‫פילוסופיה של החינוך‬

‫מנחה‪ :‬שמוליק לדרמן‬

‫‪‬‬
 ‫רוסו‬
‫)‪(1712-1778‬‬

‫‪‬‬
 ‫רקע על רוסו‬
‫‪ ‬רוסו נחשב אחד מחשובי הוגי ההשכלה‪/‬הנאורות‪ ,‬כלומר הוגי‬
‫המאה ה‪ 18-‬שהסתכלו על ימי הביניים כתקופה חשוכה מלאה‬
‫בדעות קדומות‪ ,‬וביקשו לכונן סדר פוליטי‪ ,‬חברתי ומוסרי חדש‬
‫שיתבסס על התבונה‪.‬‬
‫‪‬מנהיגיה של המהפכה הצרפתית )‪ (1789‬הושפעו מאוד‬
‫מהגותו‪ ,‬במיוחד זו העוסקת בחירות‪.‬‬
‫‪ ‬רוסו ידוע במיוחד כאחד מהוגי "האמנה החברתית" – תיאוריה‬
‫בדבר היווצרות המדינה מתוך הסכם בין יחידים שמאסו‬
‫ב"מצב הטבע" והחליטו לכונן מדינה שתגן עליהם ותפעל‬
‫לטובתם‪ .‬על ידי ניתוח האמנה החברתית התיאורטית הזו‬
‫הציג רוסו כיצד צריכה להתנהל המדינה‪ ,‬מי צריך לשלוט בה‬
‫ואילו ערכים עליה לקדם‪.‬‬
‫‪‬‬
 ‫תפיסת המדינה והחברה של רוסו‬
‫‪" ‬האדם נולד חופשי‪ ,‬ובכל מקום כבול הוא באזיקים‪ ".‬כלומר‬
‫ביסודנו אנו חופשיים‪ ,‬ולפני שנוצרה המדינה )"במצב הטבעי"(‬
‫היינו חופשיים ומאושרים‪ .‬אך המדינה הקיימת כובלת אותנו‬
‫ברודנות שלה‪ ,‬והחברה הקיימת כובלת אותנו באי‪-‬השוויון‬
‫שבה ובמוסכמות המזויפות שלה‪.‬‬
‫‪‬לא ניתן לחזור למצב הטבעי‪ ,‬אך ניתן לעצב את המדינה‬
‫והחברה כך שישמרו ויטפחו את החופש והטוב הטבעי שלנו‪.‬‬
‫‪ ‬המפתח לכך הוא כינון מדינה בה העם הוא הריבון והאזרחים‬
‫הם שמחליטים על החוקים‪ ,‬בהתאם ל"רצון הכללי" )טובת‬
‫הכלל(‪ ,‬המנוגד ל"רצון הכל" )סכום האינטרסים הפרטיים(‪.‬‬
‫מדינה כזו גם תפסיק לשרת את העשירים והחברה תהיה‬
‫שוויונית הרבה יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬
 ‫מטרות ואופן החינוך על פי רוסו‬

‫‪‬עיקר הפילוסופיה החינוכית של רוסו מופיעה בספרו‬

‫"אמיל‪ ,‬או על החינוך‪ ".‬העיקרון החינוכי הבסיסי הוא שעל‬
‫המחנך )שאינו האב‪ ,‬אלא מחנך המקדיש את כל זמנו‬
‫לילד( לטפח אדם חופשי‪ ,‬שישמור על הטוב הטבעי שלו‬
‫ועל תחושת החובה המוסרית כלפי אחרים‪ ,‬בעל אופי חזק‬
‫שיעמוד בתלאות החיים בלא שאלה ישברו אותו‪.‬‬
‫‪‬תהליך החינוך של אמיל הוא ביסודו הבנת המגבלות‬
‫הטבעיות והמוסריות המוטלות עליו‪ ,‬ורכישת אופי חזק‬
‫ויציב מתוך התנסויות חווייתיות אותן יוצר המחנך הצמוד‬
‫אליו כל הזמן "מאחורי הקלעים"‪ .‬כל זאת על פי שלבים‬
‫המתאימים להתפתחותו השכלית והרגשית‪ .‬התזמון הוא‬
‫‪‬‬ ‫קריטי‪.‬‬
‫‪‬החינוך של אמיל מתרחש בסביבה כפרית‪ ,‬רחוק מהחברה‬
‫העירונית הצפופה והמושחתת‪ ,‬על מנת שהחברה לא‬
‫תשחית אותו‪.‬‬
‫‪‬המחנך לא כופה על אמיל את תכני הלימוד‪ .‬הוא בוחן‬
‫במה אמיל מגלה עניין ומתאים את התכנים אליו‪ ,‬דרך‬
‫התנסות אישית וחוויה רגשית‪ .‬אבל על המחנך‪ ,‬הבקיא‬
‫בשלבי התפתחות הילד‪ ,‬לצפות מראש במה יתעניין בכל‬
‫גיל וכיצד להתאים את התהליך החינוכי‪.‬‬
‫‪‬המחנך לא ממש מעניש את אמיל‪ ,‬אלא נותן לו לשאת‬
‫בתוצאות מעשיו השליליים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪6‬‬
 ‫ביקורת על רוסו‬

‫‪‬שונא נשים – סופי מתחנכת‪ ,‬בשורה התחתונה‪ ,‬לרצות‬

‫את אמיל‪.‬‬
‫‪‬אופי האדם הוא נייטרלי‪ ,‬אין בו לא טוב טבעי ולא רע‬
‫טבעי‪.‬‬
‫‪ ‬המחנך של רוסו בעצם שולט לחלוטין על הילד וכופה‬
‫עליו את רצונו וערכיו‪ ,‬פשוט בלי שהילד יהיה מודע לכך‪.‬‬

‫‪‬‬
‫‪7‬‬
 ‫ממשיכי רוסו‬
‫‪" ‬החינוך הפתוח"‪/‬חינוך דמוקרטי‬
‫‪ ‬דיואי‬
‫‪ ‬מריה מונטסורי – הדגישה את חשיבות גיל הינקות והילדות בעיצוב האדם‪ .‬ישנן‬
‫תקופות קריטיות בחיי הילד בהן יש לפתח את היכולות‪ ,‬אחרת יאבדו‪ .‬חשיבות‬
‫הספונטניות בלמידה‪ .‬חשיבות העניין של הילד בחומר הלימוד‪ .‬לכן יש ליצור‬
‫סביבה משפחתית‪ ,‬אסתטית ומלאה בגירויים מעניינים עבור הילד‪.‬‬
‫‪ ‬פסטאלוצ'י – נודע בחינוכו ילדי עניים; ובפיתוחו "שיעורי המחשה" – הילדים‬
‫מתנסים בפתרון בעיות ושאלות העולות מתוך אובייקטים יומיומיים‪ ,‬ועל הדרך גם‬
‫זוכים למוסר השכל‪ .‬במילים אחרות – למידה פעילה‪ .‬הדגיש את יכולתם וזכותם‬
‫של כולם‪ ,‬כולל העניים והאסירים‪ ,‬להשכלה וחינוך ותיקון; את חשיבות הרגש‬
‫והאהבה בחינוך; ואת ההתייחסות האינדיבידואלית לכל ילד‪.‬‬
‫‪ ‬הרבארט – עיצוב שיטות הוראה בהתאם לאופן פעולתו של המוח‪ .‬על המורה‬
‫להשתמש במסה (=ההתנסויות הרלבנטיות שלהם) שכבר יש במוח התלמיד‬
‫ולהעלות אותם למודעות על מנת ללמד אותו את חומרי הלימוד‪.‬‬
‫‪ ‬פרובל – אבי גן הילדים‪ .‬בגן הילדים מזינים ומצמיחים את הילדים‪ .‬צריך פשוט‬
‫לטפח את כל הטוב והיכולות הטבעיות הטמונות בהם‪ ,‬בהתאם לשלבי‬
‫ההתפתחות הפסיכולוגיים והשכליים שלהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪8‬‬