‫סיסרא‬

‫מיהו ? היכן היה מחנהו?‬

‫מהיכן בא?‬
‫לפי סיור עם פרופ' אדם זרטל‬
‫באתר אל‪-‬אחוואט‬
‫ובהתאם לספרו "סודו של סיסרא" – מסע בעקבות גויי הים ושירת דבורה‬
‫(‪)C‬‬
‫אין לשנות‪ ,‬למחוק או להוסיף כל פרט במצגת זו‪ .‬מעשה כזה ייחשב כעבירה על חוק זכויות יוצרים‬
 ‫המצגת הזו היא תוצאה של סיור עם פרופ' אדם זרטל‪ ,‬באתר‬
‫החפירות אל‪-‬אחוואט‪.‬‬
‫אתר זה היה‪ ,‬ברמת סבירות גבוהה למדי‪ ,‬מקום מושבו של שר‬
‫הצבא סיסרא‪ ,‬שנלחם נגד ברק בן אבינועם‪ ,‬וחוסל ע"י יעל‪.‬‬

‫איך הגיעו למסקנה הזו – ראו במצגת‪ ,‬והעיקר ‪ -‬השלימו את‬

‫הידע ע"י קריאת הספר העוסק בתגלית החשובה הזו‪:‬‬

‫‪ ,‬מאת אדם זרטל‬ ‫סודו של סיסרא‬

‫ערערה‬

‫עין‪-‬א‪-‬סהלה‬
‫קציר‬
‫אל‪-‬אחוואט‬
‫(הגבעה המערבית)‬

‫הגבעה‬
‫המרכזית‬

‫ברטעה‬
‫אל‪-‬אחוואט‬
‫העץ מתחתיו התרכזו כל פעילויות המשלחת (פרט לחפירה‪ ,‬כמובן)‪.‬‬
‫שיחזור האתר ‪ -‬לפי ספרו של פרופ' אדם זרטל – "סודו של סיסרא" עמוד ‪.43‬‬
 ‫המסדרון ("כורידור") בחומה‪ ,‬ברובע המגורים (‪ C‬בשירטוט)‪ .‬הוא חודר עד אמצע עובייה של החומה‪.‬‬

‫אזור זה היה מכוסה באדמה חקלאית (טרה‪-‬רוזה) ‪ ,‬בה נמצאו חרסים רומיים‪ .‬כלומר בתקופה הרומית‬
‫מילאו את האזור הזה באדמה‪ ,‬והשתמשו בחלק הפנימי של החומות כ"טרסות" השומרות על הקרקע‪.‬‬
 ‫אזור המגורים (‪ C‬בשירטוט המקום)‪ .‬משמאל – פרוזדור נוסף בחומה‪.‬‬

‫פרוזדורים כאלה (בתוך חומות) לא נמצאו בשום אתר בארץ‪ ,‬וגם הם עזרו‪ ,‬לבסוף לפתור את תעלומת‬
‫מקור מתיישבי העיר הזו‪.‬‬
‫שיחזור המיבנים באזור המגורים (אזור ‪ .)C‬מבט לכיוון מערב‪ .‬הבתים נסמכים לחומת העיר‪.‬‬

‫מהספר הנ"ל – עמוד ‪86‬‬

 ‫פרוזדור נוסף ברובע הצפוני ‪ .‬אבני הכיסוי קצת ממוטטים‪.‬‬

‫לפי חישובים‪ ,‬השתמשו לצורך בניית החומה בכמות אדירה של אבנים שהובאו למקום –‬
‫כ ‪ 16,000‬מטרים מעוקבים‪.‬‬
 ‫הגג הממוטט של הפרוזדור (שראינו בתמונה הקודמת)‪.‬‬

‫בשום מקום בכנען ובמזרח כולו אין צורה דומה לחומה של אל‪-‬אחוואט‪ .‬כל החומות בתקופת הברונזה‬
‫והברזל הן חומות ישרות ‪ ,‬ומכילות‪ ,‬לעיתים‪ ,‬קדמות ונסגות ‪ .‬כאן יש‪ ,‬אמנם ‪ ,‬קטעים קצרים ישרים‪ ,‬אבל‬
‫רובה מעוצבת בצורת גלים‪-‬גלים‪ .‬גם רוחב החומה משתנה חליפות‪.‬‬
‫גובה החומה המקורית היה ‪ 5-6‬מטר‪ .‬אורכה הכולל היה כ ‪ 650‬מטר‪.‬‬
 ‫אבן הסף של השער הצפוני‬
‫עם הנקב עבור הציר של השער (חץ)‬

‫מיקום השער הזה (הצפוני) – בשירטוט הבא‬

‫מיקום השער הצפוני (אבן הסף בתמונה הקודמת)‪ ,‬והחצר המשולשת הצמודה לשער מבחוץ‪.‬‬
‫התמונה מתוך הספר הנ"ל ("סודו של סיסרא") ‪ ,‬עמוד ‪.66‬‬
 ‫אזור התעשיה (אזור ‪ D‬בשירטוט הסכמטי)‪.‬‬
‫הכור לחימום ולחישול ברזל (חץ)‪ .‬הכור העגול נמצא עמוק יותר מאשר תא העבודה שבו נמצאו עפרות‬
‫ברזל‪ .‬ראו התמונה הבאה‬
‫התמונה לקוחה מהספר הנ"ל‪.‬‬
‫מבט כללי על אזור ‪.D‬‬
‫זה המקום שבו‪ ,‬לפי החישובים ההידרוגיאולוגיים‪ ,‬היתה אמורה להיות באר‪ - ,‬אולם לא נמצאה כזו‪.‬‬

‫תעלומת מקור המים ליישוב עדיין לא נפתרה‪.‬‬

‫ערימת אבנים ענקית (כמוה נמצאו לא מעט בשטח) ‪ .‬התברר שהערימה הזו מכסה על "חדרון" שאליו‬
‫נכנסו דרך פרוזדור ‪ ,‬לא גבוה ‪ ,‬מכוסה ע"י אבנים גדולות‪.‬‬
‫בחלק העליון של הערימה‪ ,‬ניכרת שקערורית‪ ,‬כתוצאה מהתמוטטות גג המיבנה ‪( .‬ראו להלן)‬
‫פתח המסדרון (מכוסה קוצים) הממוטט שהוביל לתוך החדרון‪ .‬המיבנים הללו (יחד עם צורת החומה‪,‬‬
‫הם שנתנו את הרמז למקורם של בוני האתר‪.‬‬
 ‫ואותו פתח בזמן חשיפתו מהאבנים שהתמוטטו‪ ,‬ומכל הקוצים‪.‬‬
‫כאן רואים יפה את המסדרון והחדר הפנימי‪ ,‬הדומים להפליא לאלה של סרדיניה וקורסיקה‪.‬‬

‫תמונה מהספר הנ"ל‬

‫מיבנה דומה בסרדיניה (קרוי "נוראג")‪ .‬גם כאן חלק מהתקרה התמוטטה (חץ)‪ .‬שימו לב למסדרון‪.‬‬
‫עוד "נוראג" מסרדיניה שגגו התמוטט‪.‬‬
‫ועוד "נוראג" מסרדיניה‪ .‬הדמות במיסדרון של המיבנה שגגו התמוטט ‪.‬‬
‫ראש ברונזה (כנראה של אלה)‪ .‬גובהו ‪ 2.5‬ס"מ‪ .‬ניכרות השפעות של אמנות מצרית וחיתית‪.‬‬
‫המאה ה ‪ 13‬לפנה"ס‪.‬‬
‫צירי מרכבות סוסים שנמצאו באתר‪.‬‬
‫תאור של מרכבתו של תות‪-‬אנך‪-‬אמון הצד יענים‪ .‬שימו לב לציר של גלגלי המרכבה‪.‬‬
‫בתמונה הבאה – עבדיו של תות‪-‬אנך‪-‬אמון נושאים את היענים לארמון‪.‬‬
‫עבדיו של תות‪-‬אנך אמון נושאים את היענים לארמון‪ .‬סימנתי בחץ את ציר גלגלי המרכבה‪ ,‬ציר‬
‫הדומה לציר שנמצא באל‪-‬אחוואט‪.‬‬
 ‫השאלות‪:‬‬
‫מי בנה בכלל בסוף תקופת הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל עיר חדשה? ‪ -‬בתקופה הזו‬
‫נכללו בארץ ערי מדינה כנעניות שנשארו "מהסדר הקודם" ‪ :‬חצור‪ ,‬מגידו‪ ,‬שכם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬חברון לכיש‬
‫ועוד רבים אחרים ‪ .‬הם ישבו על תילים והוקפו מערכות ביצורים‪ .‬בתקופת הברזל הקדומה נושב רוב‬
‫שטחו של ההר בכפרים זעירים ומאהלי נוודים של הישראלים החדשים‪ .‬ערים מהסוג של אל‪-‬אחוואט ‪,‬‬
‫ישראליות ולא כנעניות ‪ ,‬פשוט לא נודעו בשום מקום אחר‪.‬‬
‫והעיקר – מי תכנן אותה בצורה יוצאת הדופן הזו ‪ ,‬צורה שאין לה שום דומה בכל אזור המזרח התיכון‪.‬‬
‫ה"איגלו" הפנימי הסמוך ללמגדל ‪( T53‬שטח ‪ .)D‬המיבנה מקורה בשיטת "הכיפה המדומה" ( כל אבן‬
‫נשענת בחלקה על האבן שמתחתה‪ ,‬כשכל שכבת אבן נכנסת מעט פנימה)‪.‬‬
‫ומבט מלפנים על "האיגלו" הפנימי‪ .‬ראו בתמונה הבאה את ה"איגלו" בזמן חשיפתו‪.‬‬
‫ה"איגלו" הפנימי בזמן חשיפתו‪.‬‬
‫אזור החצר (ללא מיבנים ( אזור ‪ .)E‬שימשה‪ ,‬כנראה לאחזקת כלי הרכב והסוסים‪.‬‬
 ‫חותם גליל יחיד שנמצא באתר‪ .‬אורכו כ ‪ 20‬מ"מ‪ ,‬וקוטרו כ ‪ 10‬מ"מ‪.‬על החותם חריטות של‬
‫"עץ קדוש" (באמצע)‪ ,‬משמאלו ‪ 2‬חיות ‪ :‬בעל חיים מקרין ומולו שור‪.‬מאחורי השור ומימינו נמצא אריה‬
‫שואג ומעליו דמות אדם בעל חוטם בולט‪ .‬מעל האריה עומד עוף גדול‪ ,‬אולי יען‪.‬‬
‫ברוך ברנדל ‪ ,‬המומחה לחפצים מהסוג הזה‪ ,‬מצא שהחותם ממוצא כנעני ולפי סגנונו הוא נעשה‬
‫באוגרית במאות ‪ 13 -14‬לפנה"ס‪.‬‬
 ‫ראש יעל זכר משנהב‪.‬‬
‫גובה = ‪ 9‬ס"מ‪.‬‬
‫נמצא ב"בית המושל" באל‪-‬אחוואט‪.‬‬
‫הראש נועד לעיטור של כלי פאר מבהט‪.‬‬

‫המאה ה ‪ 13‬לפנה"ס בקרוב‪.‬‬

 ‫פרופ' אדם זרטל‬
‫מטפס על הסלעים בהתלהבות‪.‬‬
 ‫מסקנות‪.‬‬
‫לאחר שנערך סקר של כל דוחות החפירה בארץ ישראל מסוף המאה ה ‪ 19‬ועד היום‪ ,‬לא נמצא שום‬
‫מקבילה לאתר הזה ‪ ,‬לא בעיצוב לא בתוכנית העיר ולא במיבנים‪ .‬ניסו לחפש אחר מקבילות לפרוזדורים‬
‫ולבקתות העגולות – והתוצאה היתה – אפס !!! אין עוד מקום כזה‪.‬‬
‫באוגוסט ‪ 1995‬כינס פרופ' ברטל כמה חוקרים שבאו לבקר במקום‪ .‬לאחר הסיור במקום אמר‬
‫ההסטוריון פרופ' מיכאל הלצר ‪ ,‬שהגיע עם משפחתו מברית המועצות לשעבר‪ ,‬ולאחר שראה את‬
‫תוכניות המקום ‪ ":‬אבל זה דומה לתרבות ה"נוראגית"‪.‬‬
‫ביקשו ממנו הבהרות ‪ ,‬והוא ציין שזו התרבות האופיינית לסרדיניה‪.‬‬
‫ואכן בספריית האוניברסיטה ‪ ,‬פרופ' זרטל מצא סיפרון על חפירות בסרדיניה ( של הארכיאולוגית‬
‫מרגרט גואידו) ושם ראה תוכניות ושחזורים של אתרים שהכילו מבני אבן דומים‪ ,‬כולל הפרוזדורים‪,‬‬
‫ואותם קווים גליים בעיצוב‪.‬‬
‫פרופ' זרטל נסע לסרדיניה‪ ,‬וראה את המיבנים הללו ‪ ,‬הדומים להפליא למיבנים באל‪-‬אחוואט‪.‬‬

‫לאחר שובו מסרדיניה חודשו החפירות ונמצאו מימצאים לא מעטים‪ ,‬בעיקר באזור שנקרא "בית המושל"‬
‫(בגלל המימצאים "הממלכתיים" שנמצאו בו‪ – .‬חרפושיות חותמות וכד')‪.‬‬
‫אז מי היו תושבי המקום? ‪ -‬במיקרא מופיעים כמה עמים המתייחסים ל"גויי הים"‪ .‬ביניהם מופיעים‬
‫"השרדנה" שלא היה ידוע עליהם מאומה‪ ,‬פרט למקורם (לפי קירבת השם) – סרדיניה‪.‬‬
‫ולפי כל הסימנים כולל השם "סיסרא" ‪ ,‬שנמצאו שמות דומים לו בסרדיניה‪ ,‬נראה מאד הגיוני‪ ,‬לפי‬
‫התאריכים‪ ,‬המימצאים וההשוואה לכתוב על מיקום מלחמת סיסרא נגד ברק בן אבינועם ‪ -‬שהעיר‬
‫אל‪-‬אחוואט היא העיר של סיסרא‪ ,‬ולכן אין פלא שהיא היתה מיושבת תקופה קצרה מאד (כמה עשרות‬
‫שנים)‪ ,‬משום שלאחר שמפקדם סיסרא נהרג – עזבו השרדנים את העיר‪ ,‬והיא לא יושבה מחדש‪.‬‬
 ‫ועל כל עבודות הגילוי והחפירות‪ ,‬ועל המימצאים‪ ,‬והלבטים וההתאמה‬
‫המופלאה ‪,‬שבין הכתוב על מלחמת סיסרא לבין המימצאים בשטח (ובשטח‬
‫שבו נערך הקרב הסופי) ‪ -‬שהוליכו לבסוף למסקנה שהעיר היתה מקום‬
‫מושבו של סיסרא ‪ -‬על כל אלה תצטרכו לקרוא בעצמכם בספר‬