‫גלובליזציה‬

‫מצגת ליווי לשיעור המבוסס על ספר הלימוד‬

‫"הפיתוח והתכנון המרחבי" בהוצאת מט"ח‬
‫עמודים ‪116-148‬‬

‫כתיבה ועריכה‪ :‬נדב שמגר‬

 ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫תר‬
‫כו‬ ‫מהי גלובליזציה?‬
‫שה!‬

‫גלובליזציה‬
‫" מוצרים‪ ,‬בני אדם‪ ,‬כסף‪ ,‬ידע וטכנולוגיה‬
‫חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר‪.‬‬
‫תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה‬
‫המשולבת בשוק אחד"‬
 ‫מהי גלובליזציה?‬

‫"כפר גלובלי"‬
 ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫תר‬
‫כו‬ ‫שורשי הגלובליזציה‬
‫שה!‬

‫את הגלובליזציה ניתן לבסס אפילו עוד מתקופת‬

‫הקולוניאליזם‪...‬‬
 ‫שורשי הגלובליזציה‬

‫אך אחד הגורמים העיקריים שעודדו מאוד את‬

‫תהליך הגלובליזציה היתה המהפכה התעשייתית!‬
‫כתקופת שינויים טכנולוגיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים‪ ,‬שהחלו‬
‫להתרחש באנגליה בסוף המאה ה‪ ,18 -‬והתפשטו מאוחר‬
‫יותר למדינות אחרות באירופה‪ ,‬לארצות הברית‪ ,‬ולבסוף‬
‫לשאר חלקי העולם‪.‬‬

‫המהפכה תעשייתית הינה למעשה תהליך איטי והדרגתי‬

‫של מעבר משיטת ייצור ידנית לשיטת ייצור ממוכנת‬
‫ותעשייתית‪.‬‬
 ‫שורשי הגלובליזציה‬

‫במהלך המהפכה התעשייתית‪...‬‬

‫פותחו שיטות חדשות לניצול חומרי גלם ולייצור מוצרים‪,‬‬
‫פותחו אמצעי תחבורה משוכללים‪,‬‬
‫הוקמו מפעלי תעשייה רבים‪.‬‬
‫הומצאו המצאות רבות וחשובות כגון המצאת הקיטור (לצרכי תחבורה ותעשייה)‪.‬‬

‫והערים החלו לגדול במהירות‪.‬‬ ‫היגרו רבים מתושבי הכפרים אל הערים‪,‬‬

 ‫שורשי הגלובליזציה‬

‫עד המהפכה התעשייתית‪ ,‬הכלכלה הייתה מבוססת על‬

‫עבודת אדמה ועבודת כפיים‪ ,‬ויכולת הייצור הייתה‬
‫מוגבלת‪ .‬בעקבות התיעוש החלה הכלכלה להתבסס על‬
‫ייצור תעשייתי בכמויות גדולות בעזרת מכונות‪.‬‬
 ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫תר‬
‫כו‬ ‫הגורמים להתפתחות הגלובליזציה‬
‫שה!‬

‫‪ .1‬התפתחויות פוליטיות וכלכליות‬

‫מאז מלחמת העולם ה‪ 2-‬העולם היה נתון להשפעה‬

‫של שתי מעצמות‪:‬‬
‫גוש מדינות המערב ובראשן ארצות הברית‬
‫גוש מדינות המזרח ובראשן ברית המועצות (לשעבר)‬
‫מאבק זה נמשך עד סוף שנות השמונים‬
‫(של המאה ה‪)20-‬‬
‫והיה לרוב על כוח ועל תחומי השפעה ברחבי העולם‪.‬‬
 ‫הגורמים להתפתחות הגלובליזציה‬

‫‪ .1‬התפתחויות פוליטיות וכלכליות‬

‫לאורך הזמן החל תהליך של שינוי‪:‬‬

‫נפילת המשטר הקומוניסטי‬

‫התפרקות ברית המועצות‬
‫נפילת חומת ברלין‬
‫נולד האיחוד האירופאי‬
 ‫הגורמים להתפתחות הגלובליזציה‬

‫‪ .2‬התפתחויות בתחומי הטכנולוגיה התחבורה‬

‫והתקשורת‪.‬‬
‫המהפכה הטכנולוגית לאורך השנים משנה את משמעות‬
‫המרחק והזמן‪.‬‬
‫> האפשרות להעביר מידע במהירות‪.‬‬
‫> האפשרות להגיע פיזית ממקום למקום במחיר נמוך‪.‬‬

‫תחומים אלו מהווים למעשה את התשתית‬

‫לקיומה של הכלכלה הגלובלית‬
 ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫תר‬
‫כו‬ ‫מאפייני הגלובליזציה‬
‫שה!‬

‫‪ .1‬התרחבות הסחר העולמי‪.‬‬

‫הסחר העולמי מבוסס על ייצוא וייבוא של סחורות‬
‫ושירותים בין מדינות העולם בהתאם לכללים בין‬
‫לאומיים ולכללים המקומיים של כל אחת מהמדינות‪.‬‬
‫מאפייני הגלובליזציה‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .2‬היתרון היחסי והסחר העולמי‪.‬‬

‫מונח‪ :‬יתרון יחסי‬
‫עיקרון כלכלי העוסק ביכולתו של עסק‪ ,‬חברה או מדינה‬
‫לייצר סחורות או שירותים בעלות זולה יותר מאחרים‬
‫בגלל יתרון מסויים‪.‬‬

‫מכאן‪ ,‬שהמפתח ליחסים כלכליים יעילים בין חברות‬

‫ומדינות הסוחרות זו עם זו הוא שלכל אחת מהן‬
‫כדאי להתמחות בתחום בו יש לה יתרון יחסי‪.‬‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫ומה היתרון היחסי של ישראל? (תחומי ייצוא עיקריים)‬

 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫"תיאוריית הסחר החדשה"‬

‫תיאורה שהתפרסמה בשנת ‪ 2008‬והמתבססת על‬
‫המאפיינים של מערכת הסחר העולמית בימינו‪:‬‬
‫הנקודות של התיאוריה‪:‬‬
‫א‪ .‬הסחר מושפע מהיתרון לגודל‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדינות שונות מפתחות יתרון יחסי בכמה ענפי כלכלה‪.‬‬
‫ג‪ .‬היקף הסחר מושפע מגודל השוק המקומי‪.‬‬
‫ד‪ .‬התחרות מתקיימת בתנאי שוק שאינו חופשי לגמרי‪.‬‬
‫ה‪ .‬הצרכנים ברחבי העולם מכתיבים את הביקוש וההיצע‪.‬‬
‫ו‪ .‬לעלויות ההובלה חשיבות ביצירת קשרי המסחר‪.‬‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .3‬פעילות כלכלית נרחבת מרוכזת בידי חברות‬

‫ותאגידים רב לאומיים‬
‫מונח‪ :‬חברה רב לאומית‬
‫חברה שיש לה סניפים ביותר ממדינה אחת‪.‬‬
‫החברה מקימה מפעלים‪ ,‬מתמזגת או יוצרת הסכמי‬
‫שיתוף פעולה עם חברות במדינות שונות‪.‬‬

‫לרוב‪,‬‬
‫ההנהלה של חברה שכזו תהיה ממוקמת במדינה מפותחת‬
‫בעוד שהייצור מתבצע במדינה מתפתחת‪.‬‬
‫מאפייני הגלובליזציה‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .3‬פעילות כלכלית נרחבת מרוכזת בידי חברות‬

‫ותאגידים רב לאומיים‬

‫תת נושא משלים‪:‬‬

‫סוגי ומיקום תעשיות בעולם‬
‫מצגת ביניים‬
 ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫תר‬
‫כו‬ ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬
‫שה!‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫תהליך תעשייתי‬
‫תעשיה‪:‬‬
‫תהליך שבו יש עיבוד של חומר גלם‬
‫והפיכתו למוצר מוגמר‪( .‬כתהליך ייצור)‬

‫תחום זה יכול להתקיים גם במלאכה הפשוטה ביותר (כגון ייצור כדי‬

‫חרס) ועד לתהליכי ייצור חדישים‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫סוגי‬
‫תעשיות‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫‪ .1‬תעשיה קלה‬
‫תעשייה בה חומר הגלם הינו במשקל נמוך יחסית‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫‪ .2‬תעשיה כבדה‬
‫תעשייה בה חומר הגלם הינו במשקל רב יחסית‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫‪ .3‬תעשיה "עתירת כוח עבודה"‬

‫תעשייה בה נדרשים הרבה מאוד אנשים לתהליך הייצור‪.‬‬
‫תעשייה זו נקראת גם בשם תעשייה עתירת ידיים‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫‪ .4‬תעשיה כימית ופטרוכימית‬

‫תעשייה המתבססת על הנפט כחומר גלם ליצור תזקיקי‬
‫נפט ומוצרים שונים כולל מוצרי פלסטיק‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫‪ .5‬תעשיה עתירת ידע‬

‫תעשייה בה יש ייצור מוצרים חדשים המשלבים‬
‫טכנולוגיות חדשות ואשר כוללות מרכיב גדול של‬
‫מחקר ופיתוח‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫‪ .6‬תעשיה מסורתית‬
‫תעשייה בה תהליך הייצור נעשה בשיטות ישנות ובסיסיות‪.‬‬
‫מונח זה חופף לתעשייה עתירת ידיים ונפוץ במדינות מתפתחות‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫‪ .7‬תעשיה מתקדמת ‪ /‬מודרנית‬

‫בשונה מתעשייה מסורתית‪ ,‬תהליך הייצור נעשה בשיטות‬
‫מתקדמות ומודרניות‪ .‬בתעשייה זו לרוב נמצא שימוש במיכון‬
‫ופחות עובדים‪ ,‬כגון תהליך הייצור של תעשייה עתירת ידע‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫השוואה בין‬
‫תעשיה מסורתית‬
‫ותעשייה מתקדמת‬

‫תעשיה מסורתית‬
‫ממוקמת קרוב למקום הפקת חומרי‬
‫הגלם‬
‫כוח אדם לא מקצועי‪ ,‬משתמש בידע‬
‫מסורתי‪ -‬מקומי‬
‫ייצור ידני או כלים פשוטים‬
‫וטכניקות עבודה מיושנות‬
‫ומסורתיות‬
‫עיבוד ראשוני בלבד של חומר הגלם‬
‫גיאוגרפיה של תעשיות‬
‫תעשיה מתקדמת‬
‫נשענת על רשת תחבורתית מפותחת‬
‫ומערכת תשתית מודרנית (אנרגיה‪,‬‬
‫תקשורת)‪ .‬לא בהכרח ליד חומרי‬
‫הגלם‪.‬‬
‫כוח אדם מקצועי‪ ,‬משכיל ומיומן‬
‫מועט וכוח אדם לא מיומן‪-‬רב‬
‫שימוש במיכון משוכלל ואוטומציה‪.‬‬
‫טכנולוגיות מפותחות וטכניקות‬
‫עבודה מודרניות‬
‫מוצרים מורכבים‪ ,‬שימוש במוצרים‬
‫של תעשיות אחרות‬

‫תעשיה מסורתית‬
‫השוק קרוב לגורם המייצר‬
‫השקעת הפיתוח נמוכה‬
‫רווחים נמוכים יחסית‬
‫מגוון דל של ענפי תעשיה‬ ‫מגוון רחב של ענפי תעשיה ומוצרים‬
‫חוסר יעילות‪ -‬תעשיה עתירת ידיים‬
‫מול תפוקה נמוכה יחסית‬
‫מצרים‪ -‬התעשייה תורמת ‪15%‬‬
‫מההכנסה הלאומית‬
‫גיאוגרפיה של תעשיות‬
‫המשך‪...‬‬
‫תעשיה מתקדמת‬
‫שיווק וייצוא לכל מקום‪ -‬שוק‬
‫בינלאומי‪ ,‬נרחב וחובק עולם‬
‫השקעת הפיתוח גבוהה‬
‫חלק מרווחים מושקע במחקר‬
‫ופיתוח תהליכי יצור‬
‫מעובדים‬
‫יעילות גבוהה יחסית‪ -‬כוח עבודה‬
‫מצומצם ותפוקה רבה‬
‫ישראל‪ -‬התעשייה תורמת ‪23%‬‬
‫מההכנסה הלאומית‬
 ‫של תעשיות‬
‫לבדיקת סוג התעשייה או רמת תיעוש‬ ‫גיאוגרפיה‬
‫מדדים‬

‫נקודות נוספות לאופן קביעת סוג התעשייה‪:‬‬

‫• מה סך התפוקה לעובד?‬
‫• מה אחוז מועסקים בענפים השונים של התעשייה?‬
‫• מה תרומת התעשייה לתל"ג?‬
‫• מה תחומי הייצוא והייבוא של המדינה?‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מהם הגורמים‬
‫למיקום תעשיות?‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .1‬קירבה לחומר הגלם‬

‫• העיקרון המנחה‪ -‬עלות הובלה‪.‬‬
‫• תעשיות מפחיתות משקל‪.‬‬
‫לרוב‪ ,‬המוצר הסופי קל וקטן יותר מחומרי הגלם‪.‬‬
‫כגון תעשיות ראשוניות‪ ,‬מבוססות הפקת מחצבים‪.‬‬
‫• ככל שהכלכלה מפותחת יותר כך קטן יותר‬
‫תפקיד חומר הגלם הגולמי במבנה הכלכלי‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .2‬קירבה לשוק הצרכנים‬

‫• גודל‪ ,‬אופי ומיקום השוק חשובים למיקום התעשיות‪.‬‬
‫• גורמים משמעותיים‪:‬‬
‫> עלויות הובלה‪( .‬כגון שתייה קלה)‬
‫> מוצרים מתכלים‪( .‬כגון מוצרי חלב)‬
‫> ייעוד המוצר (למשל לצרכי ייצוא בקרבת נמלים)‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .3‬כוח אדם‬
‫• היבטים‪:‬‬
‫> דרישה לכוח אדם מיומן‪( .‬היי‪-‬טק)‬
‫> או דרישה לכוח אדם רב‪( ,‬שאינו דווקא מיומן כהיבט כלכלי)‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .4‬קירבה לעורקי תחבורה‬

‫• היבטים‪:‬‬
‫> גורם מרכזי בתעשיות אלו הן מרכיב עלויות ההובלה‪.‬‬
‫> בהתאמה לסוג התחבורה המועדף לתוצרי התעשייה‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .5‬גורם אקולוגי‬
‫למשל‪ ,‬תוך התייחסות לרמות הזיהום שהתעשייה יוצרת‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .6‬הכוונה ממשלתית‬
‫• היבטים‪:‬‬
‫> מתן תמריצים לאופן תפרוסת התעשיות‪.‬‬
‫> פיזור האוכלוסייה ופיתוח אזורים נחשלים‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .6‬גורם היסטורי‬
‫• היבטים‪:‬‬
‫> שיקולים היסטוריים מכתיבים את מיקום התעשיות כיום‪.‬‬
‫> גורם זה מהווה כיום גורם מגביל וכושר הניידות מצומצם‪.‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .7‬מחיר הקרקע‬
‫• היבטים‪:‬‬
‫> ערך הקרקע תלוי בקרבה למוקדי פעילות כלכלית‪.‬‬
‫> ככל שמפעל גדול יותר‪ ,‬כך שיקול זה משמעותי יותר‪.‬‬
‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מיקומי תעשיות‪:‬‬

‫‪ .7‬קשרי גומלין בין תעשיות‬

‫מונח‪" :‬אגלומרציה"‪( .‬מצגת נלווית)‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫מונח‪" :‬מיקור חוץ"‬

‫מיקור חוץ ‪ ) )Outsourcing-‬הוא שימוש אסטרטגי במשאבים חיצוניים לביצוע‬

‫פעולות שעד כה בוצעו על ידי עובדי הארגון ובמשאביו‪ .‬הוא אסטרטגיה בה ארגון‬
‫מתקשר חוזית עם חברה המבצעת במקצוענות וביעילות את מתן השירותים‬
‫הנדרשים‪ ,‬והופכת בכך לשותף עסקי של הארגון‪.‬‬
‫גיאוגרפיה של תעשיות‬
 ‫גיאוגרפיה של תעשיות‬

‫חזרה למצגת הגלובליזציה‪...‬‬

 ‫הגלובליזציה‬

‫איפה היינו?‬
‫גלובליזציה‬
‫מהי גלובליזציה‬

‫התפתחויות‬
‫התפתחויות‬
‫בתחומי הטכנולוגיה‪,‬‬ ‫גורמים להתפתחות הגלובליזציה‬ ‫פוליטיות וכלכליות‬
‫התחבורה והתקשורת‬

‫פעילות כלכלית נרחבת‬

‫מרוכזת בידי חברות רב לאומיות‬
‫מאפייני הגלובליזציה‬ ‫יתרון יחסי בסחר חוץ‬

‫(נושא משלים‪ :‬סוגי ומיקום תעשיות)‬

‫ועתה נמשיך ונביא עוד דוגמאות למאפיינים‬

‫של הגלובליזציה‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .4‬הגירה‬
‫בעידן הגלובלי‪ ,‬מיליוני‬
‫אנשים מהגרים ממקום‬
‫למקום מסיבות שונות‬
‫ומגוונות‪ .‬הגירה משמעה‬
‫שינוי של מקום המגורים‪.‬‬
‫שימו לב!‬
‫נושא זה מוסבר בהרחבה‬
‫כולל גורמים והשפעות‬
‫במצגת "ההגירה בעולם"‬
‫כאן נציג רק את מונחי היסוד‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .4‬הגירה‬
‫נבחין בכמה סוגים של הגירה‪:‬‬
‫א‪ .‬הגירה פנימית‬
‫הינה הגירה בתוך גבולות המדינה‪.‬‬

‫ב‪ .‬הגירה חיצונית‬

‫הינה הגירה בין גבולות של מדינות‪.‬‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .4‬הגירה‬
‫נבחין בכמה סוגים של הגירה‪:‬‬
‫ג‪ .‬הגירה מרצון או מכפייה‬
‫בין אם מסיבות כלכליות ו‪/‬או פוליטיות‪.‬‬

‫ד‪ .‬הגירה סיבובית‬

‫לרוב‪ ,‬מהגרי עבודה השוהים ביעדי ההגירה לתקופה‬
‫קצובה ובסיומה‪ ,‬חוזרים למדינות המוצא‪.‬‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .4‬הגירה‬
‫מונח‪" :‬מאזן הגירה"‬
‫מאזן הגירה חיובי‬
‫סך הנכנסים גדול יותר מסך היוצאים ממקום מסויים‪.‬‬

‫מאזן הגירה שלילי‬

‫סך היוצאים גדול יותר מסך הנכנסים במקום מסויים‪.‬‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .5‬התפתחות ערים גלובליות‬

‫מונח‪ :‬עיר גלובלית‬
‫מכונה גם בשם "עיר עולם" וזו עיר המשמשת כמרכז‬
‫כלכלה בין לאומי‪ .‬בעיר זו מצויות הנהלות חברות רב‬
‫לאומיות‪ ,‬בורסות ומרכזי שירותים בין לאומיים‪.‬‬
‫מאפייני הגלובליזציה‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫‪ .6‬האחדה תרבותית‬
‫המדינות השונות מושפעות מהתרבויות השונות אליהן הן‬
‫נחשפות ויוצרות כמעין אחידות בתחומים תרבותיים מסויימים‪.‬‬
 ‫מאפייני הגלובליזציה‬

‫"אמריקניזציה"‬
‫תהליך שבו אוכלוסיות רבות ברחבי העולם‬
‫מאמצות מאפיינים תרבותיים‪ ,‬חברתיים‬
‫וכלכליים הנהוגים בארה"ב‪ ,‬ותוך כדי כך‬
‫מאבדות את המאפיינים הייחודיים שלהן‪.‬‬
‫כך למשל תרבות הצריכה משתלטת על העולם ומשפיעה על סגנון החיים‬
 ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫תר‬
‫כו‬ ‫ההשפעות של הגלובליזציה‬
‫שה!‬

‫ההשפעות על המדינות המתפתחות‬

‫השפעות חיוביות‪:‬‬
‫> חדירת קדמה ופיתוח לאזורים נחשלים‪.‬‬
‫> התפתחות מוקדי תעסוקה חדשים‪.‬‬
‫> צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים‪.‬‬
‫> שיפור בנגישות‪ ,‬השכלה‪ ,‬מיומנויות ועוד‪.‬‬
‫> הגירה (קבועה או סיבובית) אל מוקדי תעסוקה חדשים‪.‬‬
‫> תמורות במגזר השניוני (מחקלאות לתעשייה)‬
‫> עליית שיעור תעסוקת נשים בשוק העבודה‪.‬‬
‫> אפשרות לצמצום הפערים בין העולם המתפתח‬
‫(עולם שלישי) לבין העולם המפותח‪.‬‬
 ‫ההשפעות של הגלובליזציה‬

‫ההשפעות על המדינות המתפתחות‬

‫השפעות שליליות‪:‬‬
‫> ניצול עובדים‪( .‬דוגמאת מתן שכר נמוך לנשים ולילדים)‬
‫> הקצאת רווחים לא הוגנת‪( .‬למשל בין בעלי החברות לעובדים)‬
‫> הגדלת הפערים בין אזורים במדינה‪( .‬אי שוויון במרחב)‬
‫> נטישת עיסוקים ומלאכות מסורתיים המספקים קיום‪.‬‬
‫> פגיעה במארג החברתי והשפעה על תחומי תרבות שונים‬
‫כגון שפה‪ ,‬מנהגים‪ ,‬סגנון בנייה‪.‬‬
‫> השלכות סביבתיות של פיתוח מואץ (מהיר)‬
‫ללא התחשבות בסביבה‪.‬‬
 ‫ההשפעות של הגלובליזציה‬

‫ההשפעות על המדינות המפותחות‬

‫השפעות חיוביות‪:‬‬
‫> התפתחות אזורי תעשייה ושווקים חדשים‪.‬‬
‫(במקומות שונים בעולם)‬
‫> דרישה לעובדים מומחים‪ ,‬מנוסים ובעלי ידע שיגיעו‬
‫ממקומות שונים בעולם‪.‬‬
‫> שיפור באיכות החיים (לאור מודעות לנושא מעבר‬
‫מתעשיות מסורתיות ומזהמות)‬
 ‫ההשפעות של הגלובליזציה‬

‫ההשפעות על המדינות המפותחות‬

‫השפעות שליליות‪:‬‬
‫> ריבוי מהגרי עבודה והגירה בלתי חוקית‪.‬‬
‫> פגיעה בתעשייה מקומית‬
‫> נטישת ענפי תעשייה מסורתיים‪.‬‬
‫> האשמה בניצול המדינות המתפתחות‪.‬‬
 ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫תר‬
‫כו‬ ‫תיאוריית מודל התלות‬
‫שה!‬

‫מודל התלות‬
‫תהליך הגלובליזציה יצר מרחב עולמי של הדדיות ויחסי‬
‫תלות מצד אחד וניגודי אינטרסים מצד שני‪ .‬יחסים אלו‬
‫קבעו את "מודל התלות"‪.‬‬

‫המודל מבוסס על התפיסה שמדינות העולם המפותח‬

‫מנצלות (הן כיום והן בעבר בתקופה הקולוניאליסטית)‬
‫את המדינות המתפתחות‪.‬‬
 ‫תיאוריית מודל התלות‬

‫ניצול זה פוגע מצד אחד ביכולתה של המדינה המתפתחת‬

‫להתקדם‪ ,‬אך מצד שני יש הטוענים כי ללא יחסי תלות אלו‪,‬‬
‫המדינות המתפתחות לעולם לא יוכלו להתקדם ולהתפתח‪.‬‬

‫הפתרון הינו למעשה‪:‬‬

‫קידום יחסי הגומלין בין המדינות‬
‫אך כל זאת ללא ניצולן‬
‫של המדינות המתפתחות‬
‫על ידי המדינות המפותחות‪.‬‬
 ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ת‬‫תר‬
‫כו‬ ‫מונחים להשלמת הידע‪...‬‬
‫שה!‬

‫מונח‪ׁ :‬שּוק חופשי‬

‫כינוי להתנהלות כלכלית במדינה או בעולם‪ ,‬שבמסגרתה‬
‫יזמים פרטיים מבצעים את רוב ההחלטות והפעולות‪,‬‬
‫והממשלה כמעט שאינה מתערבת בפעילות הכלכלית‬
‫ואינה מגבילה אותה‪ .‬בשוק חופשי המחירים נקבעים לפי‬
‫הביקוש והֶה יֵצ ַע ולא לפי תקנות ממשלתיות או התערבות‬
‫חיצונית אחרת‪.‬‬
 ‫מונחים להשלמת הידע‪...‬‬

‫מונח‪ :‬ארגון המדינות המתועשות ‪G8‬‬

‫ארגון כלכלי בין‪-‬לאומי הכולל את ארה"ב‪ ,‬אנגליה‪ ,‬צרפת‪,‬‬
‫קנדה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬איטליה‪ ,‬יפן ורוסיה‪ .‬שמונה מדינות אלו‬
‫מייצגות יחד יותר מ‪ 50%-‬מן הכלכלה העולמית‪ .‬הארגון‬
‫מתכנס אחת לשנה ודן בנושאים מתחום החברה והכלכלה‪.‬‬
‫התכנסות הארגון מלווה בהפגנות הקוראות למנהיגי העולם‬
‫לטפל בבעיות הגלובליות הנוגעות לסביבה‪ ,‬לסחר צודק‪,‬‬
‫למיגור העוני וכדומה‪.‬‬
 ‫מונחים להשלמת הידע‪...‬‬

‫מונח‪ֶ :‬מ ֶכ ס‬
‫מס המשולם על סחורה מיובאת‪ ,‬והוא אחד ממקורות‬
‫ההכנסה של מדינות‪ .‬הטלת מכס נובעת גם מן הרצון להגן‬
‫על הסחורה המקומית מתחרות של סחורה מיובאת‪.‬‬
 ‫מונחים להשלמת הידע‪...‬‬

‫"הפרטה"‬
‫אחד ממאפייני הקפיטליזם הינו תהליך של הפרטה‬
‫שמשמעותו העברת הבעלות על חברות‪ ,‬על מפעלים או‬
‫על שירותים ממשלתיים או שירותים ציבוריים‪ ,‬לידי‬
‫אנשים פרטיים‪.‬‬

‫פעולה הפוכה להפרטה נקראת "הלאמה" מלשון לאום‪.‬‬

‫העברת השירות למדינה‪.‬‬
‫סוף מצגת פרק הגלובליזציה‬