‫‪https://youtu.

be/8TAWU7NUFzI‬‬
‫מה זה שירת ספרד ?‬
‫כתבו כמה שיותר מאפיינים מתוך הסרטון‬

‫‪https://youtu.be/aS7SgdhVukc‬‬
‫הים ביני ובנך – הלחן והמילים‬

‫מה דעתכם על הלחן ?‬

‫הים ֵּב יִני ּוֵב יֶנָך ‪ /‬שמואל הנגיד‬
‫ֲה ָים ֵּב יִני ּוֵב יֶנָך ‪ /‬שמואל הנגיד‬
‫ֲה ָים ֵּב יִנ י ּוֵב יֶנָך ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ֶּט ה ְל ַח לֹוְת ָך‬
‫ְו ֹלא ָארּוץ ְּב ֵלב ָח ֵר ד ‪ְ /‬ו ֵא ֵׁש ב ַע ל ְק בּוָר ְת ָך?‬
‫ֱא ֶמ ת‪ִ ,‬א ם ֶא ֱעֶׂש ה ָכֹזאת ‪ֱ /‬א ִה י בֹוֵגד ְּב ַאְח ָו ְת ָך!‬
‫ֲא ָה ה‪ָ ,‬אִח י‪ֲ ,‬א ִנ י יֹוֵש ב ‪ֲ /‬עֵלי ִק ְב ָר ְך ְל ֻעָּמ ְת ָך‬
‫ְל ָך ַמ ְכ אֹוב ְּב תֹוך ִל ִּב י ‪ְּ /‬כ ַמ ְכ אֹוִב י ְב ִמ יָת ְת ָך‪.‬‬
‫ְו ִא ם ֶא ֵּת ן ְל ָך ָׁש לֹום – ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְׁש ַמ ע ְת ׁשּוָב ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ֹלא ֵת ֵצ א ְל ָפ ְג ֵׁש ִנ י ‪ְּ /‬ב יֹום ּבֹוִא י ְל ַאְד ָמ ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ֹלא ִת ְׂש ַח ק ְּב ִק ְר ָב ִת י ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְׂש ַח ק ְּב ִק ְר ָב ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ֹלא ִת ְר ֶא ה ְת מּוָנִת י ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְר ֶא ה ְת מּוָנְת ָך‪,‬‬
‫ְל ַמ ַע ן ִּכ י ְׁש אֹול ֵּב יְת ָך ‪ּ /‬וַב ֶּק ֶב ר ְמ עֹוָנְת ָך –‬
‫ְּב כֹור ָאִב י ּוֶב ן ִא ִּמ י‪ְׁ / ,‬ש לֹוִמ ים ָלְך ְּב ַאְח ִר יְת ָך‪,‬‬
‫ְו רּוַח ֵא ל ְּת ִה י ָנָח ה ‪ֲ /‬עֵלי רּוָח ְך ְו ִנ ְש ָמ ְת ָך!‬
‫ֲא ִנ י הֹוֵלְך ְל ַאְר ִצ י‪ִּ ,‬כ י ‪ְּ /‬ב ֶא ֶר ץ ָס ְג רּו אֹוְת ָך‪.‬‬
‫ְו ָאנּום ֵע ת ְו ִא יַק ץ ֵע ת ‪ְ / -‬ו ַא ְּת ָלַע ד ְּב נּוָמ ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ַע ד ּבֹוא יֹום ֲח ִל יָפ ִת י ‪ְּ /‬ב ִל ִּב י ֵא ׁש ְּפ ִר יָד ְת ָך!‬
 ‫‪.1056 – 993‬‬ ‫שמואל הנגיד‪,‬‬
‫‪ ‬שמואל הנגיד‪ :‬נולד בקורדובה בשנת ‪.993‬‬
‫‪ ‬בהיותו בן ‪ 20‬נאלץ לברוח מקורדובה לאחר שהקהילה היהודית נחרבה‪ .‬הוא הגיע לגרנדה ושם עלה‬
‫לגדולה‪ .‬הוא הפך למצביא ולמנהיג של יהודי גרנדה‪ .‬הוא התמנה מטעם השלטון כאחראי על אזורים‬
‫מסויימים על גביית המיסים ‪ .‬בשלב מסויים הוא הודח ממשרתו‪ ,‬קרובי משפחתו נהרגו‪.‬‬
‫הוא הפך לוואזיר (שר) ולמזכיר המדינה לאחר שהציל את חיי המלך בגלותו בעוד מועד קשר שנרקם‬ ‫‪‬‬
‫נגדו‪ .‬הוא זכה לפרסום‪ .‬מספר פעמים יצא בראש צבא גרנדה למלחמה‪ .‬בשדה הקרב נחל ניצחונות‪.‬‬
‫‪ ‬הוא ידע גם צער‪ .‬אחיו חלה ומת‪ .‬ילדיו חלו‪ ,‬ובתו מתה‪.‬‬
‫‪ ‬בשנת ‪ 1056‬נפטר לאחר מחלה קשה‪ ,‬בהיותו מנהיג היהודים ומצביא‪.‬‬
‫שיריו התפרסמו ב"דיוואן שמואל הנגיד"‪ .‬חיבר את ספר ההלכה הראשון בספרד‬ ‫‪‬‬
‫ובו מסורות הלכה השונות מאלו של גאוני בבל‪ .‬השפיע על יצירת הספרות הרבנית בספרד‪.‬‬
‫‪ ‬כתב שירי חול רבים‪.‬‬
 ‫שמואל הנגיד כתב מחזור קינות‬
‫על מות אחיו יצחק (‪ 19‬מהן בשנה הראשונה למותו)‪.‬‬
‫השיר שלפנינו הוא ה‪ 14-‬במחזור‪.‬‬

‫בראש השיר מצויה כתובת בערבית‪" :‬ונסע עד אשר קרב אל בית הקברות שבו היה‬
‫קברו‪ ,‬והפסיק את נסיעתו‪ ,‬ופנה אליו‪ ,‬ואמר אליו בעניין זה"‪ .‬מכאן‪ ,‬שהביקור בבית‬
‫הקברות היה אקראי‪ ,‬מקרי‪.‬‬

‫המשורר עבר ליד בית הקברות והחליט לסור אל קבר אחיו‪ .‬העלייה לקבר איננה‬
‫מתוכננת מראש ואיננה כרוכה בטקסים דתיים‪ .‬הדובר נוטש לשעה את פעילויות‬
‫היום‪-‬יום שלו כדי להתייחד עם הנפטר‪ ,‬ועתיד לשוב לשגרת יומו‪.‬‬
‫קונבנציות (מוסכמות) האופייניות לשירי הקינה‬
‫המסורתיים הקלאסיים‪:‬‬

‫‪ ‬תיאור הבכי‬
‫‪ ‬קטע פילוסופי על רוע הזמן‬
‫‪ ‬שבח המת‬
‫‪ ‬תיאור האבל ביקום‬
‫‪ ‬תיאור אבל המשורר‬
‫‪ ‬דברי תנחומים וחתימה – ברכה לנפטר‬
‫‪ ‬בקינה זו נשמרות רק חלק מהקונבנציות‪ ,‬גובר המבע האישי‪.‬‬
 ‫סוג השיר – שיר חול מסוג קינה על מות אח‪.‬‬

‫‪ ‬רעיון מרכזי ‪-‬‬

‫זהו אחד מתוך ‪ 19‬שירי קינה שכתב המשורר שמואל הנגיד על מות‬
‫אחיו האהוב יצחק‪.‬‬
‫האווירה הדרמטית בשיר נבנית באמצעות הפנייה הישירה לאח המת‪.‬‬
‫המשורר מתרכז באבלו האישי ומביע את צערו באופן פשוט וישיר‪.‬‬
‫הוא נמנע מכתיבה על‪-‬פי הקונבנציות המקובלות בשירת‬
‫ימי‪-‬הביניים וכך הוא מבליט את היסוד האותנטי והמשכנע של‬
‫כנות דבריו‪.‬‬
 ‫מבנה השיר‬
‫‪ ‬בתים ‪ :1-3‬בסימן ההתקרבות אל הקבר‪.‬‬

‫ואשב‪.‬‬ ‫ולא ארוץ ‪....‬‬ ‫ולא אטה ‪...‬‬ ‫התקרבות זו מצוינת בפעלים‬

‫‪ ‬בתים ‪ :4-10‬נשמעים הדברים הנאמרים על קבר האח‪ .‬מציין אותם הפועל יושב‪.‬‬

‫חלקו המרכזי של השיר‪ ,‬הישיבה על הקבר‪ ,‬נתון בין הריצה המבוהלת‬

‫("בלב חרד") לבין ההליכה הכבדה ממנו‪.‬‬

‫‪ ‬בתים ‪ :11-15‬דברי הפרידה מן הקבר‪ .‬מציינם הפועל הולך‪.‬‬

‫‪ ‬החלק השני והשלישי פותחים בפנייה אל האח ‪-‬‬

‫זהו אמצעי רטורי היוצר דרמטיזציה‪" :‬אהה אחי"; "בכור אבי ובן אמי"‪.‬‬
 ‫תוכן השיר ומשמעותו‬
‫‪ ‬בית ‪ – 1‬השיר נפתח במטאפורה‪" :‬הים ביני ובינך" המלמדת על מרחק גדול מאוד‬
‫(פיזי ו‪/‬או מנטלי) בין המשורר לבין אחיו הנמען‪ ,‬ונמשך בטון רטורי בו תוהה הדובר‬
‫אם יוכל לבקר את אחיו‪ ,‬זאת משום שידוע שהאח מת‪ .‬המשורר מתלבט אם יוכל‬
‫לגשר על התהום שנפערה ביניהם‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 2‬המשורר ממשיך את השאלה הרטורית‪ :‬האם הוא לא ירוץ בחרדה ויפקוד‬
‫את קבר אחיו‪ .‬בהמשך ישיר לבית הראשון‪ ,‬מביע המשורר את חששו מפני‬
‫התערערות הקשר עם אחיו המת‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 3‬המשורר קובע בנחרצות‪ ,‬שאם כך יקרה‪ ,‬כלומר אם לא יפקוד את קבר‬
‫אחיו‪ ,‬ייחשב הדבר בעיניו לבגידה בקשר ידידות האמת שבין השניים‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 4‬המשורר פונה אל אחיו ואומר לו שהוא יושב לצד קברו‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 5‬המשורר מצהיר כי הוא חש כאב כה עז‪ ,‬כמו הכאב שחש ביום המוות‬
‫עצמו‪ .‬בכך הוא מבהיר שעוצמת סבל האובדן לא פוחתת עם הזמן‪ ,‬אלא נותרת‬
‫בעינה‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 6‬המשורר מסביר לאחיו שגם אם יברך אותו בשלום‪ ,‬לא יזכה לתשובה‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 7‬הוא מודע לכך שגם כשיבוא לבקר את אחיו‪ ,‬זה לא יצא לקראתו‪.‬‬
 ‫תוכן השיר ומשמעותו ‪ -‬המשך‬
‫‪ ‬בית ‪ – 8‬הוא מכיר בכך שלא יוכלו לצחוק איש בחברת רעהו‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 9‬הוא אומר שלא יוכלו לראות איש את רעהו‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 10‬כל זאת משום שהאח נמצא בעולם המתים‪ ,‬מתגורר בקבר שהוא מעונו‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 11‬המשורר פונה אל אחיו הבכור‪ ,‬כמי שמשלים עם מותו‪ ,‬ומברך אותו בשלום‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 12‬המשורר מאחל לאחיו המנוח שרוח ה´ תנוח עליו‪ .‬הוא מקווה שאחיו יזכה למנוחה‬
‫נכונה‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 13‬המשורר מכיר בהכרח הפרידה‪ .‬הוא חוזר לביתו‪ ,‬בעוד אחיו נותר קבור באדמה‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 14‬המשורר מתאר את ההבדל בין מצבו לבין מצב אחיו‪ .‬הוא לעתים ישן ולעתים מתעורר‪,‬‬
‫בעוד אחיו ישן לעד‪.‬‬
‫‪ ‬בית ‪ – 15‬סיום השיר במטאפורה‪" :‬ועד בוא יום חליפתי ‪ /‬בלבי אש פרידתך" – המשורר מצהיר כי‬
‫עד יום מותו שלו‪ ,‬הוא יסבול את ייסורי הפרידה מאחיו‪ ,‬המדומים לאש השורפת את הלב‪.‬‬
‫נראה כי המשורר לא רק סובל את כאב הפרידה מאחיו‪ ,‬אלא גם חרד מפני האפשרות שעם‬
‫הזמן ילך וישכח אותו – דבר שייחשב בעיניו כבגידה‪ .‬על כן הוא נשבע לזכור את אחיו‬
‫ולכאוב את מותו עד שהוא ימות בעצמו‪.‬‬
 ‫השיר מבטא קשת רחבה של רגשות‪:‬‬
‫כאב מול השלמה‪ :‬תחילת השיר בתיאור המרחק הבלתי‪-‬ניתן לגישור בין החי למת‪,‬‬
‫מול המשפט "שלומים לך באחריתך"‪ ,‬בו "משחרר" המשורר את אחיו ומאחל לו‬
‫שלום ושלווה בעולם הבא‪.‬‬

‫קירבה מול ריחוק‪ :‬מצד אחד קירבה פיזית מעצם האפשרות לשבת בסמוך לקבר‪,‬‬
‫אך מנגד ריחוק מנטלי הנובע מעובדת הפער בין חיים למוות‪ .‬הדיבור הישיר יוצר‬
‫רושם של קירבה בין שני אנשים המשוחחים ביניהם ("אהה‪ ,‬אחי‪ ,)"...‬אך יחד עם‬
‫זאת‪ ,‬מכיר המשורר בריחוק הנובע מעובדת המוות ("ולא תראה תמונתי ‪ /‬ולא‬
‫אראה תמונתך‪ ,‬למען כי שאול ביתך‪)"...‬‬

‫הפחד מן השכחה‪ :‬בשיר יש נימה של האשמה עצמית‪ ,‬הנובעת מן הפחד שעם‬

‫הזמן ישכח המשורר את אחיו המת (דבר שעלול להתרחש בסוג של טבעיות‬
‫הנובעת מכך‪ ,‬שהחיים ממשיכים בחייהם ולא מתמסרים למת באופן שמבטל את‬
‫‪.‬חייהם שלהם)‪ .‬הסיום בשבועה מוכיח פחד זה ביתר‪-‬שאת‬
 ‫קישוטים‬
‫חריזה ומצלול‬

‫השיר מורכב מ – ‪ 15‬בתים‪.‬‬

‫בשיר ישנו חרוז מבריח‪ :‬הצליל "ְת ך" ‪ -‬מבטא זעקה‪ ,‬ובנוסף –‬
‫פניה בלשון נוכח (מבטא את הקשר בין האחים)‪.‬‬

‫חרוז החוזר בסיומי חלק מהדלתות הוא ‪X‬י‪:‬‬

‫לבי ‪ ‬לפגשני ‪ ‬בקרבתי ‪ ‬תמונתי ‪ ‬אמי ‪ ‬כי ‪ ‬חליפתי‬
‫הצליל בא לבטא בכי וצער אישיים מאוד‪.‬‬
 ‫הים ביני ובינך ‪ /‬שמואל הנגיד‬
‫ֲה ָים ֵּב יִנ י ּוֵב יֶנָך ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ֶּט ה ְל ַח לֹו ְת ָך‬
‫ְו ֹלא ָארּוץ ְּב ֵלב ָח ֵר ד ‪ְ /‬ו ֵא ֵׁש ב ַע ל ְק בּוָר ְת ָך?‬
‫ֱא ֶמ ת‪ִ ,‬א ם ֶא ֱעֶׂש ה ָכֹזאת ‪ֱ /‬א ִה י בֹוֵגד ְּב ַאְח ָו ְת ָך!‬
‫ֲא ָה ה‪ָ ,‬אִח י‪ֲ ,‬א ִנ י יֹוֵש ב ‪ֲ /‬עֵלי ִק ְב ָר ְך ְל ֻעָּמ ְת ָך‬
‫ְל ָך ַמ ְכ אֹוב ְּב תֹוך ִל ִּב י ‪ְּ /‬כ ַמ ְכ אֹוִב י ְב ִמ יָת ְת ָך‪.‬‬
‫ְו ִא ם ֶא ֵּת ן ְל ָך ָׁש לֹום – ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְׁש ַמ ע ְת ׁשּוָב ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ֹלא ֵת ֵצ א ְל ָפ ְג ֵׁש ִנ י ‪ְּ /‬ב יֹום ּבֹוִא י ְל ַאְד ָמ ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ֹלא ִת ְׂש ַח ק ְּב ִק ְר ָב ִת י ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְׂש ַח ק ְּב ִק ְר ָב ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ֹלא ִת ְר ֶא ה ְת מּוָנִת י ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְר ֶא ה ְת מּוָנ ְת ָך‪,‬‬
‫ְל ַמ ַע ן ִּכ י ְׁש אֹול ֵּב יְת ָך ‪ּ /‬וַב ֶּק ֶב ר ְמ עֹוָנ ְת ָך –‬
‫ְּב כֹור ָאִב י ּוֶב ן ִא ִּמ י‪ְׁ / ,‬ש לֹוִמ ים ָלְך ְּב ַאְח ִר יְת ָך‪,‬‬
‫הצלילים מבטאים‬ ‫ְו רּוַח ֵא ל ְּת ִה י ָנָח ה ‪ֲ /‬עֵלי רּוָח ְך ְו ִנ ְש ָמ ְת ָך!‬
‫את הקשר‬ ‫ֲא ִנ י הֹוֵלְך ְל ַאְר ִצ י‪ִּ ,‬כ י ‪ְּ /‬ב ֶא ֶר ץ ָס ְג רּו אֹו ְת ָך‪.‬‬
‫אני ‪ -‬אתה‬ ‫ְו ָאנּום ֵע ת ְו ִא יַק ץ ֵע ת ‪ְ / -‬ו ַא ְּת ָלַע ד ְּב נּוָמ ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ַע ד ּבֹוא יֹום ֲח ִל יָפ ִת י ‪ְּ /‬ב ִל ִּב י ֵא ׁש ְּפ ִר יָד ְת ָך!‬
 ‫קישוטים‬
‫תפארת הפתיחה‬
‫תפארת הפתיחה ‪-‬‬
‫א‪ .‬חריזה בין הדלת לבין הסוגר בבית הראשון בשיר‪:‬‬
‫הים ֵּב יִני ּוֵב יֶנָך ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ֶּט ה ְל ַח לֹו ְת ָך‬

‫ב‪ .‬הבעת הרעיון המרכזי בשיר‪:‬‬

‫האם המרחק העצום בינינו ימנע ממני לבקר אותך?‬
‫השאלה הישירה יוצרת רושם מוטעה בתחילה שאין מדובר כאן בפניה לאדם מת‪,‬‬
‫אלא לאדם חי שמרחק פיזי בינו לבין הדובר‪ ,‬מקשה את אפשרות המפגש ביניהם‪.‬‬
 ‫קישוטים‬
‫שאלה רטורית‬

‫ֲה ָים ֵּב יִני ּוֵב יֶנָך ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ֶּט ה ְל ַח לֹוְת ָך‬
‫ְו ֹלא ָארּוץ ְּב ֵלב ָח ֵר ד ‪ְ /‬ו ֵא ֵׁש ב ַע ל ְק בּוָר ְת ָך?‬

‫הרי אין ים המפריד בינינו‪ ,‬המרחק הפיזי בין הדובר לאח אינו‬
‫גדול‪ ,‬לפיכך הוא שואל את האח‪ ,‬כיצד לא יעשה את המאמץ‬
‫הקטן הנדרש ממנו כדי להגיע אליו‪ .‬אם לא יעשה כן יהא בוגד‬
‫באחוותו‪ .‬זוהי הנמקת הביקור והמניע הרגשי לו‪ .‬אהבה ונאמנות‪.‬‬
 ‫קישוטים‬
‫אנאפורה – חזרה על מילה בראשי השורות‪ ,‬הדלת והסוגר‬
‫ֲה ָים ֵּב יִנ י ּוֵב יֶנָך ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ֶּט ה ְל ַח לֹוְת ָך‬
‫‪‬אוצר מילים‪ ,‬שדה סמנטי ‪ -‬חזרות מרובות‬ ‫ְו ֹלא ָארּוץ ְּב ֵלב ָח ֵר ד ‪ְ /‬ו ֵא ֵׁש ב ַע ל ְק בּוָר ְת ָך?‬
‫על מילים המציינות מוות (קבר‪ ,‬שאול‪,‬‬
‫אחריתך‪)...‬‬
‫ֱא ֶמ ת‪ִ ,‬א ם ֶא ֱעֶׂש ה ָכֹזאת ‪ֱ /‬א ִה י בֹוֵגד ְּב ַאְח ָו ְת ָך!‬
‫‪‬מילים המציינות קירבה ‪ -‬להבעת רגשות‪:‬‬ ‫ֲא ָה ה‪ָ ,‬אִח י‪ֲ ,‬א ִנ י יֹוֵש ב ‪ֲ /‬עֵלי ִק ְב ָר ְך ְל ֻעָּמ ְת ָך‬
‫לחלותך‪ ,‬בלב חרד‪ ,‬בקרבתי‪ ,‬אש פרידתך‪,‬‬ ‫ְל ָך ַמ ְכ אֹוב ְּב תֹוך ִל ִּב י ‪ְּ /‬כ ַמ ְכ אֹוִב י ְב ִמ יָת ְת ָך‪.‬‬
‫לב‪.‬‬
‫ְו ִא ם ֶא ֵּת ן ְל ָך ָׁש לֹום – ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְׁש ַמ ע ְת ׁשּוָב ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ֹלא ֵת ֵצ א ְל ָפ ְג ֵׁש ִנ י ‪ְּ /‬ב יֹום ּבֹוִא י ְל ַאְד ָמ ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ֹלא ִת ְׂש ַח ק ְּב ִק ְר ָב ִת י ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְׂש ַח ק ְּב ִק ְר ָב ְת ָך‪,‬‬
‫האנאפורה‬ ‫ְו ֹלא ִת ְר ֶא ה ְת מּוָנִת י ‪ְ /‬ו ֹלא ֶא ְר ֶא ה ְת מּוָנְת ָך‪,‬‬
‫"לא"(חוזרת ‪ 8‬פעמים)‬ ‫ְל ַמ ַע ן ִּכ י ְׁש אֹול ֵּב יְת ָך ‪ּ /‬וַב ֶּק ֶב ר ְמ עֹוָנְת ָך –‬
‫מדגישה את‬ ‫ְּב כֹור ָאִב י ּוֶב ן ִא ִּמ י‪ְׁ / ,‬ש לֹוִמ ים ָלְך ְּב ַאְח ִר יְת ָך‪,‬‬
‫ההיעדר‪ ,‬החסר‬ ‫ְו רּוַח ֵא ל ְּת ִה י ָנָח ה ‪ֲ /‬עֵלי רּוָח ְך ְו ִנ ְש ָמ ְת ָך!‬
‫("אם" מחזקת את‬ ‫ֲא ִנ י הֹוֵלְך ְל ַאְר ִצ י‪ִּ ,‬כ י ‪ְּ /‬ב ֶא ֶר ץ ָס ְג רּו אֹוְת ָך‪.‬‬
‫ההרגשה הזו‪)...‬‬ ‫ְו ָאנּום ֵע ת ְו ִא יַק ץ ֵע ת ‪ְ / -‬ו ַא ְּת ָלַע ד ְּב נּוָמ ְת ָך‪,‬‬
‫ְו ַע ד ּבֹוא יֹום ֲח ִל יָפ ִת י ‪ְּ /‬ב ִל ִּב י ֵא ׁש ְּפ ִר יָד ְת ָך!‬
 ‫קישוטים‬
‫סמלים ומטאפורות‬

‫סמלים ‪-‬‬
‫‪"‬ים" בתחילת השיר‪ ,‬ו"אש" בסיומו ‪ -‬אלו הם סמלים מנוגדים ומבטאים את‬
‫עוצמת רגשותיו של המשורר ואת כאב הפרידה מן האח‪.‬‬

‫מטאפורות ‪-‬‬
‫‪"‬הים ביני ובינך" מבטאת את המרחק הפיזי בין המשורר לבין אחיו ואת‬
‫המרחק המנטלי בין האדם החי לבין האדם המת‪.‬‬
‫‪"‬בלבי אש פרידתך" ממחישה את עוצמת הכאב שחש המשורר נוכח אובדן‬
‫אחיו – מדובר בכאב עז השורף את לבו כמו אש‪.‬‬
 ‫קישוטים‬
‫צימודים‬

‫הצימודים בשיר נועדו ברובם כדי להמחיש את ההדדיות שנפגמה בין שני האחים‪:‬‬
‫המשורר החי ואחיו המת‪.‬‬
‫‪‬מכאוב – מכאובי‪:‬‬
‫הדובר מדגיש שכאבו על מות אחיו זהה וקשה כמו שהיה ביום מותו ממש‪.‬‬

‫‪‬ארצי – ארץ‪:‬‬
‫הדובר משלים עם הפרידה ומודיע שהוא חוזר לארצו‪ ,‬כלומר אל מקום מגוריו‪,‬‬
‫זאת משום שאחיו המת סגור בארץ שהיא האדמה בה הוא קבור לעד‪.‬‬
 ‫קישוטים‬
‫תפארת החתימה‬

‫הבית האחרון בשיר מרשים ומותיר רושם עז על הקורא –‬

‫זאת באמצעות הצהרתו הנרגשת של הדובר הנשבע לסבול‬

‫ולכאוב את מות אחיו עד יום מותו‪.‬‬

 ‫קישוטים‬
‫ז'‪12 ,‬‬ ‫י"ד ‪7-14‬‬ ‫שיבוצים מספר איוב‬

‫"ואת לעד בנומתך" – "ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא‬ ‫‪‬‬
‫יקיצו ולא יעורו משנתם‪"...‬‬
‫" למען כי שאול בית" – "מי יתן בשאול תצפינני"‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫" ועד בוא יום חליפתי" – "כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי"‪.‬‬ ‫‪‬‬
‫"הים ביני ובינך" – הים אני אם תנין"‪.‬‬ ‫‪‬‬
 ‫סיכום‬

‫השיר "הים ביני ובינך" שייך למחזור הקינות שכתב שמואל‬

‫הנגיד בשנת האבל הראשונה למות אחיו‪.‬‬
‫מיעוט הדימויים והמטאפורות בו ממחישים את הנימה האישית‬
‫והאינטימית עליה ביקש לשמור‪ ,‬אף שמדובר בדרך כתיבה‬
‫בלתי‪-‬שגרתית למקובל באותה עת בספרד‪ .‬נראה כי העצב‬
‫העמוק‪ ,‬לצד הרצון להתבטא באופן ישיר וברור לכול‪ ,‬מנע‬
‫מהמשורר את פיתוחם של ציורי לשון המקובלים בשירת ימה"ב‪.‬‬
‫פיצוח שאלות בגרות על השיר‬