‫הסבר ‪ -‬איך עובד זכוכית מגדלת?

‬
‫לפני שניכנס לנושא זכוכית מגדלת‪ ,‬נגיד מילה קצרה על האופן‬
‫בו העין האנושית תופסת עצמים וגודלם‪ .‬זה חשוב על מנת‬
‫להבין את הזכוכית המגדלת טוב יותר בהמשך‪.‬‬

‫כשאנחנו מסתכלים על חפץ‪ ,‬העין שלנו קולטת את האור‬

‫המוחזר על ידו‪ .‬אנו תופסים את גודלו דרך קרני האור‬
‫החודרות לעין מהנקודות העליונות והתחתונות בקו ישר‪.‬‬
‫התמונה מציגה את אותו אובייקט פעמיים‪ ,‬רק במרחקים‬
‫שונים‪.‬‬
‫כאשר קרני האור הנמוכות והגבוהות ביותר מגיעות לעין‪ ,‬הן נמצאות‬
‫בזווית מסוימת זו לזו‪ .‬גודל הזווית הזו הוא שקובע עד כמה אנו‬
‫מזהים עצם גדול‪ .‬זו גם הסיבה שחפצים נראים לנו קטנים יותר עם‬
‫מרחק הולך וגדל‪.‬‬

‫זכוכית מגדלת ‪ -‬שבירת אור של עדשה קמורה‬

‫כעת ממוקמת עדשה קמורה בין העין לאובייקט‪.‬‬
‫מהלך קרני האור שונה כעת‪ .‬האובייקט מחזיר את האור שוב‪ ,‬אך‬
‫הוא נשבר ברגע שהוא נכנס לעדשה ואז שוב כשהוא עוזב אותו‪.‬‬
‫לכל העדשות הקמורות יש אפשרות לאגד את כל‬
‫הקרניים המקבילות לנקודה אחת ‪ -‬מוקד‪.‬‬

‫זה משנה את המסלול ואז את זווית שכיחות‬

‫הקרניים‪ .‬זה מוגדל על ידי העדשה‪ .‬בעין זה‬
‫נראה כאילו הם מגיעים מכיוון אחר‪ ,‬כלומר‬
‫מהכיוון המסומן בקווים המנוקדים האדומים‪.‬‬
‫ראה תמונה למטה‪:‬‬
‫כדי לבחון את פרטיו של עצם קטן נרצה לקרב אותו‬
‫לעין כמה שרק ניתן מבלי לאבד את היכולת של‬
‫מיקוד הראייה‪ .‬אדם בעל ראייה תקינה יכול למקד‬
‫את עיניו עד למרחק קרוב של כ‪ 25 -‬ס"מ בלבד‪.‬‬
‫במרחק זה נוצרת זווית ראייה‪ ,‬המסומנת באות ‪α‬‬
‫באיור הבא‪ ,‬בה נראה העצם ממרחק קרוב זה‪.‬‬
‫כדי שניתן יהיה לבחון את פרטיו של עצם קטן יש להיעזר בעדשה קמורה‪ .‬בעזרת העדשה‬
‫הקמורה ניתן לקרב את העצם לעין (יחד עם העדשה) למרחק קצר מאוד‪ ,‬אבל כך שתיווצר‬
‫דמות מדומה במרחק של כ‪ 25 -‬ס"מ‪ .‬הדמות המדומה תהיה גדולה יותר מהעצם המקורי‬
‫ותאפשר להבחין בפרטים הקטנים שלו‪.‬‬

‫בחלק הדן בעוצמת העדשה הוזכר כבר שככל שמוקד העדשה קרוב לעדשה כך עוצמת‬
‫ההגדלה של העדשה גדולה יותר‪ .‬כדי להשיג יעילות טובה‪ ,‬המתבטאת בהגדלה ניאותה‪,‬‬
‫נדרש מזכוכית‪-‬המגדלת שתהיה בעלת מוקד הקרוב מאוד לעדשה‪ .‬את העצם נניח בין‬
‫עדשת זכוכית‪-‬המגדלת למוקד העדשה‪ ,‬כשהוא קרוב מאוד למוקד‪.‬‬

‫האיור הבא מתאר את פעולת זכוכית‪-‬המגדלת‪,‬‬