‫הורשה לא מנדלית‬

‫(ומצבים בהם ההורשה לא נראית‬

‫מנדלית מבחינה פנוטיפית)‬
 ‫כאשר מדובר בהורשה מנדלית‬
‫‪AA‬‬ ‫‪aa‬‬ ‫‪aa‬‬ ‫‪aa‬‬

‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬
 ‫כאשר מדובר בהורשה מנדלית‬
‫‪AA‬‬
‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬

‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬
 ‫סוגים של הורשה לא‪-‬מנדלית‬
‫• דומיננטיות חלקית (נקרא גם דומיננטיות לא מלאה או חצי‬
‫דומיננטיות)‬
‫• קו‪-‬דומיננטיות‬
 ‫דומיננטיות חלקית‬
‫• יכולה להתרחש כאשר יש אינטראקציה בין אללים של הגן‪.‬‬
‫• ההטרוזיגוט אינו זהה לאף הומוזיגוט‪ ,‬הוא שילוב בין הפנוטיפים אך מעט יותר דומה לפנוטיפ‬
‫הדומיננטי‪.‬‬

‫חצי דומננטיות‪-‬מצב של אינטארקציה בין שני אללים‬

‫מובילה להטרוזיגוט שאינו זהה להומוזיגוט‪ .‬למעשה הוא‬
‫שילוב של שני הפינוטיפים קצת מזה וקצת מזה ועפ רוב‬
‫יותר דומה לדומננטי‪.‬‬
 ?‫מה נקבל בדור הבא‬
Red petals X White petals
AA aa

F1 Pink petals (Aa)

1/4 red petals (AA)

F2 1/2 pink petals (Aa)
1/4 white petals (aa)
1:2:1
 ‫?מה יקרה אם נכליא פרח ורוד עם לבן‬
‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬
‫הכלאת הומוזיגוט‬
‫רצסיבי וחצי‬
‫דומננטי‪-‬הטרוזיגוט‬ ‫‪‬‬
‫?מה יקרה אם נכליא פרח ורוד עם לבן‬
‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬
‫‪‬‬

‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬

‫נקבל יחס של ‪ 50%‬ו ‪50%‬‬

 ‫?ומה יקרה אם נכליא ורוד עם אדום‬
‫‪AA‬‬ ‫‪Aa‬‬
‫הכאלת הומוזיגוט דומננטי וחצי‬
‫דומננטי הטרוזיגוט‬
‫‪ 50%‬ו ‪50%‬‬ ‫‪‬‬

‫‪AA‬‬ ‫‪Aa‬‬
‫בהורשה חצי דומיננטית‪ :‬הפנוטיפ של ההומוזיגוטים יותר קיצוני‬
‫מזה של ההטרוזיגוטים‪.‬שונה!‬
‫‪ ‬‬
‫דוגמא מעכברים‪ -‬אללים של גן החשוב בהתפתחות עוברית‪:‬‬
‫הגן נקרא ‪ Tail‬מכיוון שהראשונים שגילו אותו מצאו הבדלים באורך זנב בעכברים‪.‬‬
‫‪ t‬הוא האלל התקין‪ .‬על כן בעלי גנוטיפ ‪ tt‬מפתחים זנב ארוך‪ .‬הומוזיגוט רצסיבי‬
‫ההטרוזיגוט ‪ T/t‬מפתח זנב קצר‪ .‬פינוטיפ בינתיים‬
‫ההומוזיגוט הדומיננטי ‪ T/T‬מת בשלב עוברי‪.‬‬
‫הזנב לא מתפתח‪.‬‬
‫‪ ‬‬
 ‫הורשה חצי דומיננטית מתרחשת פעמים רבות במצבים בהם‬
‫מוטציה פוגעת בגן ויוצרת אלל פגום‬
‫‪ ‬‬
‫במצב זה‪ :‬הפנוטיפים של בעלי אלל אחד פגום פחות חמורים מאשר אלו של ‪ 2‬אללים פגומים‪.‬‬
‫אחד מאהללים גורם לפגם הדומננטי או רציסבי ואז החצי דומנטטיות זה שלה בינתיים פגום‬
‫אבל פחות‪ ‬‬
 ‫דוגמא בבני אדם לאלל חצי דומיננטי (לטאלי) ‪:‬‬
‫במחלה ‪Familial Hypercholesterolemia‬‬
‫‪  ‬הגן מקודד לקולטן ל‪ LDL -‬כולסטרול‪ .‬מספר הקולטנים הוא ביחס ישר לכמות הגן הפעיל‪.‬‬
‫כאשר מספר הקולטנים הוא נמוך מאוד‪ ,‬ישנה עליה של כולסטרול בדם וסיכון גדול לחלות‬
‫במחלת לב‪ .‬‬
‫ישנם שלושה פנוטיפים‪:‬‬
‫בריאים‪ -‬הומוזיגוט דומננטי‬ ‫‪+/+‬‬
‫מוות בשלב מוקדם של הבגרות ‪-‬הטרוזיגוט‬ ‫‪-/+‬‬
‫מוות בילדות‪ -‬הומוזיגוט רציסיבי‬ ‫‪-/-‬‬
‫זה כולסטרול גבוה משפחתי זה תת סוג של עודף כולסטרול‪-‬מצב ייחודי גנטי‬
 ‫הורשה קו‪-‬דומיננטית‬
‫מצב בו שני האללים משפיעים על‬
‫הפנוטיפ באותה המידה (אין אלל אחד‬
‫דומיננטי)‪.‬‬
‫לכן ההטרוזיגוט שונה משני סוגי‬
‫ההומוזיגוטיים‪.‬‬
‫זה קורה כאשר כל אחד מהאללים‬
‫מתבטא ומייצר חלבון מעט שונה‪.‬‬
‫אלל אדום‪+‬לבן= נקבל גם ביטוי של‬
‫אדום וגם ביטוי ללבן‬
‫‪.‬‬
 ‫דוגמא להורשה קו‪-‬דומיננטית‪ :‬סוגי הדם‬
‫ישנם ‪ 3‬אללים‪ABO -‬המשפיעים על סוגי הדם‬ ‫יש ‪ 4‬סוגי דם (טבלה –פנוטיפ)‪ .‬הגן שקובע את סוג הדם הוא גן יחיד שקוראים לי גן ‪. ABO‬‬
‫‪ A+B‬קו‪-‬דומיננטיים ‪ O‬רצסיבי‬ ‫נקרא כך כי למעשה יתכנו בגן הזה ‪ 3‬אללים‪ .‬יכול להיות אלל ‪ A‬אלל ‪ B‬ויכול להיות אלל ‪. O‬‬
‫‪ O‬הוא אלל רציסיבי‪ -‬כאשר יהיה שילוב של אלל ‪ A‬ואלל ‪ O‬יבואט לידי ביטוי סוג דם ‪( A‬שורה ‪.‬‬
‫‪)1‬‬
‫כאשר יהיה שילוב ‪ B O‬יבוא לידי ביטוי סוג הדם ‪( B‬שורה ‪)2‬‬
‫שילוב של ‪ A‬ו ‪ B‬ביחד הם ביחסים של קו דומננטיות וזות אומרת שיש אלל ‪ A‬לצד אלל ‪ B‬לא‬
‫נקבל סוג דם ‪ A‬או סוג דם ‪ B‬אלא נקבל ביטוי של שני הסוגים האלה היחדויים וייצור פינוטיפ‬
‫חדש ויחיודי שנקרא ‪AB‬‬
‫כפי שצויין ש ‪ O‬הוא אלל רציסיב לכן שילוב של ‪ O O‬יבוא לידי ביטוי פנוטיפ רציסיבי‪-‬הומזיגוט‬
‫רציסבי‪OO.‬‬
‫‪ ABO‬הכוונה היא לא לגנים שונים אלה ‪ 3‬אללים על גבי אותו הגן‪.‬‬
‫כתיבה דרך א‪ :‬גן זה ‪I‬‬
‫פנוטיפ‬ ‫גנוטיפ‬ ‫גנוטיפדומננטי‬
‫‪ AB‬זה המצב קו‬
‫(דרך כתיבה א')‬ ‫(דרך כתיבה‬
‫ב')‬
‫‪A‬‬ ‫‪IAIA or IAi‬‬ ‫‪AA or AO‬‬
‫‪B‬‬ ‫‪IBIB or IBi‬‬ ‫‪BB or BO‬‬
‫‪AB‬‬ ‫‪I AI B‬‬ ‫‪AB‬‬
 ‫הגן ‪ABO‬‬
‫• כדורית דם אדומות שיש להם מעטפת‪ -‬שקוראים לה אנטיגן ‪ H‬הגן ‪ ABO‬הוא בעצם‬
‫מוסיף שרשרת סוכרים שהשייר הזה יכול להיות מסוג ‪( A‬משולשים ירוקים)מסוג‬
‫‪( B‬עיגולים כחולים) ‪.‬אלל ‪ O‬אין לו סוגרים ‪ A B‬על פני המעטפה‪ .‬‬
‫• גן ‪ ABO‬מקדד ל‪ Glycosyl -Transferase -‬אשר עושה שינוי‬
‫לאנטיגן ‪ H‬אשר נמצא על המעטפת של כדוריות דם אדומות‪.‬‬

‫• ‪ ‬האלל ‪ A‬מוסיף ‪N-acetylgalactosamine‬‬

‫• ‪ ‬האלל ‪ B‬מוסיף ‪D-galactose‬‬
‫• ‪ ‬לאלל ‪ O‬יש מוטציה של הסטת מסגרת הקריאה בגן ולכן‬
‫החלבון לא פעיל אינו מסוגל לשנות את האנטיגן ‪H‬‬
‫מערכת החיסון מכירה את הסוכרים הטבעיים אבל היא מפתחת נוגדים כנגד סוגים אחרים שאין אותם בגוף‪ .‬מי שיש לו סוג‬
‫דם ‪ A‬עם הסוכריים הייחודים ל ‪ A‬הוא עשוי לפתח נוגדנים כנגד סוג דם סוכרים ‪ B‬קוראים להם אנטי ‪ . B‬כלומר לסוג דם ‪A‬‬
‫יש אנטיגן ‪ A‬ואנטי ‪– B‬צפתח נוגדנים כנגד מה שאין לו‪ .‬כנל לגבי סוג דם ‪B‬‬
‫לאנשים עם פנוטיפ ‪ A‬יש נוגדנים טבעיים כנגד האנטיגן ‪ B‬ולהיפך‪ .‬סוג דם מסוג ‪ A‬או ‪ B‬יכול לקבל רק מעצמם או ‪O‬‬
‫לפנוטיפ ‪ O‬יש נוגדנים כנגד ‪ A‬ו‪ .B -‬לא יכול לקבל מאף סוג דם‪ .‬רק מסוג דם ‪O‬‬
‫יכול לקבל מכולם תרומת דם‬ ‫לפנוטיפ ‪ AB‬אין נוגדנים כנגד ‪ A‬או ‪.B‬‬
‫אפשר לקבל תרומת דם רק מסוג דם שאין‬
‫לנתרם כנגדו‬
‫נוגדנים‪...‬‬
‫קביעת מוצא הורי על פי קבוצות הדם‬

‫בהינתן ‪ 2‬זוגות הורים‪ -‬איזה תינוק שייך לאיזה זוג?‬

‫סוג דם ‪B‬‬ ‫גב' כהן‬ ‫סוג דם ‪B‬‬ ‫גב' נחמני‬

‫סוג דם ‪B‬‬ ‫מר כהן‬ ‫סוג דם ‪AB‬‬ ‫מר נחמני‬

‫לתינוק א' סוג דם ‪O‬‬ ‫תעשי טבלה‬

‫יש יותר מאופציות כל הורה‬
‫לתינוק ב' סוג דם ‪A‬‬ ‫‪ B‬יכול‬ ‫למשל סוג דם‬
‫להיות לו שני אללים ‪BB BO‬‬
‫תשובה תינוק א הורים‬
‫לשמאל‬
‫עמוד הבא‬
‫קביעת מוצא הורי על פי קבוצות הדם‬

‫תחילה נרשום את הגנוטיפים האפשריים של התינוקות‪:‬‬

‫סוג דם ‪B‬‬ ‫גב' כהן‬ ‫גב' נחמני סוג דם ‪B‬‬

‫סוג דם ‪B‬‬ ‫מר כהן‬ ‫מר נחמני סוג דם ‪AB‬‬

‫לתינוק א' סוג דם ‪O‬‬

‫‪OO‬‬
‫לתינוק ב' סוג דם ‪A‬‬
‫‪AO/ AA‬‬
 ‫קביעת מוצא הורי על פי קבוצות הדם‬

‫אח"כ נרשום את הגנוטיפים האפשריים של ההורים‪:‬‬

‫×‬
‫‪BB/ BO‬‬ ‫סוג דם ‪B‬‬
‫סוג דם ‪B‬‬
‫גב' כהן‬
‫מר כהן‬
‫גב' נחמני סוג דם ‪B‬‬
‫סוג דם ‪AB‬‬ ‫מר נחמני‬
‫×‬‫‪BB/ BO‬‬
‫×‬
‫‪BB/ BO‬‬ ‫‪AB‬‬

‫לתינוק א' סוג דם ‪O‬‬

‫‪OO‬‬
‫לתינוק ב' סוג דם ‪A‬‬
‫‪AO/ AA‬‬‫×‬
‫אדם שסוג דמו ‪ A‬נשא אשה שסוג דמה ‪.AB‬‬
‫איזה סוגי דם יכולים להיות לילדיהם?‬
‫הגבר יכול להיות הומוזיגוטי או הטרוזיגוטי לאלל ‪:IA‬‬

‫(גנוטיפ האם)‬ ‫‪IA IB‬‬ ‫‪X‬‬ ‫בהנחה שהגבר הומוזיגוטי‪IA IA :‬‬

‫‪IA IA‬‬ ‫‪IA IB‬‬ ‫גנוטיפים האפשריים של הצאצאים‪:‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫פנוטיפים (סוגי דם)‪:‬‬

‫(גנוטיפ האם)‬ ‫‪IA IB‬‬ ‫‪X‬‬ ‫בהנחה שהגבר הטרוזיגוט‪IA i :‬‬

‫‪IA IA‬‬ ‫‪I A IB‬‬ ‫‪IB i‬‬ ‫‪IA i‬‬ ‫גנוטיפים האפשריים של הצאצאים‪:‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬ ‫פנוטיפים (סוגי דם)‪:‬‬
 ‫כיצד נזהה בין ‪ AA‬לבין ‪?AO‬‬
‫במקרה הזה ה‪ O-‬הוא "אלל שקט" ויהיה ניתן לזהותו‬
‫אם הפרט יזווג עם ‪:AB‬‬
‫‪ ‬‬

‫בהשוואה ל‪:‬‬

‫כאן יש סוג דם ‪ B‬לכן נכריע שזה ‪AO‬‬

 ‫‪ Rh‬הוא אנטיגן נוסף על פני כדוריות הדם‪:‬‬
‫‪ - +‬הוא גן נוסף לא קשור לגן ‪ ABO‬קוראים לו ‪Rh‬‬
‫אלל ‪ +Rh‬מייצר אנטיגן‪ .‬דומננטי‪ -‬מיצר סוכר נוסף‬
‫אלל‪ - Rh‬לא מסוגלים ליצור אנטיגן‪ .‬רציסיבי לא מייצר סוכר‬
‫כאילו בנוסף למשולשים ועיגולים‪ .‬יש את הסוכרים האלה אם הוא ‪ .+‬ואם – אין לו‬
‫‪ Rh‬הוא גן מנדילי לכל דבר כלומר הפלוס יכול להיות הומוזיגוט או הטרוזיגוט והמינוס‬
‫רציסבי‪ ..‬למרות שהגם ‪ AB‬מכיל אי ובי שהם קו דומננטי‪ RH .‬אינו חורג מהרציסביות‪.‬‬
‫בתרומות דם‪ -‬הפלוס לא יוכל לקבל מינוס וההפך נכון‪ .‬בלידה‪:‬‬
‫אם תינוק הוא ‪ +Rh‬והאם היא ‪ .-Rh‬האם תפתח נודגנים כנגד ‪ Rh‬לאחר חשיפה‬ ‫•‬
‫לדם התינוק בלידה‪ .‬מצב זה יכול להית מסוכן לתינוק הבא של אותה אם במידה והוא‬
‫‪.+Rh‬‬
‫בכדי למנוע זאת‪ ,‬אמהות אלו מקבלות חיסון אנטי ‪ D‬המכיל נוגדן ‪ IgG‬הנקשר ל ‪Rh+‬‬ ‫•‬
‫של כדוריות הדם של העובר שעברו למחזור הדם של האם‪ ,‬ובכך מונע את יצירת‬
‫הנוגדנים האימהיים כנגד ה‪ Rh-‬העוברי‪ .‬‬
 ‫הגן ל‪ Rh-‬הוא מנדלי‪ :‬האלל הדומיננטי ‪ R‬מקודד ל ‪,+Rh‬‬
‫ואילו האלל הרצסיבי מקודד ל ‪-Rh‬‬

‫האבא הוא פלוס לכן יש‬

‫שתי אופציות‪ .‬האמא‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪R‬‬ ‫‪r‬‬
‫מינוס לכן היא רק‬
‫אופציה אחת‬ ‫‪Rr‬‬ ‫‪rr‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪Rr‬‬ ‫‪Rr‬‬ ‫‪r‬‬
‫‪r‬‬ ‫‪Rr‬‬ ‫‪Rr‬‬ ‫‪r‬‬ ‫‪Rr‬‬ ‫‪rr‬‬
 ‫מצבים של הורשה מנדלית המטעים מבחינה פנוטיפית‪.‬‬
‫כלומר מצבים בהם פינוטיפים שהם לא מראים מאיזהי סיבה מנדלית‬
‫וזה קורה במצבים‪:‬‬

‫• פנוטיפ לטאלי‬
‫• פנוטיפ פליאוטרופי‬
‫• גנטיקה מעורבת‬
‫• אפיסטזיס‬
‫• אינטראקציות נוספות בין גנים כגון‪ :‬גנים משלימים‪ ,‬סופרסיה‬
‫פנוטיפ לטאלי ‪Lethal alleles‬‬
‫מצב של שילוב גנטי מסויים‪-‬גנוטפים הוא לטלי‬
‫לא חי לא מתקיים‪ .‬לדוגמת הזנב –במצב ‪TT‬‬
‫הכל בסדר ויש התפתחות‪ Tt .‬מפץח זנב קצר‪.‬‬
‫‪ tt‬העובר לא נולד‪.‬ולכן לא נראה אף פעם‬
‫צאצא כזה‪.‬‬
‫כאשר אלל מסויים הוא לטאלי‪ -‬הוא לא ייראה‬
‫פנוטיפית באוכלוסיה באותה ההסתברות של‬
‫תכונה שאינה לטאלית‬
‫מבחינה האוכלסייה נבחנת פרטים‪ -‬זה לא‬
‫נראה מנדלי כי יש גינוטיפ שלא נקבל אף‬
‫פעם‪ .‬אבל זה קורה לא כי התכונה עצמה אינה‬
‫מתפלגת לפי חוקי מנדל אלא בגלל שאחד‬
‫שילבי הגנטיים אינו מאפשר חיים‬
 ‫פנוטיפ פלאוטרופי ‪Pleiotropy‬‬
‫מצב שגנוטיפ מסויים הוא יכול לגרום למספר רב של פינוטיפים‪ .‬היו דוגמאות‪ .‬אלל מסויים‬
‫שגורם למחלה אבל לא גורם לפנוטים יחיד אלא להרבה פינוטיפים שונים‪ ‬‬

‫מוטציה בגן אחד עשויה לגרום למספר רב של השפעות‪ .‬ישנה‬

‫בעיה באיתור מעבר האלל המוטנטי בעץ משפחתי כאשר‬
‫לפרטים שונים באותה המשפחה ישנם פנוטיפים שונים של‬
‫אותו הסינדרום‪.‬‬
 ‫פנוטיפ פלאוטרופי ‪Pleiotropy‬‬
‫למשל‪ :‬במחלה ‪ Tuberous Sclerosis‬טרשת גבשושית‬
‫מחלה אוטוזומלית דומיננטית‪ .‬פוגעת ב‪1:6,000 -‬‬
‫הסיפטומים יכולים להיות מאד מגוונים‪ ,‬למשל‪ :‬התעבות של‬
‫פיגמטציה בנקודות מסוימות בעור‪ ,‬פריחה על הפנים‪ ,‬ציסטות‬
‫בכליות‪ ,‬גידולים בלב‪ ,‬פיגור שכלי קשה או קל ואוטיזם‪.‬‬
‫לא לכל חולים יש אותם שילוב של סימנים אלו‪ .‬חלק יבטאו‬
‫כמה וחלק כמה‪ .‬ויש כאלה פחות ויש כאלה יותר‪- ‬מצב מבלבל‬
‫מבחינה מנדלית‪ .‬לכן כאשר נעקוב אחרי פנוטיפ מסויים למשל‬
‫בעיניים אנחנו נראה ש רק ל ‪ 30‬עד ‪ 50‬אחוז מהחולים יש‬
‫סימפטום זה ‪.‬בציור עץ משפחה נפספס חלק מהחולים‪.‬‬
‫פלאוטרופיה יכולה להתרחש כאשר התוצר של הגן דרוש‬
‫ביותר מאיבר או רקמה אחת‪.‬‬
‫גנטיקה מעורבת ‪Genetic Heterogeneity‬‬
‫‪ ‬מצב הפוך –זה קורה גם בטרשת בדוגמה אבל זה מצב שבו שני גנים שונים יכולים עם אללים‬
‫שונים לגרום למחלה ‪.‬‬
‫נגרמת כאשר יש מוטציה ביותר מגן אחד אשר גורמת לאותה המחלה‬
‫כמו ב‪.Tuberous Sclerosis -‬‬
‫שתי מוטציות שונות‪ ,‬האחת בגן ‪ TSC1‬בכרומוזום ‪ 9‬והשניה ‪TSC2‬‬
‫בכרומוזום ‪ ,16‬יכולות כל אחת לגרום למחלה‪.‬‬
‫כנראה ששני הגנים משפיעים בנקודות שונות של אותו הליך ביוסינטטי‪,‬‬
‫או הליך הבקרה או האחד משמש כליגנד והשני כקולטן‪.‬‬
‫שני גנים –גנוטיפים שונים שיכולים לגרום לאותו פנוטיפ לעומר המצב‬
‫הקודם שהיו לנו גנוטיפ אחד שהשפיע על הרבה סוגים של פינוטיפים‬
‫למשל יש חולה עם תסמינים של מחלה זו‪(.‬פנוטיפ) לכן יכול להיות גן ‪1‬‬
‫או גן ‪2‬‬
 ‫אפיסטזיס ‪Epistasis‬‬
‫‪ ‬כאשר פעילות של גן אחד ממסכת או חוסמת על הפעילות‬
‫של הגן האחר ולכן לא ניתן לדעת מהו הגנוטיפ של הגן‬
‫האחר‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬אם גן לקרחות יתבטא‪ ,‬לא נראה ביטוי של הגן לצבע‬
‫שיער (למרות שההתפלגות שלו היא מנדלית)‬

‫‪ ‬דוגמא נוספת כאשר שני גנים מקודדים לאנזימים באותו תהליך‬

‫ביוכימי‪:‬‬
‫אם התוצר של גן ‪ 1‬אינו נמצא בגלל מוטציה הומוזיגוטית שיש לפרט‬
‫מסוים‪ ,‬זה יהיה בלתי אפשרי לדעת מהו הגנוטיפ בגן מספר ‪.2‬‬
‫דוגמא לאפיסטזיס‪ :‬פנוטיפ בומביי‬
‫האנטיגנים ‪ A‬ו‪ B-‬מופיעים על גבי אנטיגן ‪( H‬אשר מצוי גם בסוג דם ‪.)O‬‬
‫בפנוטיפ ‪ Bombay‬בבני אדם‪ ,‬ישנו חסר באנטיגן ‪ ,H‬לכן‪ ,‬הפנוטיפ יראה‬
‫של ‪ - O‬ללא תלות בגנוטיפ של ‪( ABO‬זהו נקרא אפיסטזיס)‪.‬‬
‫בשונה מסוג דם ‪ -O‬הם אינם יכולים לקבל תרומת דם אפילו מתורם ‪.O‬‬
 ‫אפיסטזיס במסלול יצירת צבע פרח‬

‫‪Gene A‬‬
‫‪Blue flower‬‬

‫‪Gene B‬‬
‫‪AA‬‬ ‫‪BB‬‬

‫כאשר שני גנים אחראיים לביטוי צבע כחול בפרחים‪.‬‬

‫שניהם צריכים לבטא פנוטיפ דומיננטי בכדי שיתקבל הצבע‬
‫הכחול‪.‬‬
‫מספיק שגן אחד יבטא פנוטיפ רצסיבי בכדי שהפרח ישאר‬
‫לבן‪ ,‬בדוגמא זו‪ aa :‬או ‪bb‬‬

‫‪aa‬‬ ‫‪BB‬‬ ‫‪AA‬‬ ‫‪bb‬‬

‫זה נקרא אפיסטזיס של גנים משלימים – ‪Complementary‬‬
‫כאשר צריך שילוב מסויים של אללים מ‪ 2-‬גנים בכדי‬
‫שהפנוטיפ יתבטא‪ .‬הגנים יכולים להיות באותו המסלול‪.‬‬
‫לדג' בצבע פרח‪:‬‬
‫בכדי שיתבטא צבע כחול‪ :‬בכל אחד מהגנים צריך להתבטא אלל‬
‫דומיננטי‪.‬‬
‫בכדי שיתבטא צבע לבן‪ :‬מספיק שבגן אחד יהיה גנוטיפ הומוזיגוטי רצסיבי‪.‬‬
‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬
 ‫‪aaBB‬‬ ‫‪AAbb‬‬
‫אפיסטזיס של גנים‬
‫)‪AaBb (Blue‬‬
‫משלימים – ‪Complementary‬‬
‫איך יראו הדורות של הכלאה בין שני‬
‫‪AB‬‬ ‫‪Ab‬‬ ‫‪aB‬‬ ‫‪ab‬‬ ‫פרחים לבנים (עקב פנוטיפ רצסיבי‬
‫‪AB‬‬ ‫בגנים שונים)?‬
‫‪Ab‬‬ ‫בדור הראשון‪ -‬כולם כחולים‬
‫‪aB‬‬

‫‪ab‬‬
 aaBB AAbb
‫אפיסטזיס של גנים‬
AaBb (Blue)
Complementary – ‫משלימים‬
‫ בכל אחד‬:‫בכדי שיתבטא צבע כחול‬
AB Ab aB ab ‫מהגנים צריך להתבטא אלל‬
AABB AABb AaBB AaBb AB .‫דומיננטי‬
(Blue) (Blue) (Blue) (Blue)
AABb AAbb AaBb Aabb Ab ‫ מספיק‬:‫בכדי שיתבטא צבע לבן‬
(Blue) (white) (Blue) (white)
AaBB aaBb aB
‫שבגן אחד יהיה גנוטיפ הומוזיגוטי‬
AaBb aaBB
(Blue) (Blue) (white) (white) .‫רצסיבי‬
AaBb Aabb aaBb aabb ab ‫לא נקבל התפלגות רגילה שהכרנו‬
(Blue) (white) (white) (white)
7 ‫ מול‬9 ‫נקבל התפלגות אחרת של‬
AB- Blue 9/16
Ab/ aB/ ab- white 7/16
‫‪aaBB‬‬ ‫‪aaBB‬‬
‫אפיסטזיס של גנים‬
‫)‪aaBB (White‬‬
‫משלימים – ‪Complementary‬‬
‫)‪aaBB (White‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬איך יראו הדורות של‬
‫הכלאה בין שני פרחים לבנים (עקב‬
‫פנוטיפ רצסיבי באותו הגן)?\‬
‫בשתי דורות יהיה רק לבנים‬
 ‫מבחן קומפלמנטציה‬
‫אם רואים פרח לבן‪ -‬איך ניתן‬
‫לקבוע באיזה גן ישנו ביטוי של‬
‫?תכונה רצסיבית‬
‫‪AA‬‬ ‫‪BB‬‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫‪aa‬‬ ‫‪BB‬‬ ‫‪AA‬‬ ‫‪bb‬‬

‫‪Complementation test / Cis-trans test‬‬

‫נכליא עם פרח לבן אחר‬

‫שאנו יודעים באיזה גן‬
‫מדובר‪ .‬אם בהכלאה של‬
‫‪aa‬‬ ‫‪aa‬‬ ‫שני פרחים לבנים‬
‫מקבלים צאצאים לבנים‪-‬‬
‫אזי הפגיעה היא באותו‬
‫הגן‪ ,‬אין קומפלמנטציה‪.‬‬
 ‫‪Complementation test / Cis-trans test‬‬

‫‪aa‬‬ ‫‪BB‬‬ ‫‪AA‬‬ ‫‪bb‬‬

‫לעומת זאת‪ ,‬אם‬
‫בהכלאה של שני פרחים‬
‫לבנים מקבלים צאצאים‬
‫עם פרחים כחולים‪ -‬אזי‬
‫הפגיעה היא בגנים‬
‫נפרדים‪ ,‬כך שב‪2-‬‬ ‫‪AaBb‬‬
‫הלוקוסים יש גנוטיפ‬
‫הטרוזיגוט ולא הומוזיגוט‬
‫רצסיבי‪ -‬יש‬
‫קומפלמנטציה‪.‬‬
 ‫דוגמא נוספת לאפיסטזיס‬

‫‪A‬‬ ‫‪B‬‬

‫כאשר שני גנים אחראיים לביטוי צבע כחול בפרחים‪ ,‬באותו‬

‫המסלול הביוכימי ב‪ 2-‬שלבים‪.‬‬
‫אם הגן הראשון מבטא פנוטיפ דומיננטי‪ -‬נוצר שלב ביניים ורוד‪.‬‬
‫רק לאחר מכן‪ ,‬אם הגן השני מבטא פנוטיפ דומיננטי‪ -‬נוצר הצבע‬
‫הכחול‪.‬‬
 Epistasis

AB
w+
m+ Ab
w+
m waBm+ ab m
w
AABB AABb AaBB AaBb
w m
AB
+ +
w +
m+
(Blue) w+ m+
(Blue) w+ m+
(Blue) w+ m+
(Blue)
AaBb (Blue)

AABb AAbb AaBb Aabb

w
Ab m
+
w +
m+
(Blue) w+ m
(Pink) w+ m+
(Blue) w+ m
(Pink)

AaBb aaBB + aaBb +

w
aB m +
w
AaBB
+
m
(Blue)
+
w+ m+
(Blue) w m
(White) w m
(White)

AaBb Aabb+ aaBb aabb

w
ab m w +
m+
(Blue) w m
(Pink) w m+
(White) w m
(White)

9:3:3:1

If was a Mendelian trait: phenotype ration 9:3:3:1

 Epistasis

White is epistatic to
magenta

Phenotype ratio:
9:3:4
 ‫אפיסטזיס של גנים‬
‫משלימים ‪Complementary -‬‬
‫דוגמא נוספת‪ :‬גנים המשפיעים על‬
‫יצירת ציאניד בחיידקים‪.‬‬
‫ביטוי תכונה רצסיבית‪ :‬רמה נמוכה‬
‫של האנזים‪.‬‬
‫אם אחד מהאנזימים יבוטא ברמה‬
‫נמוכה‪ -‬תיווצר רמת ציאניד נמוכה‪.‬‬
 ‫סופרסיה‬
‫• דוגמא נוספת לאפיסטזיס‪.‬‬
‫• כאשר האלל הדומיננטי של גן אחד מעכב את פעילותו של הגן השני‬

‫אנזים ‪1‬‬

‫אנזים ‪2‬‬
 ‫‪AA‬‬ ‫‪Aa‬‬ ‫‪aa‬‬
‫במצב בו כל גן מתפלג‬
‫‪BB‬‬
‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫באופן בלתי תלוי ואין‬
‫אינטראקציה בין גנים‪:‬‬
‫‪Bb‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪2‬‬
‫היחס בין הפנוטיפים של‬
‫תכונה דיהיברידית הוא‬
‫‪bb‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪9:3:3:1‬‬

‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪AB‬‬ ‫‪aB‬‬

‫זהו החוק השני של מנדל‬ ‫‪Ab‬‬ ‫‪ab‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Non- Interaction‬‬
 9 ,‫אך כאשר יש אינטראקציה בין גנים‬
AB aB ‫היחסים האלה משתנים בהתאם לסוג‬
:‫האינטראקציה‬
Ab ab 9
9 6
Complementary 7 AB aB
AB aB ‫גנים משלימים‬ 4
Ab ab
Ab ab 9 3
3
1 AB aB Rec. Epistatic
Additive
‫גנים משלימים עם השפעה מצטברת‬
‫אפיסטזה רצסיבית‬
Ab ab

3 1

13 Non- Interaction 3

AB aB AB aB
15 12
Ab ab AB aB Ab ab

3 1
Rec. Suppressor Ab ab Dom. Epistatic
‫אפיסטזה דומיננטית‬
Duplicate 1
‫גנים כפולים‬
 ‫‪ 2‬פנוטיפים‪:‬‬ ‫‪9‬‬ ‫אך כאשר יש אינטראקציה בין גנים‪,‬‬
‫‪ .1‬כאשר ‪ 2‬התכונות דומיננטיות‬ ‫היחסים האלה משתנים בהתאם לסוג‬
‫‪AB‬‬ ‫‪aB‬‬
‫‪ .2‬כאשר לפחות תכונה אחת‬
‫רצסיבית‬ ‫האינטראקציה‪:‬‬
‫‪Ab‬‬ ‫‪ab‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪ 3‬פנוטיפים‪:‬‬
‫‪9‬‬ ‫‪6‬‬
‫‪7‬‬ ‫‪AB aB‬‬
‫‪ .1‬כאשר ‪ 2‬התכונות‬
‫‪Complementary‬‬
‫‪AB‬‬ ‫‪aB‬‬ ‫גנים משלימים‬ ‫‪4‬‬ ‫דומיננטיות‬
‫‪ab‬‬
‫‪ .2‬כאשר אחת‬
‫‪Ab‬‬
‫‪Ab‬‬ ‫‪ab‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪3‬‬ ‫התכונות‬
‫‪3‬‬ ‫רצסיבית‬
‫‪1‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪aB‬‬ ‫‪Rec. Epistatic‬‬
‫‪Additive‬‬ ‫‪ .3‬כאשר התכונה‬
‫גנים משלימים עם השפעה מצטברת‬
‫השניה רצסיבית אפיסטזה רצסיבית‬
‫‪Ab‬‬ ‫‪ab‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬

‫‪13‬‬ ‫‪Non- Interaction‬‬ ‫‪3‬‬

‫‪AB‬‬ ‫‪aB‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪aB‬‬

‫‪15‬‬ ‫‪12‬‬
‫‪Ab‬‬ ‫‪ab‬‬ ‫‪AB‬‬ ‫‪aB‬‬ ‫‪Ab‬‬ ‫‪ab‬‬

‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬
‫‪Rec. Suppressor‬‬ ‫‪ 2 Ab ab‬פנוטיפים‪:‬‬ ‫‪Dom. Epistatic‬‬
‫‪ .1‬כאשר ‪ 2‬התכונות רצסיביות‬ ‫אפיסטזה דומיננטית‬
‫‪ .2 Duplicate 1‬כאשר לפחות תכונה אחת דומיננטית‬
‫גנים כפולים‬
‫גנים "כפולים"‪ :‬גנים המפצים זה את זה‪ .‬רק כאשר שניהם יהיו‬
‫רצסיביים (מוטנטים) אזי תהיה בעיה תפקודית‪.‬‬

‫‪ = +‬פנוטיפ דומיננטי (הומוזיגוט דומיננטי או‬

‫הטרוזיגוט)‬

‫‪ = -‬פנוטיפ רצסיבי (הומוזיגוט רצסיבי)‬

 ‫חדירות ורמת ביטוי של פנוטיפ‬
‫חדירות‪Penetrance : -‬‬
‫• האחוז של פרטים באוכלוסיה עם אלל מסויים אשר מבטאים אותו פנוטיפית‪.‬‬
‫• בהורשה מנדלית קלאסית מדובר ב‪100%-‬‬
‫• אחוז החדירות קטן מ‪ 100-‬במצבים כמו אפיסטזיס (אינטראקציות בין גנים) ואינטראקציות בין גנים‬
‫לגורמי סביבה‪.‬‬

‫רמת ביטוי פנוטיפי‪: -Expressivity‬‬

‫• כאשר ייתכנו פנוטיפים מגוונים לאותו הגנוטיפ‪ -‬זוהי המידה בה אלל מבוטא מבחינה פנוטיפית‪.‬‬

‫חדירות ורמות ביטוי משתנות עשויות לסבך את האנליזה של עצי משפחה‪.‬‬

‫אינטראקציות בין גנים אינן הופכות את התורשה לא מנדלית אבל הם בהחלט מטעות את‬
‫התפלגות הצאצאים מבחינה פינוטיפית לכך שזה לא היחסים הרגילים של תורשה‬
‫מנדלית של שני גנים שהכרנו‪.‬‬
‫כל התופעות שתוארו משפיעות על עך כשיש אינטראקציות בין גנים יש מצב שאנחנו‬
‫קוראים לא חדירות משתנה ורמת ביטוי פינוטיפית משתנה‬
‫שזה אומר‪ -‬למרות שפרט מסויים יכול לבטא אללים מסוימים עבור אחד מהגנים זה לא‬
‫אומר ב ‪ 100%‬שהוא יבטא תופעותו הפניטופית‪ .‬כמו בדוגמה של קרחות והגן ולצבע שיער‪.‬‬
‫למרות שחלק מהגנים הם קיימים עם המידע הגנטי והאללים הם לא בהכרח ב ‪ 100%‬יבאו‬
‫לידי ביטוי‪ .‬אז חדירות של ‪ 100‬אחוז שאם יש אלל דומננטי יבוא לידי ביטוי אם אין אלל‬
‫דומננטי תבוא לידי ביטוי התכונה הרציסיבית‪ .‬במצב של אינטראציות בין גנים הסיפר‬
‫מסתבך רואים מחלות גנטיות ומצבם שונים שהחדירות נמוכה ממ ‪ 100%‬כמו‬
‫באפפטיזיס‪-‬גורם להיות גנוטיפ מסויים שלא נראה ביטוי פינוטיפי שלו‪.‬‬
‫ביטוי שני‪ -‬יתכנו פינוטיפים מגוונים לאותו הגינוטיפ‪ .‬כמו בדוגמאות הקודמות‪.‬טרשת‬
‫שתי המושגים חדירות ורמת ביטוי גורמים לכך שהמצב לא הוא שחור לבן בעץ משפחה‬
‫יכול להיות פרט שהוא חולה אבל יהיה חולה קל יותר מאשר פרט אחר לכראורה ישלו‬
‫עבור אותו גן את אותו הגנוטיפ‪ .‬וזה קשור גם לאינטראציות בין גנים וזה קשור לאינטר‬
‫שלא דיברנו עליהם שהם הקשר בין הגנינים שלנו לסביבה‪ .‬סביבה כוללת –אוכל שלנו‬
‫רוגע פעילות פורטיבית וכולה המווסתית פעילות גנים‬
‫חדירות ורמת ביטוי של פנוטיפ‬