‫סיכום סוגיות הגמרא‬

‫מכיני המצגת‪ :‬דניאל גולד‪ ,‬איתן משה ודולב לנג‬

‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪– 19‬‬
 ‫סיכום הסוגיה‬ ‫סוגיה ‪- 19‬‬
‫מספרת הגמרא סיפור על חכם שנקרא רבי זירא –‬
‫באותה תקופה רבי זירא נחלש מתלמודו‪ ,‬והוא חשב לעצמו שהוא ילך לפתח בית המדרש של רבי נתן בר טובי‪ ,‬ואמר לעצמו שכאשר יצאו התלמידים מבית המדרש של‬
‫רבי נתן‪ ,‬הוא יקום לפניהם (בדרך של כבוד)‪ ,‬ויקבל שכר על זה בשמיים (שכיבד אותם)‪.‬‬
‫לאחר כמה דקות הוא ראה שתלמידי החכמים לא יוצאים מבית המדרש‪ ,‬ופתאום רבי נתן יצא ובא‪,‬‬
‫שאל אותו רבי זירא‪" ,‬מי מבני הישיבה העביר דרשה (שיעור תורה) בבית המדרש?"‬
‫ענה לו רבי נתן‪ ,‬מי שדרש בבית המדרש היה רבי יוחנן‪ ,‬וכך אמר‪" :‬אין הלכה כרבי יהודה‪ ,‬ואמר מתפלל אדם של מוסף ואחר כך מתפלל של מנחה" בשמו של ר' יוחנן‪.‬‬
‫רבי זירא שואל אותו (את רבי נתן)‪" ,‬האם באמת רבי יוחנן העביר את הדרשה?"‬
‫ענה לו רבי נתן‪" ,‬כן"‪.‬‬
‫בעקבות זאת רבי זירא שנה (שינן) את הלכה זו ‪ 40‬פעמים!‬
‫שאל אותו רבי נתן‪" ,‬אחת היא לך"‪ ,‬שלא למדת משמו של רבי יוחנן שום דבר מלבד הלכה זו ולכן היא חביבה לך?‬
‫או חדשה היא לך‪ ,‬שעד היום היית סבור שאמורא אחר אמר אותה‪.‬‬
‫ענה לו רבי זירא‪" ,‬חדת (חדשה) היא לי"‪ ,‬מפני שעד היום הייתי סבור שרבי יהושע בן לוי אמר זאת‪.‬‬
‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪- 20‬‬
 ‫סיכום הסוגיה‬ ‫סוגיה ‪- 20‬‬
‫הסוגיה מתחילה בזה שאריב"ל (אמר רבי יהושע בן לוי) אומר‪:‬‬
‫"כל המתפלל תפילה של מוספין לאחר שבע שעות (לפי רבי יהודה שאוסר להתפלל לאחר שבע שעות)‪ ,‬עליו הכתוב אומר "נוגי ממועד אספתי ממך היו" (צפניה ג'‪ ,‬יח')‬
‫למה אומר זאת?‬
‫מפני שהעבירו את מועדי התפילות והחגים‪ ,‬יהיו נוגים אסופים וכלים (הכוונה‪ ,‬שבורים ונגמרים)‪.‬‬
‫מבררת הגמרא‪ :‬מניין ש"נוגי" הוא מלשון שבר?‬
‫כפי שמתרגם פסוק זה רב יוסף (שהיה בקי בתרגום) –‬
‫תרגומו של רב יוסף‪:‬‬
‫"שבר יבוא על שונאיהם של בית ישראל על שאיחרו את זמן המועדים שבירושלים‪ ,‬והכוונה על זמן התפילה"‪.‬‬
‫אמר רבי אלעזר‪ :‬כל המתפלל לאחר ארבע שעות‪ .‬לפי רבי יהודה עליו הכתוב אומר‪" :‬נוגי ממועד אספתי ממך היו" (צפניה ג'‪ ,‬יח')‪.‬‬
‫מבררת הגמרא‪ :‬מניין ש"נוגי" זה מלשון צער?‬
‫דכתיב‪" :‬דלפה נפשי מתוגה"‬
‫רב נחמן בר יצחק אמר‪ ,‬שמכאן יש ללמוד שהוא לשון של צער ‪-‬‬
‫שנאמר‪" :‬בתולותיה נוגות והיא מר לה"‪.‬‬
‫דברי הרב על הסוגיות ‪:20 – 19‬‬

‫להתחלה לחץ על הסימן של הקול‬

‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪- 21‬‬
‫דברי הרב על סוגייה ‪:21‬‬

‫להתחלה לחץ על הסימן של הקול‬

‫משנה מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪- 22‬‬
‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪- 23‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 23‬סיכום סוגיה‬
‫סוגיה זו דנה בעניין תפילה לפני הלימוד והודאה אחרי הלימוד ופותחת בסיפור ‪ -‬ר ‘נחוניא היה מתפלל בכניסתו שלא‬
‫יארע דבר תקלה על ידו‪ ,‬וביציאתו היה מודה על חלקו שזכה לעסוק בתורה‪ .‬והגמרא מביאה מהו נוסח התפילה בכניסה‬
‫לבית המדרש‪ ,‬ונוסח‬
‫ההודאה ביציאה מבית המדרש‪.‬‬
‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪– 24‬‬
 ‫סיכום הסוגיה‬ ‫סוגיה ‪- 24‬‬
‫בסוגיה זו הגמרא מביאה סיפור –‬

‫בזמן שרבי אליעזר חלה‪ ,‬נכנסו לביתו תלמידי חכמים לבקרו‪ .‬ואמרו לו‪ ,‬למדנו אורחות חיים (=איך להתנהג ביומיום)‪.‬‬

‫ועל ידי כך שנלמד אורחות חיים נזכה לחיי העולם הבא‪.‬‬

‫אמר להם רבי אליעזר‪ ,‬אתם צריכים לכבד את החברים שלכם‪ ,‬אל תרגילו את בנכם רק ללמוד לימודי מקרא בלבד‪ ,‬אלא את העומק שבעניין‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוא מבקש מהם שיהיו בצילם של תלמידי חכמים וילמדו מהם וכשהם מתפללים לזכור שהם מתפללים לפני הקב"ה‪,‬‬

‫מתוך כך יוכלו לזכות לחיי העולם הבא‪.‬‬

‫הגמרא ממשיכה בסיפור נוסף שקשור לנושא –‬

‫כשחלה רבי יוחנן בן זכאי ראוהו תלמידיו בוכה‪ ,‬ואמר להם שהוא בוכה מאימת המשפט‪ ,‬ואינו יודע אם הולך לעולם הבא או לגיהינום‪,‬‬
‫ובירך את תלמידיו שיהיה מורא שמים עליהם כמורא בשר ודם‪ ,‬ובשעת פטירתו אמר פנו כלים מפני‬
‫הטומאה‪ ,‬והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא ללוותו‪.‬‬
‫דברי הרב על הסוגיות ‪:24 – 22‬‬

‫להתחלה לחץ על הסימן של הקול‬

‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪- 25‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 25‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך ראשון‬
‫הגמרא דנה איזו תפילה מתפלל‪ ‬אדם‪ ‬בכל‪ ‬יום –‬
‫מהלך ראשון‪:‬‬
‫לדעת רבן גמליאל צריך אדם בכל יום להתפלל שמונה עשרה‪.‬‬
‫בניגוד לכך‪,‬‬
‫רבי יהושע טוען שצריך אדם להתפלל מעין שמונה עשרה (‪ 3‬ברכות ראשונות ואחרונות‪ ,‬ובאמצע מקצר) כל יום‪.‬‬
‫רבי עקיבא היה מסדר את הדברים שלו‪ ,‬ואומר‪:‬‬
‫מה‬ ‫אם תפילתו שגורה בפיו (יודע אותה בעל פה)‪ ,‬שינהג כדעת רבן גמליאל (שמונה עשרה)‪.‬‬
‫ואם התפילה לא שגורה בפיו (אינו יודע אותה בעל פה וחושש שישכח)‪,‬שינהג כדעת רבי יהושע (מעין שמונה עשרה)‪.‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 25‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך שני‬
‫מהלך שני‪:‬‬
‫הגמרא ממשיכה לדון בעניין חובת תפילה כל יום –‬
‫רבי אליעזר אומר שמי שעושה תפילתו קבע (כלומר‪ ,‬מתפלל רק בשביל לסיים אותה "להיפטר ממנה")‪,‬‬
‫אין תפילתו תחנונים (כלומר‪ ,‬אין חן בתפילה‪ ,‬אפילו שהוא יוצא ידי חובת תפילה)‪.‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 25‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך שלישי‬
‫מהלך שלישי‪:‬‬
‫הגמרא דנה איך אדם צריך להתפלל שהוא במקום סכנה ‪-‬‬
‫רבי יהושע אומר שמי שנמצא במקום סכנה (ובגלל שהוא במקום סכנה‪ ,‬דעתו לא מיושבת)‪ ,‬מתפלל תפילה קצרה‪ ,‬ואומר‪:‬‬
‫"הושע ה' עמך‪ ,‬את שארית ישראל בכל פרשת העיבור‪ ,‬יהיו צרכיהם לפניך ברוך אתה ה' שומע תפילה"‪.‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 25‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך רביעי‬
‫מהלך רביעי‪:‬‬
‫הגמרא דנה לאיזה כיוון אדם צריך להתפלל ‪-‬‬
‫מסופר על אדם שהיה רוכב על חמור והגיע זמן התפילה‪.‬‬
‫תחילה ירד מהחמור יכוון את גופו לירושלים ויתפלל‪.‬‬
‫אם אינו יכול לרדת מהחמור (בגלל שאין מי שישמור על החמור) יכוון את הראש שלו לירושלים ויתפלל‪.‬‬
‫ואם לא יכול לכוון את הראש שלו יכוון את הלב שלו כנגד בית קודשי הקודשים‪.‬‬
‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪- 26‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 26‬סיכום סוגיה‬
‫בסוגיה זו הגמרא דנה כנגד מה ה‪ 18-‬ברכות שבתפילת שמונה עשרה –‬
‫רבי הלל בשם רבי שמואל בר נחמני‪ ,‬אומר שכנגד ‪ 18‬האזכרות של "שם ה'"‪ ,‬במזמור כט' בתהילים‪.‬‬
‫רב יוסף אומר‪ ,‬כנגד ‪ 18‬האזכרות של "שם ה'"‪ ,‬בקריאת שמע‪.‬‬
‫רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי כנגד ‪ 18‬החוליות שבשדרה (שיוצאות מחוט השדרה של כל אדם)‪.‬‬

‫אמר רבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי‪ ,‬המתפלל תפילת שמונה עשרה והגיע למקום שצריך לכרוע‪,‬‬
‫יכרע ( יתכופף) עד שכל חוליות השדרה יתפקקו (כלומר‪ ,‬שיתכופפו עד שכל החוליות יזוזו ממקומם)‪.‬‬
‫ושיהיה בבשרו שני קמטים בזמן הכריעה‪.‬‬
‫רבי חנינא אומר מספיק שינענע את ראשו כלפי מטה ואינו צריך לכרוע‪.‬‬
‫אמר רבא‪ ,‬מה שאמר רבי חנינא לא טוב מכיוון שזה יראה שהוא מצטער ולא כורע‪.‬‬
‫דברי הרב על הסוגיות ‪:26 – 25‬‬

‫להתחלה לחץ על הסימן של הקול‬

‫‪2‬‬ ‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪– 27‬‬
‫‪1‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 27‬סיכום סוגיה‬
‫חלק ראשון‬
‫בסוגיה זו הגמרא בודקת ‪ /‬שואלת האם באמת יש ‪ 18‬ברכות בתפילת שמונה עשרה –‬
‫תחילה הגמרא טוענת שיש ‪ 19‬ברכות‪,‬‬
‫השיב להם רבי לוי‪ ,‬את הברכה ה‪ 19-‬תיקנו זמן רב לאחר שהתרבו הצדוקים‪.‬‬
‫מבררת הגמרא אם כך אז מה שלמדנו בסוגיה הקודמת בכלל לא משנה אם יש ‪ 19‬ברכות בתפילת שמונה עשרה‪ .‬כנגד מה‬
‫תתקנו את ‪ 19‬הברכות? שואלת הגמרא‪.‬‬
‫אמר רבי לוי‬
‫• לרבי הלל בשם שמואל בר נחמני‪ ,‬שהברכה ה‪ 19-‬היא כנגד "א‪-‬ל הכבוד הרעים" במזמור כט' (שזה גם מזכיר בצורה‬
‫מה‬ ‫מסוימת את שם ה')‪.‬‬
‫• לרב יוסף‪ ,‬שהברכה ה‪ 19-‬היא כנגד המילה 'אחד' שבקריאת שמע (שזה מזכיר בצורה מסוימת את זה שה' הוא היחיד)‪.‬‬
‫• לרבי תנחום בשם רבי יהושע בן לוי‪ ,‬שהברכה ה‪ 19-‬היא כנגד החולייה הקטנה שבשדרה‪.‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 27‬סיכום סוגיה‬
‫חלק שני‬
‫בהמשך לחלק הראשון‪ ,‬הגמרא דנה על סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה ‪-‬‬
‫שמעון הפקולי (שהיה מוכר צמר גפן באותה תקופה)‪ ,‬תיקן את ‪ 18‬הברכות שהיו בידי חכמים‪ ,‬איזו ברכה קודמת לחברתה‪ .‬והוא תיקן זאת לפני‬
‫שרבן גמליאל תיקן‪.‬‬
‫אמר להם רבן גמליאל לחכמים‪ ,‬שמואל הקטן (קראו לו שמואל הקטן מכיוון שהיה צנועה וענו) תיקן את ברכת הצדוקים (ברכת 'למינים‬
‫ולמלשינים') שעלה לפני התיבה (עלה חזן) שמואל הקטן‪.‬‬
‫שנה לאחר מכן הוא עלה לפני התיבה ושכח את הברכה‪ ,‬הוא חשב וניסה להיזכר בה‪ ,‬שעה‪ ,‬שעתיים‪ ,‬שלוש ולא הצליח להיזכר מבא לבה‪.‬‬
‫שואלת הגמרא‪ ,‬מדוע לא סילקו את שמואל הקטן לפני התיבה (שלא יהיה חזן)?‬
‫אמר רב יהודה בשם רב‪ ,‬אם טעה בכל הברכות כולן אין מורידים אותו לפני התיבה (מלהיות חזן)‪.‬‬
‫המש‬ ‫אבל אם טעה רק בברכת הצדוקים (ברכת 'למינים ולמלשינים') כן מורידים אותו לפני התיבה (מלהיות חזן)‪ .‬בגלל שחוששים שהוא אחד 'מהמינים'‬
‫או 'מהמלשינים'‪.‬‬

‫אומרת הגמרא‪ ,‬שונה הדבר אצל שמואל הקטן שהוא תיקן את ברכת 'למינים ולמלשינים'‪ ,‬אז לא צריך לחשוש שהוא אחד 'מהמינים' או 'המלשינים'‪.‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 27‬סיכום סוגיה‬
‫חלק שני‬
‫שואלת הגמרא‪ ,‬יכול להיות ששמואל הקטן נהפך לאחד מהם ('מינים ‪ /‬מלשינים')?‬
‫מתרץ אביי‪ ,‬מקובל בידינו שמי שטוב אינו נהפך לרע‪.‬‬
‫שואלת הגמרא‪ ,‬לא נכון מה שאביי אמר‪ ,‬הרי רשום "ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול"‪.‬‬
‫מתרצת הגמרא‪ ,‬פסוק זה מדבר על מי שהיה רשע מעיקרו והפך להיות צדיק ועוד פעם רשע‪.‬‬
‫ומי שצדיק מעיקרו לא הופך להיות רשע‪.‬‬
‫שואלת הגמרא‪ ,‬אז איך יוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה למעלה מ‪ 80-‬שנה ולבסוף נעשה צדוקי (כלומר 'מין' או 'מלשין') צדיק מיסודו והפך‬
‫לרשע?‬
‫מתרץ אביי‪ ,‬שהיה חכם באותה תקופה שקראו לו ינאי‪ ,‬ינאי הרג כמה מחכמי ישראל בזמנו‪ .‬ואביי אומר שינאי היה יוחנן כהן גדול (אותו אדם)‪ .‬לכן‬
‫המש‬ ‫זה לא אדם צדיק שהפך להיות רשע‪ ,‬אלא רשע מיסודו שהפך לצדיק ועוד פעם לרשע‪.‬‬
‫רבא מקשה על אביי ואומר‪ ,‬שינאי זה איש אחד‪ ,‬ויוחנן כהן גדול זה איש אחר (ינאי היה רשע מעיקרו‪ ,‬ויוחנן היה צדיק מעיקרו)‪.‬‬

‫לפי אביי מיושבת (מסתדרת) השאלה‪ ,‬אבל לפי רבא השאלה עדין בקושיה‪.‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 27‬סיכום סוגיה‬
‫חלק שני‬
‫מתרצת הגמרא את רבא‪ ,‬גם צדיק מעיקרו יש לחשוש שמה יהפוך לרשע‪.‬‬
‫שואלת הגמרא‪ ,‬אם כך‪ ,‬אז מדוע לא סילקו את שמואל הקטן מלפני התיבה?!‬
‫מתרצת הגמרא‪ ,‬שונה הדבר אצל שמואל הקטן‪ ,‬שהתחיל את הברכה וטעה באמצע‪.‬‬

‫אמר רב יהודה בשם רב איתימא בשם רבי יהושע בן לוי‪ ,‬מסקנת הגמרא היא‪:‬‬
‫מסלקים אותו לפני התיבה (מלהיות חזן)‪ ,‬במצב שלא התחיל את הברכה‪.‬‬
‫אבל אם התחיל את הברכה ושכח אותה באמצע‪ ,‬לא מסלקים אותו מלפני התיבה (מלהיות חזן)‪.‬‬
‫דברי הרב על סוגייה ‪:27‬‬

‫להתחלה לחץ על הסימן של הקול‬

‫‪1‬‬ ‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪– 28‬‬

‫‪2‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 28‬סיכום סוגיה‬
‫הגמרא בסוגיה זו מבררת כנגד מה תקנו את שבע הברכות שבתפילת שבת –‬
‫אמר רבי חלפתא בן שאול‪ ,‬תקנו את ‪ 7‬הברכות כנגד שבעה קולות שאמר דוד המלך במזמור "קול ה' על המים"‪.‬‬
‫הגמרא ממשיכה לברר כנגד מה תקנו את תשע הברכות שבתפילת ראש השנה –‬
‫אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין‪ ,‬תקנו את ‪ 9‬הברכות כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה בתפילתה‪.‬‬
‫שאמר מר‪ ,‬בראש השנה נפקדה (בא לטובה) זכרונן של שרה רחל וחנה ונגזר עליהם הריון‪.‬‬

‫הגמרא ממשיכה לברר כנגד מה תקנו את ‪ 24‬התפילות שבתפילת תעניות –‬

‫אמר רבי חלבו‪ ,‬תקנו את ‪ 24‬התפילות כנגד עשרים וארבעה רננות שאמר שלמה‪ ,‬בשעה שהכניס ארון לבית קדשי הקדשים‪.‬‬

‫שואלת הגמרא‪ ,‬אם כך הדבר‪ ,‬צריך לומר זאת בכל יום?‬

‫מתרצת הגמרא‪ ,‬מתי שהכניס שלמה את הארון היה זהו יום שהוצרך לרחמים (ויום רגיל בשבוע הוא לא יום של רחמים)‪ ,‬ובגלל זה אנחנו אומרים זאת‬
‫רק ביום של תענית שהוא יום של רחמים‪.‬‬
 ‫גמרא מבוארת 'ושננתם'‬ ‫סוגיה ‪– 29‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬

‫‪3‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 29‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך ראשון‬
‫במהלך הראשון הגמרא מדברת על תפילת מעין שמונה עשרה –‬
‫במשנה רבי יהושע אמר שאדם צריך להתפלל "מעין שמונה עשרה"‪.‬‬
‫שואלת הגמרא‪ ,‬מה הכוונה "מעין שמונה עשרה"?‬
‫לדעת רב‪" ,‬מעין שמונה עשרה" הכוונה לשלוש הברכות הראשונות ושלוש הברכות האחרונות של שמונה עשרה‪ ,‬והברכות האמצעיות‬
‫אומר 'מעין' (כלומר‪ ,‬מקצר מעט מכל ברכה וברכה והופך אותה לסיכום\תמצית\מעין)‪.‬‬
‫לדעת שמואל הברכה האמצעית היא נוסח מסוים‪" :‬הביננו ה' אלוקינו לדעת דרכיך‪ ,‬ומול את לבבנו ליראתך‪ ,‬ותסלח לנו להיות‬
‫גאולים‪ ,‬ורחקנו ממכאובינו‪ ,‬ודשננו בנאות ארצך‪ ,‬ונפוצותינו מארבע תקבץ‪ ,‬והתועים על דעתך ישפטו‪ ,‬ועל הרשעים תניף ידך‪,‬‬
‫וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך‪ ,‬טרם נקרא תענה‪ ,‬ברוך אתה‬
‫מה‬ ‫ה' שומע תפילה"‪.‬‬
‫ברכה זו כוללת את כל הברכות האמצעיות ב'קיצור'‪.‬‬
‫אביי‪ ,‬היה מקלל את מי שהיה מתפלל מעין שמונה עשרה ללא שום סיבה (כלומר מקצר את תפילת שמונה עשרה בלא סיבה‪ ,‬כי הוא‬
‫מראה שהתפילה עליו כטורח [משא כבד שיש להיפטר ממנו])‪.‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 29‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך שני‬
‫במהלך השני הגמרא דנה בכך שבעייתי להתפלל תפילת הביננו (מעין שמונה עשרה) בכל מצב ‪-‬‬
‫אמר רב נחמן בשם שמואל‪ ,‬כל השנה כולה מתפלל תפילת הביננו‪ ,‬חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים בתפילת‬
‫ערבית‪ ,‬מפני שצריך לומר בהם הבדלה ('אתה חוננתנו' בשמונה עשרה)‪,‬‬
‫אמנם בתפילת הביננו יש את ברכת 'חונן הדעת' בקיצור‪ ,‬אך במוצאי שבת וימים טובים צריך לומר 'אתה חוננתנו'‬
‫כהוספה‪.‬‬
‫שואל רבה בר שמואל‪ ,‬אדם יוכל להתפלל הביננו במוצאי שבת וימים טובים ואת ההבדלה יאמר ב‪'-‬אתה חונן'‪ ,‬שהרי יש‬
‫מחלוקת בין ר' עקיבא לר' אליעזר‪:‬‬
‫לדעת רבי עקיבא‪ ,‬במוצאי שבת צריך לומר 'אתה חוננתנו' כברכה רביעית בפני עצמה‪ ,‬ואילו לדעת רבי אליעזר‪ ,‬במוצאי‬
‫שבת צריך לומר 'אתה חוננתנו' בברכת ההודאה ('מודים')‪.‬‬
‫מסכמת הגמרא שגם כמו ר' עקיבא לא נוהגים‪ ,‬שהרי ר' עקיבא דיבר על ברכה‪ ,‬ואנחנו עושים היום תוספת של 'אתה‬
‫חוננתנו' ללא ברכה של המבדיל בין קודש לחול‪.‬‬
 ‫סוגיה ‪ – 29‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך שלישי‬
‫במהלך השלישי של הגמרא היא דוחה את דעתו של רבה בר שמואל בטענה שכל השנה לא נוהגים כמו‬
‫ר' עקיבא (השקופית הנ"ל משלימה את השקופית הקודמת) –‬
‫שואלת הגמרא‪ ,‬כל השנה‪ ,‬אנחנו נוהגים כמו דעת ר' עקיבא ? (להגיד את 'אתה חוננתנו' כברכה רביעית)‬
‫תירוץ הגמרא‪ ,‬שאין אנו מוסיפים ברכת 'אתה חוננתנו' כברכה רביעית‪ ,‬מפני שחכמים תקנו ‪ 18‬ברכות ואם נוסיף עוד‬
‫ברכה יהיה ‪ 19‬ברכות‪.‬‬
‫וגם בתפילת הביננו‪ ,‬חכמים תיקנו אותה שיהיה בה ‪ 7‬ברכות‪ ,‬ואם נוסיף עוד ברכה אחת יהיו‬
‫‪ 8‬ברכות בתפילת הביננו‪ ,‬לכן אין אפשרות להוסיף עוד ברכה‪.‬‬
‫מהלך‬
‫רביע‬
 ‫סוגיה ‪ – 29‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך רביעי‬
‫במהלך הרביעי הגמרא דנה למה אי אפשר לומר את תפילת הביננו גם במוצאי שבת וימים טובים ‪-‬‬
‫שואלת הגמרא‪ ,‬מדוע אי אפשר לומר הביננו במוצאי שבתות וימים טובים? הרי אפשר לכלול את ההבדלה בין קודש לחול‬
‫('אתה חוננתנו') בתפילת הביננו‪ ,‬כמו שכוללים הבדלה ('אתה חוננתנו') בברכת חונן הדעת‪,‬‬
‫אז אפשר לעשות נוסח שמשלב בין הביננו ל'אתה חוננתנו'‪" :‬הביננו ה' אלוקינו המבדיל בין קדש לחול"‪.‬‬

‫נשארה הסוגייה בקושיה (לא מצאו פתרון)‪.‬‬

‫מהלך‬
‫חמיש‬
 ‫סוגיה ‪ – 29‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך חמישי‬
‫במהלך החמישי הגמרא דנה האם צריך להתפלל תפילת הביננו בחורף ‪-‬‬
‫אמר רב ביבי בר אביי‪ ,‬כל השנה כולה מתפלל האדם הביננו‪ ,‬חוץ מימות הגשמים (כלומר בחורף)‪ ,‬מפני שצריך לומר בהם שאילת גשמים ('ותן טל ומטר') בברכת השנים‪ ,‬ובתפילת‬
‫הביננו אין באמת שאילת גשמים (אין איפה לומר 'ותן טל ומטר')‪.‬‬

‫מקשה מר זוטרא ‪ ,‬אדם יכול להתפלל תפילת הביננו גם בימות החורף‪ ,‬ולכלול בה את שאילת הגשמים בתפילה (כמו שכוללים שאילת גשמים בברכת השנים)‪ ,‬כך שהאדם יכול להגיד‪:‬‬
‫"ודשננו בנאות ארצך ותן טל ומטר"‪.‬‬

‫מתרצת הגמרא ‪ ,‬יש לחשוש שאם נשנה מהנוסח הרגיל של תפילת הביננו‪ ,‬יכול להיות שהאדם יתבלבל בתפילתו‪.‬‬

‫שואלת הגמרא ‪ ,‬אם שינוי מהנוסח הרגיל עלול לגרום להתבלבלות‪ ,‬מדוע לא תירצה הגמרא על הקושיה הקודמת‪ ,‬שגם ב‪'-‬אתה חוננתנו' ב‪'-‬הביננו'‪ ,‬שחוששים שמא יתבלבל‪.‬‬

‫מתרצת הגמרא‪ ,‬צריך לחלק בין המקרה הראשון למקרה השני‪,‬‬

‫במקרה הראשון אמר את שאילת הגשמים בחלק של חונן הדעת‪ ,‬ואז אין לחשוש שיתבלבל מכיוון שאמר זאת בתחילת תפילת 'הביננו' (ובגלל שאמר זאת בהתחלה הוא יותר מרוכז‬
‫בתפילה‪ ,‬ויש פחות סיכוי שיתבלבל)‪.‬‬
‫מהלך‬ ‫במקרה השני אמר את שאילת הגשמים בברכת השנים‪ ,‬וכיוון שהשינוי בתפילת הביננו יהיה באמצע יש לחשוש שמא אנשים יתבלבלו בתפילה‪.‬‬
‫שיש‬
 ‫סוגיה ‪ – 29‬סיכום סוגיה‬
‫מהלך שישי‬
‫הגמרא ממשיכה לדון בעניין שאילת גשמים בתפילת 'הביננו' –‬
‫בתפילתו‪.‬‬ ‫יתבלבל‬ ‫לא‬ ‫שהאדם‬ ‫כדי‬ ‫הביננו‪,‬‬ ‫תפילת‬ ‫באמצע‬ ‫מבררת הגמרא‪ ,‬מקודם למדנו שאי אפשר להגיד שאילת גשמים‬
‫האם אפשר לומר בסוף התפילה ('בשומע תפילה') שאילת גשמים ('ותן טל ומטר')?‬

‫אומרת הגמרא‪ ,‬נראה שאפשר לכלול את 'ותן טל ומטר' בסוף התפילה בברכת שומע תפילה כמו ששנינו בבריתא‪:‬‬
‫שאמר רבי תנחום בשם רב אסי‪ ,‬טעה ולא הזכיר גבורות גשמים ('משיב הרוח המוריד הגשם') בברכת תחיית המתים‪ ,‬מחזירים אותו להתפלל שוב‪.‬‬
‫אבל אם לא הזכיר שאילת גשמים ('תן טל ומטר') בברכת השנים‪ ,‬אין מחזירים להתפלל שוב‪ .‬מפני שיכול לאומרה בשומע תפילה (כמו שטעה ולא אמר הבדלה בחונן‬
‫הדעת ('אתה חוננתנו') אין מחזירים אותו‪ ,‬מפני שיכול לאומרה על הכוס)‪.‬‬
‫מסקנה זמנית‪ :‬אפשר לומר בתפילת הביננו 'תן טל ומטר' בשומע תפילה‪.‬‬

‫מקשה הגמרא ‪ ,‬אם מבואר שאפשר לומר 'ותן טל ומטר' בברכת שומע תפילה (כמו שכתוב למעלה)‪ ,‬למה אנחנו לא אומרים בתפילת הביננו 'תן טל ומטר' ב‪'-‬שומע‬
‫תפילה' ?‬

‫תירוץ הגמרא ומסקנה סופית‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬אדם ששכח ‪ /‬טעה להגיד 'ותן טל ומטר'‪ ,‬יכול להשלים בשומע תפילה‪.‬‬
‫אולם לכתחילה‪ ,‬אין לומר שאילת גשמים בשומע תפילה בתפילת הביננו‪.‬‬
‫דברי הרב על סוגיות ‪:29 - 28‬‬

‫להתחלה לחץ על הסימן של הקול‬

‫מקווים שזה עזר לכם‬
‫להתכונן למבחן‬