‫מעגל חיי המשפחה‬

‫‪The Family Life Cycle‬‬

‫ד"ר עירית רגב‬
 ‫מעגל חיי המשפחה‬
‫השלימו את המשפטים הבאים‪:‬‬
‫המשפחה שלי בגיל עשרים‪________ :‬‬ ‫•‬
‫המשפחה שלי בגיל שלושים‪________:‬‬ ‫•‬
‫המשפחה שלי בגיל ארבעים‪________:‬‬ ‫•‬
‫המשפחה שלי בגיל חמישים‪_________:‬‬ ‫•‬
‫המשפחה שלי בגיל שבעים‪__________:‬‬ ‫•‬
‫בשיעורים הקרובים נכיר מודל התפתחותי‪ ,‬ספיראלי המתאר את‬
‫שלבי ההתפתחות שעוברת המשפחה על דורותיה‪ .‬נהוג להתייחס‬
‫לשלושה דורות מתוך הבנה כי דור הסבים והסבתות‪ ,‬דור ההורים‬
‫ודור הילדים משפיעים ישירות זה על זה‪ .‬נכיר את המודל של‬
‫קארטר ומקגולדריק על שלביו השונים (‪Carter & McGoldrick,‬‬
‫‪(1989‬‬
 ‫התפתחות המשפחה כיחידה מתרחשת‬
‫סימולטנית אך במנותק משלבי ההתפתחות‬
‫שעובר היחיד בתוך המשפחה‪ .‬כלומר‪ :‬כל חבר‬
‫במשפחה עובר התפתחות אישית אך בה בעת גם‬
‫התפתחות במסלול המשפחה כיחידה‬
 ‫תקופות שונות בחיי המשפחה מתאפיינות בצרכים‪,‬‬
‫מטלות התפתחותיות ויכולות שונות‪ .‬בכל תקופה על‬
‫המשפחה להשיג משימה התפתחותית האופיינית‬
‫לתקופה שבה היא נמצאת‪ .‬כאשר המעבר לתקופה הבאה‬
‫"צבוע" (מושפע) ממאפייני ושלבי ההתפתחות של‬
‫התקופה הקודמת (‪)Carter & McGoldrick, 1989‬‬

‫נקודה למחשבה‪ :‬האם תוכלו לחשוב על מטלה‬

‫התפתחותית של המשפחה בשלב חיים מסוים?‬
‫תקופות של שינוי ומעבר מפגישות את המשפחה עם מצבי דחק‬
‫ומשבר‪ ,‬אם כי אינם מצביעים בהכרח על הפרעה ופתולוגיה‪.‬‬
‫השינויים עשויים להיות נורמטיביים או לא‪-‬נורמטיביים‪,‬‬
‫וגורמי הדחק עשויים להיות אופקיים או אנכיים)& ‪Carter‬‬
‫‪)McGoldrick, 1989‬‬
 ‫‪‬שינויים לא נורמטיביים‬
‫‪‬אירועים לא צפויים שמשנים את את הקצב ואת כיוון‬
‫ההתפתחות של המערכת המשפחתית (מחלה קשה‪ ,‬מוות‬
‫פתאומי‪ ,‬נכות‪ ,‬גירושין???)‬

‫‪‬שינויים נורמטיביים‬
‫‪‬שינויים התלויים בעיתוי ובגיל חברי המשפחה (גיל‬
‫התבגרות‪ ,‬עזיבת הילדים את הבית)‬
 ‫גורמי דחק אנכיים‬
‫מתייחס לערכים‪ ,‬מנהגים‪ ,‬מיתוסים‪ ,‬דפוסי התמודדות וכן‬
‫תהליכים של העברה בין דורית במשפחה‪ .‬זה מתייחס גם ליכולת‬
‫התמודדות רגשית המועברת מדור לדור ולנפרדות של בני המשפחה‬
‫אחד מהשני‪ .‬כאשר יש חרדה כרונית של אחד מבני המשפחה‬
‫בקשר לערכים‪ ,‬אירועי עבר‪ ,‬התמודדויות עבר זה עובר בדרך אנכית‬
‫לדור הבא‪.‬‬
‫גורמי דחק אופקיים‬
‫מעברים ושינויים במעגל החיים הנורמטיבי שנובעים מגורמים‬
‫פנימיים של המערכת ומאירועים בלתי נורמטיביים כגון מלחמה‪,‬‬
‫אבטלה‪ ,‬הגירה‪ ,‬מוות בטרם עת מחלות כרוניות‬
‫נקודה למחשבה‪ :‬האם תוכלו לחשוב על אירוע ‪/‬מיתוס‪,‬‬
‫דפוס התמודדות במשפחה שלכם המעורר חרדה‬
‫והעובר מדור לדור?‬
‫מפגש בין מתחים אנכיים לאופקים יגרום לעלייה ברמת‬
‫החרדה של המשפחה‪ .‬דוגמא‪ :‬אם תפקיד ההורות נחווה‬
‫במשפחה בדורות קודמים כבעייתי‪ ,‬הרי שהמעבר בהווה‬
‫לתפקיד הורה ייצור רמת חרדה גבוהה‪.‬‬
‫( מתח ב"ירושה" נפגש עם המתח של אירוע בהווה)‪.‬‬
 ‫נקודות למחשבה ‪:‬‬

‫‪ ‬הלחץ במשפחה גדול יותר בנקודות המעבר משלב אחד לשני‬

‫‪ ‬המשפחה היא מערכת אליה נכנסים דרך לידה‪ ,‬אימוץ או‬
‫נישואים ויוצאים דרך מוות‪ .‬ארגון יכול לפטר עובדים והם‬
‫יכולים להתפטר‪ ,‬במשפחה אין דרך יציאה וזה יוצר מצבי לחץ‪.‬‬
‫‪ ‬במשפחה אין אפשרות להחלפת תפקיד במשפחה (גם כשהורה‬
‫נעדר וההורה השני מנסה למלא את תפקידו הוא אינו יכול למלא‬
‫את האספקטים הרגשיים של התפקיד) כל אלו עשויים להגביר‬
‫את הלחץ במערכת המשפחתית‬

‫(‪)Carter & McGoldrick, 1989‬‬

 ‫נקודה למחשבה‬

‫• מהו לדעתכם השלב הראשון במעגל החיים‬

‫המשפחתי?‬

‫• בזוגות‪ :‬רשמו את השלבים במעגל החיים המשפחתי‪.‬‬

‫מהשלב הראשון עד לאחרון‪...‬‬
‫שלבים במעגל החיים של המשפחה‬

‫זוג‬
‫ו‬‫מו‬
‫ת‬

‫אש ה‬
‫ה‬
‫ר יד‬
‫ונ‬

‫ל‬
‫פטירת‬
‫בן זוג‬

‫ת‬
‫לידות‬
‫ו‬ ‫פ‬ ‫ס‬‫נו‬
‫גמ אה‬
‫ות‬

‫מ‬
‫לא‬
‫ל צי‬

‫ס‬
‫חי ג‬
‫י‬

‫הקן‬ ‫ו‬‫ר‬ ‫ו‬ ‫נ‬

‫כיו ת המת‬
‫רוקן‬
‫ת‬
 ‫שלבי התפתחות המשפחה‬
‫(‪)Carter & Mckgoldrick, 1989‬‬

‫שלב הצעיר הבודד (תקופת הבגרות הצעירה)‬ ‫•‬

‫יצירת משפחה חדשה‪ ,‬נישואין של בני הזוג‬ ‫•‬
‫שלב המשפחה עם ילדים צעירים‪.‬‬ ‫•‬
‫שלב המשפחה עם ילדים בגיל ההתבגרות‬ ‫•‬
‫שלב העזיבה של ילדים בוגרים (הקן המתרוקן)‬ ‫•‬
‫משפחה בחייה המאוחרים – המשפחה עם ילדים‬ ‫•‬
‫בוגרים‪ ,‬בשנות הזקנה‬
 ‫שלב ‪ :1‬הצעיר הבודד‬

‫‪ ‬המשימה ההתפתחותית‪ :‬יכולתו של הצעיר להיפרד ממשפחת‬

‫המקור כשהוא רואה את יתרונותיה וחסרונותיה‪ .‬היחסים עם‬
‫משפחת המקור צריכים להיות‬
‫פתוחים‪ ,‬מבוססים על הערכה‬
‫וכבוד הדדי ‪.‬‬
‫‪ ‬הקשר בין הצעיר להורים שאופיין‬
‫עד כה כקשר א‪-‬סימטרי של ילד הורה‬
‫הופך לקשר בוגר המאופיין ביחסים‬
‫סימטריים יותר‪.‬‬
‫הצעיר מתכנן את עתידו‪ ,‬הן בתחום‬
‫המקצועי‪ ,‬הן בתחום החברתי והן‬
‫בתחום המשפחתי‪.‬‬
 ‫שלב ‪ :1‬הצעיר הבודד‬
‫• ההורים צריכים לאפשר פרידה והתרחקות רגשית‬
‫תוך כדי שמירה על קשר רגשי כזה שיאפשר לו לממש‬
‫את עצמאותו ואת גיבושה של זהות עצמית ייחודית‬
‫לו‪.‬‬
‫• ההנחה‪ :‬ככל שהבוגר הצעיר יוכל להתנתק ממשפחתו‬
‫בצורה בריאה יופעלו עליו פחות גורמי דחק אנכיים‬
 ‫חלק מהבעיות בשלב זה נובעות מאי הסתגלות של משפחת המקור‬
‫והבוגר הצעיר להשתחרר מהתלות בהורים כשמערכת היחסים צריכה‬
‫לעבור טרנספורמציה‬
‫כאשר הצעיר או הוריו אינם מזהים את הצורך לשנות את מערכת‬
‫היחסים למערכת יחסים פחות היררכית (לדוג' הורים המעודדים תלות‬
‫של ילדיהם‪ ,‬צעירים הנותרים תלויים או לחילופין מורדים‬
‫במשפחותיהם ומתנתקים פיזית אך לא פסיכולוגית נותרים תלויים‬
‫‪/‬לכודים)‬

‫• שלב הצעיר הבודד נמשך כיום עד גיל שלושים‪"( .‬ילד בן שלושים‪ ,‬יש‬
‫לו חום גבוה")‬
 ‫שלב ‪ :1‬הצעיר הבודד‪ -‬טיפול והכוונה‬

‫• ייעוץ והכוונה של הצעירים והצעירות יתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬

‫• ליצור מערכת יחסים שונה עם הוריהם‪ ,‬בה הסטטוס שלהם שונה‪.‬‬
‫• כאשר ההורים פונים‪ -‬סיוע להורים לזהות את הסטטוס החדש של‬
‫ילדיהם ולהתייחס אליהם כאל בוגרים‬
‫שלב ‪ :2‬יצירת משפחה חדשה – נישואין של בני הזוג‬

‫• תחילתה של היחידה המשפחתית הוא יסוד משותף‬

‫על ידי שני אנשים‪.‬‬
‫• המטרה המרכזית בשלב זה הינה מעבר מיחיד עצמאי‬
‫לתלות הדדית בין בני זוג‪ .‬התלות ההדדית בין בני‬
‫הזוג מכוננת את משק הבית‬
‫שלב ‪ :2‬יצירת משפחה חדשה‪ ,‬נישואין של בני הזוג‬
‫המעבר לנישואין מקפל בתוכו סיפוק והנאה אך גם קשיים ואתגרים‪.‬‬
‫יצירת משפחה חדשה כרוכה ביצירת מערכת זוגית וסידור מחדש של‬
‫מערכות היחסים עם משפחות ועם חברים חיצוניים‪ ,‬כך שיכללו את בן‪/‬בת‬
‫הזוג‪.‬‬
‫• כלומר‪ ,‬באמצעות נישואי בני הזוג מחברים בין משפחות ונוצרת‬
‫משפחה חדשה‬
 ‫שלב ‪ – 2‬יצירת משפחה חדשה‪ ,‬נישואין של בני זוג‬

‫הנישואין מגדירים גבולות בין משפחת המקור למשפחה‬

‫החדשה ובו זמנית מציינים את כניסתו של בן הזוג‬
‫למשפחת המקור של בן הזוג האחר‬
‫עבור להורים מתווסף תפקיד נוסף של להיות חם או‬
‫חמות‪.‬‬
‫עבור יתר בני המשפחה מתווסף תפקיד חדש‪ :‬גיס‪/‬גיסה‬
‫שלב ‪ – 2‬יצירת משפחה חדשה – נישואין בני זוג‬

‫בתהליך ההסתגלות של בני הזוג למערך המשפחתי עולים‬

‫כמה נושאים מהותיים‪:‬‬
‫באיזו מידה הבנייה והביסוס של מערכת היחסים נעשתה‬
‫כדי ברור ציפיות ההדדיות והתאמתם לצורכיהם‬
‫המשותפים של בני הזוג‪ .‬האם קיימת תקשורת פתוחה‬
‫ויכולת לקיים משא ומתן ?‬
‫שמירת האוטונומיה של כל אחד מבני הזוג ?‬
‫האם נעשתה יצירת גבולות בין הזוג הנשוי למשפחה‬
‫המורחבת תוך יצירת מרחב רגשי וייחודי של בני הזוג?‬
 ‫שלב ‪ – 2‬ייעוץ והכוונה לזוג‬
‫• הייעוץ יתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬
‫• יצירת גבולות ברורים בין משפחת המקור‪/‬המוצא למשפחה‬
‫החדשה‬
‫‪ -‬לייעץ לבני הזוג להגדיר את המערכת הזוגית שלהם (צרכים‪,‬‬
‫תפקידים‪ ,‬סגנון חיים) תוך פיתוח מיומנויות תקשורת ברורה‬
‫וישירה‬
 ‫שלב ‪ :3‬המשפחה עם ילדים צעירים (המעבר‬
‫להורות)‬
‫‪ ‬נחשב לאחד המעברים המורכבים והקשים במעגל חיי המשפחה‪ .‬זהו‬
‫מעבר מהיר וחד פעמי‪ -‬הפרט הופך להיות הורה ומערכת זוגית הופכת‬
‫למערכת הורית‪ ,‬שינוי במבנה המשפחה משניים לשלושה חברים‪.‬‬
‫שלב ‪ :3‬המשפחה עם ילדים צעירים (המעבר להורות)‬

‫‪ ‬שלב זה מאופיין בשתי תקופות עיקריות‪:‬‬

‫המעבר להורות‪:‬תקופת ההיריון‪ ,‬לידה ותקופת הינקות‪.‬‬
‫מתקופת הינקות של הילד הראשון עד תום תקופת‬
‫הילדות המאוחרת‬
‫שלב ‪ :3‬המשפחה עם ילדים צעירים – משימות‬
‫התפתחותיות‬
‫התקדמות מתלות ומחויבות הדדית לתלות משולבת – משולשת‪.‬‬

‫איזון בין מערכת ההורית למערכת הזוגית‬

‫אימוץ תפקידי הורות‬

‫שיתוף פעולה בגידול הילדים‪ ,‬משימות כלכליות ומשק הבית‬

‫הערכה מחודשת של היחסים עם המשפחה המורחבת כולל תפקידי‬

‫הורים וסבים‬
‫קרטר ומקגולדריק התייחסו במאמרם למודל של‬
‫משפחות בהן עומד הורה עצמאי‪ ,‬בהקשר זה‬
‫התלות והמחוייבות ומשימות ההתפתחות הן‬
‫ביחידת הדיאדה (ולא ביחידה משולשת) תוך‬
‫הדהוד למשפחה המורחבת‬
 ‫שלב ‪ :3‬ייעוץ והכוונה‬
‫הייעוץ יתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬
‫ביחסים עם הילדים‪ -‬בעיות של גבולות (סמכות הורית) חוסר יכולת‬
‫לשלוט בילדים‪ ,‬פיתוח ציפיות מוגזמות‬
‫הגדרה מחודשת ומשותפת של תפקידי ההורות‬
‫קונפליקט בין בניית קריירה לבין התפקיד ההורי‬
 ‫שלב ‪ :4‬המשפחה עם ילדים בגיל ההתבגרות‬
‫‪ ‬על המשפחה להסתגל לשינוי לחל באחד מחבריה‪ .‬בעיקר‬
‫הפחתת התלות של המתבגר בהורים‪ .‬שינוי ברמת‬
‫האינטנסיביות של הקשר בין המתבגר להוריו‪ ,‬איפשור של‬
‫אוטונומיה חלקית וקשר עם קבוצת השווים‬
 ‫שלב ‪ :4‬המשפחה עם ילדים בגיל ההתבגרות –‬
‫משימות התפתחותיות‬
‫דפוסי‬ ‫ושינוי‬‫‪ ‬הגמשת הגבולות הפנים‪ -‬משפחתיים‬
‫האינטראקציה בין חברי המשפחה‬
‫‪ ‬תהליך ספרציה ‪ -‬משימה התפתחותית הן של ההורים והן‬
‫של המתבגר‪ .‬גיבוש זהות עצמאית‪ ,‬בוגרת וייחודית ומימוש‬
‫תהליך הפרידה הפסיכולוגי מההורים‬
‫לאפשר למתבגר לנוע לתוך המערכת המשפחתית ומחוצה לה‬
‫(שינוי האיזון והלכידות המשפחתית)‪ .‬פעמים רבות מאיים‬
‫על המשפחה‬
‫במקביל במערכת ההורית מתרחשים שינויים גם כן‪:‬‬
‫‪ ‬התמקדות מחודשת בזוגיות‬
‫‪ ‬התמקדות מחודשת בסוגיות מקצועיות‬
‫‪ ‬תחילת שינויים פיזיים‪ ,‬רגשיים‪ ,‬גופניים וכן‬
‫תפקידים חדשים בדאגה להורים המזדקנים‬
‫שלב ‪ : 4‬ייעוץ והכוונה‬
‫הייעוץ יתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬
‫גבולות מול אוטונומיה אישית למתבגרים‬
‫זוגיות וקריירה במחצית השנייה של החיים‬
‫תפקידי טיפול בהורים זקנים‬
 ‫שלב ‪ :5‬שלב העזיבה של ילדים בוגרים "הקן‬
‫המתרוקן"‬

‫‪ ‬שלב ארוך יחסית מבין שלבי ההתפתחות של המשפחה‪ .‬ראשיתו‬

‫בעזיבת הילד הבכור את בית ההורים וסיומו עם עזיבת הילד הצעיר‬
‫שמגיע לתקופת הבגרות הצעירה‬
‫שלב ‪ :5‬שלב העזיבה של ילדים בוגרים "הקן המתרוקן"‬

‫המשפחה מצויה בתהליך רגשי של קבלת "יציאות"‬

‫ו"כניסות" של חברים חדשים למשפחה (חברות‪,‬‬
‫נישואין‪ ,‬לידה)‬
‫ארגון מחדש של מערכות היחסים בין הילדים הבוגרים‬
‫לבין הוריהם מ"בוגר‪-‬ילד" ל"מבוגר‪-‬מבוגר"‬
‫גיבוש ועיצוב היחסים עם חברים חדשים במשפחה‬
‫(כלות‪/‬חתנים‪/‬נכדים)‬
 ‫שלב ‪ :5‬שלב העזיבה של ילדים בוגרים "הקן המתרוקן"‬
‫משא ומתן מחודש על מערכת היחסים הזוגית כדיאדה‪ .‬בהקשר זה‬
‫מערכת זוגיות שהתבססה בעיקרה סביב הילדים תישאר כעת ריקה‬
‫מתוכן (כמה ריקנות יש בקן?)‬
‫בשלב זה מורגשת לעיתים גם ירידה תפקודית אך בה בעת יש‬
‫תפקיד טיפול בהורים מזדקנים‬
‫וכן התמודדות עם מחלות ומוות‬
‫של ההורים (הסבים)‪.‬‬
‫דור הסנדביץ‪....‬‬
 ‫שלב ‪ :5‬ייעוץ והכוונה‬
‫הייעוץ יתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬
‫יצירת מערכת זוגית בעלת משמעות ועיסוקי פנאי ללא הילדים‬
‫סיוע להתמודדות עם ריקנות ודיכאון לאור עזיבת הילדים‬
‫(בעיקר בקרב נשים)‬
‫ייעות לקראת פרישה מעבודה‬
‫התמודדות עם תפקידי דור הסנדביץ – תמיכה וטיפול בהורים‬
‫קשישים‬
 ‫שלב ‪ :6‬המשפחה בחייה המאוחרים – משפחה‬
‫בזיקנה‬
‫בשלב זה בדרך כלל הזוג המבוגר מתמודד עם משימות התפתחותיות‬
‫הקשורות בשמירה על בריאות תקינה ותפקוד עצמו ו‪/‬או זוגי וכן‬
‫שמירה על תחומי עניין ומציאת משמעות לנוכח ההתדרדרות‬
‫הפיסיולוגית‪.‬‬
‫הזוג מתמודד עם אובדנים בריאותיים של הפרט ושל בן‪/‬בת הזוג וכן‬
‫אובדנים של מות בן‪/‬בת הזוג והכנה לקראת מותו של האדם עצמו‪.‬‬
‫הזוג המבוגר ומאוחר יותר הזקן‪/‬ה כאשר הם לבדם יעמדו בפני‬
‫אתגר של תפקידים חברתיים ומשפחתיים חדשים‪ -‬למשל‪ :‬תמיכה‬
‫בדורות הצעירים יותר במשפחה או תפקידים קהילתיים‬
‫והתנדבותיים‬
 ‫שלב ‪ :6‬המשפחה בחייה המאוחרים ‪ -‬בזיקנה‬
‫הזוג המבוגר מתמודד עם אובדני בריאות ומוות של בן‪/‬בת הזוג‬
‫וחברים‪ .‬האדם הזקן מתכונן לקראת מותו שלו באמצעות סקירת חיים‬
‫ואינטגרציה של אירועי חיים ‪.‬‬
‫המוות הוא חלק מחיי המשפחה‪ .‬מותם של בני הזוג מסמן מעבר וסיום‬
‫של המעגל המשפחתי כפי שהיה קודם לכן ויחד עם זאת המשכיות של‬
‫מעגל חיים המשפחה‬
 ‫שלב ‪ – 6‬ייעוץ והכוונה‬
‫הייעוץ יתייחס לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫•‬
‫התמודדות עם אבל ואובדן במשפחה‬ ‫•‬
‫סוגיות של סוף חיים ופרידה‬ ‫•‬
‫מערכת היחסים הרב‪-‬דורית (מערכת בקשרים עם דור הבנים ודור‬ ‫•‬
‫הנכדים והנינים)‬
‫סוגיות של תלות ועצמאות "היפוך התפקידים" במשפחה בשל תלות‬ ‫•‬
‫וירידה תפקודית‬
 ‫גירושין בפרספקטיבה של מודל מעגל חיי‬
‫המשפחה‬
‫• שיעור הגירושין בישראל נע בין ‪ 26-27%‬בהשוואה ל‪35%-‬‬
‫במדינות האיחוד האירופי‪ .‬כלומר מדובר בתופעה שהינה‬
‫שכיחה יותר ויותר‪ ,‬כך שניתן להגדירה כמשבר "נורמטיבי"‬
‫גירושין בפרספקטיבה של מעגל חיי המשפחה‬

‫• גירושין יוצרים חוסר איזון‪ ,‬משבר ולחץ במשפחה‬

‫הגרעינית והמורחבת‪ .‬הם מהווים שיבוש משמעותי‬
‫במעגל חיי המשפחה כאשר הם מוסיפים מורכבות‬
‫לכל המשימות ההתפתחותיות שהמשפחה חווה בשלב‬
‫שבו היא נמצאת‪.‬‬
‫• כל שלב של המשפחה מושפע מהגירושין‪ ,‬מכאן שיש‬
‫לראות אותו בהקשר הכפול של השלב עצמו כמו גם‬
‫את ההשפעות המתווספות של הגירושין‪.‬‬
‫גירושין בפרספקטיבה של מודל מעגל חיי המשפחה‬

‫• לפי הגישה נדרשות למשפחות שעוברות גירושין‬

‫לפחות שנה עד שלוש שנים לעסוק בתהליך הגירושין‬
‫ולהתייצב מחדש ולהמשיך בתהליך ההתפתחותי‬
‫"הרגיל" שלהן‪.‬‬
‫• אם משפחה תוכל לנהל משא ומתן על המשבר‬
‫והמעברים הנלווים שיש לחוות על מנת להתייצב‪,‬‬
‫היא תגבש מערכת סתגלנית יותר שתאפשר את‬
‫המשך התהליך ההתפתחותי "הרגיל" של המשפחה‪.‬‬
‫גירושין בפרספקטיבה של מודל מעגל חיי המשפחה‬

‫ישנם מוקדי לחץ מרובים בשלבים השונים של הגירושין‪ :‬בזמן‬

‫ההחלטה על הפרידה‪ :‬כאשר מספרים ומודיעים למשפחה‬
‫ולחברים; כשדנים על נושאי כספים ומשמורת; כאשר הפרידה‬
‫הפיזית מתרחשת; במגעים בין בני הזוג סביב כספים‪ ,‬חתונות‬
‫הילדים וכו'‪.‬‬
‫ההקשר הסוציו‪-‬תרבות של המשפחה הוא היבט שיש לקחת‬
‫בחשבון בהערכת התפתחות המשפחה על פי שלבי המודל‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬בעניין הגירושין‪ ,‬חלק מהקבוצות האתניות והדתיות‬
‫מקבלתו גירושין ביתר קלות מקבוצות אחרות‪ .‬תפיסה זו‬
‫משפיעה על תהליך ההתמודדות וההסתגלות של המשפחה‪.‬‬
 ‫נקודה למחשבה‬

‫• מהו השלב ההתפתחותי בו נמצאת משפחתך?‬

‫• תאר‪/‬י לפחות תהליך התפתחותי אחד הקשור לשלב‬
‫בו נמצאת משפחתך‬
‫• תאר‪/‬י גורם דחק אופקי וגורם דחק אנכי הקשור‬
‫לשלב בו נמצאת משפחתך‬
‫מודל מעגל החיים ועבודה עם משפחות‬
‫לפני פגישה ראשונה עם פונים אליך אנא שאל‪/‬י את עצמך‪ :‬באיזה‬
‫שלב חיים נמצאת המשפחה‬
‫נסי‪/‬ה לבצע הערכה עם המשפחה או ם הפונה שלך וחשוב‪/‬י‪ :‬מהן‬
‫משימות השלב שבו הן נמצאים? ‪ .‬כיצד המשפחה מתמודדת‪ ,‬האם‬
‫הקשיים נורמטיביים וקשורים לשלבי מעבר? או לא‪-‬נורמטיביים?‬
‫האם יש גורמי דחק אנכיים? אופקיים בפני המשפחה כיום?‬
‫נותן תמונה ראשונית‪ ,‬הבנה‬
‫והתחלה של דיאגנוזה‪ ,‬קו מנחה‬

‫בהצלחה!!!‬