‫מימושים טכנולוגיים בשוק ההון‬

‫מרצה‪ :‬שחר גולומב‬

 ‫מהו שוק‬
‫שוק הינו מקום מפגש דמיוני או ממשי בין קונים ומוכרים בין אם במוצרים מוחשיים או‬
‫מוצרים שאינם מוחשיים‪.‬‬

‫המשק הישראלי‬

‫שוק הכספים‬ ‫השוק הריאלי‬

‫כסף‬ ‫מוצרים ושירותים‬ ‫מה מוכרים?‬

‫ריבית‬ ‫מטבע‬ ‫איך משלמים?‬

‫היצע וביקוש‬ ‫היצע וביקוש‬ ‫איך נקבע המחיר‬

 ‫היצע וביקוש בשוק המוצרים‬
‫מחיר‬ ‫מחיר‬

‫עקומת ההיצע‬ ‫עקומת הביקוש‬

‫‪₪ 120‬‬

‫‪₪ 120‬‬
‫‪₪ 100‬‬
‫‪₪ 100‬‬
‫‪₪ 70‬‬
‫‪₪ 70‬‬

‫‪ 4‬יח'‬ ‫‪ 6‬יח'‬ ‫‪ 12‬יח'‬ ‫כמות‬ ‫‪ 4‬יח'‬ ‫‪ 6‬יח'‬ ‫‪ 8‬יח'‬ ‫כמות‬

‫בעקומת ההיצע ככל שהמחיר יקר יותר כך יגדל‬ ‫בעקומת הביקוש ככל שהמחיר זול יותר כך יגדל‬
‫ההיצע למוצר כלומר יותר יצרנים יסכימו לייצר ‪.‬‬ ‫הביקוש למוצר – כלומר יותר צרכנים ירצו לקנות‬
‫במחיר זול‪.‬‬
‫היצע וביקוש בשוק המוצרים‬

‫מחיר‬

‫ביקוש‬ ‫היצע‬

‫‪₪ 120‬‬

‫‪₪ 100‬‬
‫‪₪ 70‬‬

‫‪ 4‬יח'‬ ‫‪ 6‬יח'‬ ‫‪ 8‬יח'‬ ‫כמות‬

‫נקודת שווי משקל היא הנקודה בה נחתכים עקומות‬

‫הביקוש וההיצע בנקודה זו יקבע מחיר השוק‪.‬‬
 ‫ביקוש והיצע בשוק הכסף‬
‫ריבית‬ ‫ריבית‬

‫עקומת ההיצע‬ ‫עקומת הביקוש‬

‫לכסף‬ ‫לכסף‬

‫‪3%‬‬ ‫‪3%‬‬

‫‪2%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪1%‬‬ ‫‪1%‬‬

‫כמות כסף‬ ‫‪ 3‬מיליון ‪ 2‬מיליון ‪ 1‬מיליון‬ ‫כמות כסף‬

‫‪ 2‬מיליון‬

‫עקומת ההיצע לכסף היא קשיחה‬ ‫ככל שהריבית אותה נצטרך לשלם קטנה יותר כך‬
‫לחלוטין ומי שמפקח על היצע הכסף‬ ‫הביקוש לכסף יגדל‪ .‬או ככל שהריבית אותה נקבל‬
‫במשק הוא רק בנק ישראל‪.‬‬ ‫עבור חסכון גדלה כך נעדיף לחסוך וכמות הכסף‬
‫תקטן‪.‬‬
 ‫ביקוש והיצע בשוק הכסף‬
‫כיצד נוצר כסף במשק – כיצד ניתן להשפיע על כמות הכסף ?‬

‫מערכת הבנקאות‬ ‫בנק ישראל‬

‫יחס פיקדונות‬
‫הדפסת כסף‬
‫הלוואות‬

‫כיצד מרוויח הבנק?‬

‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬
‫מפקיד כסף‬
‫לווה כסף‬ ‫בנק‬
‫בפיקדונות ועו"ש‬

‫על מנת להבטיח כי בכל רגע נתון יוכל המפקיד למשוך את כספו מחויב הבנק לשמור על יחס רזרבה‬
‫ביקוש והיצע בשוק הכסף‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫נניח כי הבנק חייב לשמור על יחס רזרבה של ‪.20%‬‬
‫סך שווי הפיקדונות ועו"ש בבנק הם ‪₪ 50,000‬‬
‫הבנק ישמור על ‪ ₪ 10,000‬במזומן (יחס רזרבה)‬
‫וילווה (יוציא החוצה) ‪₪ 40,000‬‬
‫כמות הכסף בהתחלה‪₪ 50,000 :‬‬
‫כמות הכסף בסוף‪₪ 90,000 :‬‬
‫הבנק ייצר ‪₪ 40,000‬‬
‫שוק ההון והבורסה לניירות ערך‬
‫שוק ההון‬

‫כמו כל שוק גם שוק ההון הינו מקום מפגש בין מוכרים וקונים‬

‫המשק הישראלי‬

‫שוק ההון‬ ‫שוק הכספים‬ ‫השוק הריאלי‬

‫מוצרים‬ ‫מוצרים‬
‫כסף‬ ‫מה מוכרים?‬
‫פיננסים‬ ‫ושירותים‬
‫ריבית או‬
‫ריבית‬ ‫מטבע‬ ‫איך משלמים?‬
‫מטבע‬

‫ביקוש והיצע‬ ‫ביקוש והיצע‬ ‫ביקוש והיצע‬ ‫איך נקבע המחיר‬

 ‫שוק ההון והבורסה לניירות ערך‬
‫הבורסה לניירות ערך היא חברה ציבורית‪ .‬שנוסדה על‬
‫מנת לשמש כמקום מפגש בין מוכרים וקונים‬
‫במוצרים פיננסים‪.‬‬
‫הבורסה משמשת כקניון וירטואלי למוצרים פיננסים‪.‬‬

‫השוק המשני‬ ‫השוק הראשוני‬

‫המוכרים‪ :‬משקיעים המחזיקים בידם את‬ ‫המוכרים‪ :‬חברות המבקשות לגייס כסף‬
‫המוצרים הפיננסים‬ ‫תמורת מוצרים פיננסים‪(.‬לווים)‬

‫הקונים‪ :‬משקיעים המעוניינים לרכוש עבורם‬ ‫הקונים‪:‬המשקיעים המבקשים לקנות עבורם‬

‫את המוצרים הפיננסים‬ ‫מוצרי חסכון והשקעה(מלווים)‬

‫מסחר‬ ‫הנפקה‬
‫שוק ההון והבורסה לניירות ערך‬
‫חברי הבורסה משמשים כמתווכים בין הקונים למוכרים‬

‫כיום ישנם ‪ 23‬חברי בורסה‬

‫‪ 11‬בנקים‬
‫ישראלים‬

‫הבורסה‬
‫‪ 3‬בנקים‬
‫חוץ‬ ‫לניירות‬ ‫‪ 6‬ברוקרים‬
‫ערך‬

‫‪ 3‬חברים‬
‫רחוקים‬
 ‫שוק ההון והבורסה לניירות ערך‬
‫משקיע המעוניין לבצע פעולה של קנייה או מכירה בניירות ערך אינו יכול לפנות ישירות‬
‫לבורסה ולכן חייב לעבור דרך חברי הבורסה‬

‫חברי הבורסה והבורסה עצמה מרוויחים כסף מעמלות קנייה ומכירה‬

 ‫ספר הפקודות‬
‫כל הוראה אשר מוזרמת לבורסה עוברת דרך ספר הפקודות אשר מסדר אותה לפי עדיפות‪.‬‬
‫עדיפות ראשונה היא תמיד לפי השער ועדיפות שניה היא לפי זמן הגעת ההוראה‪.‬‬

‫הכמות מייצגת את מספר‬

‫המניות ולא מספר‬
‫המשקיעים כך שבשער ‪60‬‬
‫יש ביקוש ל ‪ 550‬מניות‪ .‬יתכן‬
‫כאשר יש יותר מהוראה‬
‫שמאחורי כמות זו עומד‬
‫אחת באותו השער תינתן‬
‫משקיע אחד המבקש ‪550‬‬
‫עדיפות להוראה שהגיע‬
‫מניות או ‪ 550‬משקיעים‬
‫מוקדם יותר‬
‫אשר כל אחד רוצה מניה‬
‫אחת‪.‬‬
‫בצד ההיצע השערים‬ ‫בצד הביקוש השערים‬
‫מסודרים מהשער הנמוך‬ ‫מסודרים מהשער הגבוה‬
‫לשער הגבוה‬ ‫לשער הנמוך‬
 ‫ספר הפקודות‬
‫דוגמה ‪:1‬‬
‫בבורסה נסחרת מניה‪ .‬להלן ספר הפקודות כפי שנצפה במהלך יום‬
‫המסחר‪:‬‬

‫לבורסה הוזרמה הוראה חדשה למניה‪ :‬רכישה של ‪ 1000‬יח' בשער ‪1280‬‬

‫כיצד תבוצע ההוראה?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 860‬מניות במחיר ‪.1260‬‬
‫‪ 140‬מניות במחיר ‪.1280‬‬
 ‫ספר הפקודות‬
‫דוגמה ‪:2‬‬
‫בבורסה נסחרת מניה‪ .‬להלן ספר הפקודות כפי שנצפה במהלך יום‬
‫המסחר‪:‬‬

‫לבורסה הוזרמה הוראה חדשה למניה‪ :‬רכישה של ‪ 1200‬יח' בשער ‪.410‬‬

‫כיצד תבוצע ההוראה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫בשער ‪ 410‬הכמות המבוקשת תהיה ‪ 1700‬יח'‬
 ‫ספר הפקודות‬
‫דוגמה ‪:3‬‬
‫בבורסה נסחרת מניה‪ .‬להלן ספר הפקודות כפי שנצפה במהלך יום‬
‫המסחר‪:‬‬

‫לבורסה הוזרמה הוראה חדשה למניה‪ :‬רכישה של ‪ 800‬יח' בשער ‪64‬‬

‫כיצד תבוצע ההוראה?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫‪ 300‬מניות במחיר ‪.62‬‬
‫‪ 460‬מניות במחיר ‪.63‬‬
‫‪ 40‬מניות לא יבוצעו כעת ויכנסו לספר הפקודות‪.‬‬
‫שלבי יום המסחר בבורסה‬

‫שער‬ ‫שער המיועד לאינדיקציה בלבד ולרוב מדובר על שער‬

‫בסיס‬ ‫הנעילה של יום לפני‪.‬‬

‫שער‬ ‫שער כפי שנקבע במכרז הפתיחה‬

‫פתיחה‬

‫שער‬ ‫שער העסקה האחרונה שבוצעה‬

‫אחרון‬ ‫בנייר‬

‫שער‬ ‫שער כפי שנקבע‬

‫נעילה‬ ‫במכרז הנעילה‬
 ‫פקודות מסחר – תרום פתיחה‬
‫שלב התרום פתיחה‪:‬‬
‫ניתן להגיש לרצף פקודות לקנייה ולמכירה‪ ,‬בכל אחד מהסוגים הבאים‪:‬‬
‫פקודת ‪ LMT‬מוגשת בהגבלת שער‬
‫פקודת ‪ LMO‬מוגשת בהגבלת שער ומיועדת לביצוע בשלב הפתיחה בלבד‪ .‬פקודת ‪LMO‬‬
‫או חלק ממנה‪ ,‬שלא בוצעה במסחר הפתיחה‪ ,‬מתבטלת‪.‬‬
‫פקודה "מותנית שער" ‪ STL‬פקודת שער המוגשת עם התניה‪ .‬בשלב טרום הפתיחה‬
‫תירשם הפקודה בספר הפקודות כפקודה ממתינה לשחרור ולא תשתתף במסחר הפתיחה‪.‬‬
‫קיימות ארבע אפשרויות להתניה‪:‬‬
‫קניה כאשר שער נייר הערך גדול‪/‬שווה מערך מסוים‬
‫קניה כאשר שער נייר הערך קטן‪/‬שווה מערך מסוים‬
‫מכירה כאשר שער נייר הערך גדול‪/‬שווה מערך מסוים‬
‫מכירה כאשר שער נייר הערך קטן‪/‬שווה מערך מסוים‬
 ‫פקודות מסחר – תרום פתיחה‬
‫פקודת "קרחון" ‪ ICE‬פקודת שער המוגשת עם שלוש כמויות לביצוע‪ :‬הכמות כוללת‬ ‫•‬
‫כמות ראשונה להצגה וכמות נוספת מיועדת להצגה‪ .‬בכל עת מוצגת בספר הפקודות‬
‫רק הכמות הגלויה של פקודת קרחון‪.‬‬
‫בשלב טרום הפתיחה‪ ,‬הכמות שמוצגת בספר הפקודות היא הכמות הראשונה להצגה‪,‬‬
‫שאר הכמות נשארת סמויה‪ .‬במסחר הפתיחה (מכרז) ובחישוב של השער התאורטי‬
‫של נייר הערך‪ ,‬פקודת "קרחון" משתתפת עם הכמות הכוללת‪.‬‬
 ‫פקודות מסחר – מסחר רציף‬
‫ניתן להגיש לרצף פקודות לקנייה ולמכירה בכל אחד מסוגי הפקודות הבאים‪:‬‬ ‫•‬
‫פקודת‪ ‬שער ‪ LMT‬מוגשת בהגבלת שער‪ .‬במידה שהפקודה לא מופגשת מיד עם‬ ‫•‬
‫פקודה נגדית בספר או שהיא מופגשת רק חלקית‪ ,‬נרשמת הפקודה או חלקה שלא‬
‫הופגש‪ ,‬בספר הפקודות‪.‬‬
‫פקודת "מיד והכל" ‪ FOK - Fill Or Kill -‬פקודה שלא מתבצעת במלואה ומיד‬ ‫•‬
‫מבוטלת ואינה נרשמת בספר הפקודות‪ .‬תן לי הכמות שאני מבקשת \ מה שאני רוצה‬
‫בשער שאני רוצה או כלום‪ .‬שער וכמות זה חשוב‬
‫פקודת "מיד או בטל‪ " - IOC - Immediate Or Cancel‬פקודה או חלק ממנה שלא‬ ‫•‬
‫מבוצע מיד ‪ -‬מבוטל ואינו נרשם בספר הפקודות‪ .‬המחיר חשוב הכמות נסתדר‬
‫פקודת "שוק" ‪ -MKT‬פקודה המוגשת ללא הגבלת שער‪ .‬הכול בכל מחיר‪ ,‬לא מעניין‬ ‫•‬
‫מה רשום בספר פקודות ‪ ,‬לקחת את כל הספר פקודות כדי לסגור פוזיציה וללכת‬
‫הביתה כדי לצאת (כמעט ולא משתמשים) השער לא מעניין יש כמות מסוימת שאני‬
‫רוצה לקנות‪.‬‬
‫פקודה "מותנית שער" ‪ STL‬פקודת שער המוגשת עם התניה‪ .‬לאחר שיבוצע בנייר‬ ‫•‬
‫עסקה שהשער בה יקיים את תנאי ההתניה‪ ,‬הפקודה תשוחרר כפקודת שער רגילה‪ .‬עד‬
‫לשחרור תירשם הפקודה במצב "ממתינה לשחרור"‪.‬‬
 ‫פקודות מסחר – מסחר רציף‬
‫פקודת "קרחון"‪ ICE‬מוגשת בהגבלת שער ועם שלוש כמויות לביצוע‪ .‬רק הכמות‬ ‫•‬
‫הגלויה של פקודת קרחון‪  ‬מוצגת בכל עת בספר הפקודות– תחילה הכמות הראשונה‬
‫להצגה‪ ,‬ורק לאחר שכמות זו בוצעה במלואה‪ ,‬תוצג הכמות הנוספת‪ ,‬וכך הלאה עד‬
‫שהפקודה מבוצעת במלואה (הכמות הכוללת)‪.‬‬
‫העדיפות לביצוע פקודות שונות באותה הגבלת שער היא תמיד קודם לכמויות‬
‫הגלויות‪ .‬עדיפות הזמן של הכמות הגלויה בפקודת קרחון נקבעת לפי הזמן בו היא‬
‫הפכה לגלויה בספר הפקודות‪.‬‬
‫פקודה תואמת ‪ Matching order‬פקודה שהוגשה לביצוע במסחר בבורסה ואשר‬ ‫•‬
‫פרטי הפקודה‪ ,‬לרבות פרטי נייר הערך‪ ,‬כמות נייר הערך לביצוע העסקה והגבלת‬
‫השער לביצוע העסקה‪ ,‬סוכמו לפני הגשתה לביצוע בבורסה‪ ,‬בין הלקוח שהגיש את‬
‫הפקודה לביצוע‪ ,‬לבין לקוח אחר‪.‬‬
‫פקודה תואמת ניתן להגיש רק כפקודת שער או כפקודת מיד והכל או כפקודת מייד‬
‫או בטל או כפקודת קרחון‪.‬‬
 ‫מכשירים פיננסיים‬
‫ניהול פאסיבי‬ ‫•‬ ‫ניהול אקטיבי‬ ‫•‬
‫– קרנות סל‬ ‫– קרנות נאמנות‬
‫– קרנות מחקות‬
 ‫ניהול אקטיבי‬
‫ניהול אקטיבי – אדם מומחה עושה זאת עבור המשקיע‪.‬‬ ‫•‬
‫קרן נאמנות ‪ -‬מכשיר פיננסי המאגד משקיעים לצורך השקעה משותפת בניירות ערך‬ ‫•‬
‫סחירים‪ .‬ההשקעה בניירות הערך על ידי הקרן מתבצעת על פי תשקיף והסכם נאמנות‬
‫של הקרן‪ .‬ההשקעות של הקרן מנוהל ע"י מנהלים מקצועיים‪.‬‬
‫– שכרו של מנהל הקרן נקרא "דמי ניהול" והוא מחושב יומי כאחוז משווי נכסי‬
‫הקרן על בסיס שנתי‪.‬‬
‫– התשואה בקרן הינה נטו כלומר לאחר ניכוי דמי ניהול ושכר נאמן‪.‬‬
‫– לכל קרן נאמנות יש נאמן שתפקידו לדאוג שמנהלי הקרן אינם סוטים‬
‫מהתשקיף‪.‬‬
‫– המשקיע רוכש יחידות השתתפות ולא את הניירות ערך עצמם‪.‬‬
 ‫סיווג קרנות נאמנות‬
‫קרן נאמנות מתמחה‬
‫קרן המשקיעה שיעור ניכר מנכסיה באפיק השקעה אחד‪ .‬למשל‪ :‬קרן המתמחה במניות‪,‬‬
‫קרן המתמחה בצמודי מדד‪ ,‬קרן המתמחה במט"ח‪.‬‬
‫לפי הגדרת בנק ישראל ‪ -‬קרן המשקיעה לפחות ‪ 75%‬מנכסיה באפיק אחד‪ ,‬וזאת לפי‬
‫ממוצע אחזקותיה ב‪ 18 -‬החודשים האחרונים‪.‬‬
‫קרן נאמנות גמישה‬
‫קרן הרשאית להשקיע את נכסיה בכל אפיק השקעה על פי שיקול דעתו של מנהל הקרן‬
‫אשר יפעל מתוך מגמה להשיג ניצול מרבי של תנודות הפעילות בשוק‪.‬‬
‫קרן כספית – תחליף פיקדון‬
‫קרן נאמנות המשקיעה באפיקים סולידיים לטווח קצר‪ .‬הקרנות הכספיות הן בעלות רמת‬
‫הסיכון הנמוכה ביותר מבין כל קרנות הנאמנות‪.‬‬
‫תשואת הקרן הכספית לרוב גבוהה יותר מהתשואה בפק"מ בגלל כושר המיקוח של‬
‫מנהלי הקרן‪.‬‬
 ‫סיווג על פי מעמד מס‬
‫קרן נאמנות פטורה‬
‫קרן נאמנות שרווחיה והכנסותיה פטורים ממס‪ ,‬ובעלי היחידות חייבים במס‪ .‬מחזיק‬
‫היחידה יחויב במס בשיעור‬
‫של ‪ 25%‬על רווח הון ריאלי במועד מימוש היחידה‪.‬‬

‫קרן נאמנות חייבת‬

‫קרן נאמנות שרווחיה והכנסותיה חייבים במס‪ ,‬ובעלי היחידות פטורים ממס‪ .‬הקרן‬
‫משלמת מס על פי השיעורים‬
‫החלים על יחידים‪ .‬מחזיק היחידה לא יחויב במס במועד מימוש היחידה‪.‬‬
‫האם שם הקרן רומז על הרכבה?‬
‫שיעור‬ ‫למניות‬ ‫למט"ח‬
‫חשיפה מרבי‬
‫עד ‪0%‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪0‬‬
‫עד ‪10%‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪A‬‬
‫עד ‪30%‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪B‬‬
‫עד ‪50%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪C‬‬
‫עד ‪120%‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪D‬‬
‫עד ‪200%‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪E‬‬
‫‪+200%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪F‬‬

‫עד ‪ 120%‬מניות עד ‪ 120%‬מט"ח‬ ‫עד ‪ 30%‬מניות עד ‪ 10%‬מט"ח‬

 ‫קרנות נאמנות ‪ -‬עלויות‬
‫• עמלות קנייה ומכירה – במרבית הקרנות אין (מגולם בדמי ניהול)‪.‬‬

‫דמי ניהול – שכרו של מנהל הקרן המשולם לו עבור עבודתו בניהול נכסי הקרן‪.‬‬ ‫•‬
‫מחושב יומי‪.‬‬

‫• עמלת פיקוח לנאמן – שכרו של נאמן הקרן על סך הנכסים המנוהלים‪.‬‬

‫שיעור הוספה – תשלום חד פעמי אשר גובים ממשקיע חדש המצטרף לקרן‪.‬‬ ‫•‬

‫עמלת הפצה – תשלום דמי הפצה המשולם למפיץ הקרן ע"י מנהל הקרן‪.‬‬ ‫•‬
 ‫ניהול פאסיבי‬
‫מכשיר פיננסי שנסחר בבורסה ועוקב אחר מדד מקומי או בינלאומי או אחר שערי‬ ‫•‬
‫מטבעות‪.‬‬
‫הסוג זה של מכשירים פיננסים מאפשרים למחזיק בהם‪ ,‬בכל עת‪ ,‬את שווי המדד או‬ ‫•‬
‫את המניות המרכיבות אותו או את השער הרציף של המטבע אחריו הם עוקבים‪.‬‬
‫מדד ת"א ‪ 35‬מול קסם ת"א ‪35‬‬
 ‫קרנות סל ומחקות ‪ -‬עלויות‬
‫• עמלות קנייה ומכירה – לפי הסדר של המשקיע מול הבנק‪.‬‬

‫דמי ניהול – שכרו של מנהל הקרן המשולם לו עבור עבודתו בניהול נכסי הקרן‪.‬‬ ‫•‬
‫מחושב יומי‪.‬‬

‫• עמלת פיקוח לנאמן – שכרו של נאמן הקרן על סך הנכסים המנוהלים‪.‬‬

‫שיעור הוספה – לא קיים במוצרים פאסיביים‪.‬‬ ‫•‬

‫עמלת הפצה – לא קיים במוצרים פאסיביים‪.‬‬ ‫•‬

 ‫סיכום‪-‬קרנות אקטיביות מול פאסביות‬

‫‪ ‬‬ ‫קרנות נאמנות‬ ‫קרן מחקה‬ ‫קרן סל‬

‫הצמדה למדד‬ ‫הצמדה חלקית‬ ‫הצמדה מלאה‬
‫דמי ניהול גבוהים (‪ )0.5%-3%‬דמי ניהול‬ ‫דמי ניהול נמוכים (‪)0%-1%‬‬

‫מסחר רציף בבורסה‬

‫סחירות‬ ‫נסחר פעם ביום‬
‫לאורך כל היום‬

‫מחיר‬ ‫שער העסקה ידוע בדיעבד‬

‫שער העסקה ידוע בעת‬
‫קנייה‪/‬מכירה‬ ‫ביצוע העסקה‬

‫הוראת ‪Limit‬‬ ‫אין אפשרות‬ ‫יש אפשרות‬

‫שיקול למנהל‬ ‫שיקול רב‬ ‫אין שיקול – ניהול פאסיבי‬
 ‫קרנות סל בחסר‬
‫קרנות סל בחסר הן סוג של קרן סל אשר מחירה עולה כאשר המדד הרלוונטי יורד‪.‬‬ ‫•‬
‫ישנם שני סוגים של קרנות סל בחסר‪:‬‬ ‫•‬
‫– תעודות סל בחסר רגילות‪.‬‬
‫– תעודות סל בחסר אגרסיביות‪.‬‬