ .‬הטרוזיגוט לאינברסיה בין ‪ A‬ל ‪ C‬יראה יותר אירועי רקומבינציה בין ‪ A‬ל ‪ B‬מאשר‬
‫הומוזיגוט לאינברסיה‬

‫שאלה ‪5‬‬
‫בכפר המונה ‪ 1000‬איש‪ 4% ,‬מהאוכלוסיה סובלים מאנמיה חרמשית (מחלה אוטוזומלית רצסיבית)‪.‬‬
‫מספר ההטרוזיגוטים (המוגנים מפני מלריה) הוא ‪.320‬‬

‫‪23‬‬
 ‫חלק א‪ ,‬שאלות פתוחות‪ .‬משקל כל שאלה ‪ 15‬נקודות‬

‫שאלה ‪6‬‬
‫‪ Xg‬הוא אנטיגן שנמצא ע"ג כדוריות הדם האדומות‪ .‬האלל שמקודד לאנטיגן זה נמצא על כרומוזום‬
‫‪ X‬ונקרא ‪ Xa .Xa‬הוא דומיננטי על מוטציית חסר לגן ‪ .X-‬לצרכי מחקר של גן זה נבדקו אנשים‬
‫שונים עם אברציות כרומוזומליות‪ .‬לפניכם ארבע זיווגים‪ ,‬רשמו עבור כל זיווג האם אי ההפרדה‬
‫התרחשה באם או באב ובאיזו מיוזה‪ ,‬ראשונה או שניה (אם לא ניתן לדעת בוודאות ציינו זאת)‪.‬‬
‫נמקו והסביר תשובתכם‪.‬‬

‫שאלה ‪7‬‬
‫ידוע כי צבע מושבות של השמרים ‪ Y. Kaholis‬הוא כחול‪ .‬נערכה מוטגנזה באמצעות אקרידין אורנג'‬
‫ולשמחת החוקרות והחוקרים‪ ,‬על הצלחות גדלו גם מוטנטים בצבע כתום זוהר‪.‬‬
‫החוקרים מעוניינים לבצע רוורסיה למוטנטים‪ .‬באילו חומרים הם יכולים להשתמש על מנת לקבל‬
‫רוורטנטים?‬

‫שאלה ‪8‬‬
‫באוכלוסייה של בעלי חיים‪ 10% ,‬מהפרטים הם ‪ 70% ,AA‬הם ‪ Aa‬ואילו ‪ 20%‬הם ‪aa‬‬
‫א‪ .‬מה שכיחות האללים באוכלוסייה?‬
‫ב‪ .‬האם האוכלוסייה נמצאת בשיווי משקל הארדי ווינברג?‬

‫‪24‬‬