‫מחלות ילדים שכיחות‬

‫הרצאה לסטאז'רים בסבב ילדים‬

‫מחלקת ילדים‪ ,‬מרכז רפואי‬

 ‫חום‬
‫• החום הוא סימפטום ולא מחלה בפני עצמה!‬
‫• מדידת חום אמינה בתינוקות מתחת גיל שנתיים‪ ,‬צריכה‬
‫להיעשות בבדיקה רקטאלית‪ ,‬כאשר ‪ 38‬מעלות ומעלה‬
‫מוגדר כחום גבוה‪.‬‬
‫• תרופות להורדת החום מורידות את הטמפ' ב ‪1-1.5‬‬
‫מעלות‪ ,‬ואין כל צורך לשאוף‬
‫להוריד את החום לפחות מכך‪.‬‬
 ‫חום‬
‫במקרים הבאים מומלץ לפנות לבדיקת רופא‪:‬‬

‫אפאטיות או ישנוניות קיצונית‪.‬‬ ‫•‬

‫כשהתינוק הוא בן חודשיים ומטה‪.‬‬ ‫•‬
‫חום מעל ‪ 3‬ימים או אירועים חוזרים ותכופים של חום‪.‬‬ ‫•‬
‫פגים מתחת לגיל שנה הסובלים מקוצר נשימה‪.‬‬ ‫•‬
‫תינוקות הסובלים ממחלה ידועה במערכת החיסון‪.‬‬ ‫•‬
‫תינוקות המקבלים באופן קבוע וממושך תרופות‪ ,‬היכולות‬ ‫•‬
‫להשפיע על מערכת החיסון (כגון סטרואידים)‪.‬‬
‫תינוקות הסובלים ממחלה כרונית קשה‪.‬‬ ‫•‬
‫הורדת חום? חום גבוה=מחלה קשה? חוסר תגובה לטיפול‬ ‫•‬
‫תרופתי=מחלה קשה?‬
‫מחלות חורף‬
‫מחלות דרכי הנשימה‬
 ‫דלקת גרון‬
‫מצב דלקתי של הלוע הנגרם על־ידי נגיפים או חיידקים‪.‬‬ ‫•‬
‫דלקת גרון חיידקית נגרמת ברוב המקרים ע"י חיידק‬ ‫•‬
‫שנקרא סטרפטוקוק‪ ,‬ומתבטאת בכאבי גרון‪ ,‬בקשיי‬
‫בליעה‪ ,‬בחום‪ ,‬בכאבי ראש ובכאבי שרירים‪.‬‬
‫דלקת גרון נגיפית נגרמת על־ידי מגוון רחב של נגיפים‬ ‫•‬
‫ומתבטאת בתחושת צריבה בגרון‪ ,‬בצרידות‪,‬‬
‫בנזלת ובשיעול‪.‬‬
‫הדבקה‪-‬‬ ‫•‬
 ‫דלקת גרון‬

‫• דלקת גרון נגיפית אינה מסוכנת ולרוב חולפת מעצמה‪.‬‬

‫• דלקת גרון חיידקית‪ ,‬שאינה מטופלת‪ ,‬עלולה לגרום‬
‫במקרים נדירים לסיבוך הנקרא קדחת שיגרון‬
‫(‪ ,)Rheumatic fever‬המתבטא בפגיעה במפרקים‪ ,‬בלב‬
‫ואף במוח‪ ,‬טיפול אנטיביוטי מונע את הסיבוך ולכן יש‬
‫חשיבות לטיפול‪.‬‬
‫• כדאי לפנות לרופא אם מפתחים חום גבוה למשך יותר‬
‫מ‪ 3-‬ימים מלווה בקשיי בליעה‪ ,‬בכאבי ראש ובכאבי‬
‫שרירים‪.‬‬
 ‫דלקת גרון‬
‫האבחנה נעשית ע"י בדיקה גופנית ‪ -‬נוכחות של מוגלה או‬ ‫•‬
‫אודם ע"פ השקדים בבדיקת הלוע‪.‬‬
‫בנוסף משטח מהלוע לתרבית‪.‬‬ ‫•‬
‫דלקת גרון חיידקית מטופלת אנטיביוטית‪.‬‬ ‫•‬
‫למי שאינם רגישים לפניצילין נהוג לתת‬
‫רפאפן ולמי שרגישים לפניצילין נהוג לתת‬
‫מקרולידים‪  .‬‬
‫משך הטיפול ‪ 10‬ימים‪ ,‬ויש להשלימו באופן מלא‪.‬‬ ‫•‬
‫להקלה על כאבי הגרון בשני סוגי הדלקות ניתן להיעזר‬ ‫•‬
‫בסטרפסילס‪ ,‬קלגרון‪ ...‬‬
 ‫סטרידור‬
‫סטרידור היא תלונה נפוצה במשך כל השנה אך בעיקר‬ ‫•‬
‫בחודשי החורף‪.‬‬
‫סטרידור הינו צליל המופק מדרכי הנשימה בעל קול נוקשה‬ ‫•‬
‫וגבוה הנגרם עקב התערבלות אויר בזמן שהוא עובר דרך‬
‫דרכי אויר מוצרות‪.‬‬
‫ברוב המקרים מתרחש הסטרידור בזמן שאיפה‪.‬‬ ‫•‬
‫המושג סטרידור מתאר סימפטום ולא מחלה‪ ,‬והטיפול‬ ‫•‬
‫משתנה בהתאם לגורם למצב‪.‬‬
 ‫סיבות להופעת סטרידור‬

‫סטרידור מולד‬ ‫•‬

‫סטרידור עקב שאיפת גוף זר‬ ‫•‬
‫סטרידור על רקע מחלה זיהומית‬ ‫•‬
‫סטרידור על רקע בעיה אלרגית‬ ‫•‬
 ‫שאיפת גוף זר‬

‫• מדובר לרוב באירוע חד שבו ילד שהיה בריא לחלוטין‬

‫מפתח קשיי נשימה המלווים בסטרידור‪.‬‬
‫• לעיתים נוכל לקבל עדות של אחד המבוגרים שהיה סמוך‬
‫לילד או של הילד עצמו על הכנסת גוף זר לפה‪.‬‬
‫• לעיתים המצב יכול להיות מסכן חיים עקב הקושי הניכר‬
‫בנשימה‪.‬‬
 ‫סטרידור על רקע מחלה זיהומית‬
‫• מספר מחלות מסוגלות לגרום להיצרות של דרכי הנשימה‬
‫ולהופעת סטרידור‪.‬‬
‫• המחלה המסוכנת ביותר שגרמה בעבר למצב זה –‬
‫הדפטריה (קרמת)‪ ,‬הפכה לנדירה מאד מאז החלו‬
‫מחסנים כנגדה‪.‬‬
‫• מחלות נוספות כגון אבצס באזור השקדים‪ ,‬דלקת חיידקית‬
‫של איזור הטרכיאה ועוד‪ ,‬המלוות בתחלואה קשה עם חום‬
‫גבוה וכאבים ממוקדים יכולות להתייצג גם הן עם‬
‫סטרידור‪.‬‬
 ‫סטרידור על רקע ויראלי‬
‫‪ CROUP‬או ‪.LAYNGOTRACHEOBRONCHITIS‬‬ ‫•‬
‫כ‪ 5%-‬מהילדים יסבלו ממצב זה בשנים הראשונות לחייהם‪.‬‬ ‫•‬
‫הגיל השכיח ביותר לתופעה הוא בין גיל שנה לשנתיים‪.‬‬
‫עונת השנה הקלאסית לאירועי קרופ היא תחילת החורף‪.‬‬ ‫•‬
‫כ‪ 5%-‬מהילדים נוטים לפתח התקפים חוזרים‪ ,‬כאשר ישנו‬ ‫•‬
‫קשר בין ריבוי אירועי קרופ להתפתחות אסטמה בהמשך‪.‬‬
‫הוירוסים השכיחים הגורמים לתחלואה‪ :‬פארא‪-‬אנפלואנזה‬ ‫•‬
‫מס ‪( 1‬אחראי על כ‪ 60%-‬מהמקרים) ותת‪-‬סוגים נוספים‪,‬‬
‫וירוס השפעת‪ ,RSV ,‬אדנו‪-‬וירוס‪ ,‬רינו‪-‬וירוס‪.‬‬
 ‫סטרידור על רקע ויראלי‬
‫מחלה וירלית חריפה המתחילה כנזלת סתמית וכאב גרון‬ ‫•‬
‫ולעיתים חום נמוך ומתפתחת למצב המתאפיין בשיעול‬
‫נבחני וצרידות‪.‬‬
‫בילדים קטנים ממש בהם דרכי האוויר קטנות וצרות‬ ‫•‬
‫מלכתחילה‪ ,‬מחלה כזו יכולה להביא להפרעה משמעותית‬
‫בנשימה עד כדי צורך באשפוז וטיפול מתאים‪.‬‬
‫בילדים גדולים יותר לרוב מדובר במחלה לא נעימה‬ ‫•‬
‫ורעשנית אך ללא סכנה להתדרדרות במצב הנשימה‪.‬‬
‫משך המחלה מספר ימים עד כשבוע כששיאה חל סביב‬ ‫•‬
‫היום השלישי למחלה‪.‬‬
 ‫‪Spasmodic Croup‬‬
‫• אירוע זהה לקרופ שתואר עד כה‪ ,‬אך שתחילתו באמצע‬
‫הלילה והוא מופיע ללא מחלה קודמת ומתוך בריאות‬
‫שלמה (ללא חום)‪.‬‬
‫• מדובר לרוב בהיצרות דרכי אויר עקב בצקת או התכווצות‬
‫של איזור מיתרי הקול על רקע לא ברור‪.‬‬
‫• המצב עלול להשתפר ולהחמיר חליפות בלילות שלאחר‬
‫ההתחלה עד להיעלמותו והוא מגיב יפה מאוד לטיפול‬
‫ולרוב אינו מסוכן‪.‬‬
 ‫סטרידור ‪ -‬טיפול‬
‫במקרים הקשים בהם מתפתחת מצוקה נשימתית הטיפול‬ ‫•‬
‫צריך להיעשות בבי"ח וכולל תמיכה נשימתית‪ ,‬העשרת‬
‫חמצן וטיפול תרופתי כנדרש (אינהלציות וסטירואידים ע"פ‬
‫הצורך)‪.‬‬
‫במקרי קרופ קל יותר או קרופ ספסמוטי לרוב אין צורך‬ ‫•‬
‫בטיפול מיוחד‪ .‬יש לדאוג שהילד ינוח ויבכה כמה שפחות‪.‬‬
‫בנוסף חשיפה לאויר קר‪ ,‬ויש הטוענים גם לאויר לח‪ ,‬תביא‬ ‫•‬
‫לשיפור קליני‪.‬‬
‫אפשרות טיפולית נוספת ע"פ שיקול דעת קליני היא‬ ‫•‬
‫שימוש בסטרואידים (בשאיפה ו‪/‬או ססטמית)‪.‬‬
 ‫דלקת ריאות‬
‫• אחד הזיהומים השכיחים בילדים‪.‬‬
‫• מרבית הזיהומים מתרחשים בחודשי הסתיו והחורף‪.‬‬
‫• מרבית דלקות הריאה הינן על רקע ויראלי‪ ,‬כאשר החשוב‬
‫והשכיח ביותר הינו ה‪ ,RSV-‬האחראי למרבית הזיהומים‬
‫בדרכי הנשימה התחתונות בתינוקות וילדים מתחת לגיל ‪5‬‬
‫שנים‪.‬‬
 ‫דלקת ריאות‬

‫• החיידק השכיח ביותר הגורם למחלה הינו הפניאומוקוק‬

‫• המופילוס אינפלואנזה‪ ,‬שהיה גורם חשוב בעבר‪ ,‬כמעט‬
‫ואינו קיים היום עקב הנהגת החיסון לתינוקות‪.‬‬
‫• מיקופלזמה פנאומוניה וקלמידיה פנאומוניה הינם שייכים‬
‫לקב' דלקות הריאה האטיפיות גיל ‪ 5‬ומעלה‬
 ‫דלקת ריאות בקהילה‬
‫• דלקת ריאות הנרכשת בקהילה מהווה אחת הסיבות‬
‫השכיחות לטיפול אנטיביוטי בקהילה‪.‬‬
‫• במרבית המקרים לא ניתן לבודד את המחולל ולכן‬
‫עקרונות הטיפול מבוססים על מידע מהספרות הקיימת‬
‫אודות שכיחות המחוללים בגילאים השונים ורגישותם‬
‫לתרופות השונות‪.‬‬
 ‫טיפול‬ ‫מחולל‬ ‫גיל‬
‫אשפוז וטיפול ‪IV‬‬ ‫‪ ,E.Coli‬ליסטריה‪ ,‬פנאומוקוק‪,GBS ,‬‬ ‫<‪ 1‬חודש‬
‫נגיפים‬
‫לשקול אשפוז‬ ‫נגיפי מע' הנשימה‪Parainfluenza, :‬‬ ‫‪ 1-3‬חודשים‬
‫בקהילה‪-‬אמוקסיצילין‬ ‫‪,Influenza, Adenovirus, RSV‬‬
‫פניאומוקוק‪ ,‬המופילוס‪ ,‬קלמידיה‬
‫ברגישות לפניצילין –‬
‫טרכומטיס‬
‫מקרולידים‪.‬‬
‫אמוקסיצילין‬ ‫נגיפי מע' הנשימה‪,‬‬ ‫‪ 3‬חודשים – ‪5‬‬
‫ברגישות לפניצילין או‬ ‫פנאומוקוק‪ ,‬המופילוס‪SA ,‬‬ ‫שנים‬
‫חשד לזיהום אטיפי –‬
‫מקרולידים‪.‬‬

‫אמוקסיצילין‬ ‫נגיפי מע' הנשימה‪,‬‬ ‫>‪ 5‬שנים‬

‫ברגישות לפניצילין או‬ ‫פנאומוקוק‪ ,‬מיקופלזמה פנאומוניה‪,‬‬
‫חשד לזיהום אטיפי –‬ ‫קלמידיה פנאומוניה (‪ 5-9‬שנים)‪SA .‬‬
‫מקרולידים‪.‬‬
 ‫דלקת ריאות חיידקית‬
‫נגרמת בד"כ ע"י פניאומוקוק‪.‬‬ ‫•‬
‫מאופיינת ע"י הופעה פתאומית‪ ,‬בד"כ בעקבות זיהום ויראלי‬ ‫•‬
‫קודם‪.‬‬
‫הילד נראה חולה‪ ,‬סובל מחום גבוה‪ ,‬נשמת‪ ,‬לעיתים כאבים‬ ‫•‬
‫בחזה‪.‬‬
‫בד"כ ישנם ממצאים מוקדיים בהאזנה לריאות‪.‬‬ ‫•‬
‫לעיתים יכול להיות מלווה בכאבי בטן והקאה (בעיקר כאשר‬ ‫•‬
‫הזיהום ב‪ )LLQ-‬או בסימנים מנינגיאלים (כאשר הזיהום‬
‫ב‪.)RUL-‬‬
‫בס"ד – לויקוציטוזיס (בד"כ > ‪ )15000‬עם ריבוי נויטרופילים‪.‬‬ ‫•‬
‫בצילום חזה – ממצא אופייני של תסנין אונתי‪.‬‬ ‫•‬
 ‫– דלקת ריאות נגיפית‬
‫מאופיינת במהלך הדרגתי של מחלה לא קשה (למעט‬ ‫•‬
‫מקרי ‪ RSV‬או אדנו וירוס קשים)‪.‬‬
‫בהאזנה – ממצאים מפוזרים‪ ,‬דו"צ‪ .‬לעיתים ממצאים של‬ ‫•‬
‫אסטמה (צפצופים‪ ,‬אקס' מוארך)‪.‬‬
‫ס"ד – בד"כ ללא לויקוציטוזיס‪ ,‬לעיתים תתכן לויקופניה‬ ‫•‬
‫בצילום חזה – תסנין אינטרסטיציאלי דו"צ בד"כ‬ ‫•‬
 ‫דלקת ריאות אטיפית‬
‫מיקופלזמה פניאומוניה קלמידיה פנאומוניה מגיל ‪ 5‬שנים‬ ‫•‬
‫הביטוי יכול להיות שיעול ממושך בלבד‬
‫המהלך הטיפוסי הוא הופעה פתאומית של כאבי שרירים‪,‬‬ ‫•‬
‫כאבי ראש‪ ,‬שיעול לא פרודוקטיבי‪ ,‬כשהילד נראה טוב‬
‫באופן כללי‪ .‬יתכן מהלך ממושך יותר של זיהום בדרכי‬
‫נשימה עליונות עם שיפור אך המשך שיעול טורדני יבש‪.‬‬
‫בהאזנה – ממצאים מועטים בלבד‬ ‫•‬
‫ס"ד – בד"כ ללא לויקוציטוזיס‪.‬‬ ‫•‬
‫צילום חזה – תסנין אינטרסטיציאלי‬ ‫•‬
 ‫דלקת ריאות ‪ -‬אבחנה‬

‫• קלינית – הסתמנות הילד‪ ,‬ממצאי האזנה ונתונים‬

‫אפידמיולוגיים‪.‬‬
‫• צילום חזה – לא חובה‪ .‬מומלץ כאשר סיפור קליני מכוון אך‬
‫ללא ממצאים בהאזנה‪ ,‬מחלה קשה וצורך בהחלטה על‬
‫אשפוז‪ ,‬חשד לשאיפת גוף זר או לסיבוך‪.‬‬
‫• ס"ד – לא תמיד מכוונת‪ ,‬ואין חובה לקחת‬
 ‫דלקת ריאות ‪ -‬טיפול‬
‫יש להתייחס לכל דלקת ריאה כאל זיהום חיידקי‪.‬‬ ‫•‬
‫תרופת הבחירה בקהילה הינה אמוקסיצילין‪ .‬משך הטיפול‬ ‫•‬
‫‪ 7-10‬ימים‪.‬‬
‫בחשד לדלקת אטיפית – טיפול באזניל למשך ‪ 3‬ימים‪.‬‬ ‫•‬
‫ניתן לתת טטראציקלינים מעל לגיל ‪ 8‬שנים‪.‬‬
‫אין צורך לחזור על צילום חזה אם הילד מרגיש בטוב‪ ,‬אלא‬ ‫•‬
‫אם היה קיים ממצא מיוחד בציולם הראשון או מהלך‬
‫מחלה יוצא דופן‪.‬‬
 ‫ברונכיוליטיס‬
‫מופיעה בתינוקות בגילאי חודשיים עד שנתיים‪ ,‬ונגרמת‬ ‫•‬
‫עקב זיהום ויראלי בדרכי הנשימה הקטנות (ברונכיולות)‪.‬‬
‫שכיחות עולה בחודשי הסתיו והחורף‪.‬‬ ‫•‬
‫הנגיף השכיח ביותר נקרא ‪RSV‬‬ ‫•‬
‫עקב התרבות הנגיף נגרמת היצרות‬ ‫•‬
‫של דרכי הנשימה הקטנות שמתמלאות‬
‫בליחה ובתאי דלקת‪.‬‬
‫לילדים שסבלו מברונכיוליטיס יש סיכון‬ ‫•‬
‫מוגבר לפתח אסטמה בגיל הרך‪.‬‬
 ‫ברונכיוליטיס‬
‫• הברונכיוליטיס מתחילה עם נזלת ואף סתום‪ ,‬ולעיתים עם‬
‫חום‪ ,‬שיעול וחוסר שקט‪ .‬היצרות הברונכיולות וריבוי‬
‫הליחה מקשים על הנשימה ומופיעה נשימה מאומצת‪,‬‬
‫ריבוי הפרשות‪ ,‬קשיים בהאכלה ולעיתים גם חום גבוה‪.‬‬
‫סימנים אופייניים של המחלה הם‪:‬‬
‫• נשימה מהירה ושטחית‬
‫• נשימה רעשנית וצפצופים‬
‫• שימוש בשרירי עזר בזמן הנשימה‬
‫• התקפי שיעול תכופים‬
‫• תיאבון ירוד‬
‫• התינוק פחות פעיל ומתעייף בקלות‪.‬‬
 ‫ברונכיוליטיס ‪ -‬טיפול‬
‫טיפות מי מלח לפני האכלה‪ ,‬כדי לסייע בפתיחת דרכי‬ ‫•‬
‫האוויר באף‪.‬‬
‫האכלה במנות קטנות‪ ,‬לאט‪ ,‬תוך מתן אפשרות לתינוק‬ ‫•‬
‫לנוח בין האכלות‪.‬‬
‫לא לאפשר בשום אופן עישון בבית או בסביבת התינוק‪.‬‬ ‫•‬
‫במידה וישנו רושם למאמץ נשימתי ניכר או מדידת‬ ‫•‬
‫סטורציה לא תקינה‪ ,‬יש להפנות למיון‪.‬‬
‫יש חיסון המונע זיהום בברונכיוליטיס מ־‪ .RSV‬מדובר‬ ‫•‬
‫בחיסון יקר‪ ‬והוא‪ ‬ניתן רק לקבוצה מצומצמת של פגים‬
‫בסיכון וכן לתינוקות עם מומי לב‪.‬‬
 ‫שעלת‬
‫נגרמת על ידי חיידק הנקרא בורדטלה פרטוזיס (‪Bordetella‬‬ ‫•‬
‫‪.)Pertussis‬‬
‫פורצת לאחר תקופת דגירה של בין שבוע ל‪10-‬ימים ומתבטאת ב‪3-‬‬ ‫•‬
‫שלבים‪:‬‬
‫השלב הראשון (‪ :)Catarrhal stage‬מאופיין בנזלת‪ ,‬בשיעול קל‬ ‫•‬
‫ולעיתים בדמיעה‪.‬‬
‫השלב השני (‪ :)Paroxysmal stage‬השיעול מתגבר בעוצמתו‬ ‫•‬
‫ובתדירותו‪ ,‬הופך התקפי ומופיע בסדרות מתמשכות של שיעולים‬
‫המסתיימים בשאיפה חזקה בעלת קול ייחודי‪ ."Whoop" ,‬בזמן‬
‫ההתקף הפנים מאדימות‪ ,‬ולפעמים אף מכחילות‪ ,‬לפעמים גם‬
‫מקיאים לאחר התקף כזה של שיעול‪ .‬נמשך מספר שבועות‪.‬‬
‫השלב השלישי (‪ :)Convalescent stage‬מתאפיין בהפחתת‬ ‫•‬
‫התדירות של התקפי השיעול ועוצמתם ‪ -‬עד להבראה מלאה של‬
‫החולה‪.‬‬
 ‫שעלת‬
‫שעלת עלולה לגרום לסיבוכים בהם‪ :‬פירכוסים‪ ,‬דימומים‬ ‫•‬
‫במוח‪ ,‬קרע סרעפת ודימום במערכת העיכול‪.‬‬
‫יש לחשוד בקיומה של שעלת כאשר התלונות אופייניות‬ ‫•‬
‫למהלך מחלה הדומה למתואר‪.‬‬
‫בספירת הדם אופייני למצוא אחוז גבוה של לימפוציטים‪.‬‬ ‫•‬
‫אבחנה נעשת ע"י‪ :‬סרולוגיה לחיידק השעלת (המצאות‬ ‫•‬
‫נוגדנים מסוג ‪ ,)IgM‬תרבית כיח לשעלת או בדיקת ‪PCR‬‬
‫לשעלת (בודקת המצאות ‪ DNA‬של חיידק השעלת)‪.‬‬
‫החיסון שהיה נפוץ במאה שעברה‪ ,‬הוכן מחיידק שעלת‬ ‫•‬
‫שלם מומת‪ .‬בעקבות ריבוי תופעות לוואי הוחלף החיסון‬
‫לחיסון אל‪-‬תאי (‪.)aP‬‬
 ‫שעלת‬
‫החיסון ניתן בשילוב עם חיסון נגד דיפטריה וטטנוס ומכונה‬ ‫•‬
‫‪ .DTaP‬בישראל הוא ניתן לתינוקות בגילאים ‪ 6 ,4 ,2‬ו‪12-‬‬
‫חודשים‪.‬‬
‫תלמידי כיתות ב' ו ח' מקבלים זריקת־דחף חמישית‪.‬‬ ‫•‬
‫לרוב‪ ,‬אם חולים במחלה‪ ,‬החיסון הטבעי כנגדה מחזיק‬ ‫•‬
‫שנים רבות‪.‬‬
‫החיסוניות המתקבלת כתוצאה מהשימוש בחיסון לא‬ ‫•‬
‫מחזיקה פרק זמן כה ארוך‪ ,‬לכן אנו עדים לאחרונה‬
‫להגברת השכיחות של השעלת‪ ,‬בעיקר בקרב בוגרים‬
‫ובוגרים צעירים‪.‬‬
 ‫שעלת‬
‫הטיפול האנטיביוטי הינו אזניל למשך ‪ 5‬ימים‪.‬‬ ‫•‬
‫הטיפול איננו מקצר לרוב את משך המחלה או את‬ ‫•‬
‫תסמיניה‪ ,‬אך הוא מונע את המשך הדבקת הסובבים‪.‬‬
‫חולה בשעלת המקבל טיפול אנטיביוטי נחשב למדבק עד‬ ‫•‬
‫לחמישה ימים לאחר סיום הטיפול‪.‬‬
‫יש חשיבות לסיים את מלוא הטיפול גם בכל בני הבית של‬ ‫•‬
‫החולה עקב אחוז ההדבקה הגבוה של המחלה‪.‬‬
‫גם לאחר טיפול אנטיביוטי מלא‪ ,‬עשוי החולה להמשיך‬ ‫•‬
‫להשתעל למשך מספר שבועות‪ ,‬וזאת למרות שהחיידקים‬
‫בגופו הושמדו‪.‬‬
‫מבנה האוזן‬
 ‫דלקת אוזן תיכונה‬
‫שכיחה יותר בחורף‪ ,‬מעט יותר בבנים‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ 75%‬מהילדים יחוו לפחות אירוע אחד של דלקת אוזן‬ ‫•‬
‫חריפה לפני גיל ‪ 3‬שנים‪.‬‬
‫מעל גיל שנתיים שכיחות המחלה יורדת‪ ,‬והיא מופיעה‬ ‫•‬
‫בצורה פחות קשה ועם פחות סיבוכים‪.‬‬
‫במידה והאירוע הראשון היה לפני גיל ‪ 6‬חודשים‪ ,‬תהיה‬ ‫•‬
‫נטייה לפתח דלקות חוזרות‪.‬‬
‫מופיעה בד"כ לאחר אירוע של דלקת ויראלית של דרכי‬ ‫•‬
‫הנשימה העליונות‪.‬‬
 ‫דלקת אוזן תיכונה‬
‫• קליניקה – כאב באוזן (בעיקר בלילה)‪ ,‬חום ו‪/‬או הרגשה‬
‫כללית רעה‪ .‬לעיתים הפרשה מוגלתית‪.‬‬
‫• בתינוקות – אי שקט‪ ,‬שלשול‪/‬הקאות‪.‬‬
‫• בבדיקת האוזן – עור התוף מאופיין בטשטוש או העלמות‬
‫הזיז הקצר של הפטיש ("בלט") ותנועתיות מופחתת של‬
‫עור התוף‪.‬‬
 ‫דלקת אוזן תיכונה ‪ -‬טיפול‬
‫• מתחת לגיל ‪ 6‬חודשים מומלץ טיפול אנטיביוטי גם במידה והאבחנה‬
‫אינה ודאית‪.‬‬
‫• מגיל ‪ 6‬חודשים– ניתן להשהות הטיפול ב‪ 24-48-‬שעות תוך מעקב‬
‫צמוד בלבד‪ .‬מומלץ טיפול אנטיביוטי במידה ויש חום מעל ‪ 39‬בלט‬
‫תופית דלקת דו צדדית‪ ,‬אי שקט ניכר‬

‫טיפול אנטיביוטי‪:‬‬ ‫•‬

‫קו ‪- 1‬מוקסיפן‬ ‫•‬
‫קו ‪- 2‬אוגמנטין‪/‬זינאט‬ ‫•‬
‫קו ‪ -3‬רוצפין‬ ‫•‬

‫• משך הטיפול‪ 7-10 :‬ימים‬

 ‫דלקת אוזן תיכונה‬
‫• ניתן להוסיף טיפות להקלת הכאב – ‪OTIDIN‬‬
‫• כאשר ישנה הפרשה – ניקוי מקומי עם מי חמצן ‪3%‬‬
‫• כשלון טיפולי‪ :‬המשך סימפטומים וסימנים ‪ 48-72‬שעות מתחילת הטיפול ‪-‬‬
‫‪ ‬החלפת הטיפול האנטיביוטי לקו שני‬
‫‪ ‬הפניה לא‪.‬א‪.‬ג בשאלה של ניקור‬

‫אינדיקציות לניקור האוזן‪:‬‬

‫• סיבוך (כגון מסטואידיטיס‪ ,‬סיבוכים תוך מוחיים)‬
‫• חסר חיסוני‬
‫• תינוק<גיל חודשיים‬
‫• ילד חולה וסובל (אי שקט‪ ,‬הקאות‪)...‬‬
‫• כישלון טיפולי‬
‫• התפתחות ‪ AOM‬תחת טיפול אנטיביוטי קודם‬
‫מחלות קיץ‬
 ‫שלשול‬
‫• לא רצוי לתת לתינוקות תרופות 'עוצרות שלשול'‪ ,‬כיוון‬
‫שתרופות אלה מעכבות את פעילות המעיים ויכולות לגרום‬
‫סיבוכים מיותרים‪.‬‬
‫• במידה והשלשול הינו על רקע חיידקי או פרזיטרי יש‬
‫לשקול טיפול אנטיביוטי ע"פ המזהם‪.‬‬
‫• יש להשאיר את הילד בבית ולהרחיקו מהמסגרת‬
‫החינוכית (מעון‪/‬גן)‪ ,‬עד ‪ 24‬שעות לאחר הפסקת השלשול‪.‬‬
 ‫שלשול‬
‫בדרך כלל‪ ,‬יש צורך במעקב רופא מטפל בלבד‪ ,‬אולם יש‬
‫מקרים שבהם מומלץ לפנות ישירות לחדר המיון‪:‬‬
‫• ישנוניות קיצונית (חשד להתייבשות)‬
‫• הקאות מרובות‬
‫• שלשולים מרובים בתינוק צעיר (בן שלושה חודשים ומטה)‬
‫• שלשולים דמיים‬
‫• שלשולים בתינוק הסובל מחוסר שגשוג או ממחלה כרונית‬
‫קשה‪.‬‬
 ‫דלקת אוזן חיצונית‬
‫דלקת אוזן חיצונית ‪ ,‬נקראת גם ‪swimmer’s ears‬‬ ‫•‬
‫קליניקה ‪ -‬כאב עז‪ ,‬רגישות במגע‪ ,‬חום מקומי‪ ,‬הפרשה מוגלתית‪,‬‬ ‫•‬
‫ירידת שמיעה‬
‫אתיולוגיה ‪ -‬זיהום חיידקי ‪staph, pseudomonas, strep‬‬ ‫•‬
‫גורמים ‪ -‬שחיה במים (בריכות)‪ ,‬ניקוי האוזן‪ ,‬מחלות עור כרוניות‬ ‫•‬
‫טיפול‪-‬‬ ‫•‬
‫הימנעות מהרטבת האוזן‬ ‫‪‬‬
‫טיפות אנטיביוטיות ‪ -‬צילוקסן‬ ‫‪‬‬
‫משככי כאבים‬ ‫‪‬‬
‫במקרים קשים כאשר הדלקת מתפשטת לאזור‬ ‫‪‬‬
‫האפרכסת – אנטיביוטיקה סיסטמית‬
‫‪...‬כל השנה‬
 ‫דלקת קרום המוח ‪ -‬מנינגיטיס‬
‫דלקת של קרומי המוח ‪leptomeninges‬‬ ‫•‬
‫יכולה להגרם ע"י וירוס או חיידק ובאופן נדיר גם פטריה‪.‬‬ ‫•‬
‫לפני החיסונים – המחוללים הנפוצים ביותר היו המופילוס‬ ‫•‬
‫אינפלאונזה‪ ,‬סטרפ‪ .‬פנאומוניה וניסריה מנינגיטידיס‪.‬‬
‫‪ – ASEPTIC MENINGITIS‬בדר"כ מתייחס למנינגיטיס‬ ‫•‬
‫ויראלית‪ .‬אך מנינגיטיס ללא צמיחה של חיידק ב‪ csf‬יכול‬
‫להגרם גם ע"י מחלת ליים‪ ,‬טוברקולוזיס‪ ,‬סיפיליס ועוד‪.‬‬
‫גורמים ויראלים – הכי נפוץ ‪PARAECHOVIRUS,‬‬ ‫•‬
‫‪ENTEROVIRUS, EBV, CMV, HSV‬‬
 ‫מנינגיטיס– חיידקים מחוללים‬
‫פחות נפוץ‬ ‫הכי נפוץ‬ ‫גיל‬
Listeria, eneterococcus Group B strep, E.coli, other enteric G- Bacilli ‫ילוד עד גיל חודש‬
faecalis, n. meningitdis,
strep.pneumonia,
pseudomonas aeurginosa,
haemophilus influenza and
.other
N.meningitidis s. pneumoniae, G- bacilli, group B strep ‫ חודשים‬1-3

Group B strep, G-bacilli S.pneumoniae, N. meningitidis ‫ חודשים‬3 ‫מעל‬

 ‫מנינגיטיס – תסמינים קלינים‬
‫יכול לבוא אחרי ‪URTI‬‬ ‫•‬
‫התפתחות מהירה אופינית ל‪S.pneumonia‬‬ ‫•‬
‫ו‪.N.meningitidis-‬‬
‫כאב ראש‪ ,‬אי שקט‪ ,‬בחילה‪ ,‬קשיון עורף‪ ,‬תשישות‪,‬‬ ‫•‬
‫פוטופוביה‪ ,‬הקאות‬
‫ברודזינסקי וקרניג חיוביים לרוב מעל גיל ‪12‬ח’‬ ‫•‬
‫בתינוקות – אי שקט‪ ,‬הכרה ירודה‪ ,‬קשיים בהאכלה‬ ‫•‬
‫מרפס בולט‬ ‫•‬
 ‫מנינגיטיס ‪ -‬בירור מעבדתי‬
‫בדיקת ניקור מותני (‪:|)LP‬‬
‫‪ -‬ספירת תאים ‪ +‬דיפרנציאל (מבדלת)‬
‫‪ -‬כימיה – גלוקוז‪ ,‬סוכר‪ ,‬כלור‬
‫‪ -‬צביעת גראם (משטח ישיר)‬
‫‪-‬תרבית‬
‫‪ PCR-‬לוירוסים‪ -‬לרוב ‪.ENTEROVIRUS, PARAECHOVIRUS‬‬
‫אם יש חשד סביר אז גם ל ‪HSV‬‬
 ‫פענוח ממצאים של בדיקת ניקור מותני‬
‫הערות‬ ‫גלוקוז ‪mg/dL‬‬ ‫חלבון ‪mg/dL‬‬ ‫לויקוציטים ‪cells/µL‬‬ ‫לחץ‬ ‫מצב‬
‫פתיחה‬
‫‪Cm H2O‬‬
‫‪ 10-20‬תאים‬ ‫>‪50%‬‬ ‫‪20-45‬‬ ‫<‪5‬‬ ‫‪10-20‬‬ ‫תקין‬
‫לבנים בילודים‬ ‫מהגלוקוז‬ ‫‪ 60-70%‬לימפוציטים‬
‫יכול להיות תקין‬ ‫בסרום‬ ‫‪ 30-40%‬מונוציטים‬
‫‪ 1-3%‬נוטרופילים‬
‫ניתן לראות‬ ‫בדר"כ <‪40‬‬ ‫‪100-500‬‬ ‫מעל ‪ ,100‬לרוב באלפים‬ ‫לרוב‬ ‫מניגניטיס‬
‫מחולל במשטח‬ ‫או פחות מ‪40%‬‬ ‫‪ PMNs‬דומיננטים‬ ‫מוגבר‬ ‫חיידקית‬
‫ישיר בצביעת‬ ‫מהגלוקוז‬ ‫מעל ‪25‬‬
‫גראם‬ ‫בסרום‬
‫תקין או נמוך עד וירוס מתגלה‬ ‫<‪50‬‬ ‫‪ PMN ,10-1000‬בשלב‬ ‫תקין או‬ ‫מנינגיטיס‬
‫ע"י ‪PCR‬‬ ‫‪40‬‬ ‫מוקדם‪ .‬מונונוקלארים בשלב‬ ‫מעט‬ ‫ויראלית‬
‫מאוחר‬ ‫מוגבר‬
 ‫מנינגיטיס ‪ -‬טיפול‬
‫• טיפול במנינגיטיס חיידקית – המטרה לעשות ארדיקציה‬
‫של החיידק מה‪ CSF‬עם הטיפול האנטיביוטי ולשמור על‬
‫פרפוזיה טובה סיסטמית ולמוח‪.‬‬
‫• טיפול אמפירי בצפלוספורינים דור ‪ + 3‬ונקומיצין עקב‬
‫עלייה ב‪ S.pneumpnia‬עמידים‪.‬‬
‫• מתחת לגיל חודשיים – מוסיפים אמפיצילין לכיסוי‬
‫ליסטריה‪.‬‬
 ‫פרכוסי חום‬
‫רוב פרכוסי החום מתרחשים בגילאי ‪ 6‬חודשים עד ‪ 3‬שנים‪.‬‬ ‫•‬
‫פרכוסי חום יתרחשו‪ ‬ב ‪ 3-4%‬מהילדים‪.‬‬ ‫•‬
‫פרכוסי החום נחלקים לשני סוגים‪:‬‬ ‫•‬
‫פרכוס פשוט ‪ -‬קצר מ‪ 15-10-‬דקות‪ ,‬חולף מעצמו ואינו חוזר באותה‬ ‫‪‬‬
‫מחלת חום‪.‬‬
‫פרכוס מורכב – נמשך מעל ‪ 15‬דקות או חוזר באותה מחלת חום או‬ ‫‪‬‬
‫שאינו סימטרי‪.‬‬
‫הסיכוי לפרכוסי חום עולה ככל שישנה היסטוריה משפחתית חזקה‬ ‫•‬
‫יותר‪.‬‬
‫כל מחלה וירלית יכולה לגרום לפרכוסי חום‪ ,‬אך לוירוס ההרפס מסוג‬ ‫•‬
‫‪( 6‬האחראי על מחלת האדמדמת האביבית) נטייה גדולה יותר‬
‫לגרום לפרכוסי חום בילדים‪.‬‬
‫בכמחצית מהילדים לא תימצא הסיבה לעליית החום ולפרכוס שנגרם‬ ‫•‬
‫בעקבותיו‪.‬‬
 ‫פרכוסי חום‬
‫ברוב הילדים פרכוס החום הראשון הוא גם האחרון‪ .‬רק בשליש‬ ‫•‬
‫מהילדים יופיעו פרכוסי חום נוספים בהמשך‪.‬‬
‫פרכוס חום‪ ‬שני יתרחש בטווח של עד שנתיים מן הפרכוס הראשון‪.‬‬ ‫•‬
‫המחקרים מצביעים על סיכוי של ‪ 2-5‬אחוז לתחלואה כלשהיא‬ ‫•‬
‫במערכת העצבים המרכזית בילדים שהגיעו לבי"ח עם פרכוס חום‬
‫פשוט‪.‬‬
‫באופן כללי ניתן להגיד שאין כל קשר בין פרכוס חום ובין מחלות‬ ‫•‬
‫פרכוסיות בעתיד‪.‬‬
‫ילדים אשר פרכסו בטמפרטורה נמוכה מ‪ 38.9-‬הנם בעלי סבירות‬ ‫•‬
‫גבוהה יותר ללקות בפרכוס חום נוסף‪.‬‬
‫דלקת בדרכי השתן‬
 ‫דלקת בדרכי השתן‬
‫מערכת השתן היא מערכת סטרילית‪ ,‬נקייה מחיידקים‪.‬‬ ‫•‬
‫חיידקי מעיים גורמים ליותר מ‪ 90%-‬מהזיהומים‪ ,‬כאשר השכיח‬ ‫•‬
‫ביותר הינו ‪.E. COLI‬‬
‫הסיבות להופעת הזיהום משתנות כאשר מדובר בבנים או בבנות‪.‬‬ ‫•‬
‫בשני המקרים‪ ,‬עלול להופיע זיהום כתוצאה מעצירת שתן ממושכת‪,‬‬ ‫•‬
‫הנפוצה בקרב תינוקות הנגמלים מוקדם מדי‪ .‬באחוז מסוים‬
‫מהמקרים הזיהום נגרם מסיבות אנטומיות ופיזיולוגיות‪ ,‬כמו אבנים‬
‫בדרכי השתן‪ ,‬היצרויות‪ ,‬רפלוקס ובעיות נוירולוגיות שונות‪.‬‬
‫בבנות‪ ,‬הזיהום עלול להופיע כתוצאה מניגוב לא נכון‪ ,‬עצירות או גוף‬ ‫•‬
‫זר בדרכי השתן‪.‬‬
‫בבנים הזיהום עלול להופיע בקרב תינוקות שלא נימולו עם היגיינה‬ ‫•‬
‫לקויה באזור העורלה וכן זמן קצר לאחר ברית המילה‪.‬‬
 ‫דלקות בדרכי השתן‬
‫הסתמנות קלינית כוללת‪:‬‬ ‫•‬
‫בתינוקות ‪ -‬חום‪ ,‬הקאות‪ ,‬חוסר תיאבון וחוסר עלייה‬ ‫•‬
‫במשקל‪ ,‬צהבת ממושכת ‪,‬אי שקט‪ ,‬חום גוף נמוך‪.‬‬
‫בפעוטות וילדים גדולים‪ -‬חום‪ ,‬צריבה‪ ,‬פחד להטיל שתן‪,‬‬ ‫•‬
‫הטלת שתן מרובה לעיתים קרובות‪ ,‬ריח רע של השתן‪,‬‬
‫חזרה להרטבה בילד שכבר נגמל‪ ,‬כאבי בטן‪ ,‬כאבים‬
‫במותן‪/‬גב תחתון‪ ,‬בחילות הקאות וצמרמורת‪.‬‬
‫חומרת הסימנים משתנה בהתאם למיקום הדלקת‬ ‫•‬
‫במערכת השתן‪ ,‬בשלפוחית או בכליות‪.‬‬
 ‫דלקת בדרכי השתן‬
‫בחשד לדלקת בדרכי השתן יש לערוך בדיקת‬ ‫•‬
‫שתן כללית וכן דגימת שתן לתרבית‪.‬‬
‫בדיקת הסטיק איננה מהימנה לשלילת זיהום‬ ‫•‬
‫בדרכי השתן מתחת לגיל ‪ 6-9‬חודשים‪ ,‬אך בדיקה תקינה‬
‫מעל גיל ‪ 9‬חודשים בעלת ערך מנבא שלילי של ‪.97%‬‬
‫המדדים המשמעותיים להערכת חשד של דלקת בדרכי‬ ‫•‬
‫השתן בבדיקת הסטיק הינם כדוריות לבנות בשתן וניטריט‬
‫חיובי (מיוצר ע"י מתגים גרם שליליים בלבד)‪.‬‬
‫יש לערוך בדיקת דם (ס"ד ומדדי דלקת נוספים כגון ‪CRP‬‬ ‫•‬
‫או שקיעת דם)‪.‬‬
 ‫דלקת בדרכי השתן‬
‫בדלקת קלה המוגבלת לשלפוחית בלבד (ציסטיטיס) ניתן לטפל‬ ‫•‬
‫בקהילה ע"י אנטיביוטיקה פומית (צפורל‪ ,‬מקרודנטין‪ ,‬אוגמנטין‪,‬‬
‫זינאט)‪.‬‬
‫במידה וישנו חשד כי הדלקת עלתה לכיוון הכליות (פילונפריטיס) –‬ ‫•‬
‫ילד נראה חולה‪ ,‬סימנים ססטמיים כגון חום גבוה והקאות‪ ,‬עליה‬
‫במדדי הדלקת – יש לאשפז לצורך טיפול אנטיביוטי במתן ‪.IV‬‬
‫כל זיהום בדרכי השתן עלול לגרום לנזק עתידי לכליות ולכן בכל‬ ‫•‬
‫זיהום‪ ,‬יש להמשיך בירור לאחר ההחלמה (‪ US‬כליות‪ ,‬ציסטוגרפיה)‪.‬‬
‫הישנות ראשונה של הזיהום תחול ב‪ 30-40%-‬מהמקרים‪ ,‬כאשר‬ ‫•‬
‫אירועים חוזרים ונשנים יופיעו ב‪.1%-‬‬
‫במקרים של אירועים חוזרים יש לשקול מתן טיפול מונע‪.‬‬ ‫•‬
 ‫פריחה‬
‫הפריחה יכולה להיות מרוכזת באזור אחד‬ ‫•‬
‫בגוף‪ ,‬מפושטת באזורים שונים או על הגוף כולו‪ .‬‬
‫הפריחה עלולה גם לגרד ועלולות להתלוות אליה גם‬ ‫•‬
‫תופעות נוספות כגון חום מקומי‪ ,‬בולטות מעל שטח העור‬
‫עם יובש וסדקים‪ ,‬שלפוחיות ועוד‪.‬‬
‫עם השנים מחלות רבות שהיו נפוצות בעבר‪ ,‬שבין השאר‬ ‫•‬
‫התאפיינו בפריחה‪ ,‬נהפכו לנדירות וזאת הודות לחיסונים‪.‬‬
‫מחלות ילדות רבות הנגרמות על ידי נגיפים שונים מלוות‬ ‫•‬
‫בפריחה לא מסוכנת (הפריחה נעלמת כאשר לוחצים על‬
‫האזור‪ ,‬ושבה לצורתה המקורית עם שחרור הלחץ)‪.‬‬
 ‫פריחה‬
‫איך מזהים‪ ‬פריחה מסוכנת?‬
‫• אם הפריחה‪ ‬לא נעלמת‪ ‬בזמן שלוחצים על האזור הנגוע‪,‬‬
‫ייתכן שמדובר בפריחה מסוכנת‪ ,‬שנובעת מדימומים‬
‫בעור‪ ,‬אשר נוכחותם מחייבת פניה מיידית לבדיקה‬
‫רפואית‪ .‬‬
‫• פטכיות הן נקודות קטנות אדומות‪ ,‬שבהן יש דימום‬
‫תוך או תת־עורי‪ .‬שילוב של חום ופטכיות עלול‬
‫להיות סימן למחלה קשה הנגרמת‪ ‬על־ידי חיידק‬
‫אלים‪ ,‬הקרוי מנינגוקוק‪ .‬החיידק יכול לגרום לאלח‬
‫דם וגם עלול לגרום‪ ‬לדלקת קרום המוח‪.‬‬
‫• אם הפריחה מלווה‪ ‬בנפיחות סביב הפה‪ ,‬בלשון ובשפתיים‬
‫עם או בלי‪ ‬קשיי נשימה‪ ,‬חייבים לפנות מיד לרופא‪ .‬‬
 ‫פריחה‪ -‬אבעבועות רוח‬
‫הגורם לאבעבועות רוח הוא נגיף‪ ‬הווריצלה והמחלה מאוד מדבקת‪.‬‬ ‫•‬
‫סימני המחלה מופיעים בין ‪ 10‬ימים עד‪ 3 ‬שבועות ממועד‬ ‫•‬
‫ההדבקה‪ .‬הסימנים הראשונים הם‪ ‬חום ועייפות‪ .‬הפריחה מגיעה‬
‫תוך יום־יומיים‪ ,‬מתחילה כאזור אדום ובמרכזו שלפוחית זעירה‪.‬‬
‫כאשר השלפוחית מתפוצצת‪ ,‬היא מתכסה בגלד‪.‬‬
‫ניתן למצוא נגעים אופינייםבכל השלבים בעת ובעונה אחת‪.‬‬ ‫•‬
‫ברגע שהנגע האחרון הופך משלפוחית לגלד ‪ -‬המחלה אינה‬ ‫•‬
‫מדבקת יותר‪.‬‬
‫אין טיפול תרופתי למחלה‪ ,‬למעט טיפול להקלת הגרד‪ .‬חשוב‬ ‫•‬
‫לשמור על היגיינת העור‪.‬‬
‫קיים חיסון נגד אבעבועות רוח‪ ,‬שהינו חלק מתוכנית החיסון‬ ‫•‬
‫הממלכתית‪ .‬החיסון בטוח ויעיל מאוד‪.‬‬
‫רוב הילדים המחוסנים יהיו מוגנים מהמחלה‪ ,‬אם כי יתכנו‬ ‫•‬
‫מקרים‪ ‬שהמחלה תופיע‪ ‬למרות החיסון אך תהיה קלה מאד‬
‫ותתבטא בנגעים בודדים ומהלך קצר‪.‬‬
‫אבעבועות רוח‬
 ‫פריחה ‪ -‬אדמת‬
‫אדמת היא מחלה נגיפית וההדבקות נובעת משאיפת‪ ‬טיפות לחות‬ ‫•‬
‫וזעירות‪ ,‬שפלטו חולים בעת שיעול או עיטוש‪.‬‬
‫המחלה קלה וסימניה מופיעים בין ‪ 14‬ל־‪ 21‬יום לאחר החשיפה‬ ‫•‬
‫לנגיף‪ .‬תוך ‪ 1-5‬ימים‪ ‬של מחלה לא קשה‪ ,‬מופיעות קשריות לימפה‬
‫נפוחות בצוואר ומאחורי אפרכסות האוזניים‪ .‬כבר בתחילתה מלווה‬
‫האדמת בפריחה ורודה‪ ,‬שמתחילה על הפנים ומתפשטת בהמשך‬
‫לשאר חלקי הגוף‪ .‬הפריחה‪ ‬נעלמת תוך ‪ 2-3‬ימים‪.‬‬
‫בילדים המחלה היא קלה‪.‬‬ ‫•‬
‫אין טיפול לאדמת והמחלה‪ ‬לא מותירה נזק‪.‬‬ ‫•‬
‫עיקר הדאגה נובע מהדבקה של אישה הרה‪ ,‬בעיקר במהלך ‪16‬‬ ‫•‬
‫השבועות הראשונים להריון‪ ,‬עקב סכנה למומים מולדים או אף‬
‫למות ולהפלה‪.‬‬
‫אדמת‬
 ‫פריחה ‪ -‬אדמדמת‬
‫אדמדמת אביבית הן‪ ‬שמות למחלה נגיפית בשם ‪,Roseola‬‬ ‫•‬
‫שתוקפת בעיקר תינוקות עד גיל כשנתיים‪ ‬ובדרך כלל‬
‫באביב ובסתיו‪.‬‬
‫מתחילה בחום גבוה מאוד‪ ,‬שנמשך ‪ 3-4‬ימים‪ .‬התפרחת‬ ‫•‬
‫מופיעה רק לאחר‪ ‬שהחום יורד‪ .‬התפרחת מורכבת מנגעים‬
‫קטנים וורודים‪ ,‬שטוחים או מעט מורמים מעל פני העור‪.‬‬
‫הפריחה מופיעה תחילה על הגוף ולאחר מכן מתפשטת‬
‫לגפיים‪ .‬הפריחה נעלמת תוך יום־יומיים‪.‬‬
‫לפעמים‪ ,‬בעקבות עליית החום הפתאומית לערכים גבוהים‬ ‫•‬
‫מאוד‪ ,‬עלולים להתפתח פרכוסי חום‪.‬‬
‫המחלה חולפת מעצמה ללא צורך בטיפול למעט הורדת‬ ‫•‬
‫החום‪.‬‬
‫פריחה – אדמנת זיהומית ‪ERYTHEMA INFECETIOSUM‬‬
‫אדמנת זיהומית (‪ )FIFTH DISEASE‬נגרמת ע"י הוירוס ‪.PARVO‬‬ ‫•‬
‫בעיקר בחודשי האביב‪ .‬ההדבקה היא באמצעות טיפות זעירות‪,‬‬
‫באוויר שמקורן בשיעול של אדם חולה‪.‬‬
‫סימני המחלה יופיעו ‪ 4‬עד ‪ 14‬יום‪ ‬לאחר ההדבקה‪ .‬בנוסף לחום לא‬ ‫•‬
‫מאוד גבוה‪ ,‬תתפתח פריחה על הלחייםשל הילד‪.Slapped cheek -‬‬
‫תוך יום־יומיים מופיעה פריחה אדומה עדינה על הזרועות‪ ,‬על‬
‫הרגליים ועל פלג הגוף העליון‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬הנגיף כבר נעלם והילד אינו מדבק ורשאי לחזור לגן‪.‬‬ ‫•‬
‫אין טיפול לאדמנת זיהומית וסימני המחלה עלולים לחזור זמנית‬ ‫•‬
‫בעקבות חשיפה לאור השמש‪ ,‬בתגובה למאמץ גופני או בתגובה‬
‫לעלייה בטמפרטורת הגוף מסיבות אחרות‪.‬‬
‫אדמנת זיהומית‬
 ‫פריחה – שנית (סקרלטינה)‬
‫נגרמת‪ ‬ע"י חיידק בשם סטרפטוקוק הגורם לדלקת בלוע ומלווה‬ ‫•‬
‫בפריחה אופיינית‪.‬‬
‫המחלה מדבקת ושכיחה ביותר בילדים בגיל‪ ‬בית הספר‪ ,‬בעיקר‬ ‫•‬
‫בחורף ובתחילת האביב‪.‬‬
‫הפריחה מופיעה כיומיים לאחר תחילת המחלה‪ ,‬תפרחת‬ ‫•‬
‫ורודה־אדומה בכל הגוף‪ ,‬צפופה‪ ,‬וכאשר מעבירים את היד על פני‬
‫הפריחה‪  ‬מתקבלת‪ ‬תחושה של נייר זכוכית עדין‪.‬‬
‫בדרך כלל הפריחה לא מופיעה בכפות הידיים והרגליים‪.‬‬ ‫•‬
‫בנוסף לפריחה יש חום‪ ,‬כאב גרון‪ ,‬כאב ראש ונפיחות בבלוטות‬ ‫•‬
‫הלימפה בעיקר בצוואר‪.‬‬
‫שנית מחייבת טיפול אנטיביוטי במשך ‪ 10‬ימים מלאים‪ ,‬גם אם‬ ‫•‬
‫הרגשת הילד השתפרה תוך ימים בודדים ולכאורה הבריא‪.‬‬
‫‪ 24‬שעות לאחר ירידת החום‪ ,‬רשאי הילד לשוב ללימודים‪ ,‬גם אם‬ ‫•‬
‫טרם השלים את עשרת ימי הטיפול‪.‬‬
‫שנית (סקרלטינה)‬
 ‫פריחה – מחלת הפה והגפיים‬

‫מחלה נפוצה‪ ,‬שעלולה להיגרם‪ ‬על־ידי שורה ארוכה של‪ ‬נגיפים‬ ‫•‬

‫המחלה היא בדרך כלל מתונה‪ ,‬מלווה בחום לא גבוה או ללא חום‬ ‫•‬
‫בכלל‪.‬‬
‫רירית חלל הפה מודלקת ואדומה ועל פני הלשון‪ ,‬בצד הפנימי‪ ‬של‬ ‫•‬
‫הלחיים‪ ,‬בחניכיים ולעתים על השפתיים מופיעות שלפוחיות‪.‬‬
‫בהמשך מתפתחים כיבים שסביבם אזור אדום‪.‬‬
‫פריחה אדומה ובולטת עם או ללא שלפוחיות תופיע על הידיים‪,‬‬ ‫•‬
‫באצבעות‪ ,‬בכפות הרגליים בעכוז ומפשעות‪ .‬השלפוחיות‬
‫נסוגות‪ ‬לאחר כשבוע‪.‬‬
‫מחלת הפה והגפיים מאוד מדבקת‪ ,‬אבל המחלה קלה וחולפת‬ ‫•‬
‫מעצמה ללא צורך או אפשרות טיפול‪.‬‬
‫לעיתים הילד יזדקק לתמיכה ע"י עירוי נוזלים עקב קושי וכאב‬ ‫•‬
‫בבליעה‪.‬‬
‫מחלת הפה והטלפיים‬
 ‫פריחה ‪ -‬אמפטיגו‬
‫זיהום העור השכיח ביותר בילדים‪ ,‬שכיח יותר בחודשי הקיץ‪ ,‬כאשר‬ ‫•‬
‫האקלים חם ולח‪.‬‬
‫זהו זיהום שטחי של העור ע"י אחד משני החיידקים – סטרפטוקוק‬ ‫•‬
‫מקבוצה ‪ A‬או סטאפילוקוק אאורוס‪.‬‬
‫מתחיל כנגע בודד אדוםאשר גדל בהתמדה על להיווצרות‬ ‫•‬
‫שלפוחית שמתפוצצת במהרה ומותירה אחריה נגע עם גלד‬
‫צהבהב‪ ,‬אשר גודלו הסופי כ‪ 2-‬ס"מ‪.‬‬
‫עקב הדבקה עצמית מס' הנגעים בגוף עשוי להתרבות‪.‬‬ ‫•‬
‫האזורים השכיחים ביותר הינם אזור הפנים והגפיים‪.‬‬ ‫•‬
‫טיפול – משחה אנטיביוטית מקומית או טיפול אנטיביוטי פומי‪.‬‬ ‫•‬
‫במקרה של מחלה חוזרת יש למרוח משחה אנטיביוטית בנחיריים‬ ‫•‬
‫ואזור האנוס למניעת נשאות‪.‬‬
‫אמפטיגו‬
 ‫אסטמה‬
‫• אסטמה (ברונכיטיס)‪ ,‬היא מחלה כרונית של דרכי האוויר‪,‬‬
‫המתאפיינת בתהליך דלקתי (לא זיהומי) בסמפונות הגורם‬
‫להפרשת ליחה והתכווצות הסמפונות‪.‬‬
‫• הצטברות הליחה בתוך הצינורות גורמת לשיעול‪ ,‬ומעבר‬
‫האוויר דרך צינור צר עם ליחה גורם לחרחורים‪,‬‬
‫לצפצופים ולקוצר נשימה‪.‬‬
‫• תסמינים אלה מופיעים בעיקר בעונות מעבר ולאחר‬
‫זיהומים וירליים‪ ,‬ומחמירים בשינה ובמאמץ‪.‬‬
 ‫אסטמה התקף חריף‬
‫גורמים היכולים לעורר התקף אסטמה‪:‬‬
‫• גורמים ויראליים ‪ -‬לדוגמא‪ ,‬וירוס השפעת‬
‫• חשיפה לאלרגנים שונים‬
‫• מאמץ‬
‫• שינויי מזג אוויר‬
‫• חשיפה לעישון ומזהמים סביבתיים‬
 ‫אסטמה – התקף חריף‬
‫הערכה – מס' נשימות‪ ,‬שימוש בשרירי עזר‪ ,‬כחלון‪ ,‬דופק •‬
‫‪.‬מהיר‪ ,‬סטורציה‪ ,‬האזנה לריאות‬
‫טיפול ראשוני – העשרת חמצן ע"פ הצורך‪ ,‬אינהלציה של •‬
‫מרחיבי סימפונות (ונטולין)‪ ,‬שקילת‬
‫‪.‬הצורך במתן סטירואידים‬
‫•‬ ‫בד"כ ניתן לטפל בבית עם מעקב‬
‫‪.‬צמוד של רופא מטפל בקהילה‬
‫•‬ ‫במקרה בו ההתקף חריף ולא מגיב באופן‬
‫מספק לטיפול‪ ,‬יש צורך באשפוז בבי"ח‬
‫‪.‬לצורך טיפול ומעקב צמוד‬
‫!תודה על ההקשבה‬
‫?שאלות‬