‫• דמות האישה בסיפור העממי מול דמותה בסיפור‬

‫המודרני‬
 ‫תקציר‬

‫• באה העבודה לסקור את דמות האישה בסיפור המודרני‬

‫לעומת דמותה בסיפור עממי‪ .‬ולהכיר לעומק את מעמדה‬
‫של האישה ואיך היא נתפסת בסיפור העממי ולעשות‬
‫השוואה לדמותה בסיפור המודרני ולראות איזה שינויים‬
‫חלו על דמותה ואיך היא התקדמה ואיזה תחומים יותר היא‬
‫יכלה להתקדם ולהגשים את עצמה‪.‬‬
 ‫המשך תקציר‬
‫• ולחקור מה המחסומים שהיו הנשים נתקלות בהם כשרצו‬
‫להתקדם ולמצוא את עצמן בתחום ההשכלה והעבודה‪,‬‬
‫ולראות עד כמה היה לשלטון הגברי והמסורת הגברית‬
‫השפעה על התקדמותה ואם היא נלחמה נגד המסורת הזו‬
‫ובאיזו כלים השתמשה כדי להתקדם ולהשתלב בעולם‬
‫התעסוקה וההגשמה העצמית‬
 ‫מעמד האישה לאורך הדורות‬
‫• הנשים בתקופה של השלטון האירופי היו חייבים להינשא על‬
‫פי הסכמת הוריהם ונערה אשר לא עשתה כך נחשבה למורדת‪.‬‬
‫כמו כן ביססה המלוכה את זכות הענישה של הבעל‪ ,‬תוך שהיא‬
‫ממתנת אומנם את זכותו ללא סייג להטיל מאסר על אשתו‪ .‬כל‬
‫הפרטים הללו מוכיחים כי לבעל סמכות עליונה על אשתו‪.‬‬
‫• השתרשותו של המשפט הרומי‪ ,‬במאה העשירית באירופה‪,‬‬
‫בלמה את השפעתם הליבראלית של הכנסייה והקטינה את‬
‫סמכויותיהם של האישה והממסד‪ .‬במאה ה‪ -12‬הייתה סמכות‬
‫הבעל חזקה פי כמה מן האהבה‪ ,‬כך לדוגמא אנו מוצאים כי‬
‫בצרפת‪ ,‬במאה ה‪ -13‬יכול בעל להרוג את אשתו‪.‬‬
 ‫• הזכות הראשונה שבוטלה ברוב ארצות אירופה במאות‬
‫ה‪ -16‬וה‪ -17‬היא הזכות ליטול את חייה של האישה‪,‬שכן‬
‫אין הבעל רשאי להשמיד את אשר ברא אלוהים‪.‬‬
 ‫היחס ביהדות‬

‫• האישה יהודיה מקבלת מקום של כבוד בכל המסורת‬

‫היהודית לרבות החוקים והפרשנויות להם‪ .‬בתורה האישה‬
‫מוזכרת פעמים רבות‪ ,‬הן בהקשרים סיפוריים והן בהקשר‬
‫של מצוות וחוקים והתייחסות החברה אליה‪.‬‬
 ‫מעמד האישה בספרות הערבית המסורתית‬

‫• בתחילת האלף השני אנו מוצאים משוררים וסופרים‬

‫ערביים לרוב במצרים ובמגרב‪ .‬השירה הייתה יותר‬
‫מפותחת מהספרות והספרות עצמה הייתה יותר כתיבת‬
‫ההיסטוריה ( חווה‪ ,‬י ‪.) 1967‬‬
‫• אולם למרות זאת נשים כופרות ומשוררות בעולם הערבי‬
‫אנו לא מוצאים היות ומעמד האישה היה נחות יחסית‬
‫לגבר ‪ .‬מה שעושה את האסלאם מיוחד היא העובדה כי‬
‫רוב השאלות‬
‫• המתייחסות לזכויות ומעמד הנשים נחקקו על‪-‬ידי הקוראן‬
‫והחדית'‪ .‬גישה בסיסית מקובלת על פי הקוראן היא כי‬
‫האישה והגבר שווים משום שנבראו באותו הזמן‪ ,‬מאותו‬
‫החומר ועל‪-‬ידי אותו בורא‪ .‬אולם למרות שרוב‬
‫המשכילים והפילוסופים קיבלו גישה זו היו כאלה אשר‬
‫ניסו להציג את הגבר כעליון‪.‬‬
‫• מעמדן המדויק של הנשים ותפקידן בחברה הערבית סבל‪,‬‬
‫מאז ומתמיד‪ ,‬מחוסר בהירות שכמעט בלתי ניתן לפתרון‬
‫(תולדות האיסלאם ‪.)1959‬‬
 ‫האישה "המסורתית"‬

‫• שטיינברג‬
‫• העיוורת‬
‫• סיפור ה"עיוורת" הוא סיפור על נערה עיוורת אשר אימה מנסה‬
‫לשדך אותה‪ .,‬מעמד השידוכים היהודי המסורתי‪ ,‬מבוטא כאן‬
‫במלוא עוצמתו‪ -‬כאן לא שואלים כלל את האישה האם היא‬
‫רוצה את האיש אלא השדכן מוסר פרטים‪ ,‬והאם מוסרת אותם‬
‫לבת‪ .‬השדכן‪ ,‬שזהו מקצועו‪ ,‬ברור כי הוא ייפה דברים והאם‬
‫אחריו וכך דמות מפוקפקת הופכת לבעל למופת‪ .‬היות והסיפור‬
‫עוסק בעיוורת ובדימוייה את בעלה יש בסיפור דימויים רבים‪.‬‬
 ‫בת ישראל‬

‫• הסיפור כאן מנסה להבליט שני מוטיבים‪ :‬הראשון‪ -‬שידוך בת‬

‫ישראל לאדם אשר לא נוצר ביניהם‪ ,‬כנראה‪ ,‬מפגש קודם ובעת‬
‫החיים המשותפים הם מגלים כי אין "כימיה" בניהם‪ .‬הסיפור‬
‫מספר גם את צורת אמירתה של הבת אודות זה לאמה‪.‬‬
‫• המוטיב השני‪ ,‬היוצא מכך הוא כי התנהגות הבעל לא תמיד‬
‫עולה בקנה אחד עם תפיסתה של האישה את העולם ואת החיים‬
‫בכלל‪ .‬מושג האושר מוצג אצל הבעל והאישה בצורה שונה‪,‬‬
‫וכאשר האחד אינו מבין את השני חיי המשפחה אינם מאושרים‪.‬‬
 ‫שאלת המחקר‬ ‫•‬
‫האם חלו שינויים על דמות האישה בסיפור המודרני‬ ‫•‬
‫לעומת דמותה בסיפור העממי?‬
‫השערות המחקר‪:‬‬ ‫•‬
‫חלו שינויים במעמד ובדמות האישה‪.‬‬ ‫•‬
‫חלו שינויים על דמות האישה והפכה ליותר משכילה‪.‬‬ ‫•‬
‫חלו שינויים על תחומי התעסוקה של האישה‪.‬‬ ‫•‬
 ‫• שיטת המחקר ‪:‬‬
‫• לשם השוואה יילקחו סיפורים עממיים המתארים את האישה‬
‫בתקופות קדומות יחסית (שטיינברג‪ ,‬ועגנון) ושל שלושה‬
‫סופרים המתארים אישה מודרנית (דבורה בארון‪ ,‬סופרות‬
‫ערביות‪ ,‬וכן ספרו של דוד פוגל תמונות מחיי נישואין)‪.‬‬
‫העבודה תתחלק לכמה חלקים‪:‬‬
‫• ראשית סקירה על מעמד האישה ושינויים בו‪.‬‬
‫• שנית סקירה על תיאורי האישה בסיפורי עם ‪.‬‬
‫• ושלישית תיאורם של האישה אצל סופרים בני זמננו‪ .‬כאמור‪,‬‬
‫אשתמש בארבעה סופרים המבטאים‪ ,‬לפחות על פי נתוניהם‬
‫גישות שונות ואבחן את גישותיהם‪ ,‬בסיפורים נבחרים‪ ,‬כלפי‬
‫נשים‪.‬‬
 ‫לוח זמנים‬
‫הפעולה‬ ‫תקופת הביצוע‬
‫מועד יישום‬ ‫יציאות‬
‫עמוד שער‬ ‫‪6/11/2016‬‬ ‫‪ 10‬דקות‬
‫שאלת המחקר‬ ‫‪20/10/2016‬‬ ‫‪ 30‬דקות‬
‫השערות המחקר‬ ‫‪13/11/2016‬‬ ‫שעה‬
‫מטרת המחקר‬ ‫‪6/11/2016‬‬ ‫‪ 30‬דקות‬
‫רקע תיאורטי‬
‫‪13/11/2016‬‬ ‫‪ 3‬שעות‬
‫לוח זמנים‬ ‫‪6/11/2016‬‬ ‫‪ 30‬דקות‬
‫מקורות‬ ‫‪1/12/2016‬‬ ‫‪ 15‬דקות‬
‫חשיבה רפלקטיבית‬
‫‪1/12/2016‬‬ ‫‪ 30‬דקות‬
‫דו"ח מחקר‬ ‫‪4/12/2016‬‬ ‫‪20/10/2016-‬‬
‫‪4/12/2016‬‬
‫• חשיבה רפלקטיבית‪ :‬מצאתי במחקר קושי בחיפוש‬
‫מחקרים קודמים על הנושא או ההשערות שהזכרתי‬
‫אותם ‪ ,‬איפה מחקרים קודמים הייתה יותר אנליטית‬
‫שאחשוף ההוצאות ולצרף אותם לרקע התיאורטי‬
 ‫מקורות‬
‫‪.1‬בארון דבורה‪ ,‬פרשיות‪ ,‬מוסד ביאליק‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ח‪.‬‬ ‫•‬
‫‪.2‬בן מרדכי יצחק‪",‬על קהל וקהילה בסיפוריה של דבורה בארון"‪ ,‬אשל באר שבע‪ ,‬תשמ"ג‪ ,‬ג'‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .3‬ברזל ה‪ ,.‬ש"י עגנון‪ ,‬מבחר מאמרים על יצירתו‪ ,‬עם עובד‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.1982 ,‬‬ ‫•‬
‫‪ .4‬פיש הראל‪ ,‬ש"י עגנון בביקורת העברית‪ ,‬סיכומים והערות על יצירתו‪ ,‬כרך א'‪ ,‬האוניברסיטה‬ ‫•‬
‫הפתוחה‪ ,‬הוצאת שוקן‪ ,‬ת"א‪.1991 ,‬‬
‫‪ .5‬על כפות המנעול‪ ,‬בתוך‪ :‬כל סיפורי של ש"י עגנון‪ ,‬כרך שלישי‪ ,‬הוצאת שוקן‪ ,‬תל‪-‬אביב‪,‬‬ ‫•‬
‫תשכ"ח‪.‬‬
‫‪.6‬פוגל דוד‪ ,‬חיי נישואים‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪.1986 ,‬‬ ‫•‬
‫‪.7‬שלף רינה‪" ,‬אישה נשים ונשיות"‪ ,‬קובץ תרגומים‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.1975 ,‬‬ ‫•‬
‫‪ .8‬גיל משה‪ ,‬ארץ ישראל בתקופה המוסלמית הראשונה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪ -‬אביב‪ ,‬תשמ"ג‪.‬‬ ‫•‬
‫‪ .9‬לצרוס יפה חווה‪ ,‬פרקים בתולדות הערבים והאסלאם‪ ,‬רשפים‪ ,‬תל‪ -‬אביב‪.1967 ,‬‬ ‫•‬
‫‪ . 10‬תולדות האסלאם‪ ,‬הוצאת עמיחי‪ ,‬תל‪-‬אביב‪1959 ,‬‬ ‫•‬
‫‪ .11‬למנס הנרי‪ ,‬האסלאם‪ -‬אמונותיו ומוסדותיו‪ ,‬הוצאת מאגנס‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשכ"ז‪.‬‬ ‫•‬