‫התא – מבנה ותפקוד‬

‫אוסמוזה – תרגול נוסף‬

‫תאי צמח במצב פלסמוליזה‬ ‫תאי צמח במצב טורגור‬

‫מצגות קשורות‬
‫אוסמוזה‬
‫אוסמוזה בתאים‬
 ‫שאלות ‪1-2‬‬

‫שאלה ‪:1‬‬
‫תאי אפידרמיס של בצל ותאי דם אדומים של תרנגולת הוכנסו לאותה תמיסה‪ .‬כעבור שעה‬
‫נבדקו התאים‪ ,‬ונמצא כי תאי הדם האדומים התפוצצו‪ ,‬ואילו תאי הבצל נותרו שלמים‪.‬‬
‫מהו ההסבר הסביר ביותר לכך?‬
‫א‪ .‬הדפנות של תאי הבצל מנעו את התפוצצותם‪.‬‬
‫ב‪ .‬הדפנות של תאי הדם האדומים לא מנעו את התפוצצותם‪.‬‬
‫ג‪ .‬ריכוז המומסים בתמיסה שווה לריכוזם בתאי הדם ובתאי הבצל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ריכוז המומסים בתמיסה גבוה מריכוזם בתאי הדם‪.‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫כיצד אפשר לגרום לדפלסמוליזה של תאים צמחיים שעברו פלסמוליזה?‬
‫א‪ .‬על ידי העברתם למים מזוקקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬על ידי העברתם לתמיסת סוכרוז מרוכזת‪.‬‬
‫ג‪.‬על ידי העלאת הטמפרטורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬על ידי הוספת חומר הפוגע בקרום התא‪.‬‬

‫‪2‬‬
 ‫תשובות‬

‫שאלה ‪:1‬‬
‫תאי אפידרמיס של בצל ותאי דם אדומים של תרנגולת הוכנסו לאותה תמיסה‪ .‬כעבור שעה‬
‫נבדקו התאים‪ ,‬ונמצא כי תאי הדם האדומים התפוצצו‪ ,‬ואילו תאי הבצל נותרו שלמים‪.‬‬
‫מהו ההסבר הסביר ביותר לכך?‬
‫א‪ .‬הדפנות של תאי הבצל מנעו את התפוצצותם‪.‬‬
‫ב הדפנות של תאי הדם האדומים לא מנעו את התפוצצותם‪.‬‬
‫ג‪ .‬ריכוז המומסים בתמיסה שווה לריכוזם בתאי הדם ובתאי הבצל‪.‬‬
‫ד‪ .‬ריכוז המומסים בתמיסה גבוה מריכוזם בתאי הדם‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫התשובה הנכונה היא א'‪ .‬לתאי צמח יש דופן המונעת את התפוצצות התא‪ .‬לתאים אנימליים‬
‫(תאי בעל חיים) אין דופן‪.‬‬

‫שאלה ‪:2‬‬
‫כיצד אפשר לגרום לדפלסמוליזה של תאי צמח שעברו פלסמוליזה‬
‫א‪ .‬על ידי העברתם למים מזוקקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬על ידי העברתם לתמיסת סוכרוז מרוכזת‪.‬‬
‫ג‪ .‬על ידי העלאת הטמפרטורה‪.‬‬
‫ד‪ .‬על ידי הוספת חומר הפוגע בקרום התא‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪3‬‬
‫התשובה הנכונה היא א' ‪.‬‬
 ‫שאלה ‪3‬‬

‫שאלה ‪:3‬‬
‫תאי דם אדומים הוצאו מתוך דגימת דם והוכנסו לתוך תמיסה כלשהי‪ .‬בעזרת מכשיר מיוחד‬
‫עקבו אחרי השינויים שחלו בנפחם של התאים‪ .‬תוצאות הניסוי מתוארות בגרף הבא‪:‬‬

‫נפח התאים‬

‫זמן‬

‫לאיזו תמיסה הוכנסו תאי הדם?‬

‫א‪ .‬למים מזוקקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתמיסה שריכוז המומסים בה שווה לריכוז המומסים בתאי הדם (תמיסה איזוטונית)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לתמיסה שריכוז המומסים בה גדול מריכוז המומסים בתאי הדם (תמיסה היפרטונית)‪.‬‬
‫ד‪ .‬לתמיסה שריכוז המומסים בה קטן מריכוז המומסים בתאי הדם (תמיסה היפוטונית‪).‬‬

‫‪4‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:3‬‬
‫תאי דם אדומים הוצאו מתוך דגימת דם והוכנסו לתוך תמיסה כלשהי‪ .‬בעזרת מכשיר מיוחד‬
‫עקבו אחרי השינויים שחלו בנפחם של התאים‪ .‬תוצאות הניסוי מתוארות בגרף הבא ‪:‬‬

‫נפח התאים‬

‫זמן‬

‫לאיזו תמיסה הוכנסו תאי הדם?‬

‫א‪ .‬למים מזוקקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לתמיסה שריכוז המומסים בה שווה לריכוז המומסים בתאי הדם (תמיסה איזוטונית)‪.‬‬
‫ג‪ .‬לתמיסה שריכוז המומסים בה גדול מריכוז המומסים בתאי הדם (תמיסה היפרטונית)‪.‬‬
‫ד‪ .‬לתמיסה שריכוז המומסים בה קטן לריכוז המומסים בתאי הדם (תמיסה היפוטונית‪).‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫התשובה הנכונה היא ג'‪ .‬התאים הוכנסו לתמיסה היפרטונית‪ .‬עקב כך יצאו מים מן התאים‬
‫‪5‬‬ ‫בתהליך אוסמוזה‪ ,‬התאים התכווצו ונפחם קטן‪.‬‬
 ‫שאלה ‪4‬‬

‫שאלה ‪:4‬‬
‫סיסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית המתבטאת בליקוי באחת התעלות המצויות‬
‫בקרום תאי האפיתל בדרכי הנשימה‪ .‬אצל אנשים בריאים‪ ,‬יוני כלור יוצאים מן התאים דרך‬
‫התעלה אל דרכי הנשימה (לדוגמה‪ ,‬הסימפונות)‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬מים יוצאים אל דרכי הנשימה‪.‬‬

‫אצל אנשים החולים בסיסטיק פיברוזיס התעלה אינה מתפקדת‪ .‬עקב כך‪:‬‬
‫א‪ .‬הריר הנוצר בדרכי הנשימה צמיג מאוד‪ ,‬כי יש פחות אוסמוזה לכיוון דרכי הנשימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש עלייה בריכוז המומסים בדרכי הנשימה‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש ירידה בריכוז יוני הכלור בתאי האפיתל‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש ירידה בריכוז המומסים בתאי האפיתל‪.‬‬
‫רמז‪ :‬אצל אנשים בריאים‪ ,‬יוני הכלור יוצאים מן התאים אל דרכי הנשימה‪ .‬מדוע יוצאים מים‬
‫בעקבות זאת?‬

‫‪6‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:4‬‬
‫סיסטיק פיברוזיס היא מחלה תורשתית המתבטאת בליקוי באחת התעלות המצויות‬
‫בקרום תאי האפיתל בדרכי הנשימה‪ .‬אצל אנשים בריאים‪ ,‬יוני כלור יוצאים מן התאים דרך‬
‫התעלה אל דרכי הנשימה (לדוגמה‪ ,‬הסימפונות)‪ .‬בעקבות זאת‪ ,‬מים יוצאים אל דרכי הנשימה‪.‬‬

‫אצל אנשים החולים בסיסטיק פיברוזיס התעלה אינה מתפקדת ‪.‬עקב כך ‪:‬‬
‫א‪ .‬הריר הנוצר בדרכי הנשימה צמיג מאוד‪ ,‬כי יש פחות אוסמוזה לכיוון דרכי הנשימה‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש עלייה בריכוז המומסים בדרכי הנשימה‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש ירידה בריכוז יוני הכלור בתאי האפיתל‪.‬‬
‫ד‪ .‬יש ירידה בריכוז המומסים בתאי האפיתל‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫התשובה הנכונה היא א'‪ .‬מכיוון שיוני הכלור אינם יוצאים מן התאים אל דרכי הנשימה‪ ,‬לא נוצרת‬
‫בדרכי הנשימה תמיסה היפרטונית‪ ,‬ולכן אין יציאה של מים לדרכי הנשימה‪ ,‬כפי שקורה אצל‬
‫אנשים בריאים‪.‬‬

‫‪7‬‬
 ‫שאלה ‪5‬‬

‫שאלה ‪:5‬‬
‫תאים של בעלי חיים הועברו מתמיסה אחת לתמיסה אחרת‪ .‬העקומה שלפניך מתארת תיאור‬
‫סכמטי את השתנות הנפח של כלל התאים מרגע ההעברה‪.‬‬

‫א‪ .‬הציעו הסבר לשינויים בנפח התאים‪ .‬בהסברכם‪ ,‬תנו דעתכם להבדלים בין התמיסות‪.‬‬

‫ב‪ .‬ציירו על אותה מערכת צירים כיצד היה נראה הגרף אילו היו חוזרים על הניסוי בתאי‬
‫צמחים?‬
‫‪8‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:5‬‬
‫א‪.‬‬
‫תאי‬
‫צמח‬

‫תשובה‪:‬‬
‫התאים הועברו לתמיסה שריכוז המומסים בה נמוך מריכוז המומסים בתאים‪ .‬עקב כך עברו‬
‫מים מן התמיסה אל התאים‪ .‬התאים התנפחו והתפוצצו‪.‬‬

‫ב‪ .‬ציירו על אותה מערכת צירים כיצד היה נראה הגרף אילו היו חוזרים על הניסוי בתאי‬
‫צמחים?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫לתאי צמח יש דופן שמונעת את התפוצצות התאים‪ .‬לכן‪ ,‬התאים היו מתנפחים ומגיעים למצב‬
‫טורגור‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נפחם היה נשאר קבוע כפי שמתואר בעקומה האדומה‪.‬‬
‫‪9‬‬
 ‫שאלה ‪6‬‬

‫שאלה ‪:6‬‬
‫בים המלח חיות אצות ממין כלשהו‪ ,‬שתאיהן חסרי דופן‪ .‬בשנה כלשהי זרמה מהכנרת לים‬
‫המלח כמות גדולה מאוד של מים בעלי ריכוז מלחים נמוך‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזרימה המוגברת של מי הכנרת עשויה להשפיע על תאי האצות ממין זה‪,‬‬
‫החיות בים המלח‪.‬‬

‫‪10‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:6‬‬
‫בים המלח חיות אצות ממין כלשהו‪ ,‬שתאיהן חסרי דופן‪ .‬בשנה כלשהי‪ ,‬זרמה מהכנרת לים‬
‫המלח כמות גדולה מאוד של מים בעלי ריכוז מלחים נמוך‪.‬‬
‫הסבר כיצד הזרימה המוגברת של מי הכינרת עשויה להשפיע על תאי האצות ממין זה‪,‬‬
‫החיות בים המלח‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫המים שזרמו לים המלח היו בעלי ריכוז מלחים נמוך‪ ,‬ולכן הם גרמו לירידת ריכוז המומסים‬
‫בים המלח‪ .‬הסביבה הופכת להיות היפוטונית בעבור תאי האצות‪ ,‬לכן יחדרו מים לתוך תאי‬
‫האצות‪ ,‬והתאים יתנפחו ויתפוצצו מכיוון שאין להם דופן שתמנע את התפוצצותם‪.‬‬

‫‪11‬‬
 ‫שאלה ‪7‬‬

‫שאלה ‪:7‬‬
‫הסבירו את התהליך המתואר בציור זה‪.‬‬

‫‪12‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:7‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫הקרום המצוי בכוס הוא בעל חדירות בררנית ‪ -‬הוא חדיר למולקולות מים אך אינו חדיר‬
‫למולקולות המומס‪ .‬בצד הימני של הכוס הייתה תמיסה היפרטונית‪ ,‬לעומת התמיסה בצד‬
‫השמאלי‪ ,‬כלומר‪ ,‬ריכוז המומסים בה היה גבוה יותר‪ .‬לכן‪ ,‬מים עברו בתהליך אוסמוזה מצד‬
‫שמאל לצד ימין‪ .‬עקב מעבר המים‪ ,‬ירד גובה פני הנוזל בצד שמאל ועלה בצד ימין‪.‬‬

‫‪13‬‬
 ‫שאלות ‪8-9‬‬

‫שאלה ‪:8‬‬
‫ליצור חד‪-‬תאי יש מנגנון שמוציא ברציפות מים מן התא‪.‬‬
‫מנגנון זה מקֶנה ליצור יתרון בסביבה שבה‪:‬‬
‫א‪ .‬ריכוז המומסים נמוך מריכוזם בתוך התא‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריכוז המומסים גבוה מריכוזם בתוך התא‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטמפרטורה גבוהה מהטמפרטורה בתוך התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטמפרטורה נמוכה מהטמפרטורה בתוך התא‪.‬‬

‫שאלה ‪:9‬‬
‫לא מומלץ להמליח סלט חסה זמן רב לפני הגשתו‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שלאחר ההמלחה‪ ,‬עם הזמן‪:‬‬
‫א‪ .‬המלח יחדור לתוך תאי העלים ויהרוס את האנזימים שבתוכם‪.‬‬
‫ב‪ .‬המלח יהרוס את דופנות התאים בעלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מים יצאו מתאי העלים‪ ,‬והעלים ייעשו רכים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מים יחדרו לתוך תאי העלים‪ ,‬והעלים ייעשו קשים‪.‬‬

‫‪14‬‬
 ‫תשובות‬

‫שאלה ‪:8‬‬
‫ליצור חד‪-‬תאי יש מנגנון שמוציא ברציפות מים מן התא‪.‬‬
‫מנגנון זה מקֶנה ליצור יתרון בסביבה שבה‪:‬‬
‫א‪ .‬ריכוז המומסים נמוך מריכוזם בתוך התא‪.‬‬
‫ב‪ .‬ריכוז המומסים גבוה מריכוזם בתוך התא‪.‬‬
‫ג‪ .‬הטמפרטורה גבוהה מהטמפרטורה בתוך התא‪.‬‬
‫ד‪ .‬הטמפרטורה נמוכה מהטמפרטורה בתוך התא‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫התשובה הנכונה היא א'‪ .‬ליצור שחי בסביבה שריכוז המומסים בה נמוך מריכוזם בתאים‪ ,‬חודרים‬
‫מים בלא הרף בתהליך אוסמוזה‪ .‬אם היצור לא יוציא את עודפי המים הוא יתנפח ויתפוצץ‪.‬‬

‫שאלה ‪:9‬‬
‫לא מומלץ להמליח סלט חסה זמן רב לפני הגשתו‪.‬‬
‫הסיבה לכך היא שלאחר ההמלחה‪ ,‬עם הזמן‪:‬‬
‫א‪ .‬המלח יחדור לתוך תאי העלים ויהרוס את האנזימים שבתוכם‪.‬‬
‫ב‪ .‬המלח יהרוס את דופנות התאים בעלים‪.‬‬
‫ג‪ .‬מים יצאו מתאי העלים‪ ,‬והעלים ייעשו רכים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מים יחדרו לתוך תאי העלים‪ ,‬והעלים ייעשו קשים‪.‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫התשובה הנכונה היא ג'‪.‬‬
 ‫שאלה ‪10‬‬
‫שאלה ‪:10‬‬
‫אדם שתה כמות גדולה של מים‪ .‬המים עוברים ממערכת העיכול אל נוזל הדם‪.‬‬
‫א‪ .‬כיצד מעבר המים משפיע על ריכוז המומסים בנוזל הדם (בפלסמה)?‬

‫ב‪ .‬מהי הסכנה הנשקפת לתאי הדם עקב כך ?‬

‫ג‪ .‬מהו המנגנון לשמירת ההומיאוסטזיס‪ ,‬המופעל במקרה זה?‬

‫‪16‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:10‬‬
‫אדם שתה כמות גדולה של מים‪ .‬המים עוברים ממערכת העיכול אל נוזל הדם‪.‬‬
‫א‪ .‬כיצד מעבר המים משפיע על ריכוז המומסים בנוזל הדם (בפלסמה)?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫ריכוז המומסים בדם יורד מכיוון שאותה כמות מומסים בדם נמצאת עכשיו בנפח גדול יותר‬
‫של פלסמה‪.‬‬

‫ב‪ .‬מהי הסכנה הנשקפת לתאי הדם עקב כך ?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫הפלסמה הופכת להיות היפוטונית בעבור תאי הדם‪ ,‬עקב כך יש סכנה שמים יעברו בתהליך‬
‫אוסמוזה אל תאי הדם ויגרמו להתפוצצותם‪.‬‬

‫ג‪ .‬מהו המנגנון לשמירת ההומיאוסטזיס‪ ,‬המופעל במקרה זה?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫הכליות מפרישות נפח גדול של שתן שריכוזו נמוך‪ .‬עקב כך ריכוז המומסים בדם עולה וחוזר‬
‫למצב הרגיל‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫‪17‬‬
 ‫שאלה ‪11‬‬

‫שאלה ‪:11‬‬
‫תלמידים עשו את הניסוי הבא‪ :‬הם חתכו תפוח אדמה לחתיכות בצורת מלבנים מוארכים‬
‫(צ'יפסים) בממדים שווים‪ .‬הם הכניסו את החתיכות לשתי תמיסות מלח בריכוזים שונים‪.‬‬
‫לאחר שלוש שעות בדקו את ממדי החתיכות‪ ,‬וכן מיששו אותם‪ .‬תוצאות הניסוי מתוארות‬
‫בטבלה הבאה‪:‬‬

‫השינוי בממדי החתיכות‬ ‫ממצאי המישוש‬

‫(אורך‪ ,‬רוחב וגובה )‬ ‫בתום הניסוי‬

‫תמיסת מלח א'‬ ‫החתיכות גדלו‬ ‫החתיכות נעשו קשות מאוד‬

‫תמיסת מלח ב'‬ ‫החתיכות קטנו‬ ‫החתיכות נעשו רכות‬

‫א‪ .‬הסבירו את התוצאות‬

‫ב ‪ .‬בתום הניסוי‪ ,‬חתכו התלמידים פרוסות דקות מחתיכות תפוח האדמה ובחנו אותן‬
‫במיקרוסקופ‪ .‬לדעתכם‪ ,‬כיצד נראו תא מחתיכה שהייתה בתמיסה א' ותא מחתיכה‬
‫שהייתה בתמיסה ב'? ציירו את התאים בשני המקרים‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫‪18‬‬
 ‫תשובה‬

‫א‪ .‬הסבירו את התוצאות‬

‫תשובה‪:‬‬
‫א‪.‬תמיסת מלח א' היא היפוטונית‪ .‬מים חדרו מהתמיסה אל התאים שריכוז המומסים בהם‬
‫גבוה יותר‪ .‬התאים התנפחו לנפח מכסימלי‪ ,‬שבו הדופן אינה מאפשרת כניסת עוד מים‪.‬‬
‫עקב כך הרקמה כולה נעשית קשה‪.‬‬
‫תמיסה ב' היא היפרטונית‪ .‬המים יצאו מן התאים‪ ,‬והתאים התכווצו ונכנסו למצב פלסמוליזה‪.‬‬
‫עקב כך הרקמה נעשתה רכה‪.‬‬

‫התאים כפי שהם נראים בתצפית המיקרוסקופית‪:‬‬

‫תא מהחתיכה שהייתה‬ ‫תא מהחתיכה‬

‫בתמיסה א'‪ -‬התא התנפח‬ ‫שהייתה בתמיסה‬
‫עד לנפח מכסימלי‬ ‫ב'‪ -‬התא התכווץ‬
‫הקרום צמוד לדופן‪ ,‬על כן‬ ‫ונכנס למצב‬
‫אי אפשר לראותו‪.‬‬ ‫דופן‬
‫פלסמוליזה‪.‬‬
‫קרום‬

‫‪19‬‬

‫‪19‬‬
 ‫שאלה ‪12‬‬

‫שאלה ‪:12‬‬
‫הכנרת מהווה סביבת חיים היפוטונית בעבור האורגניזמים החיים בה‪ .‬תצפית בסנדלית החייה‬
‫בכנרת מגלה שיש בתוך הסנדלית בועית שמידי פעם מתקרבת לקרום‪ ,‬מתכווצת ופולטת החוצה‬
‫עודפי מים‪.‬‬

‫‪istockphoto.com/Nancy Nehring‬‬

‫א‪ .‬מדוע נוצרו עודפי מים ובאיזה תהליך‪ ,‬ומדוע יש צורך בהוצאתם החוצה?‬

‫ב‪ .‬אם יחממו את המים בסביבת הסנדליות‪ ,‬האם ישפיע החימום על קצב התכווצות הבועית?‬

‫ג‪ .‬בתאי צמחי מים החיים בכנרת אין בועית מתכווצת‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫באיזה מצב מצויים תאי הצמחים האלה ?‬

‫‪20‬‬

‫‪20‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:12‬‬
‫א‪ .‬מדוע נוצרו עודפי מים ובאיזה תהליך‪ ,‬ומדוע יש צורך בהוצאתם החוצה ?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫ריכוז המומסים במי הכנרת נמוך מריכוזם בתאי הסנדלית‪ ,‬ולכן מים חודרים בתהליך‬
‫אוסמוזה מן הסביבה אל תוך תא הסנדלית‪.‬‬

‫ב‪ .‬אם יחממו את המים בסביבת הסנדליות‪ ,‬האם ישפיע החימום על קצב התכווצות הבועית?‬

‫תשובה‪:‬‬
‫אם יחממו את המים‪ ,‬יגדל קצב האוסמוזה‪ ,‬ולכן ייכנסו יותר מים לסנדלית‪ .‬עקב כך יידרשו‬
‫יותר התכווצויות של הבועית כדי להוציא את עודפי המים האלה‪.‬‬

‫ג‪ .‬בתאי צמחי מים החיים בכנרת אין בועית מתכווצת‪ .‬הסבירו מדוע‪.‬‬
‫באיזה מצב מצויים תאי הצמחים האלה ?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫לתאי צמחים יש דופן המונעת את התפוצצות התא‪ .‬מים נכנסים לתאי האצות עד שהדופן‬
‫אינה מאפשרת כניסת עוד מים‪ .‬התא נשאר בנפח מכסימלי‪.‬‬
‫‪21‬‬

‫‪21‬‬
 ‫שאלה ‪13‬‬

‫שאלה ‪:13‬‬
‫נהוג לדשן צמחים על ידי פיזור גרגירים של מלחים חיוניים על הקרקע שמסביב לצמח‪.‬‬
‫מה יקרה לצמח שדישנו אותו בדרך זו והשתמשו בכמות גדולה מדי של דשן? הסבירו‪.‬‬

‫רמז‪ :‬הדשנים מתמוססים במים המצויים בקרקע‪ .‬איזו סביבה תיווצר במקרה של דישון‬
‫יתר?‬

‫‪22‬‬

‫‪22‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:13‬‬
‫נהוג לדשן צמחים על ידי פיזור גרגירים של מלחים חיוניים על הקרקע שמסביב לצמח‪.‬‬
‫מה יקרה לצמח שדישנו אותו בדרך זו והשתמשו בכמות גדולה מדי של דשן? הסבירו‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫עקב התמוססות הדשנים במי הקרקע‪ ,‬יעלה ריכוז המומסים בהם ויהיה גבוה מריכוז‬
‫המומסים בתאי השורשים‪ .‬מים יצאו בתהליך אוסמוזה מהשורשים אל הקרקע‪ ,‬והצמח‬
‫יתייבש וימות‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫‪23‬‬
 ‫שאלה ‪14‬‬

‫שאלה ‪:14‬‬
‫בתמונות שלפניכם נראים שני צמחים‪ .‬צמח א' הושקה במי ברז‪ ,‬וצמח ב' הושקה במי מלח‪.‬‬
‫הציעו הסבר להבדל במראה שני הצמחים‪ .‬בתשובתכם תנו דעתכם למושגים‪ :‬מצב‬
‫פלסמוליזה‪ ,‬תהליך האוסמוזה‪ ,‬שורשים‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫‪24‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:14‬‬
‫תשובה‪:‬‬
‫צמח א' הושקה במי ברז‪ .‬ריכוז המומסים במי הברז נמוך מריכוז המומסים בתאי השורש‪ ,‬לכן‬
‫מים עברו בתהליך אוסמוזה מתמיסת הקרקע אל השורשים‪ .‬עקב כך התנפחו התאים‪ ,‬ולכן‬
‫הצמח נראה זקוף ורענן‪ .‬צמח ב' הושקה במי מלח שריכוז המומסים בהם גבוה מריכוז‬
‫המומסים בתאי השורש‪ ,‬לכן מים יצאו מן השורש אל הקרקע‪ .‬תאי הצמח נכנסו למצב‬
‫פלסמוליזה‪ ,‬ועל כן הצמח כולו נראה נובל וכמוש‪.‬‬

‫התאים במצב‬ ‫התאים בנפח‬

‫פלסמוליזה‬ ‫מכסימלי (לחץ‬
‫הטורגור בתאים‬
‫גבוה)‬

‫‪25‬‬
 ‫שאלה ‪15‬‬

‫שאלה ‪:15‬‬
‫השלימו את הטבלה הבאה על סמך תשובתכם לשאלה הקודמת‪:‬‬

‫הרכב הנוזל‬ ‫כיוון תנועת‬ ‫מצב התא‬ ‫נפח התאים‬ ‫מראה הצמח‬
‫מחוץ לתא‬ ‫המים‬ ‫(שרטטו תרשים‬ ‫של הצמח‬ ‫במצב זה‬
‫סכמטי)‬

‫תמיסה‬ ‫מתוך התא‬

‫היפרטונית‬ ‫החוצה‬

‫תמיסה איזוטונית‬ ‫נשאר רענן וזקוף‬

‫תמיסה היפוטונית‬ ‫גדל מעט‬

‫‪26‬‬

‫‪26‬‬
 ‫תשובה‬

‫תשובה‪:‬‬

‫הרכב הנוזל מחוץ‬ ‫כיוון תנועת‬ ‫מצב התא‬ ‫נפח התאים‬ ‫מראה הצמח‬
‫לתא‬ ‫המים‬ ‫(שרטטו תרשים‬ ‫של הצמח‬ ‫במצב זה‬
‫סכמטי)‬

‫תמיסה היפרטונית‬ ‫מתוך התא‬ ‫קרום‬ ‫קטן‬ ‫כמוש‬

‫דופן החוצה‬

‫אין תנועת מים תמיסה איזוטונית‬ ‫נשאר רענן וזקוף‬

‫נטו‬

‫תמיסה‬ ‫אל תוך התא‬ ‫גדל מעט‬ ‫רענן וזקוף‬

‫היפוטונית‬

‫‪27‬‬

‫‪27‬‬
 ‫שאלה ‪16‬‬

‫שאלה ‪:16‬‬
‫החולים במחלת הכולרה סובלים משלשולים חמורים‪ ,‬ועלולים לאבד עד ‪ 20‬ליטר מים‬
‫ביממה‪.‬‬
‫הגורם למחלה הוא חיידק שנכנס לגוף בעת שתיית מים מזוהמים‪ ,‬חודר למערכת העיכול‬
‫ומפריש בה רעלן‪ .‬הרעלן פוגע בתאים המרפדים את דופן המעי‪ ,‬וגורם להם להפריש יוני‬
‫כלור ויוני נתרן (מינרלים) לנוזל שבחלל המעי‪.‬‬
‫הסבירו מדוע הפרשת יוני הכלור והנתרן מביאה לאיבוד מים מן התאים‪.‬‬

‫רמז‪ :‬כיצד תשפיע הפרשת המינרלים על ריכוז המומסים בתוך חלל המעי‪ ,‬לעומת ריכוזם‬
‫בתאים שבדופן הצינור?‬

‫‪28‬‬

‫‪28‬‬
 ‫תשובה‬

‫שאלה ‪:16‬‬
‫החולים במחלת הכולרה סובלים משלשולים חמורים‪ ,‬ועלולים לאבד עד ‪ 20‬ליטר מים ביממה‪.‬‬
‫הגורם למחלה הוא חיידק שנכנס לגוף בעת שתיית מים מזוהמים‪ ,‬חודר למערכת העיכול‬
‫ומפריש בה רעלן‪ .‬הרעלן פוגע בתאים המרפדים את דופן המעי‪ ,‬וגורם להם להפריש יוני כלור‬
‫ויוני נתרן (מינרלים) לנוזל שבחלל המעי‪.‬‬
‫הסבירו מדוע הפרשת יוני הכלור והנתרן מביאה לאיבוד מים מהתאים‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬
‫הפרשת המינרלים גורמת לעליית ריכוז המומסים בחלל המעי‪ .‬מים עוברים בתהליך אוסמוזה‬
‫מן התאים שריכוז המומסים בהם נמוך אל חלל צינור המעי שריכוז המומסים בו גבוה יותר‪.‬‬
‫כמות המים בצואה תגדל – מצב הקרוי שלשול‪ ,‬כידוע‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫‪29‬‬
 ‫שאלות ‪17-18‬‬

‫שאלה ‪:17‬‬
‫גמל יכול לשתות בבת אחת כמויות גדולות של מים‪ ,‬לעומת היונקים האחרים‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬נוכל להסיק שאם נשים תאי דם אדומים של גמל ושל אדם בתמיסת מלח מהולה‪,‬‬
‫(היפוטונית) אזי ‪:‬‬
‫א‪ .‬תאי האדם של האדם יתפוצצו‪ ,‬ותאי הדם של הגמל לא יתפוצצו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאי הדם של האדם יתפוצצו‪ ,‬ותאי הדם של הגמל לא ישנו את נפחם‪.‬‬
‫ג‪ .‬תאי הדם של האדם יתכווצו‪ ,‬ותאי הדם של הגמל לא יתכווצו‪.‬‬
‫ד‪ .‬שני סוגי התאים לא ישתנו‪.‬‬
‫רמז‪ :‬מי השתייה עוברים ממערכת העיכול לדם‪ .‬כיצד מעבר זה משפיע על ריכוז המומסים‬
‫בנוזל הדם לעומת ריכוז המומסים בתאי הדם ?‬

‫שאלה ‪:18‬‬

‫מהו ההסבר הסביר ביותר ליכולתו של הגמל לשתות בבת אחת כמויות גדולות של מים?‬
‫א‪ .‬לגמל מספר רב של תאי דם אדומים ולכן הוא יכול לשאת מצב של התפוצצות כמה מהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרום תאי הדם של הגמל אינו חדיר למים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תהליך האוסמוזה אצל הגמל מתרחש בקצב ִא טי יותר ‪.‬‬
‫ד‪ .‬קרום תאי הדם של הגמל גמיש ביותר ויכול להימתח במידה רבה בלי להיקרע‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫‪30‬‬
 ‫תשובות‬

‫שאלה ‪:17‬‬
‫גמל יכול לשתות בבת אחת כמויות גדולות של מים‪ ,‬לעומת היונקים האחרים‪.‬‬
‫מכאן נוכל להסיק שאם נשים תאי דם אדומים של גמל ושל אדם בתמיסת מלח מהולה‬
‫(היפוטונית) אזי ‪:‬‬
‫א‪ .‬תאי האדם של האדם יתפוצצו‪ ,‬ותאי הדם של הגמל לא יתפוצצו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאי הדם של האדם יתפוצצו‪ ,‬ותאי הדם של הגמל לא ישנו את נפחם ‪.‬‬
‫ג‪ .‬תאי הדם של האדם יתכווצו‪ ,‬ותאי הדם של הגמל לא יתכווצו‪.‬‬
‫ד‪ .‬שני סוגי התאים לא ישתנו‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬התשובה הנכונה היא א'‪ .‬לאחר תוספת המים‪ ,‬ריכוז המומסים בדם יורד ונעשה קטן‬
‫מריכוז המומסים בתוך תאי הדם‪ .‬עקב כך‪ ,‬מים חודרים לתאי הדם‪ ,‬והם מתנפחים‪ .‬ואולם‪,‬‬
‫אצל הגמל‪ ,‬התאים אינם מתפוצצים כי הקרום שלהם גמיש ביותר‪ .‬זו התאמה לחיים בתנאי‬
‫מדבר‪ ,‬שבהם המים אינם זמינים דרך קבע‪.‬‬
‫שאלה ‪:18‬‬
‫מהו ההסבר הסביר ביותר ליכולתו של הגמל לשתות בבת אחת כמויות גדולות של מים?‬
‫א‪ .‬לגמל מספר רב של תאי דם אדומים ולכן הוא יכול לשאת מצב של התפוצצות כמה מהם‪.‬‬
‫ב‪ .‬קרום תאי הדם של הגמל אינו חדיר למים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תהליך האוסמוזה אצל הגמל מתרחש בקצב ִא טי יותר ‪.‬‬
‫ד‪ .‬קרום תאי הדם של הגמל גמיש ביותר ויכול להימתח במידה רבה בלי להיקרע‪.‬‬

‫‪31‬‬ ‫תשובה‪ :‬התשובה הנכונה היא ד'‪.‬‬

‫‪31‬‬
 ‫שאלות ‪19-20‬‬

‫שאלה ‪:19‬‬
‫לאחר אכילת כמות גדולה של גרעיני חמניות מלוחים עשויה להיות תחושה‬
‫של חספוס בצד הפנימי של השפתיים‪ .‬מה יכולה להיות הסיבה לכך?‬
‫א‪ .‬המלח חדר לתאי השפה‪ ,‬והתאים התנפחו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מלחים יצאו מתאי השפה‪ ,‬והתאים התכווצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מים חדרו לתאי השפה‪ ,‬והתאים התנפחו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מים יצאו מתאי השפה‪ ,‬והתאים התכווצו‪.‬‬

‫שאלה ‪:20‬‬
‫כאשר מכינים ריבה מֵּפ רות‪ ,‬נשמרים ֵּפ רות אלו בתוך תמיסת סוכר מרוכזת זמן רב ואינם‬
‫נרקבים‪ .‬הסיבה העיקרית לכך שחיידקי הריקבון אינם פעילים היא‪:‬‬
‫א‪ .‬מחסור בחומרי מזון לחיידקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬איבוד מים על ידי תאי החיידקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כניסת מים לתאי החיידקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬איבוד מים על ידי תאי הֵּפ רות‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫‪32‬‬
 ‫תשובות‬

‫שאלה ‪:19‬‬
‫לאחר אכילת כמות גדולה של גרעיני חמניות מלוחים עשויה להיות תחושה‬
‫של חספוס בצד הפנימי של השפתיים‪ .‬מה יכולה להיות הסיבה לכך?‬
‫א‪ .‬המלח חדר לתאי השפה‪ .‬והתאים התנפחו‪.‬‬
‫ב‪ .‬מלחים יצאו מתאי השפה‪ ,‬והתאים התכווצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬מים חדרו לתאי השפה והתאים התנפחו‪.‬‬
‫ד‪ .‬מים יצאו מתאי השפה והתאים התכווצו ‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬התשובה הנכונה היא ד'‪ .‬המלח התמוסס ברוק ועקב כך נוצרה בפה תמיסה‬
‫היפרטונית‪ .‬מים יצאו מתאי השפה‪ ,‬והתאים התכווצו‪.‬‬

‫שאלה ‪:20‬‬
‫כאשר מכינים ריבה מֵּפ רות‪ ,‬נשמרים ֵּפ רות אלו בתוך תמיסת סוכר מרוכזת זמן רב ואינם‬
‫נרקבים‪ .‬הסיבה העיקרית לכך שחיידקי הריקבון אינם פעילים היא‪:‬‬
‫א‪ .‬מחסור בחומרי מזון לחיידקים‪.‬‬
‫ב‪ .‬איבוד מים על ידי תאי החיידקים‪.‬‬
‫ג‪ .‬כניסת מים לתאי החיידקים‪.‬‬
‫ד‪ .‬איבוד מים על ידי תאי הֵּפ רות‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬התשובה הנכונה היא ב'‪ .‬תמיסת הסוכר היא תמיסה היפרטונית בעבור תאי החיידקים‪.‬‬
‫עקב כך מים יוצאים מתאי החיידקים והתאים מתכווצים‪ .‬במצב זה הם אינם פעילים ואינם יכולים‬
‫‪33‬‬ ‫לגרום לריקבון הֵּפ רות‪.‬‬
‫‪33‬‬
 ‫שאלות ‪21-22‬‬

‫שאלה ‪:21‬‬
‫מה יקרה לתא צמח שיוכנס לתמיסת סוכר היפוטונית (שריכוז הסוכר בה נמוך מריכוז‬
‫המומסים בתא)?‬
‫א‪ .‬התא יתנפח ויתפוצץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬התא יאבד מים ויתכווץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלחץ בתוך התא ֵירד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הלחץ בתוך התא יעלה‪.‬‬

‫שאלה ‪:22‬‬
‫ביולוג העביר אצות חוטיות ותאי דם אדומים מתמיסה בריכוז של ‪ 3%‬מלח למים מזוקקים‪.‬‬
‫מה צפוי שיקרה?‬
‫א‪ .‬תאי האצות ותאי הדם האדומים יתפחו ויתפוצצו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאי האצות יתפחו‪ ,‬ואילו תאי הדם האדומים יתפחו ויתפוצצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נפח תאי הדם ונפח תאי האצה יישאר בלא שינוי‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאי האצות ותאי הדם האדומים יהיו במצב פלסמוליזה‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫‪34‬‬
 ‫תשובות‬

‫שאלה ‪:21‬‬
‫מה יקרה לתא צמח שיוכנס לתמיסת סוכר היפוטונית (שריכוז הסוכר בה נמוך מריכוז‬
‫המומסים בתא)?‬
‫א‪ .‬התא יתנפח ויתפוצץ‪.‬‬
‫ב‪ .‬התא יאבד מים ויתכווץ‪.‬‬
‫ג‪ .‬הלחץ בתוך התא ֵירד‪.‬‬
‫ד‪ .‬הלחץ בתוך התא יעלה‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬התשובה הנכונה היא ד'‪ .‬דופן תא הצמח מגנה עליו מפני התפוצצות‪.‬‬

‫שאלה ‪:22‬‬
‫ביולוג העביר אצות חוטיות ותאי דם אדומים מתמיסה בריכוז של ‪ 3%‬מלח למים מזוקקים ‪.‬‬
‫מה צפוי שיקרה?‬
‫א‪ .‬תאי האצות ותאי הדם האדומים יתפחו ויתפוצצו‪.‬‬
‫ב‪ .‬תאי האצות יתפחו ‪ ,‬ואילו תאי הדם האדומים יתפחו ויתפוצצו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נפח תאי הדם ונפח תאי האצה יישאר בלא שינוי‪.‬‬
‫ד‪ .‬תאי האצות ותאי הדם האדומים יהיו במצב פלסמוליזה‪.‬‬

‫תשובה‪ :‬התשובה הנכונה היא ב'‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫‪35‬‬