‫סיכום הרומן‬

‫‪ 1984‬וחזרה‬
‫מסכמת‬
 ‫רעיונות מרכזיים‬

‫עלילה •‬ ‫אמצעים ספרותיים‬

 ‫הרומן על רגל אחת‪...‬‬
‫"‪ "1984‬הוא רומן דיסטופי שנכתב על ידי ג'ורג' אורוול‪ ,‬שפורסם לראשונה בשנת ‪.1949‬‬

‫הרומן מתרחש בחברה טוטליטרית הידועה בשם אוקיאניה‪ ,‬שבה הממשלה‪ ,‬בראשות המפלגה ומנהיגה‪ ,‬האח הגדול‪,‬‬
‫מפעילה שליטה מלאה על כל היבט של חיי האזרחים‪.‬‬

‫המפלגה משתמשת בתעמולה‪ ,‬מעקב ודיכוי כדי לשמור על כוחה‪ ,‬ומי שמעז לערער על סמכותה נענש במהירות‪.‬‬

‫הסיפור עוקב אחר קורותיו של וינסטון סמית'‪ ,‬חבר בדרג נמוך במפלגה שמתפכח מהמשטר ומתחיל למרוד בו‪.‬‬

‫דרך חוויותיו ויחסיו עם ג'וליה‪ ,‬אורוול חוקר את הנושאים של שליטה ממשלתית‪ ,‬טוטליטריות‪,‬‬
‫ניצול לרעה של כוח‪ ,‬וכוחה של הרוח האנושית להתנגד אפילו בנסיבות המעיקות ביותר‪.‬‬

‫"‪ " 1984‬הוא רומן עוצמתי ורודף שממשיך להיקרא ולדון בהרחבה כיום‪ ,‬בשל הרלוונטיות שלו לעולם המודרני ותיאורו הנצחי של‬
‫סכנות השליטה הממשלתיות וחשיבותה של חופש הפרט‪.‬‬
 ‫החברה המעמדית של אוקיאניה‪:‬‬
‫• ה"פרולים" (רמז אירוני לפרולטריון‪ ,‬מעמד העובדים בתורה הקומוניסטית )‪ -‬כ‪85%-‬‬
‫מהאוכלוסיה‪ ,‬חיים בדרך פרימיטיבית‪ ,‬הם נטולי כל תודעה פוליטית והם מעין חומר גלם אנושי בעל צרכים‬
‫בסיסיים שהמפלגה יכולה בקלות לגייס אותו לכל צורך שלה‪ .‬בניגוד לייתר חברי המפלגה‪ ,‬הם לא נמצאים תחת‬
‫מעקב‪.‬‬

‫• "החוג החיצוני" של המפלגה‪ -‬מתחזק את מנגנוני השלטון‪ .‬לחוג זה משתייכים גם גיבורי הרומן‪ .‬אנשים‬
‫אלה נמצאים תחת מעקב תמידי של משטרת המחשבות ו"הטלסקרינים"‪-‬מסכי טלוויזיה דו‪-‬כיוונים‪.‬‬

‫• "החוג הפנימי" של המפלגה‪ -‬חברי המפלגה הרשמיים הנחשבים כמעמד עליון ומהווים ‪ 2‬אחוז‬
‫מהאוכלוסייה‪.‬‬

‫• בראש הפירמידה החברתית עומדת דמותו הספק קיימת של "האח הגדול"‪ -‬פולחן אישיות תקיף מהלל את‬
‫דמותו של האח ושל חברי "החוג הפנימי" של המפלגה‪ .‬המטרה של החוג היא לקיים את השלטון לשם השליטה‬
 ‫שליטה ובקרה באמצעות המינסטריונים‪:‬‬
‫• "מיניסטריון השפע" ‪ -‬האחראי על בקרה ומניפולציה של העולם החומרי‪.‬‬

‫• "מיניסטריון האהבה" ‪ -‬המנגנון הענק האחראי לאסור את הפושעים ב"חושבפשע"‪ .‬אותם מחללי החוק והסדר‬
‫(שלא כתובים בשום מקום) המטילים ספק באמיתותיה של המפלגה ובכך מסכנים את החברה‪ .‬רובם מוקעים‬
‫במהרה ומתוודים על היותם חלק מברית אחים בהנהגתו של גולדשטיין (שגם הוא ספק קיים)‪.‬‬

‫• "מיניסטריון האמת" ‪ -‬אחראי על עיצוב התרבות וחינוך ועל הזיכרון הקיבוצי של החברה‪ .‬זהו מקום עבודתו של‬
‫וינסטון‪ ,‬האמון על שכתוב של קטעי עיתונות מהעבר כך שיתאימו לגמרי למציאות של הווה‪ .‬זהו המיניסטריון‬
‫המייצר את ה"רוח האנושית הנכונה"‪ .‬במיניסטריון האמת מתחברות גם המהדורות של "שיחדש המאפשרות‬
‫דוחושב"‪ .‬שפה חדשה שתכליתה לעצב את התודעה האנושית‪ .‬למחוק מילים בעלות מטען חתרני (חופש למשל)‬
‫ולאפשר בשפה שילובים חסרי הגיון שיקלו על האדם לקבל את המציאות המוכתבת על ידי המפלגה‪.‬‬
‫“‬ ‫“מלחמה היא שלום‬
‫“חירות היא עבדות"‬
‫"בערות היא כוח"‬
 ‫הדמויות‬
‫וינסטון – גיבור הרומן‪ ,‬דמות מרכזית‬
‫• בן ‪ ,39‬סובל מדליות‪.‬‬
‫• חיוור מאוד ומתואר כאדם חולני שלא חי באמת‪.‬‬
‫• נשוי לאישה שלא ראה במשך שנים ואותה לא אוהב‬
‫• עבודה‪ :‬עוסק בזיוף מספרים סטטיסטיים על הישגיו של המשטר‪ ,‬חש בצדק‪ ,‬כי אפילו זיוף אין כאן‪ ,‬אלא כתיבת דבר‪ -‬הבל אחד‬
‫במקום דבר‪ -‬הבל אחר‪.‬‬
‫• וינסטון מתוסכל ומאוכזב מהמשטר הטוטליטרי שהוא חי תחתיו ומהמניפולציה של האמת על ידי המפלגה‪ ,‬ומתחיל למרוד‬
‫במערכת‪.‬‬

‫• למרות היותו פגום פיזית ורגשית משנים של דיכוי‪ ,‬וינסטון שומר על כמיהה אנושית לחופש‪ ,‬אהבה ואינדיווידואליות‪.‬‬

‫• הוא אינטלקטואלי ומתבונן טוב‪ ,‬המסוגל לזהות את הפגמים והסתירות של דוקטרינת המפלגה‪.‬‬

‫• הוא גם מוצג כחסר החלטיות ונוטה לפחד‪ ,‬מה שהופך אותו לרגיש למניפולציות ולשליטה של ​​המפלגה‪.‬‬

‫• בהמשך הרומן חולם לחולל הפיכה ולהפיל את שלטון האח‪-‬הגדול‪.‬‬

 ‫ג'וליה דמות משנה‬
‫ג'וליה מייצגת אינדיבידואליות‪ ,‬מיניות ומרד נגד המשטר הנוקשה‬ ‫•‬
‫והטוטליטרי של המפלגה‪.‬‬
‫• היא מושא אהבה של הגיבור‪ ,‬וינסטון סמית'‪ ,‬ויחד הם פותחים‬
‫ברומן אהבה סודי ואסור‪.‬‬
‫דרך מערכת היחסים ביניהם‪ ,‬אורוול בוחן את הנושאים של‬ ‫•‬
‫חופש אישי מול שליטה ממשלתית ואת כוחם של התשוקה‬
‫והרגשות האנושיים מול מערכות מדכאות‪.‬‬
‫דחייתה של ג'וליה את המוסר המיני המחמיר של המפלגה ורצונה‬ ‫•‬
‫לחופש אישי הופכים אותה לסמל של התרסה נגד הממשלה‬
‫המדכאת‪ ,‬ויחסיה עם ווינסטון משמשים תזכורת לכך שהרוח‬
‫האנושית אינה נשלטת לחלוטין על ידי שום מערכת פוליטית‪.‬‬

‫למרות הסכנות העומדות בפניהם‪ ,‬מערכת היחסים של ג'וליה‬

‫ווינסטון היא עדות לכוחה של הרוח האנושית להתנגד ולסבול אפילו‬
‫בנסיבות המעיקות ביותר‪.‬‬
‫• ג' וליה מבריחה תה‪ ,‬לחם טרי‪ ,‬קפה‪ ,‬סוכר‪ .‬מוצרי יסוד שכמעט וניתן לטעום ולהריח אותם מול הקיום ה" תפל" של השגרה‪ .‬וינסטון‬
‫מוצא מקורות של הנאה שאינן ממוסדות‬
‫• וינסטון הולך ומבריא‪ .‬משיב לעצמו את הגבריות שהיום‪ -‬יום האפור הצליח לכופף‪ .‬על אף העובדה שג' וליה לא חולקת עמו את‬
‫אותו הלהט המהפכני או את ה" דימיון הנפשי"‪  ‬היא הופכת בשבילו ‪ "  ‬משהו שלא רק חשק בו אלא היה שלו בזכות ‪.‬גאתה בו‬
‫התשוקה להישאר בחיים ‪ .".‬ההקשרות היא עמוקה ואמיתית ככל הניתן‪ .‬‬
 ‫קשר האהבה הפרטי הוא מעשה פוליטי!‬
‫אקט של מרד‬

‫•"‪ ‬קשרי האהבה ביניהם מעבר לקשר אישי‪ -‬אנושי‬

‫וסיפוק מיני הם גם‪  ‬מאבק‪ ‬ואף‪  ‬מרד‪  ‬נגד המפלגה‬
‫וכל מה שהיא מייצגת‪.‬‬
‫• וינסטון דווקא אוהב לשמוע על יחסיה האינטימיים עם רבים ועל‬
‫תשוקתה המינית! " לא רק האהבה לאדם אחד אלא היצר‬
‫החייתי‪  ,‬התשוקה הפשוטה ‪ ]…[ ‬זה הכוח שיקרע את המפלגה‬
‫לגזרים"‪  .‬ולאחר שהתעלסו בחיק הטבע מהרהר וינסטון כמה נדיר‬
‫הקשר הטהור הזה בינו לג' וליה‪  ,‬שכן‪ " ‬היום כבר אי אפשר לקיים אהבה‬
‫טהורה או תאוות בשרים טהורה ‪ .‬שום רגש אינו טהור‪  ,‬כי הכל מעורב‬
‫בפחד ובשנאה ‪ .‬החיבוק ביניהם היה מאבק ‪  ,‬רגע השיא היה‬
‫נצחון‪ .‬‬

‫זו היתה מהלומה שהם חלקו למפלגה ‪  .‬זה היה מעשה פוליטי"‪.‬‬
 ‫אובריאן‪ -‬דמות‬
‫משנה‬
‫שייך לחוג הפנימי‬ ‫•‬

‫חכם מאוד וערמומי‬ ‫•‬

‫דמותו מסמלת ומתכתבת עם אנשי הק‪ .‬ג‪ .‬ב והגסטפו במשטרים הטוטליטריים ‪.‬‬ ‫•‬

‫אלגנטי אך גם חייתי וגס‬ ‫•‬

‫וינסטון בטוח שבצד שלו‪ " :‬וינסטון ידע שאובריאן והוא חושבים את אותה מחשבה ‪ .‬כאילו שני‬ ‫•‬
‫המוחות והמחשבות זרמו ביניהם מבעד לעיניים‪ " .‬אני איתך"‪ ,‬כך נדמה שאובריאן אומר לו "‪.‬‬

‫אובריאן גורם לוינסטון להתוודות בחטאיו ‪.‬‬ ‫•‬

‫אובריאן חושף בפניו שהוא עצמו תמיד ידע שאובריאן שהוא בצד השני אך לא רצה להודות בכך‬ ‫•‬
‫בפני עצמו ‪.‬‬

‫אובריאן מגיע למינסטריון האהבה וגורם לעינויים בחדר ‪.101‬‬ ‫•‬

‫בעינויים של וינסטון הוא מצד אחד המענה אך מצד שני על תקן האב ‪ /‬החבר ‪ .‬משחק כפול ‪.‬‬ ‫•‬
 ‫אירועים מרכזיים ברומן‬
‫‪ .1‬הטלת הספק במשטר‪ -‬וינסטון מתחיל למרוד על ידי ניהול יומן ויצירת קשר אהבה אסור עם‬
‫אישה בשם ג'וליה‪.‬‬
‫‪ .2‬התהוות הקשר בין וינסטון לג'וליה‪.‬‬
‫‪ .3‬מעצר ועינויים‪ :‬וינסטון וג'וליה מתגלים בסופו של דבר ונעצרים על ידי משטרת המחשבות‪.‬‬
‫וינסטון מעונה על ידי המפלגה עד שהוא מודה בפשעיו וחוזר בתשובה‪.‬‬
‫‪ .4‬תהליך השיקום‪ :‬וינסטון נלקח למינסטריון האהבה‪ ,‬שם הוא עובר תהליך של שיקום כדי‬
‫לרפא אותו מאמונותיו האנטי‪-‬מפלגתיות‪ .‬הוא נתון לעינויים פיזיים ופסיכולוגיים‪ ,‬כולל מניעת‬
‫שינה והאכלה בכפייה‪.‬‬
 ‫‪ .5‬הטרנספורמציה של וינסטון‪ :‬לאחר שבועות של‬
‫עינויים‪ ,‬רוחו של וינסטון נשברת‪ ,‬והוא נכנע לחלוטין‬
‫למפלגה‪ .‬הוא לומד לאהוב את האח הגדול‪ ,‬מנהיג‬
‫המפלגה‪ ,‬והופך לחבר נאמן במשטר‪.‬‬

‫‪ .6‬סוף המסע‪ :‬הרומן מסתיים בשינוי המוחלט של‬

‫וינסטון‪ ,‬כשהוא הופך לאזרח מודל של אוקיאניה‪ .‬הוא‬
‫אינו מסוגל עוד לאהבה או אינדיבידואליות‪ ,‬ומחשבותיו‬
‫ואמונותיו נשלטות לחלוטין על ידי המפלגה‪.‬‬
 ‫רעיונות מרכזיים ברומן‬
‫‪ .1‬לאומיות‪ -‬אורוול חושף באיזה קלות אפשר לכונן "לאום" חדש בעל היסטוריה מדומיינת שתראה לגמרי אמיתית‬
‫לבני אדם‪ .‬הוא חושף לא רק את יכולת המניפולציה של השלטון אלא גם הנטייה הכמעט טבעית של בני אדם לעבור‬
‫מלאומיות ללאומנות השוללת את זכות קיומו של האחר‪.‬‬

‫‪ .2‬הסכנה בטוטליטריות‪ :‬הרומן מתאר חברה שבה לממשלה יש שליטה מלאה על כל היבט בחיי האזרחים‬
‫ומשתמשת בתעמולה‪ ,‬מעקב ודיכוי כדי לשמור על כוחה‪ .‬הממשלה משתמשת בכוחה כדי לתמרן מידע‪ ,‬לשלוט‬
‫בתקשורת‬
‫ולשמור על היסטוריה כוזבת כדי לשמור על שליטתה באוכלוסייה‪.‬‬

‫‪ .3‬כוחה של השפה‪ :‬הרומן חוקר גם את כוחה של השפה והדרך שבה ניתן להשתמש בה כדי לשלוט ולתמרן אנשים‪.‬‬
‫המניפולציה של המפלגה בשפה היא נושא מרכזי ברומן‪ ,‬והמושג "שיחדש" משמש תזכורת לסכנות שבשפה הנשלטת‬
‫על ידי המדינה‪.‬‬

‫‪ .4‬ניצול הכוח לרעה‪ :‬הרומן מתאר גם את הסכנות שבכוח השלטון ואת הדרכים שבהן ניתן לנצל אותו‬
‫לרעה לטובת בעלי השלטון‪ .‬השימוש של המפלגה בעינויים‪ ,‬תעמולה ומניפולציה של מידע משמש כאזהרה מפני‬
‫הסכנות שבכוח ממשלתי בלתי מבוקרת‪.‬‬
 ‫‪ . 4‬הקשר שבין מיניות לאנושיות‪ :‬המין נתפס כמעין רוע הכרחי נטול תשוקה בין בני אדם‪ .‬‬ ‫•‬
‫המפלגה מבינה את הקשר בין מין ובין אלימות ומעדיפה לתעל אותו לצרכים שלה‪ ,‬למשל לשבוע השנאה‬ ‫•‬
‫המתקיים באופן אירוני ברקע החיבור בין ג'וליה ובין וינסטון‪   .‬שחרור מאווי הגוף הוא פתח לחיבור מחודש‬
‫ל"טעם החיים"‪ .‬‬
‫וינסטון הולך ומבריא‪ .‬משיב לעצמו את הגבריות שהיום‪-‬יום האפור הצליח לכופף‪ .‬על אף העובדה שג'וליה לא‬ ‫•‬
‫חולקת עמו את אותו הלהט המהפכני או את ה"דימיון הנפשי"‪  ‬היא הופכת בשבילו ‪ "  ‬משהו שלא רק חשק בו‬
‫אלא היה שלו בזכות ‪.‬גאתה בו התשוקה להישאר בחיים‪.".‬‬
‫ההיקשרות היא עמוקה ואמיתית ככל הניתן‪ .‬‬ ‫•‬
 ‫החיבור אל הגוף ואל החלק " הטבעי" משתקף גם בנוף שבו הזוג‬
‫מתנהל‪.‬‬
‫מול החזון האפור של " הבטון והברזל " העלובים המתגלם בנוף‬
‫העירוני מצליחים בני הזוג למצוא פיסת גן עדן ירוקה‪ ,‬מחוסרת‬
‫מכשירי ציטוט מחוץ לעיר‪.‬‬

‫מקלט האהבים שלהם ממוקם באופן אירוני בחנות עתיקות בשכונת‬

‫הפרולים‪ .‬עליית גג אותנטית‪ ,‬מעין אי שהשתמר לפני המהפכה ‪.‬‬
‫" התפאורה" הזאת מתגלה במלוא האירוניות הכואבת ‪ .‬זה בסך הכך‬
‫רקע מזויף‪ .‬הארכיטקטורה והסביבה כולה בנויים אפוא כחלק‬
‫ממערכת של דיכוי‪ .‬אין מקום מפלט‪   .‬לא ‪ ‬מפתיע שהזיווג בין‬
‫השניים נועד להיות עקר ‪ .‬‬
 ‫אמצעים ספרותיים ברומן‬
‫‪ .1‬אלגוריה ‪ :‬הרומן רווי בסמלים המייצגים נושאים ורעיונות שנחקרים בספר‪ .‬למשל‪ ,‬האח הגדול‪ -‬מייצג את הק‪.‬ג‪ .‬ב‪ /‬גסטפו ‪ .‬סמל‬
‫למעקב המפלגה‪ .‬השימוש בחולדות סמל לאכזריות של המפלה ולהדגמה שכל האמצעים לגיטימיים גולדשטיין מייצג את טרוצקי‬
‫שהואשם בבגידה‪ .‬ההירארכיה החברתית רומזת לתורת הגזע וכו '‪.‬‬

‫‪ .2‬הגזמה ‪ :‬הרומן מציג מספר דוג' להגזמה על מנת להדגיש את האכזריות המדכאת של המפלגה‪.‬‬

‫‪ .3‬מוטיב העין‪ :‬העין הרואה של האח הגדול מייצגת את המעקב המתמיד שנועד לשליטה של הממשלה בכל היבט בחיי האזרחים ‪.‬‬

‫‪ .4‬מוטיב משקולת האלמוג‪ :‬מסמלת את פיסת היופי והאינדיבידואליות שנותרו בעולם‪ .‬השבירה מסמלת את הניפוץ וחוסר הסיכוי‬
‫לעתיד טוב יותר‪.‬‬

‫‪ .5‬עיצוב נוף וחוץ‪ :‬היציאה אל הטבע משקפת חיים ועומדת בניוג לאפרוריות העולם של ‪ .1984‬רק ביער כשוינסטון וג' וליה נמצאים‬
‫בשטח הפראי אז יש חיים‪ .‬צבעים‪ .‬בעלי חיים‪ ,‬ירוק וצבע‪.‬‬
‫אמצעים‬
‫ספרותיים ברומן‬
‫• פיסת האלמוג‪ -‬מגוללת את החיבור אל העבר ואל‬
‫העולם שבחוץ‪ .‬שבירתה מסמלת את ריסוק האמת‬
‫והקשר אל העולם שמחוץ למפלגה‪.‬‬