‫תשישות חמלה‬

‫השפעות של עבודה עם ילדים בסיכון ועם הפרעות התנהגות‬

‫‪ © rlporges@gmail.com 0527133473‬רחל פורגס‬

 ‫תשישות חמלה (‪ compassion fatigue empatic distress,‬או‬
‫‪ )countertransference‬הוא מושג המבטא מערך תסמינים הנחווים כשאדם‬
‫המסייע לאחר מעורב רגשית יתר על המידה ברגשות האחר‪ .‬תסמינים אלה‬
‫עלולים להיות זהים לאלה שבפוסט‪-‬טראומה‪ .‬ראשיתו של מונח זה בשחיקה‬
‫שהופיעה אצל אחיות במחלקה לרפואה דחופה שמקורה היה בתחושות של חמלה‬
‫ובניסיונות למגר את כאבם של המטופלים (‪ .)Joinson, 1992‬בהמשך הורחב‬
‫השימוש במושג זה גם לדיסציפלינות נוספות (‪.)Figley, 1995‬‬

‫תשישות חמלה‬
 ‫ניתוק‪ ,‬חרדה ואדישות‬

‫כאבי ראש‪ ,‬כאבי שרירים‪ ,‬חולשה ועייפות‬

‫ביטויים‬
‫לתשישות חמלה‬ ‫עוררות יתר‪ ,‬רגזנות והתפרצות‬

‫חוסר ריכוז מחשבות טורדניות‬

 ‫שחיקה‬

‫רכיבים‬
‫טראומטיזציה משנית‬
‫המשפיעים על‬
‫תשישות חמלה‬
‫סיפוק במתן עזרה‬
 ‫תהליך הכרוך בדלדול כרוני של משאבי ההתמודדות של‬

‫מטפלות כתוצאה מחשיפה ממושכת למתח ועומס נפשי‬

‫הקשור למהות העבודה ואופייה ומתבטא בארבע רמות‪:‬‬

‫תשישות מנטאלית‬

‫תחושה של מרירות‪ ,‬ציניות‪ ,‬ריקנות‪ ,‬אדישות‬

‫תשישות רגשית‬

‫תחושה של ייאוש‪ ,‬דיכאון‪ ,‬עצבנות‪ ,‬חוסר תיקוותיות‬

‫תשישות פיזיולוגית‬

‫חוסר אנרגיה‪ ,‬עייפות כרונית‪ ,‬מחושים‬

‫תשישות התנהגותית‬

‫איחורים‪ ,‬חיסורים‪ ,‬אי עמידה בלוזים‪ ,‬ביצוע לקוי‬

‫סימפטומים של שחיקה ) ‪OUT-‬‬

‫‪BURN) )MASLACH & JACKSON‬‬
‫‪)1983; PINES, 1993‬‬
‫שחיקה‬
‫שחיקה היא מצב של תסכול או עייפות‪ ,‬הנובעים ממחויבות שלא הניבה את התוצאות המבוקשות‪ .‬היא כוללת תשישות רגשית‪,‬‬
‫‪..‬דה‪-‬פרסונליזציה‪ ,‬דהיינו גישה שלילית וצינית כלפי הלקוחות והיעדר הגשמה עצמית‬

‫הגורמים הסביבתיים שמשפיעים על רמת השחיקה נכללים חוסר שליטה בבית הספר ותחושת איום על סמכות המורים‪ ,‬עומס‬
‫עבודה רב‪ ,‬אחריות רבה‪ ,‬תחושת עמימות בתפקיד‪ ,‬רמת ציפיות גבוהה‪ ,‬קונפליקטים בין‪-‬אישיים‪ ,‬חוסר הערכה מקצועית ותנאי‬
‫‪Oplatka, 2016). ).‬עבודה שאינם מספקים‬

‫תחושת אי‪ -‬ודאות של העובד לגבי הציפיות ממנו‪ ,‬הערכת תפקידו ועתידו כמו גם רמת השכר ומדיניות הארגון אף הם‬
‫‪ .‬תורמים לתחושת מתח ולהתפתחות שחיקה בקרב מורים (מלאך‪-‬פיינס‪)2011 ,‬‬

‫תשישות חמלה נובעת מתחושת כישלונו של המסייע במתן הטיפול והמענה‪ .‬אם תטופל נכון‪ ,‬היא יכולה להתפתח ולחלוף‬
‫‪.‬במהירות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שחיקה נובעת מכישלון באסרטיביות של העובד בדרך להשגת מטרותיו‪ .‬היא נחשבת מצב כרוני‬
 ‫תהליך שבו אדם שלא נחשף לטראומה בצורה ישירה מפתח תסמינים פוסט‪-‬טראומטיים משניים דרך הנפגע‬
‫הישיר‪ .‬במצב זה‪ ,‬מתרחשת הזדהות עם הנפגע העיקרי של האירוע הטראומטי ובעקבותיה האירוע הופך קשה‬
‫וטראומטי גם לנחשף העקיף‪ .‬לכאן רלוונטי משך הזמן בו המסייע חש את התסמינים‪.‬‬

‫בספרות ישנן עדויות כי רוב המורים המלמדים בחטיבה העליונה סובלים מרמות גבוהות או בינוניות של‬
‫טראומטיזציה משנית (‪ .)Hatcher, Bride, Oh, King, Catrett, 2011‬נתונים דומים נתקבלו ביחס‬
‫ליועצים שעובדים עם ילדים ונוער שחוו התעללות ובקרב עובדים סוציאליים‪ ,‬שעוסקים באלימות‬
‫במשפחה‪.‬‬

‫המחקר גם מלמד‪ ,‬שסיפוק ממתן העזרה משמש גורם מגן למורה המסייע ויכול להוות מקור חוסן של מחנכים‬
‫(‪ .) Stamm, 2012‬מציאת משמעות וניסוח מטרות חדשות הקשורות לאירוע הדחק עשויים לשפר את‬
‫ההתמודדות עם מצב זה‪.‬‬

‫טראומטיזציה משנית‬
‫גורמים המשפיעים על שחיקה‬
‫וטראומטיזציה‬
‫רגשות אשמה‬
‫תפוח אדמה לוהט של מצוקה ואשמה‬
‫פיצול‬
‫חובת דיווח‬
‫פנטזיית ההצלה‬
‫שינויי מדיניות ודרישות‬
‫הצורך לעבודה צוותית‬
‫ראיית העולם בפרדיגמת קורבן‪ -‬תוקף‪,‬‬
‫טשטוש גבולות והגדרת תפקיד‬
 ‫טראומטיזציה עקיפה )‪TRAUMATIZATION VICARIOUS) (McCann‬‬
‫)‪" & Pearlman, 1990‬תהליך שחל בקרב המטפלת כתוצאה מהתייחסות‬
‫אמפתית לניצולת שחוותה אירועים טראומטיים ומביא לשנויים בסכמות‬
‫הקוגניטיביות לא רק בקונטקסט הטיפולי אלא בחייה הפרטיים של המטפלת"‬
‫" בחוויית העצמי‪ ,‬בתפיסת עולמה‪ ,‬בתחושת הביטחון והמגונות‪ ,‬במערכות היחסים‪,‬‬
‫ברוחניות ובמשמעות שנותנת המטפלת לעולם החיצוני והפנימי"‬

‫טראומטיזציה עקיפה‬
‫לחץ טראומטי משני )‪)/STS‬תשישות חמלה )‪fatigue Compassion) )Figley,‬‬
‫‪ " )1995‬תגובות התנהגותיות ורגשיות )סימפטומים( הנובעות מהידיעה על אירוע‬
‫טראומטי שנחווה על ידי אחר משמעותי או מהרצון להעניק עזרה לאדם שסובל‬
‫מטראומה – מופיעות לא רק בקרב בני המשפחה וקרובים כי אם גם בקרב אנשי‬
‫מקצוע מסייעים‪ .‬הסימפטומים שמתפתחים מהאינטראקציה עם הניצול עלולים‬
‫להביא להפרעה פוסט‪-‬טראומטית משנית )‪) SPTSD‬דומה לראשונית )‪)PTSD‬‬
‫תשישות חמלתית )‪) – CF‬טראומטיזציה משנית ‪ +‬שחיקה‬

‫תשישות חמלה‬
 ‫• הדגש בטראומטיזציה משנית הוא על הסימפטומים הפוסט‪-‬טראומטיים שחוותה המטפלת‬
‫• הדגש בטראומטיזציה עקיפה הוא על השנוי בסמכות הקוגניטיביות הפנימיות ובעולם הפנימי שעברה‬
‫המטפלת‬

‫ההבדל בין טראומטיזציה‬

‫משנית לעקיפה?‬
‫בין אמפטיה‬
‫רגשית‬
‫לקוגנטיבית‬
 ‫אמפתיה קוגניטיבית‪ ,‬מאפשרת לנו לחשוב על מה שעובר על הזולת ולצפות מה הוא עומד לעשות באופן שניתן‬
‫לתרגם אותו למילים‪ .‬סובייקטים בעלי רמה גבוהה של אמפתיה קוגניטיבית יכולים לייצג מצב נפשי של הזולת‪.‬‬

‫האמפתיה השנייה‪ ,‬הרגשית נוכל לתפוס רק במובן האיכותני‪ .‬יחד עם זאת לפי סמית' קיימת גם אמפתיה רגשית‬
‫משנית לאמפתיה הקוגניטיבית המאפשרת לייצג לעצמנו את מצבו הנפשי של האחר ולהגיב אליו באופן מותאם‪ .‬אולם‬
‫כאשר המימד הקוגניטיבי של האמפתיה לא נוכח כדי לאזן את ההשפעה של האמפתיה הרגשית‪ ,‬הסובייקט עלול‬
‫להרגיש מוצף על ידי רגשות שאיננו מסוגל לזהות כרגשות שמגיעים מהאחר‪.‬‬

‫במקרים קיצוניים בהם האמפתיה הקוגניטיבית לא קיימת כלל‪ ,‬כמו אצל האוטיסט‪ ,‬אין לו דרך להגן על עצמו ממפולת‬
‫הריגוש שהמערכת הנפשית שלו אינה יכולה להתמודד איתה‪ .‬לא נותרת לו ברירה אלא להיסגר בפני גירויים‬
‫ויזואליים ושמיעתיים ולברוח מכל סיטואציה שעלולה לעורר סוג כזה של הצפה רגשית‪ .‬האוטיסטים מסתגרים כל כך‬
‫טוב עד שהם יוצרים את הרושם שאין להם אמפתיה‪ .‬לכך קורא סמית' חוסר איזון של אמפתיה אצל האוטיסטים‪.‬‬