‫הפסיכולוגיה של האישיות – סמסטר א'‬

‫תיאוריות פסיכואנליטיות והומניסטיות‬

‫מרצה‪ :‬ד"ר ערן בר‪-‬כליפה‬

‫מייל‪eranbk@bgu.ac.il :‬‬

‫מתרגלים‪/‬ות‪ :‬עמית סמט‪ ,‬אתגר תסה‪ ,‬אופיר הגללי‬

 ‫מטרת הקורס‬
‫• הכרות והבנה של התיאוריות המרכזיות אודות אישיות‬
‫האדם‬
‫• פיתוח חשיבה לגבי אישיות ותיאור שיטתי של האדם‬
‫והתנהגותו‬
‫• להבין את היישום הקליני של תיאוריות של אישיות‬
‫• בסמסטר הראשון‪:‬‬
‫• תיאוריות פסיכואנליטיות‬
‫• תיאוריות הומניסטיות‬
 ‫חובות הקורס‬

‫• קריאה רציפה של חומרי הקורס‬

‫• השתתפות פעילה בשיעורים‬

‫• מבחן עם חומר פתוח בכל סמסטר‬

 ‫שעות קבלה‬
‫• ניתן לקבוע מראש בימי שני‬

‫• ‪eranbk@bgu.ac.il‬‬
 ‫תיאור מקרה (בולס‪" ,‬צלו של האובייקט")‪:‬‬
‫פיטר הוא רווק בן ‪ 28‬שהבעתו העצובה‪ ,‬שערו הפרוע ולבושו חסר הצבע מיטשטשים מעט על ידי חוש‬
‫הומור עוקצני שאינו מעניק לו הקלה‪ ,‬ואינטליגנציה והשכלה שהוא משתמש בהן למען אחרים‪...‬הוא‬
‫הופנה ע" י רופא כללי בגלל דיכאון‪...‬מאז שנפרד מחברתו הוא מתגורר בגפו בדירה‪...‬אף‪-‬על‪-‬פי שימיו היו‬
‫סחרחרת של פעילויות מאורגנות‪ ,‬הם אופיינו בסגנון של פסיביות נסערת‪....‬בהגיעו הביתה הוא צונח לתוך‬
‫הנוחות המרושלת של דירתו‪ ,‬מתיישב מול הטלוויזיה‪ ,‬אוכל ארוחה דלה של מזון מוכן‪ ,‬מאונן‪ ,‬ובעיקר‬
‫מתחבט באופן כפייתי בקשר לעתיד ומקונן על מזלו הרע בהווה‪ .‬מדי שבוע‪ ,‬מבלי להחסיר אפילו פעם‬
‫אחת‪ ,‬הוא נוסע הביתה לבקר את אמו‪ .‬הוא חש שהיא חיה רק כדי לדבר עליו וכדי שתהיה מרוצה‪ ,‬עליה‬
‫לראותו‪.‬‬
‫שחזור השנים הראשונות של חייו העלה את הנתונים הבאים‪ :‬פיטר נולד למשפחה ממעמד הפועלים‬
‫במהלך המלחמה‪...‬פיטר היה הבכור במשפחה וזכה להערצה רבה בעיקר מצד אמו‪ ,‬שלא פסקה לדבר‬
‫באוזני קרובי משפחתה על המעשים הגדולים שיעשה שיגאלו אותם מעליבותם‪ .‬דיכאונה האמיתי של‬
‫אמו‪...‬התבטא בטיפולה חסר החיים בפיטר (הממשי)‪.‬‬
 ‫מוקדים בתיאוריות של אישיות‬
‫• תיאור של מוטיבציות‪ ,‬רגשות‪ ,‬חשיבה‪ ,‬ופעולות‬
‫• התייחסות להמשכיות‪/‬חוסר‪-‬המשכיות של אישיות ממצב‬
‫למצב ולאורך החיים‬

‫• התייחסות להתפתחות של אישיות‬

‫• השגה של בשלות‪ ,‬פרודוקטיביות וייחודיות‬

‫• התמודדות עם דחק‬
‫הגדרה של אישיות‬
 )‫ (רשימה לא ממצה‬- ‫הגדרות של אישיות‬
“Personality is that which permits a prediction of what a
person will do in a given situation” (Cattell, 1950)- pragmatism

“…is simply a device for representing a functionally unified

system of responses” (Skinner, 1953)

“Personality is the dynamic organization within the individual

of those psychophysical systems that determine his
characteristic behavior and thought” (Allport, 1961)

“Personality refers to those characteristics of the person that

account for consistent patterns of feeling, thinking, and
behaving” (Pervin, Cervone, & John, 2005)
 )‫ (רשימה לא ממצה‬- ‫הגדרות של אישיות‬
“In psychoanalytic theory, personality is defied as a
configuration of traits, but…. [it] often stands as the
organization on inner conflicts rather than their resolution”
(Gay, 1988)

“…is the study of phenomena that occur in interpersonal

situations, in configurations made up of two or more people
all but one of whom may be more or less completely
illusory” (Sullivan, 1963, 1988)
 ‫תיאוריות מדעיות של אישיות‬
‫• חשיבה על טבע האדם הינה עתיקה‪.‬‬
‫• לדוג' הפילוסופים היוונים (סוקרטס‪ ,‬אריסטו‪ ,‬אפלטון) כתבו על‬
‫טבע האדם‬

‫• תיאוריות מודרניות של אישיות‪:‬‬

‫• פרספקטיבה מדעית‬

‫• פרספקטיבה פסיכולוגית (לעומת רוחנית לדוג')‬

 ‫פרספקטיבה מדעית‬
‫• דטרמיניזם (קשה‪/‬רך)‪ :‬כל האירועים הפסיכולוגיים‬
‫מתנהגים על‪-‬פי חוקים‪ ,‬שאם נדע אותם נוכל לנבא את‬
‫ההתנהגות‪/‬רגשות‪/‬מחשבות האדם‬
‫• מה לגבי רצון חופשי?‬
‫• יכולת הגילוי (‪ :)Discoverability‬באופן פוטנציאלי‬
‫ישנה אפשרות לגלות את החוקים‬
‫פרספקטיבה מדעית‪ -‬מוקדים בפסיכולוגיה של האישיות‬

‫תיאורטי‬
‫מחקרי‬
‫יישומי‬
 ‫המתודה המדעית‬
‫• מוכנות לבחון את הרעיונות‬
‫• תיאור מדויק של הרעיונות‬
‫• אופרציונליות‬
‫• תצפית אמפירית‬
‫• הסקה לוגית‬
‫מהי תיאוריה טובה?‬
 ‫מהי תיאוריה טובה? רוחב ועומק‬
‫• כלליות (‪ :)Generality‬טווח ההסבר של התיאוריה‬
‫• יכולת התרחבות (‪ :)expansiveness‬יכולת התיאוריה להתרחב או‬
‫להשתנות כדי לשלב בה ממצאים חדשים או רעיונות חדשים (לרוב נבחן‬
‫בדיעבד)‬
‫• דיוק (‪ :)accuracy‬תיאור בהיר ומדויק של ניסוחיה‪ .‬מאפשר הבנה‬
‫משותפת‪.‬‬
‫• חסכנות (‪ :)parsimony‬הסבר של תופעות רבות בעזרת מושגים‬
‫מעטים‪.‬‬
‫• רמת פרשנות (‪ :)interpretability‬עמקות לעומת שטחיות‬
‫• מקוריות‪ :‬יצירה של מושגים חדשים‪ ,‬השערות חדשות‪ ,‬והבנה של‬
‫תופעות שלא היה להם הסבר קודם‬
 ‫מהי תיאוריה טובה? אמפיריות‬
‫• אופרציונליות (‪ :)operational tie‬יכולת לתרגום‬
‫המושגים התיאורטיים לכדי בחינה אמפירית‪.‬‬
‫• השערות הניתנות לבדיקה (‪:)testable hypotheses‬‬
‫התיאוריה מייצגת הנחות על תופעות ועל הקשרים‬
‫הסיבתיים‪ ,‬אשר ניתן לבחון‬
‫• ניתנות להפרכה (‪ -)falsification criterion‬תיאוריה‬
‫איננה יכולה להיות מדעית אם לא ניתן להפריכה באופן‬
‫פוטנציאלי (‪)Poper, 1963‬‬
 ‫מהי תיאוריה טובה? תרומה‬
‫• פוריות תוך‪-‬תחומית ‪ :‬בא לידי ביטוי בכמותן ובאיכותן של‬
‫ההשערות והרעיונות המחקריות שהתאוריה מייצרת‪.‬‬
‫• פוריות בין‪-‬תחומית‪ :‬ההשפעה של התיאוריה על תחומי מדע‬
‫חופפים (ההשפעה של תיאוריות אישיות על מנהל עסקים)‬
‫• יישומיות‪ :‬ההשפעה של התיאוריה על כלים יישומיים‬
‫(הערכה‪/‬טיפול)‪.‬‬
 ‫סוגי מידע בחקר האישיות‬
‫כיצד הייתם בוחנים את השאלה האם יש קשר בין סדר לידה‬
‫)‪? (Salmon et al., 2017‬ובין התנהגות פרו‪-‬חברתית‬
 ‫סוגי מידע בחקר האישיות‬
‫• חוקרי אישיות מסווגים את סוגי המידע בחקר האישיות למספר‬
‫קטגוריות (‪)Funder, 2004‬‬
‫• )‪ :S-data (self-disclosure‬המידע אותו האדם מספר על עצמו (לדוג'‪:‬‬
‫ראיונות‪/‬שאלונים)‬
‫• יתרונות‪ :‬בעל ערך‪ ,‬פשוט להשיג‪ ,‬אקונומי‪ ,‬כמות גדולה‬
‫• חסרונות‪ :‬נשען על ידע‪-‬עצמי‪ ,‬הטיות (לדוג'‪ -‬רצייה חברתית)‪ .‬הנחה‪-‬‬
‫האדם מכיר את עצמו‬
‫• )‪ :O-data (observers‬תצפיות של אחרים (‪)informants‬‬
‫• יתרונות‪ :‬נפוץ‪ ,‬גישה לאוכלוסיות נוספות (לדוג'‪ -‬תינוקות‪ ,‬חולים)‬
‫• חסרונות‪ :‬משתנה על‪-‬פי הקשר (בבית‪ ,‬בעבודה)‪ ,‬גישה לרובד המבוטא‬
‫(התנהגות) של האישיות‬
 ‫סוגי מידע בחקר האישיות‬
‫• )‪ :L-data (Life history‬מידע אותו ניתן להשיג מחייו של אדם‬
‫מתוך רשומות ציבוריות (גירושין)‬
‫• יתרונות‪ :‬נגיש‪ ,‬נשען על אירועים (יחסית אובייקטיבי)‬
‫• חסרונות‪ :‬נאסף בדיעבד (קושי לשלוט במשתנים משפיעים‬
‫אחרים)‬
‫• )‪ :B-data (observed behaviors‬תצפית מיומנת בהתנהגות‬
‫האדם בסביבה מחקרית או אקולוגית‪.‬‬
‫• יתרונות‪ :‬תוקף פנימי‪.‬‬
‫• חסרונות‪ :‬תוקף חיצוני‪ ,‬קשה יותר לאסוף‪.‬‬
 ‫סוגי מידע בחקר האישיות‪ -‬דוגמאות‬
‫• )‪ -Caspi et al., (1987‬החוקרים ערכו ראיונות קליניים של‬
‫אימהות לגבי התקפי הזעם של הילדים שלהם בגילאי ‪O-( 8-10‬‬
‫‪ .)data‬כ‪ 30‬שנה מאוחר יותר הם מצאו שילדים עם טמפרמנט‬
‫בעייתי (‪ )explosive‬נמצאו כבעלי שיעורי גירושין גבוהים יותר‬
‫(‪.)L-data‬‬
 ‫גישות לחקר האישיות‬
‫הגישה הנומותטית‪:‬‬
‫• ‪ =Nomos‬חוק‬
‫• ניסיון למצוא חוקים כלליים ככל האפשר להסבר ההתנהגות האנושית‪.‬‬
‫• ההנחה המובלעת‪ :‬לכל בני‪-‬האדם יש אותם ממדי אישיות‪ ,‬וההבדלים‬
‫הם כמותיים‪.‬‬
‫• מתבססת על השיטה הניסויית והשיטה המתאמית‪.‬‬
‫• דוג'‪ :‬במצבים בהם יש אפשרות להדדיות (תפעול ניסויי)‪ ,‬אנשים בעלי‬
‫הערכה עצמית גבוהה (אישיות) יטו לבחור באפשרות של קבלת עזרה‪,‬‬
‫לעומת במצבים בהם אין אפשרות להדדיות (‪Nadler et al.,‬‬
‫‪.)1985‬‬
 ‫גישות לחקר האישיות‬
‫הגישה האידיוגרפית‪:‬‬
‫• ‪ =Idios‬אישי‬
‫• גישה שמדגישה את ייחודיות האדם‪.‬‬
‫• ההנחה המובלעת‪ :‬יש שוני איכותי בין בני האדם‪ ,‬ולכן יש להעמיד‬
‫את הפרט במרכז‪.‬‬
‫• מתבססת על השיטה הקלינית‪/‬חקר‪-‬המקרה (‪.)case study‬‬
‫• דוג'‪ :‬הנס הקטן (‪ ,)3-5‬טופל אצל אביו בהדרכה של פרויד בעקבות‬
‫פוביה מסוסים‪ .‬ע"פ פרויד‪ ,‬פרשנויות הנוגעות לתסביך האדיפאלי‬
‫סייעו לו להיפטר בהדרגה מהפוביה (‪.)Freud, 1909‬‬
 ‫גישות לחקר האישיות‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫• הגישה הנומותטית‪ :‬יכולת הכללה וניסוח עקרונות כלליים‪ ,‬בקרה‬
‫ושליטה (מדעיות)‪.‬‬
‫• הגישה האידיוגרפית‪ :‬מחקר מעמיק והוליסטי של האדם‪.‬‬

‫חסרונות‪:‬‬
‫• הגישה הנומותטית‪ :‬בידוד של חלקי האישיות‬
‫• הגישה האידיוגרפית‪ :‬קושי בהכללה‪ ,‬ושחזור התוצאות‬
 ‫פרדיגמות מרכזיות בתיאוריות אישיות‪ -‬מהו מודל האדם?‬
‫הפרדיגמה הפסיכואנליטית הקלאסית (פרויד)‪ -‬דגש על היחיד‬ ‫‪.1‬‬
‫(מערכת סגורה‪ ,‬האחר הוא אובייקט)‬
‫הפרדיגמה הפסיכואנליטית עם דגש על משפחה‪ ,‬חברה ותרבות‬ ‫‪.2‬‬
‫(אדלר‪ ,‬פרום‪ ,‬סאליבן‪ ,‬בולבי)‬
‫הפרדיגמה ההומניסטית (רוג'רס‪ ,‬מאסלו‪ ,‬פרום)‬ ‫‪.3‬‬
‫פרדיגמת התכונות (אייזנק‪ ,‬אלפורט‪ ,‬קאטל)‬ ‫‪.4‬‬
‫פרדיגמה התנהגותית (סקינר) קוגניטיבית (בק‪,‬קליי)‬ ‫‪.5‬‬
‫הפרדיגמה הפסיכיאטרית – הפרעות אישיות‬ ‫‪.6‬‬
‫הפרדיגמה הביולוגית‪/‬גנטית‬ ‫‪.7‬‬
 ‫תיאוריות אישיות ‪ -‬תמות מבחינות‬
‫• חופש (רוג'רס) לעומת דטרמיניזם (סקינר‪-‬חיצוני‪/‬פרויד‪-‬פנימי)‬
‫• היגיון (קוגניטיבית) לעומת חוסר היגיון (פרויד)‬
‫• שלמות (רוג'רס) לעומת חלקים (סקינר)‬
‫• תורשה (גישה ביולוגית) לעומת סביבה (סקינר)‬
‫• יכולת לשינוי (רוג'רס) לעומת קביעות (פרויד)‬
‫• סובייקטיביות (רוג'רס) לעומת אובייקטיביות (סקינר)‬
‫• פעולה (מאסלו) לעומת תגובה (סקינר‪/‬פרויד)‬
‫• הומאוסטזיס (פרויד) לעומת הטרוסטזיס (מאסלו)‬
‫• ידוע (‪ )Big-5‬או בלתי ידוע (רוג'רס)‬
 ‫תורשתיות‬
‫• מחקרי תאומים מראים שכ‪ 40%‬מהבדלים בינאישיים בתכונות אישיות הם קשורים לגנטיקה‬
 ?‫האם יש אישיות‬
• Walter Mischel (1930-2018)
• "With the possible exception of intelligence,
highly generalized behavioral consistencies
have not been demonstrated, and the concept
of personality traits as broad predispositions is
thus untenable" 
• “personality coefficient” personality-behavior
r=.30

• The cause is OUTSIDE the person (vs.

INSIDE).
Personality as density distributions of states
(Fleeson, 2001)
Culture and personality
• OISHI Shigehiro
• University of Virginia

• https://www.youtube.com/watch?v=YC7LxSSrJYE&list=TL
PQMTcxMDIwMjEsKUfuKgW2Hg&index=1
 ‫תיאוריות שיסקרו בקורס‬
‫• התיאוריה של פרויד (שיעורים ‪)2-3‬‬
‫• פסיכולוגיית האגו (‪)4‬‬
‫• יחסי אובייקט – קליין (‪)5‬‬
‫• יחסי אובייקט – וויניקוט (‪)6‬‬
‫• תיאוריית ההתקשרות (‪)7‬‬
‫• פסיכואנליזה בינאישית (‪)8‬‬
‫• פסיכולוגיית העצמי – קוהוט (‪)9‬‬
‫• התיאוריה ההתייחסותית (‪)10‬‬
‫• הגישה ההומניסטית – רוג'רס (‪)11‬‬
‫• הגישה ההומניסטית – מאסלו ‪ +‬תיאוריית ההכוון העצמי (‪)12‬‬