‫חשיבה וקבלת החלטות‬

‫שיעור מס‪6 .‬‬

 ‫"התעלמות מתופעת ה"רגרסיה (תסוגה) לממוצע‬
‫? "האם "עונש יעיל יותר מפרס‬
‫מדריכי טיס דיווחו שלאחר ששיבחו חניך על ביצוע מעולה‪ ,‬הם‬
‫ביצעו פחות טוב בטיסה הבאה ולאחר שנזפו בהם על ביצועים‬
‫‪.‬גרועים במיוחד הם בד"כ השתפרו‬
‫? "האם "גברים חוששים מנשים חכמות‬
‫‪.‬גברים אינטליגנטיים נשואים בד"כ לנשים פחות אינטליגנטיות מהם‬
‫פרנסיס גלטון וקרל פירסון גילו את התופעה כשחקרו קשר בין תכונות (גובה) ילדים‬
‫‪:‬והוריהם‬
‫‪.‬לאבות גבוהים בד"כ ילדים גבוהים‬
‫‪.‬לאבות גבוהים במיוחד‪ ,‬ילדים מעל הממוצע אך נמוכים מהם עצמם‬
‫‪.‬לאבות נמוכים במיוחד‪ ,‬ילדים מתחת לממוצע אך גבוהים מהם עצמם‬
 ‫דיאגרמת פיזור מתארת קשר בין שני משתנים‪.‬‬
‫מקדם המתאם של פירסון (‪ – ) r‬מדד הבודק באיזו מידה הנקודות‬
‫בדיאגרמת הפיזור מצטופפות מסביב לקו ישר‪.‬‬

‫אין מתאם‪/‬קשר שיטתי ‪r = 0 :‬‬

‫קשר מושלם (כל הנקודות נופלות על הקו) ‪1 = r:‬‬

‫• במידה ושני משתנים אינם מתואמים בצורה מלאה ומושלמת‪ ,‬אזי הניבוי הטוב ביותר של האחד על‬
‫סמך ידיעת השני יהיה תמיד בכיוון הממוצע‪ ,‬כלומר‪ ,‬פחות קיצוני‪.‬‬
 ‫מדוע קיימת תופעת הרגרסיה לממוצע ?‬

‫טעות מקרית‬ ‫‪+‬‬ ‫ציון אמיתי‬ ‫ציון במבחן =‬

‫)יכולת אמיתית(‬ ‫)רעש‪ :‬חיובי או שלילי(‬
‫ציון גבוה = סטודנט טוב ‪ +‬מזל (טעות חיובית)‬
‫ציון נמוך = סטודנט גרוע ‪ +‬ביש מזל (טעות שלילית)‬

‫כיוון שגורם הטעות הוא מקרי ויכול להיות חיובי או שלילי‪ ,‬סביר להניח שבמקרים הבאים‬
‫‪ .‬הציון יהיה פחות קיצוני ובכך יתקרב לממוצע‪ ,‬שהרי לא סביר שהמזל או ביש המזל יתמידו‬

‫במקרים רבים‪ ,‬ניבוי לא רגרסיבי נובע משיפוט לפי יציגות‪ ,‬אשר מתעלם מהעובדה‬
‫הסטטיסטית‪ ,‬שהקשר אינו מושלם ושקיים גם גורם של רעש מקרי‪ :‬מצפים שהציון‪/‬הערך‬
‫שמתקבל בגורם הראשון ייצג באופן מושלם את הציון‪/‬הערך במימד השני (מעולה במבחן‬
‫‪.‬המיון = מעולה בתפקיד)‬
 ‫‪‬ביקורת לגישת היורסטיקות והטיות בשיפוט‪:‬‬

‫‪ ‬על פי כהנמן וטברסקי שיפוט אינטואיטיבי איננו פשוט יותר‬

‫מדרישות המודל הנורמטיבי‪ ,‬אלא איכותית שונה‪.‬‬
‫‪ ‬יורסטיקות היציגות‪ ,‬הזמינות והעיגון הינן פשוטות ויעילות‬
‫היות והן מתבססות על חישובים שהמוח במהלך האבולוציה‬
‫התפתח לבצע‪.‬‬
‫ביקורת‪" :‬לא יתכן שאנחנו כל כך טיפשים" – ביקורת של הפסיכולוגים‬
‫האבולוציוניים‬

‫• תגובה – גישת היורסטיקות וההטיות בשיפוט הינה גישה‬

‫אבולוציונית‬
‫• שתי הגישות מתעניינות בהבנת המכניזם הפסיכולוגים‬
‫שאנשים משתמשים בהם כדי לפתור מגוון של בעיות בחיי‬
‫היום‪-‬יום‪.‬‬
‫• שתי הגישות מכירות בעובדה שהרבה בעיות קוגניטיביות‬
‫שחיוניות להישרדות בד"כ נפתרות בצורה יעילה ומדויקת‪.‬‬
‫• שתי הגישות מקבלות את העובדה שהשיפוט לעיתים עשוי‬
‫להיות מוטה‪.‬‬
 ‫ביקורת ‪ :‬חוסר תוקף אקולוגי‬

‫‪ "-‬נבדקים אינם נותנים תשובות שגויות‪ ,‬הם נותנים‬ ‫•‬

‫תשובות נכונות לשאלות אחרות מהשאלות שהנסיין‬

‫חשב שהוא שואל"‪.‬‬
‫• תגובה ‪ :‬הממצאים נמצאו בהקשרים שונים‪,‬‬
‫בפרדיגמות שונות‪ ,‬עם מדדים תלויים בקרב‬
‫מומחים ולא מומחים‪.‬‬
 ‫ביקורות‪ :‬זו איננה טעות‬

‫• השיפוט האנושי הושווה למודל נורמטיבי לא סביר או לא נכון של‬

‫רציונליות‪.‬‬

‫‪ ‬אין משמעות להערכת ההסתברות של אירוע בודד‬

 ‫מודל נורמטיבי של הסתברות‬

‫שיפוט הסתברותי‪ :‬השמה של מספר לאמונה‬

‫‪ .1‬תיאוריית השכיחות‪:‬‬
‫הסתברות הינה השכיחות היחסית של אירוע מסוים‪.‬‬
‫ההסתברות של מעשן לחלות בסרטן הראות הינה הפרופורציה של‬
‫מעשנים אשר חלו בסרטן ראות בעבר‪.‬‬
‫‪ .2‬התיאוריה הפרסונלית‪:‬‬
‫הסתברות הינה דרגת אמונה‪ .‬שיפוט רציונאלי הוא זה השומר על יחסים‬
‫מתמטיים נכונים (על פי תורת ההסתברות) בין דרגות האמונות השונות‪.‬‬
‫תיאוריה זו שונה‪ ,‬בכך שהיא רואה בהסתברות שיפוט ולא עובדה‬
‫אובייקטיבית‪.‬‬
 ‫ביקורת‪ :‬שכיחות‪ -‬טוב‪ ,‬הסתברות‪-‬רע‬

‫• התומכים בגישה האבולוציונית מאמצים את המודל המבוסס על‬

‫שכיחויות‪.‬‬
‫• העדויות ליורסטיקות ולהטיות נעלמות כאשר השאלות נשאלות‬
‫במונחים של שכיחויות (‪)Gigerenzer, 1991‬‬
 ‫הטיית כשל הצירוף – ייצוג בשכיחויות‬
‫(גיגרנזר‪)1991 ,‬‬

‫לינדה בת ‪ , 31‬רווקה וחכמה‪ .‬היא בעלת תואר ראשון בפילוסופיה‪ .‬כסטודנטית‪ ,‬היא‬
‫התעניינה בנושאים שקשורים לאפליה‪ ,‬וצדק חברתי‪ ,‬והשתתפה בהפגנות נגד נשק גרעיני‪.‬‬

‫‪‬איזו משתי האלטרנטיבות סבירה יותר?‬

‫‪ ‬לינדה היא פקידת בנק‬

‫‪ ‬לינדה היא פקידת בנק פמיניסטית‪.‬‬

‫ע"פ גיגרנזר יש לשאול את השאלה באופן הבא‪:‬‬ ‫•‬

‫‪ ‬ישנן ‪ 100‬נשים שמתאימות לתיאור של לינדה‪ .‬כמה מתוכן הן‪:‬‬

‫‪ ‬פקידות בנק‬
‫‪ ‬פקידות בנק פמיניסטיות‬
 ‫תגובה‬
‫• טברסקי וכהנמן הבחינו בין שתי צורות שיפוט‬
‫• נקודת מבט פנימית וחיצונית‬
‫• (‪)Inside and Outside view‬‬
‫• נק' מבט חיצונית – גישת השכיחויות‪.‬‬
‫• נק' מבט פנימית ‪ -‬גישת המקרה הבודד‪.‬‬
‫• אנשים מעדיפים את נק' המבט הפנימית‪ ,‬וכתוצאה מכך הם נותנים‬
‫משקל נמוך מידי לנתונים סטטיסטים‪.‬‬