‫הצגת מודל טיפולי להתמודדות בני משפחה‬

‫‪A BIOPSYCHOSOCIAL INTERVENTION FOR STROKE CARERS‬‬

‫)‪(BISC‬‬

‫התמודדות בני משפחה בטיפול ובשיקום‬

‫קורס בהנחיית ד"ר נילי לוי‬
‫מציגה‪ :‬נעמה רוזנהק‬
‫‪27.3.2022‬‬
 A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC)

‫מבוסס על‬:

Kontou, E., Thomas, S. A., Colbley, C., Fisher, R., Golding-Day, M. R. & Walker, M.F., (2022). A
Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC): development anddescription of the
intervention. Health Psychology and Behavioral Medicine, 10 (1), 92-103.

Walker, M. F., Birchall, S., Colbley, C., Condon, L., Fisher, R., Fletcher-Smith, J., Golding- Day, M. R.,
Greensmith, C., Kontou, E., Matias, O., Sprigg, N., Thomas, S. A. & Whitehead, P. J., (2020).
Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC): results of a feasibility randomized controlled
trial and nested qualitative interview study. Clinical Rehabilitation, 34 (10), 1268-1281.

Walker, M. F., Thomas, S. A., Whitehead, P. J., Condon, L., Fisher, R. J., Kontou, E., Benford, P. and
Cobley, C., (2017). Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC): protocol for a
feasibility randomized controlled trail (RCT). BMJ Open, 7: e018309.doi:10.1136/bmjopen-2017-
018309
 ‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫קצת נתונים בארץ‪:‬‬

‫‪ ‬בישראל כ‪ 18,000-‬מקרים חדשים של שבץ מוחי מדי שנה‪.‬‬

‫‪ ‬בסקר שערכו ב‪ 2013-‬המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות והאיגוד הנוירולוגי בישראל נמצא‬
‫כי‪ ‬רוב הנפגעים נשארים בעלי נכות וזקוקים לשיקום ולעזרה בתפקוד בסיסי‪.‬‬
‫‪ ‬בשנים ‪ 2017-2019‬אושפזו במוסד שיקומי ‪ 27.5%‬מהחולים לאחר שבץ מוחי‪.‬‬
‫‪ ‬רובם המכריע (‪ )88%‬אושפזו במוסד שיקומי למשך לפחות שבועיים‪ ,‬ובממוצע ‪ 45‬ימים‪.‬‬
‫‪ ‬כ‪ 37% -‬מהחולים לאחר שבץ מוחי קיבלו שיקום כלשהו בקהילה‪.‬‬

‫הרישום הלאומי לשבץ מוחי בישראל‪ ,‬השלמת נתוני מעקב מהקהילה לשנים ‪ ,2017-2019‬מתוך אתר משרד הבריאות‬
 ‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫מטפל ‪Caregiver‬‬

‫אדם בכל גיל המספק סיוע ותמיכה ללא תשלום לקרוב משפחה‪ ,‬חבר או שכן אשר לא מסוגל לחיות‬
‫באופן עצמאי ללא סיוע המטפל העיקרי בשל מחלה‪ ,‬מוגבלות‪ ,‬התמכרות או חולשה‪/‬שבריריות‪.‬‬
‫המטפל העיקרי של אדם לאחר שבץ מתמודד עם טווח רחב של צרכים טיפוליים כגון ניידות‪ ,‬טיפול‬
‫עצמי‪ ,‬תקשורת וכן קשיים קוגניטיביים או שינויים באישיות ובמצב הרוח‪.‬‬
‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫חסרונות בתוכניות קיימות‪:‬‬

‫‪ ‬בתוכניות למטופלים ומטפלים שמים דגש על המטופלים ופחות על המטפלים‪.‬‬
‫‪ ‬התוכניות המכוונות למטפלים מספקות מידע אינפורמטיבי ופרקטי לגבי איך לטפל במטופל‪.‬‬
‫‪ ‬רוב ההדרכות ניתנות תוך כדי תקופת האשפוז בשיקום‪.‬‬
‫‪ ‬כמעט ואין התייחסות לצרכים הפסיכולוגיים של המטפלים‪.‬‬
‫‪ ‬טיפול פסיכולוגי הוא יקר ומועט ולכן גורר המתנה ארוכה לתורים‪.‬‬

‫לכן ראו צורך בבניית תוכנית התערבות ספציפיות למטפלים העיקריים של אנשים לאחר שבץ‪.‬‬
‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫‪ ‬התוכנית פותחה על בסיס עקרונות הגישה הביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאלית‬

‫‪ ‬אינטראקציה בין גורמים ביולוגיים‪ ,‬פסיכולוגיים וסוציאליים משפיעה באופן אינטגרטיבי על‬
‫איכות חייו ובריאותו של האדם‪.‬‬
‫‪ ‬המודל מדגיש את הצורך לא רק בהפחתת סימפטומים‪ ,‬אלא גם במניעת התדרדרות‪.‬‬
‫‪ ‬החוקרים התבססו על ספרות רלוונטית והפקת לקחים ממחקרים קודמים‪.‬‬
‫‪ ‬התוכנית נבנתה עבור ויחד עם מטפלים של אנשים לאחר שבץ מוחי‪.‬‬
‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫התוכנית‬

‫‪ ‬התערבות קבוצתית או יחידנית‬

‫‪ ‬הועברה על ידי קלינאי‪.‬ת אשר הוכשר‪.‬ה בהעברת התוכנית ומשתמש‪.‬ת במדריך מפורט‬
‫‪ ‬מפגשים של שעתיים‪ ,‬פעם בשבוע למשך ‪ 6‬שבועות‬
‫‪ ‬התקיימו לאחר סיום האשפוז של המטופל שעבר שבץ‪ ,‬במהלך השנה הראשונה לאחר השבץ‬
‫‪ ‬חוברת המפרטת את המידע המועבר בתוכנית חולקה למשתתפים במפגש הראשון‪.‬‬
 ‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫התוכנית כללה‪:‬‬
‫‪ ‬הדרכה לגבי השפעות ביולוגיות‪ ,‬פסיכולוגיות וסוציאליות של שבץ‬
‫‪ ‬דרכי הסתגלות לתפקיד המטפל‪.‬‬
‫מטרות ישימות בעת‬ ‫‪ ‬מידע‪ ,‬ייעוץ ותמיכה לגבי נושאים שונים בדגש על טיפול עצמי (של המטפל) וקביעת‬
‫הטיפול במטופל‪.‬‬
‫‪ ‬כל מפגש כלל דיון קבוצתי‪.‬‬
‫‪ ‬ניתנו משימות לביצוע בין מפגש למפגש‬
‫‪ ‬כל מפגש החל בסבב בו דיווחו המשתתפים על ההתקדמות שלהם במשימה שביצועו בבית‪.‬‬
‫‪ ‬כל מפגש הסתיים ברבע שעה של הירגעות בשיטות שונות‬
 ‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫‪.‬מטרה מוצהרת נוספת הייתה בניית פרוטוקול מחקר מסודר‪ ,‬מפורט ומהימן‬

‫המחקר נערך כניסוי מבוקר הקצאה אקראית ‪Randomised Controlled Trial -‬‬
‫הוא משמש לבחינת היעילות‪ ,‬המועילות‪ ,‬התועלת והבטיחות של התערבויות רפואיות‪.‬‬

‫החוקרים פרטו את התהליך המחקרי ואת הקשיים שעלו בו מתוך כוונה להפיק לקחים וליעל את ההתערבות‬
‫בעתיד‪ .‬לדוגמה‪:‬‬
‫‪ -‬קושי בגיוס משתתפים‬
‫ועל כן הרחיבו‬ ‫‪ -‬החוקרים הרגישו שגיוס המשתתפים היה בשלב מוקדם מידי (מתוך מחלקות האשפוז)‬
‫את הגיוס לאנשים שכבר חזרו לקהילה‪.‬‬
‫‪ -‬קושי בהתמדה בהגעה למפגשים‪.‬‬
‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫נקודות לשיפור‪:‬‬
‫‪ ‬מועד גיוס המשתתפים‬
‫‪ ‬מיקום המפגש (תנאים פיזיים)‬
‫‪ ‬פעילות למטופלים על מנת "לשחרר" את המטפלים מהטיפול בהם וכך לאפשר השתתפות בקבוצה‪.‬‬
‫‪ ‬מתן תמיכה וסיוע פרקטיים‬
‫)‪A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC‬‬

‫מסקנת החוקרים‬

‫‪ ‬לא ניתן ליישם את התוכנית באופן מובנה בשלב זה מאחר והמחקר המקדים לא הדגים את יעילותה‪.‬‬

‫‪ ‬כן ניתן לפתח תוכניות מורכבות להתערבות באופן שיאפשר את בחינת יעילותן‪.‬‬

‫‪ ‬קלינאים יכולים לזהות בתוכנית המוצעת מרכיבי התערבות אותם יוכלו לשלב בטיפולים‪.‬‬
‫בעיקר בתמיכה למטפלים‪ ,‬תוך התייחסות לגישה הביו‪-‬פסיכו‪-‬סוציאלית‪.‬‬
A Biopsychosocial Intervention for Stroke Carers (BISC)

‫תודה על ההקשבה‬