‫שייכות ואימון ( צוות והורים)‬

‫הקשבה‪:‬‬ ‫•‬
‫בניגוד לשמיעה‪ ,‬שהיא פיסית‪ ,‬הקשבה דורשת אקטיביות‪" .‬‬ ‫‪-‬‬
‫הקשבה היא הגשר לזולת ולעצמנו"‬
‫שמקשיבים לנו אנחנו יוצאים מהבדידות שלנו וחשים קרבה‬ ‫‪-‬‬
‫ושייכות גם לאחר וגם לעצמנו‪.‬‬
‫כשאנחנו מקשיבים אנחנו מבינים את האחר‪ ,‬מפתחים חיבה‪,‬‬ ‫‪-‬‬
‫אמפתיה"‪.‬‬
‫הקשבה משפרת מערכות יחסים‪ ,‬מפחיתה את התנגדויות האחר‬ ‫‪-‬‬
‫אליי ( הוא באמת מקשיב לי‪ ,‬אכפת לו ממני ) ואת ההתנגדויות‬
‫שלנו לאחר ( " אני מבין אותו")‪ .‬ויוצרת אווירה טובה‪.‬‬
‫‪ -‬כשאנחנו לומדים להקשיב לאחר אנחנו לומדים לשלוט‬
‫בתגובותינו ומכירים טוב יותר את עצמנו‪ ,‬היכן אנו‬
‫מועדים‪ ,‬עם אילו רגשות קשה לנו‪ .‬כך שההקשבה זו‬
‫בעצם יכולת המשפרת את המודעות העצמית לנו" ‪.‬‬
 ‫מהם המכשולים הגדולים בהקשבה?‬
‫תגובה פילוסופית‪ -‬מתן הסבר פילוסופי‬ ‫•‬
‫הזדהות‪ :‬לקחת את ההתנסויות של האחר ולצאת מהן‬ ‫•‬
‫לסיפור האישי שלנו‬
‫שאלות חקרניות‪ :‬שאילת שאלות מתחקרות על הנושא‬ ‫•‬
‫מתן עצות‪ -‬על כל משפט שנאמר יש לנו עצה מתאימה‬ ‫•‬
‫שיפוט‪ -‬הצמדת תוויות שליליות על הנושא או על המספר‬ ‫•‬
 ‫חלימה בהקיץ‪ -‬הקשבה למחצה‪ -‬בריחה לאסוציאציות‬ ‫•‬
‫אישיות‬
‫קריאת מחשבות‪ -‬אנחנו מבינים את כוונת המספר לפני שהוא‬ ‫•‬
‫מספר את דבריו‪ ,‬אפילו מסיימים משפטים במקומו‪.‬‬
‫עשיית חזרות‪ -‬אין לנו זמן להקשיב משום שאנחנו חושבים‬ ‫•‬
‫מה עלינו לומר עוד מעט‬
‫וכחנות‪ -‬התמקדות בדברים שאנחנו רוצים לחלוק על המספר‪,‬‬ ‫•‬
‫נקיטת עמדה ברורה לגבי דעות והעדפות אישיות‬
‫הצורך להיות צודקים‪ -‬הצורך להיות צודקים בכל מחיר כדי‬ ‫•‬
‫שלא להיתפס כטועים‪ ,‬אסור לתקן אותנו‪ ,‬איננו מוכנים לקבל‬
‫משוב‬
‫הסחת דעת קטיעת נושא השיחה ומעבר לנושא אחר‬ ‫•‬
 ‫• פייסנות – הסכמה על כל דבר שנאמר בלי לבחון את‬
‫הדברים‪.‬‬
‫• השוואה – ניסיון להעריך כל הזמן מי שווה יותר‪ ,‬חכם‬
‫יותר סובל יותר וכו'‬
‫• סינון‪ -‬הקשבה סלקטיבית לדברים מסוימים ולא לכל‬
‫הנאמר‪ ,‬כתוצאה בסיום השיחה אנחנו לא זוכרים בעיקר‬
‫את הדברים הלא נעימים‪ ,‬מאיימים‪ ,‬ביקורתיים וכו'‪.‬‬
‫סימנים לכך שאנחנו לא באמת מקשיבים‬
‫• חמישה סימנים‪:‬‬
‫‪ .1‬כשתוך כדי השיחה אנחנו חושבים על דברים אחרים ("‬
‫אני עוד צריכה לעשות כביסה היום")‬
‫‪ .2‬כשאנחנו עסוקים בשאלה " האם אני מסכים או לא‬
‫מסכים למה שאני שומע? איזו עצה חכמה אני אגיד‬
‫‪ .3‬כשהשותף לשיחה מודיע על כך (" את לא מבינה אותי‪,‬‬
‫את לא מקשיבה לי")‪.‬‬
‫‪ .4‬כשמתרבות מריבות ואי הבנות ותחושת ריחוק‪.‬‬
 ‫‪‬אם נתאמן ונדע להקשיב ל‪( -‬הורה‪ ,‬ילד )‬
‫‪ ‬הוא ישתף אותנו‬
‫‪ ‬נקדיש לו זמן‪ ,‬נתקרב אליו‪ ,‬נכיר אותו ניתן לו להרגיש‬
‫משמעותי עבורנו‬
‫‪ ‬נעביר לו שאנו מבינים את רגשותיו ומקבלים אותו כמות‬
‫שהוא‪ ,‬מנקודת מבטו הסובייקטיבית אותה בחר לסגל‬
‫לעצמו‪.‬‬
‫‪ ‬נוכל להבין אותו טוב יותר ( מה הוא חושב‪ ,‬מבקש‬
‫ומרגיש) וכך נוכל לקבוע באופן המתאים ביותר את‬
‫מטרותינו כמטפלים כלפי ההורה וכלפי הילד ודרך‬
‫הפעולה‪ .‬בעיקר במצבים קשים ומורכבים‬
‫הילד וההורה יקשיב כל אחד לעצמו‪ ,‬יוכל להבהיר לעצמו‬ ‫•‬
‫את רגשותיו לזהות ולמקד את הקשיים שלו‬
‫הוא ירגיש ( הילד‪ ,‬ההורה ) שאנו מתייחסים אליו‬ ‫•‬
‫ברצינות‪ ,‬מקבלים אותו כמות שהוא ( עשוי להיות פתוח‬
‫יותר לשנות התנהגותו או לשקול אותה מחדש )‪.‬‬
‫אנחנו מאפשרים בעתיד שיתוף ופתיחות להשפעתנו‬ ‫•‬
‫המקצועית‪.‬‬
‫הוא ירגיש פחות לבד‪ ,‬עשוי לפוגג חרדות ופחדים ומעודד‬ ‫•‬
‫השלמה עם הלא מושלם‪.‬‬
 ‫‪‬לסיכום‪:‬‬
‫אם נלמד להקשיב נרוויח דיאלוג אמיתי וחוויה‬
‫נדירה שמקנה רגע בו שני עולמות נפגשים‪ :‬הורה וילד‪,‬‬
‫הורה מטפל‪ ,‬ילד ומטפל‪ .‬המקשיב שנראה פאסיבי לכאורה‬
‫הוא למעשה שותף פעיל שזוכה לרווח עצום מהשיחה‪ .‬אני‬
‫צריך כמטפל שההורה ואני נהיה במקום של הקשבה כי‬
‫בהקשבה אני אומרת לו שהוא חשוב לי ואני מפנה זמן‬
‫ודעת עבורו אני יוצרת אינטימיות ומקום בטוח‪.‬‬
 ‫עקרונות הדיאלוג עם ילדים‬
‫מדוע ילדים אינם חולקים את עולמם הפנימי עם המבוגרים?‬ ‫•‬
‫לעתים הם מחקים מודל הורי סגור ומופנם‪ .‬כיוון שזוהי‬ ‫‪‬‬
‫הדוגמה שחוו מקרוב‪.‬‬
‫ייתכן שהם חוששים מפולשנות של ההורים‪ ,‬מההרגשה‬ ‫‪‬‬
‫שההורים שולטים בעולמם הפנימי ואינם מאפשרים להם‬
‫להרגיש " נפרדים" כלומר‪ ,‬בעלי זהות נפרדת‬
‫לעתים הם חוששים מהתערבות בפועל – שההורה יכתיב להם‬ ‫‪‬‬
‫עם מי לשחק‪ ,‬יכעס על חבר‪ ,‬יבקר את הגננת או ת המורה‬
 ‫איך לעודד הידברות בין הורים לילדים‬
‫ההורים יכולים לחלוק עם ילדיהם מה עבר עליהם במשך היום‪,‬‬ ‫•‬
‫גם ברמה הרגשית וגם ברמת העובדות ( על פי מה שמתאים‬
‫לילד)‪ ,‬פתיחות רבה יותר מצד ההורים יוצרת במשך הזמן גם‬
‫פתיחות מצד הילדים‪.‬‬
‫ההורים יכולים לנסות להקשיב לילדים בלי לבקר‪ ,‬לפרש‪ ,‬לקטוע‪,‬‬ ‫•‬
‫להטיף מוסר‪.‬‬
‫הם יכולים להמעיט ב" קריאת מחשבות ורגשות"‪ :‬אתה חושב ש‪...‬‬ ‫•‬
‫אתה מרגיש ש‪...‬‬
‫הם יכולים להראות בילד שהוא מובן יותר‪ ,‬ושהוא יכול לקבל‬ ‫•‬
‫עזרה רבה יותר לאחר שסיפר להורה דברים שהטרידו אותו‬
 ‫• הם יכולים לראות בילד שותף פעיל בדיאלוג‪ :‬לבדוק איתו‬
‫אפשרויות שונות‪ ,‬להבין את רגשותיו‪ ,‬את דבריו והתנהגותו‪ ,‬ולא‬
‫למהר להסיק מסקנות‪) 1 ( .‬‬
‫• הסקת מסקנות גורפת ממקרה פרטי למסקנה כוללת היא‬
‫אחת מטעויות החשיבה הקריטיות (‪) 2‬‬
‫• מטפלים נתקלים בטעות זו במקרים רבים של מצוקה‬
‫נפשית‪ ,‬למשל‪ " :‬אם פעם נכשלתי‪ -‬תמיד אכשל"‪ " ,‬אם‬
‫פעם הפסדתי – אין לי מזל "‪ ,‬אם לא הצלחתי בבחינה אני‬
‫טיפש" לכן עדיפה התייחסות עניינית‪.‬כלומר לגעת במה‬
‫שקרה כאן ועכשיו ולא למהר להכללות בנוסח " תמיד‬
‫אתה משקר" ‪...‬‬
‫גורמים המקשים על דיאלוג בין הורים לילדים‬
‫• הקושי להפריד בין עולמו וצרכיו של ההורה לבין אלה של הילד‬
‫‪ -‬הורים רבים סבורים שילדם מרגיש וחושב כמותם‪ ,‬ולכן מספיק‬
‫להם להקשיב לעצמם כדי לדעת מה הילד מרגיש‪ ,‬אין צורך‬
‫לאפשר לילד לסיים את דבריו‪ ,‬ואפשר לעשות קיצורי דרך‪.‬‬
‫‪ -‬התרפיסטית אליס מילר ( ‪ ,) 1992‬מספרת על אם שליוותה יום‬
‫אחד את בתה לבית הספר‪ ,‬בדרך פגשה אם אחרת ואמרה לה‪" : ,‬‬
‫אנחנו הולכות לבית הספר‪ ,‬אנחנו אוהבות להיות בבית הספר‪,‬‬
‫אנחנו מבלות שמה נהדר‪ ,‬ויש לנו מורה נפלאה‪ " .‬עד שבתה‬
‫קטעה אותה ברוגז ואמרה ‪ " :‬לא‪ ,‬אימא אנחנו לא הולכות לבית‬
‫הספר ‪ ,‬אני רק הולכת"‬
 ‫• אחד הגורמים המקשים על תקשורת עם ילדים‪ ,‬היא‬
‫נטייתם של המבוגרים " לחנך" ו " להטיף מוסר" גם‬
‫במצבים שבהם נדרשת קודם כול הבנה ואמפתיה ‪ .‬לא‬
‫נדיר לפגוש בחיי היום יום מצב שבו ילד נופל ונפצע‪,‬‬
‫וההורים כועסים על הילד הלא זהיר לפני שהם מנחמים‬
‫אותו על כאבו‪.‬‬
 ‫משוב הורי‬
‫• אחד הכלים החינוכיים החשובים ביותר העומדים לרשות‬
‫ההורים הוא המשוב‪ (.‬היזון חוזר‪ ,‬פידבק ) שפירושו‬
‫תגובה או הערכה לגבי ביצוע ו‪/‬או התנהגות‪ .‬למשוב‬
‫שנותנים הורים יש השפעה מכרעת על התנהגות ילדיהם‪.‬‬
‫המשוב מעניק לילד תמונה כיצד תופסים אותו המבוגרים‪,‬‬
‫למה הם מצפים‪ ,‬מה הם מעריכים וממה אינם מרוצים‪.‬‬
‫• לעקביות המשוב הניתן על ידי שני ההורים יש ערך רב‪.‬‬
‫חוסר העקביות הקשה ביותר הוא כאשר אותו הורה מגיב‬
‫בצורה שונה במסיבות דומות‪.‬‬
 ‫משוב יעיל שמטרתו לתקן ולבנות‬
‫• משוב יעיל אמור‪:‬‬
‫‪ -‬להינתן בנסיבות המתאימות ובמידה המתאימה‪ .‬לכן רצוי‬
‫לתת משוב סמוך לאירוע‪,‬‬
‫‪ -‬להיות תיאורי ולא שיפוטי‬
‫במקום לגיד לילד " אתה מרגיז אותי כל הזמן" מוטב לומר‬
‫" קשה לך לקבל את דברי ואנחנו נגררים לוויכוח"‪ .‬משוב‬
‫שיפוטי המאשים את הילד יוצר התנגדויות רבה יותר‪.‬‬
 ‫• להיות ספציפי ולא כוללני‬
‫‪ -‬במקום לומר " אתה תמיד מעליב את החברים שלך ולא‬
‫יודע לחלוק איתם"‪ ,‬רצוי להיות ספציפי יותר וממוקד‪" :‬‬
‫כשתאמר היה אצלך צעקת עליו והוא נעלב"‪ .‬משוב כוללני‬
‫משפיל את הילד ולא מאפשר לו לצאת נגד התווית‪ .‬קל לו‬
‫יותר להתייחס לאירוע ספציפי‪.‬‬
‫‪ -‬להתרכז ברגשותיו של נותן המשוב‬
‫במקום להטיח בפני הילד " אתה מרגיז"‪ ,‬יש לומר לו‪ " ,‬אני‬
‫מתרגז‪/‬ת כאשר אתה מתעלם מדברי"‬
 ‫• לתאר מה כן ולא להסתפק במה לא‪.‬‬
‫‪ -‬אין זה מספיק להתנגד להתנהגות מרגיזה‬
‫(" תפסיק לצעוק")‪ ,‬יש מקום להציע הצעה בונה‪:‬‬
‫" בוא נחליט שנשוחח כל יום לפני השינה לגבי מה הכעיס‬
‫כל אחד משנינו"‪.‬‬
‫• לשדר לילד אמון בו ובסיכויי ההצלחה והתיקון‬
‫‪ -‬משוב פסימי עלול להיות לא יעיל במקרה הטוב‪ ,‬וחוסם‬
‫שיפור במקרה הרע‪.‬‬
‫‪ -‬תאמינו בילדים שלכם יפתיעו אותכם "‬
‫ומאושר!!!"‬ ‫חופשי‬ ‫"תן להיות‬