‫פילוסופיה של החינוך‬

‫מנחה‪ :‬שמוליק לדרמן‬

‫‪‬‬
 ‫מהי פילוסופיה של החינוך?‬

‫‪ ‬בחינה לעומק של שאלות כמו‪:‬‬

‫‪ ‬מהו חינוך?‬
‫‪ ‬מהן מטרות החינוך?‬
‫‪ ‬האם חשוב לחנך?‬
‫‪ ‬האם מותר לחנך?‬
‫‪ ‬את מי יש לחנך?‬
‫‪ ‬כיצד יש לחנך?‬

‫‪ ‬בדרך כלל‪ ,‬כפי שנראה במהלך הקורס‪ ,‬התשובות אותן מציע‪/‬ה כל‬
‫הוגה לשאלות אלו קשורות באופן הדוק להקשר החברתי והפוליטי‬
‫‪‬‬ ‫בו הוא או היא פועלים‪.‬‬
 ‫סוקרטס‪ ,‬אפלטון ואריסטו –‬
‫ההקשר ההיסטורי‬
‫‪‬עיר המדינה )פוליס( אתונה במאות ‪ 300-500‬לפני‬
‫הספירה היא אחת המרכזיות מבין ערי יוון העתיקה‪.‬‬
‫‪‬אתונה נחשבת כמולדת הדמוקרטיה‪ ,‬היות ובתקופות‬
‫מסוימות האזרחים עצמם )"הדמוס״( הם‬
‫ששלטו )קרטיה=שלטון( בה‪.‬‬
‫‪‬התפיסה ששלטה באותה תקופה היא שהמדינה קודמת‬
‫לפרט‪ .‬הפרט בראש ובראשונה משרת את המדינה‪ .‬אבל‬
‫ההנחה הייתה שהפרט גם ימצא את אושרו במילוי חובתו‬
‫לטובת הכלל‪ .‬את התפיסה הזאת נראה באופן ברור אצל‬
‫אפלטון ואריסטו‪.‬‬
‫‪‬‬
 ‫סוקרטס‬
‫)‪ 399-469‬לפני הספירה(‬

‫‪‬‬
 ‫רקע על סוקרטס‬
‫‪ ‬סוקרטס נחשב הראשון ש"הוריד את הפילוסופיה מהשמים אל‬
‫האדמה‪ ".‬לפניו פילוסופים עסקו בעיקר בשאלות על היקום‪ ,‬ממה‬
‫הוא מורכב ואיך הוא פועל‪ .‬סוקרטס העביר את הדיון הפילוסופי אל‬
‫שאלות כמו איך אדם צריך לחיות‪ ,‬מהו צדק‪ ,‬מהו יופי‪ ,‬מהי חוכמה‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬שאלות שמעסיקות כל אדם‪ ,‬ברמה זו או אחרת‪ ,‬במודע או‬
‫לא במודע‪.‬‬
‫‪ ‬סוקרטס נהג להסתובב בשוק העיר )ה"אגורה"( ולהציק לאזרחי‬
‫אתונה‪ ,‬בעיקר הצעירים שבהם‪ ,‬בשאלות טורדניות על אמונותיהם‬
‫ודרך חייהם‪.‬‬
‫‪ ‬בגיל ‪ 70‬נידון סוקרטס ע"י חבר מושבעים של אזרחי אתונה למוות‬
‫בשתיית רעל‪ ,‬באשמת השחתת צעירי אתונה‪.‬‬
‫‪ ‬סוקרטס לא כתב דבר מעולם‪ .‬רוב מה שאנו יודעים עליו מגיע‬
‫מכתבי אפלטון‪ ,‬שהיה תלמידו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כמה "מוטואים" חשובים של סוקרטס‪:‬‬

‫‪‬חיים שאין בהם חקירה עצמית אינם ראויים לחיותם‪.‬‬

‫‪‬הדבר היחיד שאני יודע הוא שאיני יודע‪.‬‬
‫‪‬הצו המוטל על כל אדם‪" :‬דע את עצמך"‪.‬‬
‫‪‬עדיף לסבול עוול מאשר לעשות עוול‪.‬‬
‫‪‬עדיף להיות בהסכמה עם עצמי נגד שאר העולם‪,‬‬
‫מאשר בהסכמה עם שאר העולם נגד עצמי‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪6‬‬
 ‫מטרות ואופן החינוך הסוקרטי‪:‬‬

‫‪ ‬הפרכת דעות קדומות בהן אנו מחזיקים ללא בסיס )החוליה‬

‫השלילית(‪.‬‬
‫‪ ‬חילוץ הידע האמיתי שטמון בנו )החוליה החיובית(‪.‬‬
‫‪ ‬הבנה שעשיית הצדק ואהבת החוכמה )=פילו‪-‬סופיה( הן דרך‬
‫החיים הראויה לאדם‪.‬‬
‫‪‬סוקרטס ביקש לחנך את צעירי אתונה‪ ,‬באמצעות דיאלוגים של‬
‫שאלות ותשובות‪ ,‬בהם הוא הראה להם עד כמה דעותיהם‬
‫בלתי מבוססות‪ ,‬ומדוע דרך הצדק ואהבת החוכמה היא דרך‬
‫החיים הראויה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪7‬‬
 ‫אפלטון‬
‫)‪ 347-427‬לפני הספירה(‬

‫‪‬‬
 ‫רקע על אפלטון‬

‫‪ ‬תלמידו של סוקרטס‪ .‬ההוצאה להורג של סוקרטס‬

‫השפיעה עליו עמוקות‪ ,‬וסביר שכתוצאה מאירוע זה פיתח‬
‫עוינות עמוקה לדמוקרטיה‪ .‬הגותו מקיפה נושאים רבים‬
‫ועיצבה במידה רבה את כל מסורת הפילוסופיה המערבית‪.‬‬
‫‪ ‬אפלטון הביע את הגותו בעיקר באמצעות כתיבת דיאלוגים‬
‫)כמו גם לימוד באקדמיה שהקים(‪ .‬הדיאלוג המפורסם‬
‫ביותר שלו הוא "פוליטיאה" )=המדינה או המשטר(‪ ,‬בו‬
‫הוא מציג את המדינה האידיאלית בעיניו‪ .‬שם גם הוא מציע‬
‫את המשנה החינוכית אליה אנו מתייחסים בקורס‪.‬‬

‫‪‬‬
 ‫המדינה האידיאלית האפלטונית‬

‫‪ ‬המדינה מחולקת לשלושה מעמדות‪ :‬העובדים )איכרים‪ ,‬בעלי‬

‫מלאכה‪ ,‬סוחרים(‪ ,‬השומרים )המגינים על‬
‫המדינה( והמלכים‪-‬פילוסופים )שהם אלו המסורים ביותר למדינה‬
‫והחכמים מבין השומרים(‪.‬‬
‫‪ ‬לכל מעמד יש את תרומתו שלו למדינה‪ ,‬על פי כישוריו ותפקידו‪.‬‬
‫אבל מדובר בהיררכיה ברורה‪ :‬המלכים‪-‬פילוסופים הם הנעלים‬
‫ביותר‪ ,‬אחריהם השומרים "הרגילים" ואחריהם השאר‪.‬‬
‫‪ ‬לשומרים לא יהיה רכוש פרטי והם לא יחיו במשפחות‪ .‬הם יהיו‬
‫שותפים בהכל‪ ,‬כולל בנשים ובילדים‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה האפלטונית היא למעשה אריסטוקרטיה = שלטון הטובים‬
‫ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
 ‫מטרות ואופן החינוך האפלטוני‬

‫‪ ‬שכל פרט ימלא את תפקידו במדינה בהתאם לכישוריו והמעמד אליו‬

‫הוא שייך‪ .‬זהו המפתח לאושר הפרט ואושר המדינה גם יחד‪.‬‬
‫‪ ‬החינוך הוא פונקציונלי – בהתאם לתפקיד המעמדי‪.‬‬
‫‪ ‬מעמד העובדים יזכה לחינוך בסיסי‪.‬‬
‫‪ ‬מעמד השומרים יזכה גם בחינוך פילוסופי )הכולל גם מתמטיקה‪,‬‬
‫אסטרולוגיה ולמעשה כל מה שאנו מחשיבים כמדעים(‪ ,‬גם בחינוך‬
‫מוסיקלי שנחשב כמעצב את הנפש‪ ,‬וגם בחינוך גופני שיכשירם להיות‬
‫חיילים‪.‬‬
‫‪ ‬המלכים‪-‬פילוסופים יקבלו את אותו חינוך שקיבלו שאר השומרים‪ ,‬אך‬
‫הם ימשיכו ויעסקו כל חייהם בפילוסופיה‪.‬‬
‫‪ ‬הנחלת האידיאל של חיי העיון = החיים הפילוסופיים = שהם הפעילות‬
‫‪‬‬ ‫האנושית הנעלה ביותר‪.‬‬
 ‫תורת האידיאות‬
‫‪ ‬לפי אפלטון‪ ,‬כל דבר בעולם הוא רק חיקוי חיוור של‬
‫האידיאה )= צורה טהורה( המצויה במישור קיום נעלה יותר‪.‬‬
‫כך למשל יש אידיאה של סוס שטבועה בכל הסוסים השונים‬
‫הממשיים‪ ,‬אידיאה של עץ שטבועה בכל העצים השונים‬
‫הממשיים‪ ,‬ואידיאה של אדם הטבועה בכל בני האדם השונים‪.‬‬
‫‪ ‬בניגוד לגוף‪ ,‬הנפש שלנו היא נצחית ושייכת לעולם האידיאות‪.‬‬
‫היא באה משם ולשם היא תחזור‪.‬‬
‫‪ ‬בנפש שלנו טבוע הידע המושלם ששייך לעולם האידיאות‪ ,‬לכן‬
‫למידה היא למעשה היזכרות בידע שכבר מצוי בתוכנו‪.‬‬
‫‪ ‬מי שמקדיש עצמו לחיי עיון‪ ,‬לפילוסופיה‪ ,‬מתקרב יותר לעולם‬
‫האידיאות‪ ,‬לידע המושלם והאמיתי‪ ,‬המנוגד לחיקויים‬
‫ולאשליות של העולם הזה הבאים לידי ביטוי בדעות‬
‫הלא‪-‬מבוססות של ההמון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪12‬‬
 ‫ביקורת על אפלטון‬

‫‪‬כל אחד מסוגל ללמוד הכל‪.‬‬

‫‪‬לא רק שוויון הזדמנויות אלא גם שוויון בתוצאות‪.‬‬
‫‪‬היחס לנשים‪.‬‬
‫‪‬ההתעלמות מצרכי שימור הדורות‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪13‬‬
 ‫אריסטו‬
‫)‪ 322-384‬לפני הספירה(‬

‫‪‬‬
 ‫רקע על אריסטו‬

‫‪ ‬אריסטו היה תלמיד באקדמיה של אפלטון במשך כעשרים שנה‪.‬‬

‫לאחר מכן שימש כמורהו של אלכסנדר מוקדון‪ ,‬שכבש שטחים‬
‫עצומים והביא את התרבות היוונית )הלנית( לשטחים אלו )בין‬
‫השאר לארץ ישראל(‪.‬‬
‫‪ ‬אריסטו היה הרבה יותר "אמפירי" מאפלטון‪ ,‬כלומר הוא ביסס את‬
‫חקירתו הרבה יותר על הניסיון הממשי‪ ,‬למשל של מדינות קיימות‪,‬‬
‫במקום על מדינות אידיאליות מדומיינות כמו אפלטון‪.‬‬
‫‪ ‬הגותו של אריסטו השפיעה מאוד גם על העולם הנוצרי וגם על‬
‫העולם המוסלמי‪ .‬בעולם המוסלמי כינו אותו פשוט "הפילוסוף"‪,‬‬
‫היות והחשיבו אותו הפילוסוף הגדול ביותר‪.‬‬

‫‪‬‬
 ‫מטרות ואופן החינוך האריסטוטלי‬
‫‪ ‬מטרת החינוך היא עיצוב האופי‪ ,‬כלומר חינוך האזרחים כך שיגיעו‬
‫להצטיינות ו"מידות טובות" על פי טבעם וכישוריהם )השונים זה מזה‪ ,‬כמו‬
‫אצל אפלטון(‪ ,‬וימלאו את חובתם למדינה כמיטב יכולתם‪ .‬זו הדרך לאושר‬
‫הפרט והמדינה גם יחד‪.‬‬
‫‪ ‬הפעילות האנושית הנעלה ביותר היא חיי המחשבה‪ ,‬אך גם הפוליטיקה‬
‫היא פעילות אנושית נעלה‪ .‬אלו שלא מסוגלים לא לזה ולא לזה יתמקדו‬
‫בפרנסה והשגת אושר חומרי‪.‬‬
‫‪ ‬האדם נולד לוח חלק‪ .‬לילדים יש להנחיל את ערכי הקהילה כך שיפתחו‬
‫הרגלים מוסריים‪ .‬רק בגיל מאוחר יותר‪ ,‬לאחר שיהיה להם הבסיס המוסרי‬
‫והאופי הראוי‪ ,‬ילמדו לחשוב באופן ביקורתי ופילוסופי‪.‬‬
‫‪ ‬התזמון בחינוך‪ ,‬כמו שניתן להבין‪ ,‬הוא חשוב ביותר‪.‬‬
‫‪' ‬שביל הזהב' הוא הדרך בה על האזרח המחונך לצעוד‪.‬‬
‫‪ ‬המדינה היא שתדאג לחינוך האזרחים‪ ,‬כלומר יהיו מוסדות חינוך ציבוריים‬
‫– חידוש חשוב‪.‬‬
‫‪ ‬לאריסטו יש ממשיכים עד היום )ראו 'הליגה לחינוך האופי' והקהילתנים(‪.‬‬
‫‪‬‬
 ‫ביקורת על אריסטו‬

‫‪‬סכנת האינדוקטרינציה‪ :‬שטיפת המוח‪ ,‬ההנחלה של‬

‫הערכים בהם אנחנו מאמינים ללא מתן אפשרות ביקורת‬
‫אמיתית וחשיבה עצמאית לילד‪.‬‬
‫‪‬דגש חזק מידי על הקהילה לעומת האינדיבידואל‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪17‬‬